יש מתווך אחד צעיר נמרץ וכולו עלומים ו - יאללה להרביץ את המכה – מצלצל, מטלפן,יום כן יום גם כן. נחמד לי , ככה שהאנרגיה השופעת הזו נשפכת לכבודי ישר לאפרכסת.... אין לו עדיין לקוח להראות לו את הבית, "אבל איך, איך ידע מה מתאים אם לא יבוא לראות?" אני מסבירה בכל שיחה מחדש, למה בעיני  נראה מיותר להראות לו את הבית ללא לקוח  פוטנציאלי,  וככה אנחנו משוחחים ומדברים, והוא כולו מחמאות ו"תראי את נראית לי מה זה אחלה, אז מה אכפת לך עשר דקות ואני מתרשם והולך... " אתמול נמאס לי וביקשתי ממנו שיוותר לי, ואני מאחלת לו עסקאות מוצלחות אבל כנראה שבינינו זה לא ילך , זה לא אתה - זה אני...

             יש דווקא מתווך אחד שמגיע מדי פעם עם איזה לקוח , אבל איכשהו נדמה לי, שהוא בא כדי להוכיח ללקוח שלו, למה עסקה אחרת שהציע לו היא טובה יותר, בהשוואה למה שיראה "בנכס שלי"... ככה הסתבר שללקוח אחד שהביא יש ארבעה ילדים צעירים מאוד – ולכן כמובן המדרגות מעוררות בו חששות לא מבוטלים. לקוחה אחרת  דווקא מעוניינת להקים את המשרד שלה בחדר המשפחה – אבל אז אין לה מקום לחדר משפחה במפלס התחתון ו"מה אין לכם מרתף גדול? כולם עושים את זה..."

            לקראת סוף השבוע התקשרה בחורה נחמדה, קבעה עם אישי (משוש חיי) ליום שישי  בתשע ורבע בבוקר. אין בעיה אני אלך  לענייני  ואתה תראה להם את הבית. כמה שעות אחריה מתקשרת אשה אחרת עם שם זהה ומבקשת לראות את הבית. אין בעיה – לי כמובן ברור שזו אותה גברת, ומיד אני מזמינה אותה לבוא ביום שישי בבוקר בתשע ורבע. הזמן הוא עניין גמיש מאוד כבר למדתי, בתשע וחצי בבוקר מצלצל הפעמון -  ואופס - שני זוגות מגיעים ושם הנשים זהה. טוב, אני כבר נשארת להציג את הבית לאחד הזוגות,  כמובן שאישי בוחר לטייל בבית עם היפה מבין השתיים.  אבל בעלה של השניה יפה יותר. הרווחתי וגם האיש שלי לא יצא מופסד. עלו, ירדו, פתחו דלתות  וחלונות, התבוננו, התעניינו – סיפרו על הילדים . נפרדנו . כנראה לתמיד. 

השבוע הגיעו  זוג פסיכולוגים, עם בתם הצעירה.  עלו, ירדו, הסתכלו לכאן ולשם, וביקשו לפתוח את הארונות בחדר הארונות. "לא", אמרתי, "את העומק אתם יכולים לראות" כבר הייתי פעם בקטע כזה,  ואת סידור הארונות שלי – ממש לא מתחשק לי להראות. מעניין שדווקא אלה שאמונים על פרטיות ואינטימיות מבקשים להציץ פנימה – מה ציפו למצוא שם?  ולמה לא ביקשו לראות את תוכו של הארון בחדרו של  ילד אחד גדול או באמבטיה?

 לקראת סוף השבוע התקשר גבר צעיר, וסיפר שעבר ברחוב ושמע על הבית למכירה, אבל איפה תימצא חניה לאורחים, כי הרחוב נורא קטן וצר. אני מציעה שיבוא ויתרשם בעצמו "לא תראי, אני עוד בודק את העניין של בית פרטי, כי מצאנו פנטהאוז ממש קרוב", אני מיד מאחלת לו בהצלחה, ונפרדת בידידות, מי יודע  אולי מחר ניפגש בבריכה השכונתית.