פנטזיה מדברית
בלילה עטוף בעשן נרגילה בריח תות ובטעם של עוד נוף המדבר האין סופי שגורם לחשוב רחוק חד וממוקד פסגה של הר באופק רחוק רחוק נדמה כאילו לא נכבשה מעולם נצנוץ של מליון כוכבים ומשב רוח מלטף ועוטף שאת הנשמה שוטף מנגינה שחרש מתנגנת ומכה בעונג על עור של תוף בתוך אוזני מזיזה את גופי מצד אל צד ומסדירה כל שריר גיד ואיבר בתוכי בישיבה מזרחית נוחה מלטף החול החם את רגליי ואת השלווה שעלי ואני?אני לא אני,ובכל זאת כל כך אני
|