בכל חברה יש שוליים, ולמרבה הצער, גם לציבור החרדי יש. מה לעשות? ככה זה. וככל שהציבור גדל, כך גם השוליים גדלים עמו.

יש כמה סוגי שוליים. יש שוליים אמיתיים (ואלה בדרך כלל, בשלב כלשהו של החיים מתפכחים, מתפקחים וחוזרים לדרך הישרה והטובה), ויש כאלו שמבחינת הציבור החרדי הם אפילו לא שוליים. ורק הרחוב קורא לאותם אנשים חרדים, בשל צורת הלבוש, המראה החיצוני וכדו´. אך כל יהודי חרדי אמיתי יחוש ביזיון שאותם אנשים והוא נמנים כביכול על אותו מחנה.

עונת המפקדים של המפלגות השונות לפנינו, והשוליים של הציבור החרדי הם טרף קל לקבלני הקולות. מה יותר פשוט וקל מאשר לגייס חברמ´ן אחד שמכיר היטב את אותם שוליים, האמיתיים או המדומים, לשלם לו סכומים הגונים ולשלוח אותו למלא טפסים על המשקל?

בדרך כלל גם מדובר בקבלני קולות מנוסים. כאלה שכבר עשו זאת בעבר וסיפקו את הסחורה למזמינים. פעם לליכוד, פעם לעבודה ופעם לקדימה. כל מפלגה בתורה, כל מתמודד לפי פנקס הצ´קים שהוא שולף.

המתפקדים הללו אין להם שום מחויבות לשום דבר. הם לא אנשי ליכוד, לא אנשי עבודה ובוודאי שלא אנשי קדימה. הם אנשים של עצמם. העסק הזה עובד בשיטה של חבר מביא חבר שמביא חבר. תעשה לי טובה כי אתמול אני עשיתי לך טובה.

גם הכסף שעל כל מתפקד לשלם תמורת מילוי טופס התפקדות, אינו מהווה בעיה. בעבר, קבלני הקולות היו יכולים לשלם במזומן ובמרוכז עבור המתפקדים שלהם, ומלאכתם היתה קלה. היום זה כבר בלתי אפשרי. החוק אוסר. היום כל מתפקד צריך לשלם בעצמו על עצמו, באמצעות הוראה לחשבון הבנק שלו. אומנם מדובר בדרך כלל בסכום קטן יחסית, כמה עשרות שקלים, אך גם לזה יש פתרון. אנשים מוכנים לשלם סכום קטן כדי להחזיר טובה לקבלן הקולות או לקבלני המשנה שהפעיל, ויש גם כמובן את השיטה הידועה של החזרת הכסף במזומן מתחת לשולחן. כלומר, המתפקד ישלם את הכסף דרך חשבון הבנק שלו, ויקבל החזר במזומן. פשוט וקל. וגם לגייס כסף שחור כדי לבצע את זה, לא כל כך קשה.

בחודשים האחרונים יש לפוקדים ולמתפקדים תעסוקה רבה. עונת ההתפקדות במספר מפלגות נמצאת בעיצומה, ובשטח רבים על כל קול. על כל מתפקד.

מפלגת העבודה סיימה בימים אלו מפקד שהתפרס על פני מספר חודשים. המתמודדים גייסו עשרות אלפי מתפקדים חדשים, והתחרו ביניהם מי יצליח לפקוד יותר אנשים. כשברור לכל שמי שיגייס יותר אנשים לצידו, יסומן מיד כבעל הסיכוי הגדול ביותר לנצח ולהפוך ליו"ר מפלגת העבודה.

על פי הפרסומים, המנצח הגדול בתחרות הפוקד המירבי של מפלגת העבודה הוא עמיר פרץ, שהצליח לפקוד כ-25 אלף מתפקדים חדשים. הרבה יותר מיצחק הרצוג ושלי יחימוביץ, שתופסים את המקומות השני והשלישי עם 17 אלף ו-16 אלף מתפקדים חדשים, ובוודאי שיותר מעמרם מצנע שפקד בסך הכל כמה אלפים בודדים של אנשים.

במפלגת העבודה חגגו עם סיום המפקד. היתה להם תחושה עילאית של התחדשות והתרעננות. משהו כמו תחיית המתים של מפלגה שהכל ספדו לה ואפילו הניחו כבר רגבי עפר על קברה. בכל זאת, קרוב ל-70 אלף אנשים חדשים הצטרפו למפלגה. זו תופעה שללא כל ספק ראויה לציון.

ואולם, טיפין טיפין החלו לצאת לאור העובדות שמאחורי אותה התפקדות המונית מפתיעה. התקשורת גם כן התפלאה מההצלחה הגדולה של המפלגה שעתידה מאחוריה, ועד מהרה התברר שיותר מדובר במפקד של טפסים מאשר במפקד של אנשים.

עיקר האשמה הוטחה לכיוונו של עמיר פרץ, המנצח בתחרות הפוקד המירבי. הוא הואשם כי פקד אנשים בלי שידעו בכלל שהם מתפקדים, בלי שידעו לאיזה מפלגה הם מתפקדים. בלי שיש להם בכלל כוונה להימנות על מפלגת העבודה. בלי שהם מזדהים עם ערכיה ודרכה. שלא לדבר על כך שאין להם שום כוונה להצביע למפלגת העבודה בבחירות הכלליות.

לתופעה הזו קוראים כידוע "מפקד ארגזים", ולפרץ יש כבר ניסיון רב מן העבר במפקדים שכאלה. אפשר גם לקרוא לזה "מפקד הג´ונגל". כי המפקד במפלגת העבודה באמת נראה היה כמו ג´ונגל. אנשים הצטרפו רק כדי להצביע לפלוני או לפלונית, כשיום אחד לאחר הפריימריס הם יבטלו את ההתפקדות וימתינו למפלגה הבאה ולקבלן הקולות הבא, שיבקש את הטובה ויקבל את שירותם וקולם.

עמרם מצנע, יריב של פרץ בהתמודדות על ראשות העבודה, כינה את המתפקדים של פרץ כאנשים מפלנטה אחרת. כלומר, לא כאלה שבאמת שייכים למפלגת העבודה. לא כאלה שבאו למפלגה כי הם מאמינים בדרכה, אלא חמולות שהתארגנו רק למטרה אחת מסוימת. ובמילים יותר ברורות, בני עדות המזרח, מצביעי ליכוד, ש"ס, האיחוד הלאומי וכדו´, רובם ככולם מצביעי ימין, שבאו לעזור לפרץ הד הוק, ללא שום קשר למפלגת העבודה.

אידיאולוגיית שבשבת

העיתון "ידיעות אחרונות" פרסם השבוע תחקיר גדול, תחת הכותרת הבומבסטית: "מאות חרדים מנתיבות התפקדו למפלגת העבודה". מה שהוא לא פרסם, כנראה מחוסר ידע, זה שיש גם ערים אחרות ברחבי הארץ בהם התפקדו "חרדים" למפלגת העבודה.

אלו הם בדיוק אותם שוליים שהוזכרו לעיל. אותם שוליים של חרדים להשכרה, שכל הקשר בין הציבור החרדי לבינם הוא במקרה הטוב בצורת הלבוש, ובמקרה הפחות טוב גם זה לא. אולי בכיפה שיש על ראשם. שפעם היא לבנה, פעם שחורה, פעם ענקית, פעם גדולה, פעם קטנה ופעם זעירה. פעם מעור ופעם מקטיפה. תלוי באיזה יום.

ההתפקדות ההמונית של ה"חרדים" בנתיבות מיוחסת כמובן לעמיר פרץ, תושב העיר השכנה שדרות. על פי העיתון (ולמי שמכיר את מה שקורה ואיך הדברים מתנהלים, שום דבר ממה שפורסם ב"ידיעות" לא חדש עבורו), לא מעט מהמתפקדים רשומים על אותו מספר טלפון, וחלקם כלל לא ידעו שהתפקדו לעבודה.

העיתון גם ידע לדווח שקבלן הקולות הגדול הוא משה פרץ, מנהל אגף החינוך של עיריית נתיבות, וקבלן המשנה הוא אבי דרעי, המכונה שם "עסקן חרדי צעיר". כדי להבין את הקשר המפוקפק, אם בכלל, בין אותו אבי דרעי לציבור החרדי, די רק לקרוא את הציטוט הבא מפיו, כפי שהסביר ל"ידיעות האחרונות", מדוע פקד אנשים למפלגת העבודה. וכה אמר: "היינו בעבר ליכודניקים, ועכשיו אנחנו הולכים לכיוון אחר. התפקדנו על בסיס אידיאולוגי בלבד".

כשהאידיאולוגיה שלו היא שבשבת, יום פה ויום שם, פעם ליכוד וכעת עבודה ועמיר פרץ, לא יקום אפילו אדם שפוי אחד ויכנה אותו חרדי. אפילו לא שוליים. למעט כמובן הכתב של "ידיעות אחרונות", שכדי להעניק צבע נכון לכתבה שלו, חייב לעשות זאת. אחרת העסיסיות של התחקיר תקהה.

גם מהתגובה של מטה עמיר פרץ לכתבה, ניתן ללמוד הרבה על המבט שלהם כלפי ה"חרדים" במדינת ישראל. בין מי שבאמת נמנה על הציבור החרדי, לבין מי שרק מכונה "חרדי" אך אין בינו ובין הציבור החרדי דבר וחצי דבר.

במטה הבחירות של פרץ, טענו כי בבחירות הכלליות שהתקיימו ב-2006 (אז עמד עמיר פרץ בראש מפלגת העבודה), קיבלה העבודה 19 מנדטים, מתוכם לפחות שני מנדטים מהציבור החרדי!!! נו באמת, זה רציני? שני מנדטים הם מעל 50,000 אלף קולות. האם יש כמות כזו של יהודים חרדים, אשכנזים או ספרדים, שהצביעו למפלגת העבודה? ברור לחלוטין שלא. ברור שהכל ממוחם הקודח של אנשים שסבורים שהזכות לדמיין היא זכות העולה על כל זכות אחרת.

בנוסף, גם הדרך בה פקדו אותם קבלני קולות, מצביעה לכאורה על כך שמדובר במתפקדים שאין בינם ובין מפלגת העבודה כל קשר, אלא רק ניצול מאורגן ושיטתי של אנשים על ידי אותם קבלנים.

על פי הנתונים שהובאו ב"ידיעות אחרונות", לצד רבים מהמתפקדים (כ-150 איש) נרשם אותו מספר טלפון, שמסתיים בספרות 811, ולצד 42 שמות נוספים מופיע מספר זהה שמסתיים בספרות 806. שני המספרים שייכים לעסקן דרעי. האחד פעיל, השני מנותק.

כתב "ידיעות אחרונות" שוחח עם כמה מהמתפקדים החדשים למפלגת העבודה, והם לא ידעו בכלל מה הוא רוצה מהם. התברר כי הם אינם מודעים כלל לעובדת היותם ברשימת המתפקדים. אחרים טענו שמעולם לא חתמו על טפסי התפקדות ולא שילמו דמי חבר.

אם נכונים הדברים, זה כבר בהחלט עניין למשטרה ולרשויות החוק, משום שמדובר במעשה פלילי של זיוף חתימה על טופס ההתפקדות, וכן עבירה על החוק האוסר על קבלני הקולות לשלם עבור התפקדות.

השכלול של מופז

המפקד במפלגת העבודה אומנם הסתיים זה מכבר, אך אל דאגה. ידיהם של קבלני הקולות ה"חרדיים" עמוסי עבודה, והם ממשיכים לאתר אחר מועמדים פוטנציאליים להתפקדות, אחר אותו טרף קל, אלה שאותם לא הספיקו לפקוד לעבודה.

השם החם שמסתובב כיום בקרב צעירי הצאן (שהרי בדרך כלל המתפקדים הם צעירים עד גיל 25, אולי קצת מעבר לכך), הוא שאול מופז. כן. האיש שרוצה לכבוש את מפלגת "קדימה", גילה את הפטנט, גילה את קבלני הקולות, והם עובדים עבורו בימים אלו במלוא הקיטור.

את ההתמודדות הקודמת על ראשות מפלגת "קדימה", הפסיד מופז לציפי לבני, על חודם של 432 קולות. הסקרים ניבאו ללבני ניצחון בפער של בין 15 ל-20 אחוזים, אך מופז הכה את הסקרים שוק על ירך, ובינו ובין הפתעה מרעישה וניצחון הפרידו בסך הכל אותם 432 קולות. או יותר נכון מחצית בלבד מסכום זה של הקולות, אילו היו עוברים מהצד שלה לצד שלו.

בקדימה אין תאריך לקיום פריימריס על ראשות המפלגה. תקנון קדימה קובע שיש לקיים פריימריס מספר חודשים לפני הבחירות הכלליות. ומאחר והבחירות הכלליות יתקיימו רק בעוד למעלה משנתיים, אלא אם כן יוקדמו, הרי שמועד הפריימריס שם נראה רחוק.

ואולם, תקנון המפלגה קובע שמתפקד חדש יהיה רשאי להצביע רק לאחר שעבר לפחות 13 חודשי הכשרה. כלומר, היה חבר מפלגה לפחות 13 חודשים. לכן הדרך אצה למופז. כדי שאנשים שפקד יוכלו להצביע בפריימריס הבאים, הוא חייב לקיים את המפקד שלו עכשיו. כמה שיותר מהר וכמה שיותר הרבה. בעוד מספר חודשים הוא כבר עלול לאחר את הרכבת, ואלו שיפקוד כבר לא יעמדו בדרישה של 13 חודשי הכשרה.

קבלני קולות מטעמו של מופז חורשים בימים אלה מוסדות וריכוזים חרדיים, בהם אפשר למצוא את אותם שוליים ולפקוד אותם. על פי הדיווחים, הם גם מצליחים להפיל ברשתם מספר בלתי מבוטל של צעירים, אך בהחלט יש גם מקום להתעודד. יש לא מעט שדחו את ההצעות שהוגשו להם, בהבהירם שיהודי חרדי לא מתפקד למפלגה חילונית ויהי מה. טובה, כסף, לא חשוב. למפלגה חילונית או חצי חילונית לא מתפקדים ולא משתייכים.

קבלני הקולות מטעמו של מופז, אפילו שיכללו את השיטה שהיתה נהוגה עד עתה. כבר לא רק בקשת טובה והבטחת החזר מתחת השולחן של עלות ההתפקדות, אלא גם התחייבות לעבודה ביום הבחירות עם שכר של 1,200 שקל לפחות (לקדימה, הסיעה הגדולה בכנסת, יהיה בבחירות הבאות את המספר הגדול ביותר של חברים בוועדות קלפי, כולל יושבי ראש וסגנים, שהשכר עבור יום עבודה בתפקידים אלו הוא כ-1,200 שקלים). בנוסף, הם מתחייבים להשתדל לארגן עבודה בשכר גם לפני הבחירות.