לעריכת הסכם-ממון בין בני-זוג חשיבות רבה: להסכם-ממון בין בני-זוג יתרונות רבים מכאן חשיבותו: - במקרה של גירושים עתידיים יקצר הסכם-הממון ויפשט את ההליכים המשפטיים הצפויים, בין בבית המשפט לענייני משפחה ובין בבית הדין הרבני.
- הסכם-הממון יגן על בן-הזוג (החלש בד"כ) מפני ניסיון עתידי של בן-זוגו להכתיב תכתיבים כלכליים קשים ובלתי הגיוניים כתנאי לגירושין (למתן או לקבלת הגט).
- הסכם-הממון ימנע ניסיונות סחיטה מצד בן-הזוג האחד כנגד משנהו, במסגרת הליכי-הגירושין העתידיים.
- הסכם-הממון יגן על רכושו של כל אחד מבני-הזוג, אשר נצבר על ידו לפני הנישואין, או אשר נתקבל לידיו במתנה או בירושה, מבלי ליתן פתח לפרשנויות כאלה ואחרות.
- הסכם-הממון יחסוך בעלויות כספיות עתידיות בגין שכר-טרחת עו"ד (שאינו זול) ו/או בגין הוצאות משפטיות נוספות (כגון אגרות בית משפט), ועשוי למנוע "מלחמה" יקרה, ממושכת ומיותרת בערכאות משפטיות שונות.
- הסכם-הממון יבטיח לכל אחד מבני-הזוג (ובוודאי לעתיר הממון מבין השניים), בטחון משפטי וכלכלי, וודאות, יציבות ושקט-נפשי, לקראת החיים המשותפים.
- יש בכוחו של הסכם-ממון כדי למנוע גירושין קשים, מכוערים ויקרים (יתרון גדול כשלעצמו).
- הסכם-הממון יבטיח חלוקת רכוש עתידית צודקת והוגנת בין בני-הזוג במקרה של פרידה או גירושין, באשר היא מושתתת על יסוד הסכמת הצדדים ורצונם (כפי שהובעה על ידם בהסכם).
- עריכת הסכם-ממון לפני הנישואין או במהלכם (ובכל מקרה כשהיחסים בין בני-הזוג שפירים וטובים) עדיפה והכרחית, בשל שקילת הדברים בכובד ראש, בנחת, ברוגע, בהיגיון וללא כל לחץ מיותר.
- הסכם-הממון יבטיח לבני-הזוג - בזמן אמת - חלוקת רכוש, בדרך הקלה ביותר, הברורה ביותר והזולה ביותר, באשר כל אחד מבני-הזוג יודע את מקומו ומכיר את זכויותיו (כפי שהוסכמו על ידו בעת עריכת ההסכם ואישורו).
- קיימת אפשרות להבטיח במסגרת הסכם-הממון שיתוף בחלק מהרכוש או בכולו, בהתאם לרצון הצדדים.
- הסכם-הממון ניתן לשינוי בהסכמה בכל עת, ובלבד שזהו רצונם ההדדי של שני בני-הזוג.
מספר נתונים שחשוב לדעת אודות הסכם-ממון: - רק בני-זוג נשואים יכולים לערוך הסכם-ממון בהתאם לתנאים המפורטים בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (לגבי זוגות שאינם נשואים, ראו להלן).
- לגבי זוגות נשואים קובע החוק דרישות צורניות בכדי שלהסכם-הממון יהיה תוקף משפטי מחייב. הדרישה הראשונה היא: שעל ההסכם להיעשות בכתב, והדרישה השניה היא: שעל ההסכם להיחתם על ידי שני בני-הזוג.
- רק הסכם-ממון שאושר, בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני וקיבל תוקף של פסק-דין, יהיה תוקף משפטי מחייב. הסכם שלא אושר ולא קיבל תוקף של פס"ד יהא חסר ערך (פשוטו כמשמעו).
- אם הסכם-הממון נערך בטרם נישאו הצדדים, רשאים הם לאשרו גם בפני נוטריון או רשם-הנישואין (הסכם שלא אושר בדרך הקבועה בחוק, אין לו תוקף משפטי).
- אם ההסכם נערך לפני הנישואין די באישור נוטריון או רשם-הנישואין, אולם אם ההסכם נערך לאחר הנישואין אזי חובה לאשרו בביהמ"ש או בביה"ד כאמור.
- חובה גם לאשר בביהמ"ש או בביה"ד, כל שינוי, תיקון, הוספה, מחיקה או ביטול של סעיף כזה או אחר בהסכם-הממון וליתן לו תוקף של פסק-דין. שינוי שלא אושר כאמור יהא חסר תוקף משפטי מחייב.
- אין תוקף משפטי מחייב להסכמות שנעשות בעל-פה בין בני-זוג, גם אם הן נוגעות ישירות להסכם-הממון שאושר וקיבל תוקף של פס"ד.
- קשה מאד לבטל הסכם-ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק-דין, משום שבעת אישור ההסכם מוודא השופט או הדיין (או הנוטריון, לפי העניין) עם כל אחד מבני-הזוג, כי הוא חתם על ההסכם מרצונו הטוב והחופשי, לאחר שהבין את משמעותו ותוצאותיו.
- בעת אישור ההסכם בודק השופט למעשה את גמירות דעתם של הצדדים, דהיינו: שהם ערכו את ההסכם בהסכמה מלאה וללא כל כפייה שהיא, תוך הבנת המשמעויות הנובעות ממנו, משום כך - קשה מאד להביא לביטולו של ההסכם בעתיד (ומכאן גם - היציבות והביטחון שהוא מעניק).
מה הדין במצב בו בני-הזוג לא השכילו לערוך הסכם-ממון: - בהעדר הסכם-ממון תקף ומחייב, חל על בני-הזוג הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון. (ובלבד שמדובר בזוגות שנישאו לאחר ינואר 1974).
- הסדר איזון המשאבים מציג כללים ברורים הקבועים בחוק, ואינו מתחשב ברצון הצדדים.
- מאחר ולכל כלל יש חריג עומדת בפני השופט היושב בדין היכולת לאזן את רכוש הצדדים, חלקו או כולו, באופן שונה (קרי: לא שוויוני) בנסיבות מסוימות וחריגות.
אשר לידועים-בציבור:
- בני-זוג שאינם נשואים ושאין בכוונתם להינשא, רשאים להסדיר את יחסיהם הרכושיים והממוניים במסגרת של "הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור".
- מאחר וחוק יחסי ממון לא חל על ידועים בציבור, לא חלה עליהם כל חובה לאשר את ההסכם שערכו, ולמעשה ל"הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור" יש תוקף משפטי מחייב אף ללא אישור של בית המשפט.
|