שתי גדות לירקון בְּאַשְׁמֹרֶת בֹּקֶר לַגָּדָה הִגַּעְתִּי
מִמַּעֲרָב עִירִי יָצָאתִי,
נִדְרַשׁ לְוַתֵּר עַל הַמִּזְרָחִי,
שׁוֹלֵט פֹּה הַשִּׂיחַ.
לַחְווֹת שִׁעוּר צִ'י קוֹנְג בָּאתִי
בִּגְדוֹת הַיַּרְקוֹן.
בְּסוֹף רְחוֹב נוֹשֵׁק לַגָּדָה
עָצַרְתִּי, מִתְבּוֹנֵן.
אִשָּׁה נְמוּכָה וּשְׁטוּחָה,
שֵׂיבָה פְּזוּרָה בִּשְׂעָרָהּ הַקָּצָר
קֻפְסָאוֹת מַנִּיחָה,
חֲתוּלִים נִתְקַבְּצוּ סְבִיבָהּ. שְׁתֵּי גָּדוֹת לַיַּרְקוֹן
זוֹ שֶׁלָּהֶם וְזוֹ גַּם כֵּן. לוֹכֶדֶת הָעִיר הַגְּדוֹלָה
פּוֹרֶטֶת עַל נִימֵי מַאֲוַי.
אֵם דּוֹחֶפֶת בְּרִיצָה עֶגְלַת עוֹלָלָהּ,
מְבַקֶּשֶׁת לָשׁוּב לְגִזְרָתָהּ.
כְּלָבִים מְנֻמָּסִים פּוֹרְקִים צְרָכִים,
בִּשְׁתֵּי שַׂקִּיוֹת נֶאֱסָפִים.
צְעִירֵי הַי-טֶק בְּאִמּוּן בֹּקֶר
מְשַׁחְרְרִים שֵׁדִים מִלֵּיל אֶמֶשׁ.
עַלְמָה שְׁקוּעָה בְּסֵפֶר קַבָּלָה,
זוּג בְּגִמְלָאוֹת סוֹפֵחַ שֶׁמֶשׁ
וְזוּג גְּבָרִים זֶה לָזֶה מְסַיְּעִים
בְּכִיפוּף אַגַּן הַיְּרֵכָיִם. שְׁתֵּי גָּדוֹת לַיַּרְקוֹן
זוֹ שֶׁלָּהֶם וְזוֹ גַּם כֵּן. תַּמָּה הַחֲוָיָה,
הָאֲנָשִׁים פּוֹנִים לְעַבְדוּת יוֹמָם,
מָחָר לָבֶטַח יָשׁוּבוּ.
וּבְעִירִי סִכְסוּךְ וְקַנָּאוּת
וְאִמָּא אֲדָמָה זוֹעֶקֶת
לֹא לָכֶם שַׁיֶּכֶת אֲנִי, אַתֶּם שַׁיָּכִים לִי!
© כל הזכויות שמורות ל - אביחי קמחי, ירושלים 2011 |