"כולנו, ואני מתכוונת לכולנו נורמליים וגם לא כל כך נורמליים. כולנו בני אדם בלתי מושלמים, חיים בעולם בלתי מושלם.. איננו חיים עם הציוד המכאני של חשבון בנק או תוך מדידה של כל קווינו וזוויתנו עם סרגל ומד זווית, נכון?"

הרוקי מורקמי

אנחנו שונים. לא דומים אחד לשני. כל אחד גדל בסביבה אחרת בלי קשר לכך שארץ ישראל קיבוץ גליות.

תרבויות שונות. רצונות שונים ומגוונים.

אחד מושך שמאלה והשנייה ימינה.

לעיתים החיבור נראה בלתי קיים, מין חוט שקוף שמחבר אותנו למטרה אחת.

שלמות? לא לכך נועדו פנינו.

אושר? כל אחד רואה אותו מבצבץ לו שם. איפשהו.

מצד שני, למה צריך לנתח את הכל. איך אומרים היום, פשוט צריך לזרום.

למעשה לא בטוח בכלל שכל הניתוח עושה את העולם פשוט יותר,אולי רק  מנותח יותר.