כותרות TheMarker >
    ';

    ניצה צמרת - עט להשכיר

    תנו לי את הרגע ואתן לכם את המילים...

    - כותבת ביוגרפיות -
    סיפורי חיים וספרים אישיים
    - כותבת ועורכת לדפוס ולאתרי אינטרנט כתבות תדמית, מאמרים לקידום

    - מרצה על סיפורי חיים ומדריכה סדנאות לכתיבה יוצרת
    - מתעדת מורשת למען הדורות הבאים .......ובינתיים כאן.



    כל פוסט היה או לא היה - הוא אני.
    אתם מוזמנים לצלול באוקיאנוס המילים שלי,לחבור לגלים,להתענג על הקצף, לגלות אוצרות אבודים בקרקעית לשוב בשלום אל החוף.

    למה העפתי את העכבר האלחוטי?

    28 תגובות   יום חמישי, 5/4/07, 00:16

    לא משנה בת כמה את, את אף פעם לא יודעת הכל. לא בענייני מחשבים ובטח לא בענייני גברים. ואם את מטומטמת סביר שגם תשלמי על כך.

    לילה חורפי אחד כשדגרתי מול הצג על כתבה לא' ל' כתב הנדל"ן האלמותי לשעבר של הגלובס, החל המחשב, מחמל פרנסתי לבגוד בי.

    כן. אני יודעת שאסור לכבות ולהדליק, אבל עשיתי זאת. עשרות פעמים. ברגעים כאלה, אני מתחילה להתפלל ונעשית מאמינה אדוקה. לפעמים זה עוזר, אך הפעם 'ריבונו של', לא הקשיב לי.

    נזכרתי שלא מזמן התכתבתי באתר היכרויות עם עם טכנאי מומחה אחד, שקרא לעצמו "טראפיק" , וטרם נפגשנו פ"פ.

    השעון הראה עשר וחצי, לא בדיוק שעה מתקבלת על הדעת לדייט, אבל במצב של קריסת מערכות ומחויבות מקצועית, חשבתי שמותר ואפשר להפעיל צפירת אזעקה.

    סימסתי.

    " יש לך מזל שאני ער, מה הכתובת? תני לי להתארגן ותכיני בינתיים קפה".

    טסתי לכספומט להשלים מזומנים לתעריף לילה.

    חלפה שעה. הייתי על קוצים.

    סופסופ נשמע רחש מהאינטרקום. המשיח הגיע.

    הוא היה מאוד גבוה ורזה, שרוך אמיתי. היו לו מפרצים עמוקים משני צדי הרקות, עיניים כחולות מכוסות בתריסים ענקיים שחורים. הוא נראה כמו השכן ממול שלבש בטלדרס על הטרנינג.

    תפסתי פיקוד על הקומקום והצבעתי על הילד הסורר.

    "שחור עם חלב", אמר ה"טראפיק" והשקיף עלי מהתקרה.

    המתנתי דוממת על הספה. הוא התכנס מול המסך ושיחק עם העכבר. "איך אמרת קוראים לך? טוב, תביאי בטריות אצבע".

    המחשב התעורר לחיים, ה- I.C. Q התחיל לצייץ ונראה היה, שהקטסטרופה מאחורינו.

    הייתי אסירת תודה, 'כמה מגיע לך'?

    הריסים התעופפו בחן, "בואי שבי אתי קצת", אמר, והראה על ירכיו.

    נשארתי לעמוד עם הארנק ביד.

    ה"טראפיק" התרומם מהכיסא, התקרב אלי וליפף אותי בזרוע הג'ירף שלו.

    כמעט נחנקתי.

    פתאום הבנתי שאני מאוד קטנה. חושים נסתרים עשו לי קולות רמים של סכנה וידעתי שאני בצרות.

    "מה חשבת, כמה הלוקסוס הזה שווה לך"? שאל החונק מבוסטון.

    'מאתיים – שלוש מאות שקל', אמרתי במהירות .

    "ועוד מה"?

    'מע"מ'.

    "יפה. ועוד מה"?

    רציתי לעוף אבל הייתי בתוך הידיים שלו, יכולתי להריח את האפטר שייב, והפנים שלי נשרטו מהרוכסן של הבטלדרס. הייתי מעוכה לגמרי. הייתי מבוהלת עד אימה.

    'תשחרר אותי', אמרתי רועדת, אבל היד שלו כבר טיילה לי עמוק בתחתונים.

    דברי אתו בהיגיון, תזרמי, דקלמתי בלבי, אבל המילים נתקעו לי בגרון.

    המנוול עטף אותי והרים אותי כאילו הייתי סמרטוט, "איפה חדר השינה?"

    'רגע , אני אעשה שמירה לקובץ', הצלחתי לפלוט.

    ואז הוא הרפה ממני, ואני זינקתי במהירות לכיוון דלת הכניסה. הצלחתי לפתוח אותה ונעמדתי בחדר המדרגות, 'אם אתה לא עף מפה תוך שנייה, אני צורחת'.

    "קודם תביאי ת' כסף", שלח לעברי טלף מאיים.

    'קודם תצא מהבית שלי'.

    הרגשתי את הרגליים שלי מזייפות בעמידה ואיך עוד רגע אני מתפרקת.

    הוא התקרב אלי, נעמד לצדי וחסם את הדלת.

    'אם לא תזוז, אני אצרח', לחשתי.

    הוא יצא ואני טרקתי את הדלת.

    שמעתי אותו יורד במדרגות. התיישבתי על השטיח והתחלתי לבכות.

    למחרת העפתי את העכבר האלחוטי קיבינימאט ועד היום לא סיפרתי לאף אחד למה.

    ------------------------

     

    כל הזכויות שמורות לניצה צמרת

    כתיבה ועריכה

     www.words4u.co.il

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/9/08 19:28:


      לכי תסבירי שהטראומה גורמת למין שיתוק.

       וללכת להסביר ולהוכיח למשטרהזה לא קל.

       . צריך בשביל זה כוחות נפש.

      לא תמיד אפשרי אחרי טראומה

      אל תצטער. כך אתה חש ואני מכבדת זאת. למרות הכל, תודה על האמפטיה.
        6/4/07 18:44:

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-04-05 17:00:41

      פארדון מדמואזל

       

      למה לא משטרה? סליחה? פחדת?

       

       

      קיבלת כוכב הצלחתי.....

       

       

       מצטרף לעין הנץ ומתקומם: מה עשית עם זה ניצה חוץ מהפוסט? אחד הדברים המקוממים בשבילי זה שעבריינים לא נותנים את הדין, מב שאומר שימשיכו ולא יחדלו אם שום דבר לא קרה ועולם כמנהגו נוהג, ביאליק אמר "השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט".

       

      מצטער שיצאתי ביקורתי, אבל יותר מצטער שהיית צריכה לעבור את זה. 

       


      בוקר אור, אתה משמח אותי ומחזק באופן כלשהו את אמונתי בבכך שיש גם אנשים טובים, שפויים ובעלי ערכים. שבת שלום וחג שמח

       ניצה

        6/4/07 08:17:

      1. קיבלת כוכב

      2. אני שונא עכברים אלחוטיים.

      3. אנא התלונני עליו. בשבילך ובשביל כל מי שיתקלקל לה איי פעם המחשב.

      4. כן. גם אני נקראתי בעבר לעזור למחשב חולה בלילה אצל בנות שהכרתי באתרי הכרויות ולא, לא כל גבר הוא כזה ומכאן ועד למסקנה שלא מכניסים גבר.... הדרך ארוכה (ולצערי יש טענה שאין חכם כבעל ניסיון אבל אני נגד ללמוד מכל דבר כי בסוף לומדים שהעולם רע ומוטב (מלאו את החסר))

       

      5. יש עכברים אלחוטיים נטענים מחייך 

       

      צטט: חץ עין נץ 2007-04-05 17:00:41

      פארדון מדמואזל

       

      למה לא משטרה? סליחה? פחדת?

       

      ----------

      הלו מסייה עדי, לפעמים אתה אומר לעצמך ברוך שפטרנו. מניסיון אחר מהעבר, אני יודעת כמה זמן ומשאבים יש למשטרה. ולראות את השוטרים מגחכים על ש"הטרדתי" אותם? מודה ועוזב, ירוחם.

      ---------

      קיבלת כוכב הצלחתי.....

       -----

      אל תבזבז. השמים חייבים להישאר מוארים....תודה

       

       

       

       

      צטט: ברק 2007-04-05 15:57:52

      נ.ב.

      ונראה לי שיש כאן בילבול בין אשמה ואחריות.

      האשמה כולה שלו, והאחריות (לעצמה) כולה של ניצה.

      ____

       

      תודה ברק. אתה עושה את ההבחנה שבגללה השארתי את הפוסט באוויר.

       

      צטט: דוסית 2007-04-05 15:15:41

      "תגידי מיידלע,

      אמא יודעת עם מי את מסתובבת בכאלו שעות..? "קורץ

       

       

      <קרועה על הפוסטים והדייטים ההזויים שלך, סתם שתדעי :) >

      ---------

      נו, לפחות מישהו נהנה כאן. ועוד לא סיפרתי הכל ואולי לעולם לא אספר.

       

      צטט: airbus 2007-04-05 14:59:31

      אני מסתייג מהתגובות של "איך את מכניסה הביתה....".

       

      לכל אחת (ואחד) יש את הזכות שלא להיות מותקפת, והטלת האחריות עלייך מריחה לא כל כך טוב.

       

      אנא, ניצה - המשיכי להאמין בנורמליות של המין האנושי (כי רובו אכן כזה)!

       כדי שלא ישתמע מדברי שאני מעודד אותך שלא להזהר - אז ככה:

      להזהר רצוי.

      ללמוד מהנסיון - עוד יותר.

      וגם חשוב שלא לאבד את האמון בטוב ליבם של רוב האנשים!

      ---------- 

      היי, חנוך, אירוע כזה הוא שוק. אחד מרבים שמכתים ומותיר חותמת. אני חושבת שהאחריות קשורה לשכל הישר וייתכן שאז לא הייתה לי הזכות ליהנות ממנו.

      הזכות לא להיות מותקפת כאישה ברורה ונחרצת אבל כפי שאנחנו למדים קיימת ולצערי הרב, יש יותר מדי אנשים שלא היו בשיעור הזה.

       

      צטט: vg10 2007-04-05 10:14:08

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-04-05 09:55:57

      עידן התמימות

       

      שיר, אכן, דברים כאלה לא צריכים לקרות ואפשר למנוע אותם מראש. במקום שממנו באתי ובתפיסת עולמי כפי שהייתה אז, לא היה לי ספקות שמדובר בשירות מקצועי.

       

       

      ורדה, בכי רע- תרתי משמע. היה ונברא. היה יותר מפחיד במציאות מאשר כאן בכתובים. חלפו יותר משנתיים ואני עוד זוכרת.

      שוקלת עונש חינוכי.

       

      נסחפת!!!

       

      איך את מכניסה בן אדם זר אלייך הביתה, ועוד בשעות הלילה? עכבר או לא עכבר?

      לפחות לו היה חתול בסביבה.

       

      אני די המומה....ודעי לך שאני כועסת!!!! (ואת יודעת גם למה).

       

       

       

      קצת מביך לכתוב פוסט כזה, גלוי, אמיתי ומפחיד. חשבתי להסיר אותו מיד אחרי הכתיבה ואולם, המסר שהוא מעביר והתגובות חשובות בעיני. להכניס גבר זר הביתה בלילה?  אכן, מעשה שלא ייעשה. לעתים אני חושבת שההתנהגות שלי, במקרה הזה נבעה כתוצאה ישירה אחרי ששרדתי את האינתיפאדה - ירי ואבנים ומצבי סכנה אחרים שלא הזמנתי לעצמי... אני מחוסנת. את הלקח למדתי על בשרי ובדרך הקשה.

        5/4/07 17:00:

      פארדון מדמואזל

       

      למה לא משטרה? סליחה? פחדת?

       

       

      קיבלת כוכב הצלחתי.....

       

       

        5/4/07 15:57:

      נ.ב.

      ונראה לי שיש כאן בילבול בין אשמה ואחריות.

      האשמה כולה שלו, והאחריות (לעצמה) כולה של ניצה.

        5/4/07 15:55:

       

      צטט: airbus 2007-04-05 14:59:31

      לכל אחת (ואחד) יש את הזכות שלא להיות מותקפת, והטלת האחריות עלייך מריחה לא כל כך טוב.

       


      אכן לכל אחד יש זכות. ועדיין, עדיף להיות חכם, ולא צודק.

       

      המקרה הזה משול להשארת ביתך לא נעול כי יש לך זכות שלא יפרצו אליו.

      לכן התמיהה "איך את מכניסה הביתה ..." היא במקום.

        5/4/07 15:15:

      "תגידי מיידלע,

      אמא יודעת עם מי את מסתובבת בכאלו שעות..? "קורץ

       

       

      <קרועה על הפוסטים והדייטים ההזויים שלך, סתם שתדעי :) >

        5/4/07 14:59:

      אני מסתייג מהתגובות של "איך את מכניסה הביתה....".

       

      לכל אחת (ואחד) יש את הזכות שלא להיות מותקפת, והטלת האחריות עלייך מריחה לא כל כך טוב.

       

      אנא, ניצה - המשיכי להאמין בנורמליות של המין האנושי (כי רובו אכן כזה)!

       

      כדי שלא  ישתמע מדברי שאני מעודד אותך שלא להזהר - אז ככה:

      להזהר רצוי.

      ללמוד מהנסיון - עוד יותר.

      וגם חשוב שלא לאבד את האמון בטוב ליבם של רוב האנשים!

        5/4/07 10:14:

       

      צטט: ניצה צמרת 2007-04-05 09:55:57

      עידן התמימות

       

      שיר, אכן, דברים כאלה לא צריכים לקרות ואפשר למנוע אותם מראש. במקום שממנו באתי ובתפיסת עולמי כפי שהייתה אז, לא היה לי ספקות שמדובר בשירות מקצועי.

       

       

      ורדה, בכי רע- תרתי משמע. היה ונברא. היה יותר מפחיד במציאות מאשר כאן בכתובים. חלפו יותר משנתיים ואני עוד זוכרת.

      שוקלת עונש חינוכי.

       

      נסחפת!!!

       

      איך את מכניסה בן אדם זר אלייך הביתה, ועוד בשעות הלילה? עכבר או לא עכבר?

      לפחות לו היה חתול בסביבה.

       

      אני די המומה....ודעי לך שאני כועסת!!!! (ואת יודעת גם למה).

       

       

       

      עידן התמימות 

       

      שיר, אכן, דברים כאלה לא צריכים לקרות ואפשר למנוע אותם מראש. במקום שממנו באתי ובתפיסת עולמי כפי שהייתה אז, לא היה לי ספקות שמדובר בשירות מקצועי.

       

       

      ורדה, בכי רע- תרתי משמע. היה ונברא. היה יותר מפחיד במציאות מאשר כאן בכתובים. חלפו יותר משנתיים ואני עוד זוכרת.   

        5/4/07 08:55:

      ניצה.....

      אני ממש מקווה שהסיפור הוא שימיוני.

       

      אם הוא אמיתי - יש לי דיבור קשה איתך!!!!

       

      ואני ממש ממש ממש....

       

      לא צוחקת!!!!!

       

      זה עלול היה להסתיים בכי רע!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

       

      :(

       

       

        5/4/07 08:42:

      תארי לעצמך לו היית צריכה להחליף נניח את הכונן, או המסך למשל.

      רק עכבר.

      בקטנה:).

        5/4/07 08:18:

      אני חושבת שאין גיל ללמוד- שלא מכניסים גבר זר הביתה לא משנה עד כמה את נמצאת במשבר. ובקשר ללוזרית - מה הוא מבין אדיוט.

      איתך:-)

        5/4/07 08:18:

      אני ושבת שאין גיל ללמוד- שלא מכניסים גבר זר הביתה לא משנה עד כמה את נמצאת במשבר. ובקשר ללוזרית - מה הוא מבין אדיוט.

      איתך:-)

        5/4/07 02:52:

      הי ניצה

      אין לי כוכבים חתום

       

      הינה הכוב שלימגניב

      כל טוב

      שולמית

      את ואני יודעות שהכל בעיני המתבונן.
        5/4/07 01:33:

      שלום ניצה

       

      קודם כל , אלה לא סיפורי לוזריות .

       

       

      מועדים לשמחה

      שולמית

      ולמי שכתב לי במייל, "להפסיק להיות הלוזרית של הקפה... "

      מה עם מילה אחת רעה בגנות הרשות הגברית  לפגוע בנשים?

        5/4/07 01:05:
      Elementry, my dear Watson
      למה תמיד אתה צודק?
        5/4/07 00:22:
      היית צריכה להחליף את העכבר האלחוטי בשוקר חשמלי.