כותרות TheMarker >
    ';

    I don't have a life, I have facebook


    מה שהיה, היה - ומה שיהיה, אולי.

    © כל הזכויות שמורות.

    המחבר מאשר בזאת שימוש בחומר הכתוב רק אם הודפס על נייר משובח ואך ורק אם נגמר הנייר טואלט בשרותים ואין שום נייר אחר לנגב בו.

    0

    תחושת בטן, או הניורולוגיה של הקוטג', או, מה הקשר בין גבינת קוטג' לגלעד שליט?

    10 תגובות   יום חמישי, 7/7/11, 09:58

    תחושת בטן, או הניורולוגיה של הקוטג', או, מה הקשר בין גבינת קוטג' לגלעד שליט?
    א.ב. של אהבה



    לאחר שסערת מחאת הקוטג' חלפה לה וענן פירורי הקוטג' שקע לו חשבתי שהגיע הזמן להתייחס למרד הצרכנים הראשון במדינת ישראל באופן קצת שונה. מדוע הפיצוץ התרחש כשמחיר הקוטג' עלה ולא למשל כשמחיר הלחם עלה ממחיר של 4.10 שקלים בשנת 2007 למחיר של 6.90 שקלים בשנת2011, ולא כתוצאה מעליית מחירי הדלק? מה גורם לנו לזוז מכורסת הריאליטי לריאליטי האמיתי?


    חלק א' – על רגשות והגיון

    בשביל להבין את הגורם למחאה אנחנו צריכים להתחיל את המסע שלנו בשנת 1982, למעבדתו של פרופסור אנטוניו דמסיו. אנטוניו דמסיו, ניורולוג שעבודתו מיקמה אותו כאחד המדענים החשובים בתקופתנו. את מה שהתרחש סיפר יונה לרר בספרו "כיצד אנחנו מחליטים".  יונה לרר הוא עיתונאי אמריקאי שמתמחה בכתיבה על הקשר שבין ניורולוגיה, פסיכולוגיה והקשר שבין מדע למדעי החיים. בעבר הוא עבד במעבדה של אריק קנדל באוניברסיטת קולומביה, פרסם 2 ספרים "פרויסט היה מומחה ניורולוגיה", "כיצד אנחנו מחליטים",  הוא עורך-תורם למגזין WIRED, יש לו טור בוול סטריט ג'ורנאל, ובעבר כתב בניו-יורקר ולבוסטון גלוב. בקרוב יונה יפרסם ספר על נושא היצירתיות.


    “בשנת 1982 חולה בשם אליוט נכנם אל משרדו של הניורולוג אנטוניו דמסיו. מספר חודשים לפני כן הוסר ממוחו של אליוט גידול קטן מקדמת מוחו. לפני הניתוח אליוט היה אב למופת ובעל נאמן. הוא עבד בתפקיד ניהולי בחברה גדולה והיה פעיל בכנסייה המקומית, אך הניתוח שינה הכל. למרות שרמת האינטיליגנציה של אליוט לא השתנתה לאחר הניתוח – מבחני האיי-קיו הראו רמת משכל של 97 – הוא סבל מבעיה אחת משמעותית – הוא לא היה מסוגל להגיע להחלטות. משימות פשוטות שבעבר לקחו 10 דקות התמשכו לשעות ארוכות, הוא לא היה מסוגל להגיע להחלטות פשוטות כמו האם לכתוב בעט כחולה או אדומה, היכן להחנות את מכוניתו, או באיזו מסעדה לאכול. חוסר ההחלטה שלו היה פתלוגי.
    לא עבר זמן רב וחייו של אליוט התמוטטו – הוא פוטר מעבודתו, פתח מספר חברות שכולם נכשלו, נוכל גרם לו לאבד את כל ממונו, אישתו התגרשה ממנו, מס ההכנסה החליט שהוא נוכל והוא עבר לגור אצל הוריו. אנטוניו דמסיו תאר זאת כך "אליוט היה איש עם רמת משכל של אדם רגיל שלא היה מסוגל להגיע להחלטות, במיוחד כשההחלטות היו קשורות לנושאים אישיים... מה שאנטוניו דמסיו גילה הוא שאליוט הפסיק לחוש רגשות לאחר הניתוח שהוא עבר, ואי היכולת להרגיש גרמה לו לאבד את יכולת ההחלטה. הפתולוגיה של אליוט הראתה שכשאנחנו מנותקים מהרגשות שלנו אנחנו מאבדים את היכולת להגיע להחלטות הפשוטות ביותר. מוח שאינו מרגיש לא מסוגל להחליט.".

    יונה לרר "כיצד אנחנו מחליטים", 2009.
     

     

    ''


    מאז ימי פלטו פילוסופים תארו את תהליך המחשבה כהגיוני או רגשי. אם רק נדע להתגבר על הרגשות נוכל לנתב את עולמנו בבטחה, ואם נתן לרגשות שלנו להשתלט עלינו נהיה כמו שאר חיות השדה. עד אנטוניו דמסיו הנחת המדע הייתה שרגשות לא קשורות להחלטות הגיוניות ועבודתו פורצת התחום של דמסיו, בימים של לפני מכשור ה-MRI המשוכלל שיש לנו היום המאפשר לראות את הפעילות של איזורים שונים במוח הקנתה לנו את ההבנה שרגשות הם לא מטרד – הם חלק בלתי נפרד מהאופן שבו בן אנוש מסוגל להגיע למסקנות נכונות. "תחושות הבטן" שלנו הם לא רק מטרד – הם הדרך שבה המוח האנושי עוזר לנו להתמודד עם המציאות המשתנה סביבנו.

    נעבור לשנת 2008


    “תשלובת החלב של תנובה מציבה שלט פרסום ענק על גבי מתקן של חברת 'ברעם פרסום מקורי', ל"קוטג' תנובה - הגבינה עם הבית", בשטח הפתוח הנשקף מהמעבר הראשי המקשר בין הטרמינל היבשתי לאוירי ליוצאים ולנכנסים לנתב"ג. שלט הפרסום של קוטג' תנובה מחליף את שלט הפרסום של NOKIA, שהוצב שם במשך שנים.

    מסקר שנערך, עלה כי אחד המוצרים שהישראלים הכי מתגעגעים אליו בחו"ל הוא קוטג' תנובה.

    בשלט הממותג, פנייה אמוציונלית ליוצאים - פנייה המבוססת על הגעגוע לקוטג' תנובה בחו"ל, ותיזכורת לשבים - רגע לאחר שנחתו בארץ, רגע לאחר שאפשר להפסיק להתגעגע לטעם של קוטג' תנובה שאין כמוהו בשום מקום אחר בעולם, פרט לישראל. השלט יזכיר ליוצאים כי יש למה להתגעגע, ולנוחתים כמה טוב לחזור הביתה.

    כמות הנחשפים היומית לשלט עומדת על כ-40,000 איש ובסה"כ בתקופת פסח וחול המועד צפויים לעבור בנתב"ג כמיליון איש.


    גודל השלט עצום... סה"כ 1200 מ"ר. השלט יוצב בנתב"ג למשך שנה שלמה וילווה בפעילות קד"מ בשדה - כגון, חלוקת סטיקר בעיצוב השלט.

    אפריל 2008, מתוך הודעה לעיתונות מטעם תנובה
     

    ''

    הדרך שבה אנחנו מגיעים להחלטות קשורה באופן ישיר למערך הרגשות שלנו. הסיבה שחברת תנובה שכרה את השטח הענק היא מכיון שכל מי שחזר לישראל דרך נתב"ג צפה בו, ותנובה (או מומחי הפרסום שתנובה שכרה) יצרו חיבור בין התחושה שרבים מרגישים כשהם חוזרים לישראל – חזרה הביתה – למשהו שרבים אוהבים לאכול. החיבור בין החוויה הרגשית של השיבה לארץ, ההתרגשות לראות את המשפחה המחכה בשדה, את אהובנו – לטעם של מזון הוא לא סתם מיקרי – הוא מביא אותנו לחלק השני של המאמר - העובדה שתחושות בטן הן תופעה נירולוגית. אז בואו נדבר על קצת על "תחושות בטן"

    חלק ב' – המח הקטן
    לכולנו יש מוח נוסף שמשפיע עלינו הרבה יותר ממה שאנחנו מודעים לו. לא, אני לא מתכוון לאותו איבר גברי שחושב לבד – אני מתכוון למוח החבוי במעיים שלנו, הידוע יותר בשם " מערכת העצבים האנטרית". מערכת זאת התפתחה עם השנים בכדי לאפשר ליונקים ולעופות שהם בעלי חום גוף קבוע רמת מטבוליזם גבוהה, וזאת הסיבה שבניגוד לדגים, דו חיים או זוחלים מערכת העיכול המעי של בעלי חיים הומיאוטרמיים (בעלי חום גוף קבוע) יש מעי ארוך ומפותל שאורכו פי כמה מגופם. בשנת 1998 פרסם ד"ר מייקל ד. גרשון מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה שבניו יורק ספר בשם  "המח השני", בו הוא תאר את המערכת העצבית של הבטן שלנו כמערכת אוטונומית. ד"ר גרשון מצא כי יש קשר ישיר בין המוח האנושי למערכת העצבית של הבטן, ולכן ישנה השפעה ישירה לסוגי המזון שאנו אוכלים ולאופן שבו אנו רואים את העולם – כמו גם השפעה ישירה על מצב הרוח שלנו על מצב המעיים שלנו.

    בספרו האחרון של אנטוניו דמסיו משנת 2010 "כשהכרה מגיעה למוח" (WHEN SELF COMES TO MIND) פרופסור דמסיו טוען שההכרה האנושית מקורה לא בחלק שמאוד יחודי למוח האנושי – קליפת המוח הגדולה שלנו – אלא מקורו בגזע המוח. כן, אותו חלק של המוח האנושי האחראי על בקרת הלב והנשימה והעברת המסרים של המערכת העצבית של הגוף הוא לפי טענתו גם אחראי על בסיס ההכרה שלנו. ההכרה האנושית היא תהליך אבולוציוני – גם לכלבים יש הכרה, אך אין להם את יכולת ההכרה האנושית של התבוננות על העבר והסקה על העתיד כתוצאה מכך. ה"אני" של כל אחד מאיתנו מכיר לא פורץ החוצה בגיל 6 בערך כשאנחנו מתחילים לבנות את האני הכרונולוגי שלנו – הוא פשוט מגיע להכרה שלנו באותו שלב.



    ועכשיו... 2011.

    כשמדינה שלמה חטפה עצבים בגלל קוטג' ולא בגלל לדוגמא העובדה שחברות הגז הפעילו לובי בכדי שכל אחד מאיתנו ישלם יותר עבור המשאבים של המדינה שלנו שכולנו שותפים לו, זה היה שילוב של התחושות הרגשיות שאנחנו פיתחנו למזון אותו אנחנו אוכלים, ביחד עם מערך הפרסום של תנובה שיצר לקוטג' ערך רגשי שגבוה יותר מלדוגמא לחם. הסיבה שלא עלינו על בריקדות כשהיה דיון על הגז קשורה לתורת המשחקים שבה להפסד למשהו שיש לנו יש ערך רגשי יותר גדול מרווח עתידי. כשגלעד שליט נחטף וחלקים ניכרים מתושבי המדינה מביעים רצון לשחרר אותו ללא התייחסות למחיר שאנו עלולים לשלם כתוצאה מהאסירים שהצד הפלסטינאי דורש זה נובע מהעובדה שאנחנו יצור רגשי שחושב, ולא ההפך. כמו שאנשים מסתערים על מזון מלא קלוריות ושומנים למרות שהם יודעים שזה לא בריא להם, כך גם אנחנו ממתגים את מה שגורם לנו לבנות הסברים לוגיים – מקוטג' ועד חייל בשבי.


    חלק שלישי – מחשבות ותחושות.

    אז מה הלקח שאפשר ללמוד ממחאת הקוטג'? אולי הדבר החשוב ביותר הוא שמערך החינוך בעולם חייב לעבור למסלול שמבוסס על קבלת הניורולוגיה שלנו. זה לא רע להרגיש, אבל זה גם לא בריא לתת לרגשות לשלוט בנו. הדרך לחיים מאוזנים היא הבנת היופי שקוראים לו חיים, והענקת יכולת מחשבה אוביקטיבית על מערך המחשבות והרגשות שלנו על ידי הבנתם מבחינה מדעית. המוח האנושי הוא היצירה הנפלאה ביותר בטבע שאנו מודעים לה, יותר מורכבת מהתפוצצות של כוכב, יותר יפה מכל דבר שאיי פעם נוכל לרכוש בחיינו. כולנו נושאים על כתפנו יצירת מופת של היקום - חבל שרבים מאיתנו לא מתייחסים אליה באהבה הראוייה.

    א.ב. של אהבה
    (c) כל הזכויות שמורות, 2011

     

     

    הערה - קיבלתי תגובה לאי-מייל שלי שעצם העובדה שקישרתי את גלעד שליט לנושא מחאת הקוטג' לא היה רעיון טוב. העובדה היא שאנחנו מחליטים רגשית ורק אז מבססים את הטיעונים ההגיונים, וזאת הסיבה שמחאת הקוטג' עבדה - תנובה החדירה את הקישור הרגשי באופן שגרם לאנשים להגיב. באותו אופן, הרעיון של חייל שנמצא בשבי הוא רעיון שמעורר המון רגשות אצל רובנו, ורובנו מחליטים את העמדה שלנו בקשר לנושא לא מבחינה הגיונית כי אם מבחינה רגשית. אז נכון, אני יודע שזה לא ימצא חן בעיניי הרבה אנשים שכבר החליטו בקשר לנושא גלעד שליט, אבל זה קשור לרגשות, וככל שיותר אנשים ישאלו את עצמם מדוע הם חושבים מה שהם חושבים, כך נחייה בחברה שאינה תלוייה במניפולציות רגשיות של מנהיגים וחברות עסקיות. החופש מתחיל וקיים בתוך כל אחד מאיתנו - ולכולנו ניתנה אפשרות הבחירה. עבורי זאת המהות של היהדות, אך רובנו שוכחים את זה בגלל החינוך שלנו (מחילונים ועד חרדים).

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/10/11 21:29:
      גברת קוטג הלכה הביתה ..
        11/7/11 10:15:

      זה נכון מה שכתבת...אבל לא תמיד האדם מונע מרגשות...

      יש איזשהו באלאנס בחיים שבו המוח - הגורם החושב - חייב להיכנס לפעולה...

      דברייך יפים ומעניינים..(:

       

      יום נפלא.....

       

       

       

       

      צטט: א.ב. של אהבה 2011-07-09 06:07:25

      צטט: דפנה.. 2011-07-07 20:49:12

      וואו....בהחלט חומר למחשבה...!! אין ספק שלתחושות הבטן יש משמעות ניכרת במהלכי חיינו... לדעתי כל עניין ה"קוטג'"....וגלעד שליט זה הכל שייך לשיווק מוצלח ואגרסיבי!! חבל באמת שנכנס העניין של שליט בכל ויכוח ו/או מהלך המשפיע על אירועים במדינה! הנושא של גלעד שליט הוא לגמרי לא דומה ל"קוטג'"!!! כבודו במקומו!!

       

       

      מבחינה הגיונית את צודקת, אין שום קשר מבחינה הגיונית בין חייל בשבי לגבינה. אבל המוח האנושי לא בנוי לעבד מידע באופן שאנו יכולים לקרוא לו הגיוני, המוח האנושי הוא תוצאה של התפתחות אבולוציונית ואיזורים שלמים בו מתייחסים למידע שהם מקבלים בהתאם לתקופה שבה הם התפתחו. אותם איזורים במוח שהגיעו לפני שהאני הכרונולוגי שלנו נכנס לפעולה לא מיודעים לבצע ניתוח של אני כרונולוגי עם התייחסות לזמן - הם מגיבים בהתאם לתפקיד שלהם, וכולנו מסתובבים עם תכנות מוקדם של תחושות, למרות שרובנו לא מוכנים להודות בכך.

       

      קחי לדוגמא את האופן שבו קבוצות באוכלוסייה מתייחסות לקבוצות אחרות:

       

      ישנם פורומים ישראליים שאם הייתם מחליפים את המילים "ערבים" ל"יהודים" המוני אנשים היו טוענים לאנטישמיות. ישנם פורומים ישראליים שאם הייתם מחליפים את המילים "מתנחלים" ל-"ערבים" המוני אנשים היו טוענים לגזענות. ניסיתי המון פעמים לדבר על זה עם אותם קבוצות באותם פורומים והמחאה על מה שכתבתי היתה מאוד רגשית. חוסר היכולת של אנשים לחשוב באופן הגיוני נובע מהמערך הרגשי שלהם, והעובדה שאתה לא יכול לדבר על נושאים מסויימים עם קבוצות שונות נובע מאותו מערך רגשי שכל אחד מאיתנו נושא.

       

       

      כתבתי את המאמר בכדי לאמר שהצעד הראשון לחופש הוא ההבנה שאנחנו כולנו מנוהלים על ידי מערכת רגשית, וככל שיותר אנשים יבינו מדוע הם "חושבים" הם יוכלו להיות חופשים. המערכת העצבית שלנו נוצרה בכדי לאפשר לנו לנהל את מערך החיים הפנימי שלנו, וחוסר היכולת שלנו להבין שתגובה או חוסר תגובה שלנו לגירויים חיצונים היא תוצאה של אותה מערכת מורכבת משאירה אותנו כשבויים בנקודת המבט האישית שלנו.

       

        9/7/11 06:21:

      צטט: דורית ב. 2011-07-08 07:49:37

      טעות גדולה !!!!!!!!!!!!! סערת הקוטג' לא חלפה, רק רשתות הטלוויזיה הפסיקו לדווח וסיבותיהן עמן( אולי העובדה שהיתה הפסקה מיידית של שידור פרסומות של החברות הגדולות). הרוטד' הוא סימבול. רוצים פיקוח על המחירים. רוצים פיקוח על הקרטלים. רוצים הגנה מפני חמדנות של בעלי ההון שהשתלטו על המשק. התעדכנו באתר הקבוצה http://www.facebook.com/home.php?ref=home#!/groups/160938223972456?ap=1

       

       

      אם את רוצה שאנשים יירתמו למאבק שלך את צריכה להבין מה גורם לאנשים להגיב, ורוב המאבק הציבורי בתאגידים נכשל בגלל אותה חוסר הבנה. את רוצה שאנשים יגיבו - אל תדברי על מאבק בחמדנות. בעולם שבו אנחנו כל הזמן מחוברים לחדשות ומבזקים ואינטרנט את חייבת למצוא פריט עם ערך רגשי ולהתמקד בו תוך כדי מתן תחושה של הצלחה לאוכלוסיות גדולות.

       

      מחאת הקוטג הצליחה כי כל מה שהיית צריך לעשות זה לא לקנות מוצר שאתה לא בדיוק זקוק לו בכדי לשרוד. דלק לדוגמא הרבה יותר קשור לעבודה וחיבור עם המשפחה והסיבה שרובנו לא יפסקו לנסוע במכוניות היא אותו מערך של ערכים רגשים שיהיו בסכנה - בין עם החשש לחוסר עבודה ובין אם זה חוסר היכולת לראות את המשפחה. קוטג'? זה בסך הכל גבינה עם תיוג רגשי גבוה, שהיה קל לאוכלוסיות גדולות לא לקנות אותו. זה לא היה עובד עם סיגריות שבהן יש אלמנט של התמכרות והעובדה היא שרמת המעשנים לא תלוייה ברמת המיסוי כל עוד העלות היא סבירה ולא גורמת לנו לבחור במסלול של פשע בכדי לממן אותם (לפשע יש עלות רגשית גבוהה עבור רובנו וקשור לסכנה).

       

       

        9/7/11 06:07:

      צטט: דפנה.. 2011-07-07 20:49:12

      וואו....בהחלט חומר למחשבה...!! אין ספק שלתחושות הבטן יש משמעות ניכרת במהלכי חיינו... לדעתי כל עניין ה"קוטג'"....וגלעד שליט זה הכל שייך לשיווק מוצלח ואגרסיבי!! חבל באמת שנכנס העניין של שליט בכל ויכוח ו/או מהלך המשפיע על אירועים במדינה! הנושא של גלעד שליט הוא לגמרי לא דומה ל"קוטג'"!!! כבודו במקומו!!

       

       

      מבחינה הגיונית את צודקת, אין שום קשר מבחינה הגיונית בין חייל בשבי לגבינה. אבל המוח האנושי לא בנוי לעבד מידע באופן שאנו יכולים לקרוא לו הגיוני, המוח האנושי הוא תוצאה של התפתחות אבולוציונית ואיזורים שלמים בו מתייחסים למידע שהם מקבלים בהתאם לתקופה שבה הם התפתחו. אותם איזורים במוח שהגיעו לפני שהאני הכרונולוגי שלנו נכנס לפעולה לא מיודעים לבצע ניתוח של אני כרונולוגי עם התייחסות לזמן - הם מגיבים בהתאם לתפקיד שלהם, וכולנו מסתובבים עם תכנות מוקדם של תחושות, למרות שרובנו לא מוכנים להודות בכך.

       

      קחי לדוגמא את האופן שבו קבוצות באוכלוסייה מתייחסות לקבוצות אחרות:

       

      ישנם פורומים ישראליים שאם הייתם מחליפים את המילים "ערבים" ל"יהודים" המוני אנשים היו טוענים לאנטישמיות. ישנם פורומים ישראליים שאם הייתם מחליפים את המילים "מתנחלים" ל-"ערבים" המוני אנשים היו טוענים לגזענות. ניסיתי המון פעמים לדבר על זה עם אותם קבוצות באותם פורומים והמחאה על מה שכתבתי היתה מאוד רגשית. חוסר היכולת של אנשים לחשוב באופן הגיוני נובע מהמערך הרגשי שלהם, והעובדה שאתה לא יכול לדבר על נושאים מסויימים עם קבוצות שונות נובע מאותו מערך רגשי שכל אחד מאיתנו נושא.

       

       

      כתבתי את המאמר בכדי לאמר שהצעד הראשון לחופש הוא ההבנה שאנחנו כולנו מנוהלים על ידי מערכת רגשית, וככל שיותר אנשים יבינו מדוע הם "חושבים" הם יוכלו להיות חופשים. המערכת העצבית שלנו נוצרה בכדי לאפשר לנו לנהל את מערך החיים הפנימי שלנו, וחוסר היכולת שלנו להבין שתגובה או חוסר תגובה שלנו לגירויים חיצונים היא תוצאה של אותה מערכת מורכבת משאירה אותנו כשבויים בנקודת המבט האישית שלנו.

        8/7/11 07:49:
      טעות גדולה !!!!!!!!!!!!! סערת הקוטג' לא חלפה, רק רשתות הטלוויזיה הפסיקו לדווח וסיבותיהן עמן( אולי העובדה שהיתה הפסקה מיידית של שידור פרסומות של החברות הגדולות). הרוטד' הוא סימבול. רוצים פיקוח על המחירים. רוצים פיקוח על הקרטלים. רוצים הגנה מפני חמדנות של בעלי ההון שהשתלטו על המשק. התעדכנו באתר הקבוצה http://www.facebook.com/home.php?ref=home#!/groups/160938223972456?ap=1
        7/7/11 20:49:
      וואו....בהחלט חומר למחשבה...!! אין ספק שלתחושות הבטן יש משמעות ניכרת במהלכי חיינו... לדעתי כל עניין ה"קוטג'"....וגלעד שליט זה הכל שייך לשיווק מוצלח ואגרסיבי!! חבל באמת שנכנס העניין של שליט בכל ויכוח ו/או מהלך המשפיע על אירועים במדינה! הנושא של גלעד שליט הוא לגמרי לא דומה ל"קוטג'"!!! כבודו במקומו!!
        7/7/11 20:35:

      צטט: נועה עדן 2011-07-07 19:29:53

      איזה יופי של בבליוגרפיה (מקווה שהספרים נמצאים בספריה של הכפר שלי).

      הסיפור הראשון ניתץ לי מיתוס - הייתי בטוחה שחוסר היכולת שלי להחליט (דבר שקורה לי מדי פעם) הוא בגלל עודף רגש (השכל היה עושה את העבודה צ'יקצ'ק) - והמחקר טוען שהרגש הוא המפתח להחלטות... קשה לי להחליט אם זה נראה לי...

      הרעיון שמחאת הקוטג' הצליחה במקום שמחאות אחרות נכשלו בגלל המיתוג של הקוטג' כ (נו כקוטג') מעניין, אבל נראה לי שלחם לדוגמא גם ללא מיתוג מתקשר ריגשית לכולנו כבית, משפחה, בסיס וכו' - הרי ללחם יש מימד כמעט מיתי - ובכל זאת עליית מחיר הלחם כפי שהצבעת לא עוררה מחאה.

      בכל מקרה שאפו על הפוסט המעניין

       

       

      היי נועה

      קודם כל, תודה על התגובה.

      בביקור האחרון שלי בישראל כשנעמדתי בסופר מול האין-סוף מותגים של הלחם הנמכרים כיום נזכרתי בזמנים שאימי היתה שולחת אותי למכולת לקנות חצי כיכר לחם אחיד. ללחם יש מימד מיתי רק אם את גדלה במשפחה שבה יש ללחם את המימד הזה, מה שלא כל כך נכון בחברת השפע הישראלית. יונה לרר סיפר שהוא כתב את הספר שלו לאחר שאישתו והוא היו בסופר בקניות וכשהם הגיעו לקופה היא נזכרה שהיא לא קנתה דגנים ושלחה אותו לקנות דגנים, ואחרי כמה דקות שהוא עמד מול המדף ולא הצליח להחליט אם לבחור בין דגנים רגילים, חיטה מלאה, מעורבים או ביו הוא החליט לכתוב את הספר.

       

      כשיש הרבה אפשרויות ואת אמורה לבחור משהו אולי פשוט תלכי עם תחושת הבטן הראשונית שלך - אם יש לך אותה.

      הרבה פעמים אנחנו מנסים לערב את המודע שלנו, שמנסה להבין מה קורה בתת מודע ובסופו של דבר אנחנו מגיעים לרוויה - או שיתוק וחוסר יכולת להחליט. בגלל האני הכרונולוגי שלנו אנחנו תמיד מנסים לעשות ניתוח נתונים באופן מודע לדברים שלמעשה התת מודע שלנו הרבה יותר טוב בניתוח שלהם.

       

      ערב נפלא

      א.ב.

        7/7/11 19:29:

      איזה יופי של בבליוגרפיה (מקווה שהספרים נמצאים בספריה של הכפר שלי).

      הסיפור הראשון ניתץ לי מיתוס - הייתי בטוחה שחוסר היכולת שלי להחליט (דבר שקורה לי מדי פעם) הוא בגלל עודף רגש (השכל היה עושה את העבודה צ'יקצ'ק) - והמחקר טוען שהרגש הוא המפתח להחלטות... קשה לי להחליט אם זה נראה לי...

      הרעיון שמחאת הקוטג' הצליחה במקום שמחאות אחרות נכשלו בגלל המיתוג של הקוטג' כ (נו כקוטג') מעניין, אבל נראה לי שלחם לדוגמא גם ללא מיתוג מתקשר ריגשית לכולנו כבית, משפחה, בסיס וכו' - הרי ללחם יש מימד כמעט מיתי - ובכל זאת עליית מחיר הלחם כפי שהצבעת לא עוררה מחאה.

      בכל מקרה שאפו על הפוסט המעניין

        7/7/11 14:56:

      צטט: IOH 2011-07-07 14:24:55

      לגבי העניין שההחלטה היא קודם ריגשית- זה דבר אישי לחלטין. מותר עם זאת להחליט ריגשית- גם אם אם החלטות אלה מנוצלות על-ידי מנהיגים וחברות. מקווה שמחאת הקוטג' היא מחאה צרכנית- ולגבי גלעד שליט-מותרת גם החלטה ריגשית. הרי ברור שהחלטת המנהיגים בעניין היא מניפולטיבית לחלוטין-ומנצלת את ההחלטות הרגשיות של הציבור בכל הכיוונים. כמובן שצריכים יכולת מחשבה אובייקטיבית- אך ברור לחלוטין שאי אפשר להיות אובייקטיבים לחלוטין.

       

       

      היי, ותודה על התגובה הראשונה :)

       

      אין שום דבר רע בהחלטות רגשיות. למעשה, יונה לרר כותב בספר שלו על כך שלעיתים קרובות אנחנו מרגישים הרבה לפני שאנחנו מסוגלים להסביר את הרגשות שלנו, ומספר על לפחות מקרה אחד שתחושת בטן הצילה הרבה חיילים אמריקאים בזמן מלחמת המפרץ. הבעייה היא שככל שאנחנו פחות מודעים לכלים שמאפשרים לחברות, פוליטיקאים ואנשי דת לכוון לתת-מודע שלנו, אנחנו ניתנים לעיוות שדה הראייה של המציאות.

       

      בנושא גלעד שליט והמניפולציות שנעשות בנו מכל הכיוונים - כמובן שאין כזה דבר מחשבה אוביקטיבית טהורה, כי אנחנו כפי שאמרתי מגיעים להחלטות על סמך מערך הרגשות שלנו. אנשים שתומכים בשחרור מסרבים לשמוע את הצד שטוען שזה עלול לגרום לגל טרור, ואנשים שמסרבים לשחרור מסרבים לקבל את העובדה שיש משפחה שחיה בכאב ולעיתים מפגינים אטימות מזעזעת. כמי שחיי בחוץ לארץ ונתקל לא במעט ברגשות אנטי ישראליים אני תמיד מרותק לראות אנשים מאוד חכמים שלא ניתן לדבר איתם על עובדות כי הדבר מתנגש עם מערך רגשי שהוטבע כתוצאה משנים של חינוך שאומר שישראל תמיד רעה והפלסטינאים תמיד קורבן. גם בישראל קשה לדבר עם הרבה אנשים על הסיכסוך הישראלי פלסטינאי, ואולי אם היינו משקיעים בחינוך שמיועד לתת לאנשים יכולת חשיבה עצמאית היינו מגיעים לפיתרון של הרבה מהבעיות שאנחנו מתמודדים איתם בחברה הישראלית בפרט, שלא נדבר על בעיות המטרידות את האנושות.

       

        7/7/11 14:24:
      לגבי העניין שההחלטה היא קודם ריגשית- זה דבר אישי לחלטין. מותר עם זאת להחליט ריגשית- גם אם אם החלטות אלה מנוצלות על-ידי מנהיגים וחברות. מקווה שמחאת הקוטג' היא מחאה צרכנית- ולגבי גלעד שליט-מותרת גם החלטה ריגשית. הרי ברור שהחלטת המנהיגים בעניין היא מניפולטיבית לחלוטין-ומנצלת את ההחלטות הרגשיות של הציבור בכל הכיוונים. כמובן שצריכים יכולת מחשבה אובייקטיבית- אך ברור לחלוטין שאי אפשר להיות אובייקטיבים לחלוטין.

      ארכיון

      פרופיל

      א.ב. של אהבה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין