כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    תגובות (27)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      25/11/07 23:23:
    מצמרר וכתוב כל כך יפה
      23/11/07 18:53:

     

    צטט: .gandalf. 2007-11-22 22:20:30

    הכוונה כמובן לבית הקברות של המטריות. קברות? מה זה? קברים של גברות עם מטריות?

    גנדאלף - איזה מין שם זה? חברה שלי ולא אנקוב בשמות קוראת לך גאנדי, אני יכולה לקרוא לך אלפי אבל הכינוי שבו בחרת הוא קשה בעליל. וכל ההקדמה הארוכה הזו באה כדי להגיד תודה על ההתייחסות. בתור חבר חדש מבקשת שתשלח לי, מה שנקרא פה "ספאם" כל פעם שאתה רוצה ביקור, שכן אני לא תמיד זוכרת לצלצל בדלת אצל כל החברים. עודדת אותי להמשיך ולשלוף עוד סיפורים מהבוידעם. תודה.

      23/11/07 18:49:
    קובי וגלי תודה.אי.אר שאלו עליך היום: לאן נעלם הסיני. הסברתי. גם לך תודה.
      23/11/07 01:21:

     

    צטט: קנולר 2007-11-22 21:39:32

     

    צטט: *lil* 2007-11-22 20:47:08

    כן...קצת אפלולית היצ'קוקית...

    ועוד משהו...

    אמת חשופה כזאת.

    טעם של עוד...

    פאסטה הולך?

    בטח הולך...אפילו יותר טעים מהאמת.

      22/11/07 23:10:

    זק"א? יש לי דוקא קשרים. מנכל זק"א הציע לי חברות משום מה ואני נעתרתי לו ברצון.

    מ'כפת לי שחבר ילווה אותי עד הסוף? מחייך

      22/11/07 22:20:
    הכוונה כמובן לבית הקברות של המטריות. קברות? מה זה? קברים של גברות עם מטריות?
      22/11/07 22:19:

    קנולר יקרה אחת,

    תני לו להמשיך להירקב בחדר השינה

    ואת

    את תמשיכי לשבת בסלון

    מול המקלדת

    ולתת לנו עוד מהמשובח הזה

     

     

    אני מתנדב להיות הזק"א של המטריות, לאסוף אותן לבית הבקרות של המטריות, לקבר אחיות.

     

    הן אולי מתות, אבל השפיצים שלהם ימשיכו לדקור לעולם.

      22/11/07 21:47:
    כותבת מופלאה, למה?
      22/11/07 21:41:

     

    צטט: קאיה 2007-11-22 18:35:03

    היום מצאתי * אחד

     

    מה אני ומי אני ללא כוכבייך, חברה נאמנה?
      22/11/07 21:39:

     

    צטט: *lil* 2007-11-22 20:47:08

    כן...קצת אפלולית היצ'קוקית...

    ועוד משהו...

    אמת חשופה כזאת.

    טעם של עוד...

    פאסטה הולך?

      22/11/07 21:38:

     

    צטט: קרןzone 2007-11-22 20:26:31

    את כמו תנור ספירלה לידיים קפואות.

    ********

    ******

    ***

    **

    *

     

    במילים אחרות נכווית?  גם אני חשבתי שיצא לי לא רע.

      22/11/07 20:47:

    כן...קצת אפלולית היצ'קוקית...

    ועוד משהו...

    אמת חשופה כזאת.

    טעם של עוד...

      22/11/07 20:26:

    את כמו תנור ספירלה לידיים קפואות.

    ********

    ******

    ***

    **

    *

     

      22/11/07 18:35:
    היום מצאתי * אחד
      22/11/07 14:53:

    קנולר איזו ספרות שאני ממש לא מכירה יפה לך ואואאא  אהבתי מיוחד תודה

     מוזמנת אלי גם

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=222725

      21/11/07 20:01:

    תודה ענתי, חיממת לי את החורף.

      21/11/07 19:51:

     

    קנולר, עשית לי צמרמורת.

    כמה הרבה אמרת בכל כך מעט מילים, מוכשרת שכמוך.

     

    ליל חורף חמים לך *

     

     

      21/11/07 18:52:

    קנולר, זה ספרותי הפעם. הגוויות של השיגרה, או של הציפיות שהתנפצו.

    יפה. 

      21/11/07 18:29:

     

    צטט: קאיה 2007-11-21 17:26:06

    את חושבת שמלחמה תצליח להקים אותו?

    קורץ

    אין לי כוכבים. היית מאמינה?

    קאיה: התשובה היא לשתי השאלות:לא.

      21/11/07 17:26:

    את חושבת שמלחמה תצליח להקים אותו?

    קורץ

    אין לי כוכבים. היית מאמינה?

      21/11/07 17:15:
    מקסים
      21/11/07 16:36:

    ג'ו נ יור, אתה לא יודע שבנות לא יוצאות לשדה הקרב?

      21/11/07 16:16:
    אח, קנולר, מצוין! דיווחים מהמלחמה העתידית, בבקשה.
      21/11/07 14:38:

    למלכה של האמבטיות תודה מהנסיך מהקלפים.

      21/11/07 14:24:

     

    בעיניי רוחי תמונות היצ'קוקיות שכאלה, של רצח-עם של מטריות באשר הן...

    מפחיד משהו.

    הצלחת, תחושת האוטוטו-מלחמה מורגשת ומוחשית.

    מבטיחה לחזור לככב, כשיהיו . . .

      21/11/07 14:23:
    תודה אייר-בוס. יש לך זכות ראשונים.
      21/11/07 14:21:

    "גוויות של מיטריות פרושות איברים על הכביש"

    איזה יופי, יהודית!

    בדרך הביתה

    27 תגובות   יום רביעי, 21/11/07, 14:08

    בדרך הביתה, באותו יום, היו הרבה גוויות של מיטריות פרושות איברים על הכביש. שחורות וגם ירוקה אחת. האוויר היה רענן, אך סימני הסערה ניכרו בכל מקום. רפש נאסף בשולי הכביש ויצר מין שילובים מוזרים של קופסאות קרטון וקרעי עיתונים, שהסתחררו ועפו מכאן לשם.

    תפוח עץ ירוק, נגוס קצת, נזדווג עם תפוז שדרכו טעתה לאותו כיוון. ניירות משרדיים, שדומה כי עפו מחלון, שנפתח ונסגר בפתאומיות, התערבבו בחפישת קלפים, שאין לדעת כיצד נתפזרה על הכביש. הנסיך התבוסס בשלולית של מים ואולי יהפוך, עוד מעט לצפרדע. ענפים של העצים החליפו חוויות עם צמח פילדנדרום שנעקר ממושבו הבטוח בעציץ של איזו מרפסת.

    ליל הסערה הזה כאילו בישר משהו עלום שעומד להתרחש.

    היו ציפיות. בווודאי שהיו. אלא שהערב הסתיים מול הטלוויזיה, באותה שיגרה כמו תמיד: היא בסלון. הוא בחדר השינה.

    המלחמה תחל רק אחר-כך.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר