רק ימין רדיקלי?

באמת ובתמים רק השוליים?

או שאולי אנחנו הפכנו להיות השוליים והרדיקלים הפכו להיות העיקר בזמן שישנו?

וכשאני אומרת "אנחנו" אני מתכוונת לשמאל שאני נמנית עליו ואיני יודעת ו/או מדברת בשם אחרים.

חוק החרם.

משום מה הדבר הזה משייט לו בשקט יחסי.

למה?

כי חושבים שזה לא יהיה?

כי חושבים שזה מיועד רק לאוייבינו מבחוץ?

כי חושבים שהפכנו בזמן שישנו להיות מעצמה שיכולה לשים פס ארוך ובוהק על כל העולם, אשתו ואחותו היבבנית?

מה הרציונל מאחורי החוק הזה?

אני באמת לא מבינה.

מה עכשיו?

סתימת פיות מוחלטת לכל מי שלא יתיישר עם קו המפלגה?

הוקעתי כבוגדת, השלכתי לבית הכלא, האזנות לטלפון, מה הלאה?

הלאה הדמוקרטיה?

תחי מדינת ישראל החדשה והלאומנית?

לא יודעת, לא מבינה את הדברים, לא מבינה למה רוצים להגיע, ובתכל'ס - די פוחדת.

וחזרתי לספר של אורוול - 1984, משום מה הוא נהיה בעיני מאד מאד אקטואלי ומצמרר....

יודגש כי מדובר בימין רדיקלי. צודקת

no coment

צטט: וילמה 2011-07-09 16:27:25

אומר לך יותר מזה. איני מאמינה שהימין, הזוי ככל שיהיה ומוטרף ככל שיהיה ידרדר עצמו למצב הזה וידעו ראשיו של המחנה הזה לעצור אותו, אני מקווה רק שזה יהיה בזמן. והשמאל - יחיה, איתם או בלעדיהם. ובינינו, אנחנו לא נקיים ממחדלים? ולא מנצלים את המחדלים שלהם כדי לייפות במקצת את שלנו?

 

בינינו?

שמתי לב ל"תכונה" אחת, או נטיה אחת שמבדילה את הימין מהשמאל:

התכונה או הנטיה לביקורת עצמית וראיית הביקורת העצמית כשלב מחייב  בגיבוש דרך.

בעוד הימין לא רק שלא עושה לעצמו ביקורת  עצמית אלא שהוא רואה בכל מבקר אחד ש"מתקיף" אותם (את הימיניים - אישית!).

לכן אני לא בטוח ש"אנחנו" מנצלים מחדלים שלהם כדי ליפות במקצת את שלנו.

אני חושב שאנחנו חייבים לתאר את תרומת השמאל החיונית לישראל, ולהדוף  סילופים או כתיבת ההסטוריה מחדש שנעשית אט אט כעת.

אני יודע שבקרוב עומדים לצאת שני ספרי לימוד חדשים באזרחות ובהסטוריה הבאים למחוק את הנושא הערבי  משניהם, ולהציג את הנאראטיב הציוני (שאני מאמין בו!) כנראטיב יחידי, מבלי להזכיר נראטיבים  נוספים שאינם ציונים.

או שספר האזרחות יקטין את משקלם של המאפיינים הדמוקרטים של מגילת העצמאות ויפרוס  בעיקר את הסיפור ההסטורי שלה.

או שיתעלם מנושאים כמו  פקודה בלתי חוקית בעליל, וכד'.....

אומר לך יותר מזה. איני מאמינה שהימין, הזוי ככל שיהיה ומוטרף ככל שיהיה ידרדר עצמו למצב הזה וידעו ראשיו של המחנה הזה לעצור אותו, אני מקווה רק שזה יהיה בזמן. והשמאל - יחיה, איתם או בלעדיהם. ובינינו, אנחנו לא נקיים ממחדלים? ולא מנצלים את המחדלים שלהם כדי לייפות במקצת את שלנו?

את מאמינה שהשמאל יצא למלחמה? גם הימינים לא מאמינים שהוא יצא לקרב. אבל הם יחיו את השמאל כל הזמן. כי בלי החיאה זו - על מי ישאר להם להשליך את האשמת המחדלים שלהם??