כותרות TheMarker >
    ';

    אפשר גם בלי קביאר אבל אפשר גם עם

    אדורה: מסעדה מיותרת במינה

    30 תגובות   יום שבת, 9/7/11, 02:13

    כמה שמעתי עליה, על אדורה וכמה פעמים ניסיתי להשיג שם שולחן ולא הצלחתי! מ. יצאה ממנה דומעת מעונג. א. המסרבת להוציא ממון רב על מסעדות, אכלה שם שלוש פעמים והתענגה על כל שקל. הטענות של מי שבדרך כלל אינני סומכת על המלצותיהם, גרמו לי להאמין שאני הולכת לעבור חוויה קולינרית מסעירה. הם טענו שהתפריט קטן בעוד שלדעתי מסעדות עם תפריט קטן הן אינדיקציה למקצועיות של השף ולהחלטה שלו להתמקד במספר מועט של מנות כדי לתת לכל אחת את הטיפול הראוי. הם התלוננו על שאין שם דגים על האש. אני אומרת שמי שחווית המסעדות שלו בנויה רק על דגים על האש צריך ללכת למסעדות המגישות כפתיח "ערכת סלטים מעפנים ברובם קנויים ממקומות שכל בר דעת נמנע מהם". הם גם אוהבים את ברבוניה, מסעדה שאני סבורה שהיא דוגמא ומופת למקום שהמילה בינוניות גדולה עליו בכמה מספרים. הביקור באדורה הוכיח לי שגם מי שבדדך כלל טועה באבחנותיו הקולינריות, יכול לפעמים להיות צודק.

     

    נער הבית רצה לחגוג את יום ההולדת שלו במסעדה שכתבתי לכם עליה לפני כמה שבועות. ברגע האחרון, נשמה טובה שכמותו (תגידו, תגידו: בניגוד לאמא שלו) החליט לשמח אותי ובחר באדורה. לכן כל כך כואב לי הלב על שהתחרבש לו יום ההולדת. ביקשתי שולחן לשבעה במקום הכי קר במסעדה. אני זוכרת קייצים במסעדות תל אביביות שבתיאוריה יש בהן מזגן אבל הן לא מצליחות לגרום לסועד להרגיש בו. מצאנו עצמנו לא פעם יושבים במסעדה שהדלת הפתוחה מונעת מן המזגן לעשות את העבודה, או שהמזגן חלש מידי ביחס לחלל, או שיש שם אוסף של מלצריות אנורקטיות בגופיות, הקופאות מקור גם כשהמזגן על 32 מעלות, ובמקום לאכול ממטעמי המקום וללבוש סוודר הן מכבות מזגן. היה מקרה אחד בו לא ידענו עם אנחנו אוכלים פסטה ברוטב פירות ים או ברוטב אגלי זיעה. מאז, אני לא לוקחת סיכון. אם המזגן לא עובד כמו שצריך, אני פשוט קמה והולכת. אם האוכל טעים אני חוזרת בסתו.

     

    הובלנו לגלריה בקומה השנייה, חלל חשוך שכל העומד יכול בטעות לחשוב שהתקרה יושבת לו על הראש, והושיבו אותנו מתחת למזגן. בהתחלה לא הרגשנו בו אבל משביקשנו הגבירו אותו. היה עליו סלוטייפ שאיפשר לנו לשחק עם התריס. שיחקנו גם כסאות מוסיקליים שאפשרו לכל אחד מאתנו לשבת גם במקום הקר ביותר וגם במקום החם ביותר. מהבחינה הזו היינו מאד מרוצים וגם שרפנו קצת קלוריות במהלך הארוחה.

     

    אבל באשר לשאר, רמת שביעות הרצון שלנו הלכה וירדה ככל שהתקדמנו בארוחה. .נער הבית דווקא לקח את הפלופ בגבורה. הוא התנחם בעובדה שהנחמד ואני קנינו לו מתנת יום הולדת הרבה יותר גדולה משביקש (הבקשות שלו היו כל כך צנועות שהקנייה של כולן לא הגיעה לסכום שהתכוונו להוציא על הילד היקר הזה) ובדיסק שהנסיכה והמצטרף הכינו לו, המכיל פחות או יותר כל שיר שלהקת החיפושיות אי פעם הקליטה או התכוונה להקליט (טעם טוב יש לו). הצוות לקח קשה את האכזבה שלנו ועשה כל שביכולתו כדי לגרום לנו לשנות את דעתנו על המנות. זה היה מאד מרשים ומקצועי. אבל כשמשהו, שמוטב היה שלא יבשל, אמון על המטבח, גם צוות משתדל לא יכול לגרום לקיבה שלנו לשמוח. קשים חייו של השף. לטענת מסעדנים יכול לקוח לאכול במסעדה מאות פעמים אך די בביקור מאכזב אחד, שהרי גם לשפים יש ימים לא מוצלחים, כדי לגרום לו להדיר רגליו מן המסעדה לצמיתות. אני סבורה שלקוחות קבועים דווקא סולחים לשף על יום רע פה ושם. הלא חוזרים הם הלקוחות המזדמנים ונגדם אין מה לעשות אלא להתנצל, לפצות ולקוות שהיחס ההוגן בכל זאת יגרום להם לחזור למרות שהאוכל הרע חרב להם את הערב.

     

    פתחנו בפעמים לחם שאור, לקרדה תורכית מעושנת מוגשת על ברוסקטה, שבביקורנו הוחלפה במולים (קפואים לדעתי) (36 ₪), סביצ'ה סלט ערבי וקרם זעתר - קוביות דג ים, עגבניות, מלפפונים, בצלים ירוקים וכוסברה, מתובלים במיץ לימון ושמן זית, מוגש עם קרם זעתר ופיתה קלויה (36 שקלים) ורביולי שאף אחד מאתנו לא זכר במה הם ממולאים ואף אחד מאתנו לא זיהה את תוכן המילוי. הואיל וחתן השמחה לא רצה אפילו לטעום מאלו, זולת הלחם המצוין והממרחים הטובים שנלוו לו, הזמנו לו שרימפס עם פפריקה מרוקאית על הפלנצ'ה (39 שקלים). כל המנות היו סתמיות להחריד ולא עברו את רף הביצוע של בשלן ביתי ברמה בינונית. מנת השרימפס, שנער הבית התעקש לסיים, היו לדעת היושבת לצידו בלתי אכילים עד כדי חשש לבטנו הרגישה.

     

    חיכינו המון זמן למנות העיקריות. כשהזמנתי את השולחן נאמר לי שהוא ניתן לנו לשעתיים ורבע בלבד. כל כך הרבה חיכינו עד שחששנו שמא יבואו וייקחו לנו את הצלחות בטרם סיימנו לאכול כדי להכין את השולחן לבאים אחרינו. כשהן הגיעו לקח לנו כמה ביסים בלבד כדי להבין שנפלנו חזק. אני הזמנתי שרימפס וקוקי סאן ז'אק בקרם פורצ'יני (79 ₪) המנה תוארה כ: "שרימפס וקוקי סאן ז'אק עשויים על מחבת בקרם עדין של פטריות פורצ'יני מוגשים עם שעועית טורקית וקונפי תפוחי אדמה". אני קיבלתי צלחת עמוקה ויפה עם מה שנראה היה כמרק שמנת שכמות יפה של מרכיבים שוהים בו בצוותא. אתם רואים את המילה שמנת בתאור המנה? אני לא. למה זה קריטי? כי קורים לי דברים מאד לא נעימים המעיבים לא רק על הארוחה שלי אלא גם של הסביבתי הסועדת כשאני אוכלת תבשילים עם חמאה ושמנת. לזכותן של המלצריות יש לומר שהן לא התווכחו ואפשרו לי לבחור אלטרנטיבה

     

    ובינתיים קיבלו שאר הנוכחים את מנותיהם. צלע לבן בתערובת תבלינים מרוקאית התגלתה כנתח יבש, תפל וחסר כל השראה. את הפילה בקר ברוטב פטריות כמהין וקראנצ' קאשיו (79) הגדירו הנסיכה ואורחת נוספת כבלתי ראוי לאכילה. האורחת, המבינה בבשר עד כדי הטלת מורא על קצבים מנוסים, סברה שהבשר היה ישן (לא מיושן) והופשר לאחר הקפאה. נער הבית הלך על נקניקיות טלה ברבריות והיה מרוצה. אני חושבת שהוא היה איתן בדעתו להנות מן הערב בכל מחיר. גם מנת הריזוטו התגלתה כפלופ אדיר: גוש יבשושי של אורז עם עגבניות ותרד, שמשהו שכח לתבל וגם לדעתי מעולם לא למד פרק או שניים בהלכות ריזוטו.

     

    בטרם בחרתי מנה עיקרית חלופית שאלתי את המלצרית אם השף או סגל המטבח התחלפו. זו נשמעה לי סיבה סבירה לקטסטרופה הקולינרית שהתחוללה על שולחננו. המלצרית טענה שבחרנו מנות מעולות שהיא אוהבת במיוחד והיא לא מבינה מה קרה. כדאי שמסעדנים יפסיקו להנחות את המלצרים לומר לסועדים שהמנות מעולות וחביבות עליהם. כל מי שמבין דבר אחד או שנים באוכל מתאפק לא לגחך למראה של מלצרית בשנות העשרים לחייה, הממליצה על מנות כאילו היא גדלה עליהן ולא על קטשופ, ויודע שלא לוקחים ברצינות המלצות מאדם שטרם מלאו לו 40 וכבר אכל דבר או שניים בחייו. לאור הקטסטרופה החלטתי ללכת על שתי ראשונות: סשימי סלמון בוינגרט 'מזרח רחוק' – מנה ששמה הצחיק אותי ובלנד עלים ירוקים, תפוחי גרנד סמית וסלק טרי. הייתי שמחה אילו הסשימי, שהמלצרית הגדירה כמנה פיקנטית, היה פיקנטי כי הייתה במנה מליחות איומה כי משהו במטבח היה מאד נדיב עם הסויה. הבלנד אכן הכיל המון עלים טריים ורעננים אבל גם רוטב מתוק מדי שהשתלט על המנה והעניק לה תחושה מיונזית. כפיצוי הביאו לנו מנה חדשה של צלע עם כמות כפולה של רוטב כדי להעניק לה טעם. טעם לא היה שם אבל הצלע לפחות לא הייתה יבשה. עוד קיבלנו פטה כבדים שרובו נשאר מיותם על הצלחת מן הסיבה שהשארנו חלקים רבים מן המנות האחרות על הצלחת

     

    כמובן שלא ביקשנו קינוחים. אבל באדורה החליטו לפצות אותנו. העיקרון יפה אבל היישום שב והוכיח לנו שמשהו במטבח לא יודע את העבודה והשרות, מעולה ככל שיהיה, לא יכול לפצות על טבח גרוע. ראשית קיבלנו יין קינוח שהזכיר לנו יותר מכל יין קידוש שמשהו תיבל בקינמון. אחר כך הגיעו לשלחן, זאכר הל אספרסו - עם גנאש של שוקלד לבן ואספרסו מעוטר באנגלז והל שהיה בעיקר חסר טעם. עוד קיבלנו גליליות פטיסייר וקולי תותים שעודף מתיקות לא נעים אפיין אותם וסורבה מלון שעד שראינו שוב את התפריט לא זיהינו מה טעמנו. חברים, גלידת אייסברג נמצאת במרחק 5 דקות הליכה מכם, אפשר לפתור את בעיית הסורבה.

     

    הגינות ותודעת שרות מפותחת אפיינה את הצוות. קיבלנו את החשבון (שכלל גם בקבוק טוליפ ודיאט ספרייט לנער) וגילינו שמנות הבשר והריזוטו הושמטו ממנו. עם החשבון הגיעה מנהלת המסעדה ושאלה "מי מכם היא...?" ונקבה בשמי. אחרי התלבטות הזדהיתי. אני תמיד נבוכה כשמזהים אותי. "אני מבקשת ממך שתבואי עוד פעם וכשאת באה תגידי שאת אורחת שלי. אני מבטיחה לך שתוגש לך ארוחה מצוינת". זו הייתה מחווה יפה אבל את הבקשה הזו ספק אם אמלא בחודשים הקרובים. אדורה גרמה לי להתגעגע לקביאר אדום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      קבייאר יקירתי צר לי על החוויה האיומה. אני כב רמזמן למדתי להסתפק בפלאפל. אז הרבה ברכות לתרנגול. בכל מקרה אני ישבתי אצל התימני בשכונת דוקי בקהיר ואכלתי דג מדהים ב-17 שקל, אפוי בתנור וממולא בפרוסות גזר ושקדים ומתובל בתבלינים מדהימים ומלווה בסלטים כמו שרק המצרים יודעים להכין. היה מזגן, המלצרים הזיעו ועבדו וידעו לשרת כמו שרק ערבים יודעים, במסירות ובכבוד למקצוע ולאורחים . היה פשוט, לא פלצני, טעים מאוד.
        13/7/11 11:04:
      לא שמישהו ישים על ביקורות המסעדות שלי, אבל את כמו דניאל רוגוב. כיף לקרוא ביקורת נושכנית ומדויקת שכזו. ידע כל בעל מסעדה שכל מבקר פוטנציאלי הוא גם מבקר פוטנציאלי.
        11/7/11 22:31:

      על זאת נאמר: שמה הולך לפניה, וימח שמה נפלט אחריה.

      תודה

        11/7/11 22:24:
      תודה על הטיפ..*
        11/7/11 22:14:
      מצטרף לביקורת של יאיר וששת. יש נפילות מידי פעם.... הכי חשוב מזל טוב.
        11/7/11 18:01:
      מזל טוב לנער הבית שלך ומקווה שבפעם הבאה שיחגוג יום הולדת, החגיגה תהיה מושלמת במסעדה מעולה.
        10/7/11 21:49:
      אולי תפסו יום רע, אני מציע שתסלחי להם. וחוצמזה, הם הזמינו אותך לארוחה והבטיחו שתהללי אותה, מה איכפת לך לנסות...? ואני, אני מעדיף לבשל בבית את הבינוניות שלי, מסעדות לא עושות לי את זה.
        10/7/11 21:47:
      מקבל את המלצתך. אנחנו הולכים לקימל
        10/7/11 13:23:
      זה קורה לפעמים. גם קרה לי לא פעם שמסעדה שמאד נהנינו בה איכזבה כאשר חזרנו לאכול בה. לא הייתי באדורה, ויש לי רשימת מסעדות בתור לפניה, אבל ייתכן שהיה לה יום לא מוצלח. אבל מה, כאשר את מעוצבנת את כותבת את הפוסטים הכי יפים.
        10/7/11 11:38:
      וואו. נשמע רע לתפארת. לא יצא לי לשבת שם עדיין ולאור התיאור... אגב, אכלתי במסעדה אחרת של אבי ביטון - המסעדה הכשרה שהוא פתח בעזריאלי. למען הגילוי הנאות (שעוד רגע יתברר כלא הכרחי) אכלתי שם בארוחת בלוגרים מוזמנת. מה אני אגיד - לא מי יודע כמה. לא ממש מצאתי את עצמי במקום ובטח לא מתקרב ליומרנות הבסיסית. אני בינתיים אסתפק בלראות אותו בערוץ האוכל
        9/7/11 23:38:
      לפחות הייתה למנהלת את היושר להכיר בכך שהבישול הפעם לא עמדה ברמה שציפיתם לה מהמסעדה והציעה לפצות אותך. אני גם חוויתי ארוחה שקצת הייתה לוקה באיכות -הם רצו לדעת איך היה המנה העיקרית של פסטה שבחרתי ופשוט לא ידעתי להצביע על בעיה ספציפית - זה פשוט היה ירוד מכל הבחינות. גם אם היו מזמינים אותי לחזור לא הייתי עושה כך. שבוע טוב
        9/7/11 22:21:
      אני סגרתי חלונות ותריסים אני יוצאת לאבל למינימום שבוע.
        9/7/11 21:33:
      נהניתי מכל רגע של קריאה....מזל טוב ושפע ברכות לנער הבית! חבל שזו הייתה כזו נפילה.
        9/7/11 20:39:
      את מציבה לי בעיה ראשית אני עם קופון ביד למוצ"ש וכבר הייתי שם ולא הרגשתי כך http://cafe.mouse.co.il/review/2213198/ נשאלת השאלה האם אדורה תסגר בעקבות מרקדו עוד בטרם אנצל את הקופון ואת יודעת מה , זה לא מפתיע אותי כי מסעדה שההשף לא נראה שם ולא נוכח היא כנראה באמת לא מסעדת שף
        9/7/11 19:57:

      עכשיו את יכולה להבין שהם מעניקים ארוחות מצויינות רק למי שהוא אורח של...כל השאר צריכים להסתפק במנות עם שמות יפים.
      אני מאחלת לכם רק חוויות קולינריות טובות מהיום, אם כי אני בספק.
      כתיבה נהדרת כתמיד.
      ג'ודי.

        9/7/11 19:11:
      קביאר יקירתי, י' היקר ואנוכי היינו במקום לפני כשנה וחצי ונהנינו.......גם כתבתי על כך אז....י' היקר שלי מתגעגע למקום, אך לא יצא לנו להגיע שוב....לכן כל כך חבל לנו שהתאכזבתם, ואת יודעת שהדברים לא באים כדי למכור מקום כזה או אחר אלא מהמקום הכי נקי שבלב...אז אני לא יודעת מה להגיד לך, אולי הזמן שחלף לא עשה טוב למקום......? מבטיחה לך שאם נגיע לשם כאורחים מקריים, תקבלי דיווח מהשטח באופן אישי, נקי מכל "ערב בלוגרים" שהוא שאליהם ממילא אינני מוזמנת....ומזל טוב לנער הבית!
        9/7/11 19:05:
      צר לי על האכזבה, אבל כתיבתך הנפלאה היוותה פיצוי מסיום לקוראה הזאת :-)
        9/7/11 18:15:
      חבל...
        9/7/11 16:28:
      בידיוק התכוונתי בקרוב לבקר שמה אז אוותר הפעם לא חסר מסעדות בתל אביב בשפע
        9/7/11 16:18:
      לא מכיר את המקום, אך הכתיבה מעולה לטעמי
        9/7/11 14:54:
      חבל ששירות ואיכות לא נפגשו בזו הפעם
        9/7/11 14:40:
      כאן כנראה, נכונה האמרה: "על טעם וריח חייבים להתווכח!"
      וואו, תודה על הביקורת, נדע להזהר..
        9/7/11 11:14:
      תודה רבה על הבקורת, אני כבר לא אבקר בה, מבאס מאוד שאחרי בחירה קפדנית של מסעדה , זה מה שיוצא...מעצבן....
        9/7/11 11:07:
      חבל.....
        9/7/11 08:05:

      סוף כל סוף מישהו מעיז לצעוק : המלך הוא ערום !


       שמה הולך לפניה וזו סיבה מספקת ...שלא לבקר שם .

      אני מניח שאת לא היחידה שתדירי את רגליך מהמקום וככה מתחיל הסוף...

      משקיעים ובונים תדמית, רק שלא מצליחים להתמיד. ולרוב, אוילעם נישאר גוילעם...

      אבל לא לעוד הרבה זמן.


       אני כל כך מבין לליבך .את כל כך צודקת ! בכל האמירות. ממש אפוריזמים.
        9/7/11 06:11:

      אחרי כל השבחים שמסעדה זו זכתה בעיני חברי, אני שמחה שחסכת לי ביקור מיותר,  בעיקר כשיש שפע של מסעדות טובות בסטנדרט מחירים של אדורה. אז למה שאתעקש,  נכון?

        9/7/11 05:58:
      אני מניחה כי כאב הבטן חלף, אחרת לא היית כותבת, וטוב שכך, רגלי באדורה לא תדרוך !!
      התגובה הקודמת גרמה לי כל כך לצחוק ששכחתי מה רציתי לומר. אוקיי בשבוע הבא יש לי יומולדת גם כן. לשם לא אלך !
        9/7/11 02:32:
      אני רק חושב לעצמי מה היית כותבת אם לא היית יושבת קרוב למזגן.

      ארכיון

      פרופיל

      קביאר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין