הגלובליזציה ומקומן של נשים וזכויותיהן בקונספט הנאו ליבראלי: מקדונליזציה, גלובליזציה, נאו ליבראליזם, הסכם GATS ועוד. אני חורשת (כמנחה, מרצה ומאמנת) את הארץ לאורכה, לרוחבה ובציר האנכי החוצה את כל המידרג הסוציואקונומי ואינטלקטואלי, ומוצאת משהו משותף: כולם מדברים סטריאוטיפים, מעט מאוד נותנים את הדעת על מה המשמעות האמיתית של המושגים שכולנו מנפנפים בהם, או - למיצער - מנופנפים בהם. אז מתחילה סדרה. מותר לערער, לבקר, לחלוק או להשלים את המיצרפים שלי. כי זה כל מה שהם: מיצרפים שלי, שליקטתי ומתוך הבנתי הסובייקטיבית לחלוטין. הדיון בהן - בהגדרות ומשמעויות - משמעותי, מכונן שינוי בדפוסי חשיבה, מייצר שפה משותפת. בחרתי להבהיר כאן מספר מושגים שיהיו בבחינת בניית בסיסי ידע עבורנו כנשים ואזרחיות, כדי שנוכל לגבש עמדה בנוגע למידת הנגיעה של הסכמי סחר בינ"ל והמגמה הנאו ליבראלית הלכאורה "כלכלית" או "נוגעת לעולם שלישי" – על חיינו כנשים ישראליות, על זכויות האדם שלנו, על מידת השוויון שהוא מנת חלקנו בתחומי החיים השונים. "מקדונלדיזציה" – קולוניאליזם אמריקאי מהסוג החדש, חברות אמריקאיות משתלטות, מוכרות מוצר אחיד, דוחפות הצידה את המוצרים המיוחדים של כל מדינה, משלמות שכר מינימום ולא מכבדות זכויות עובדים. זה הפך להיות סמל של ההתנגדות לתאגידים רב לאומיים. גלובליזציה: (מתוך אתר האינטרנט של מרכז אדוה) "גלובליזציה" -- כינוי לתקופה, התקופה שבה נמצאת כיום האנושות. כשבודקים החוקרים את מאפייני התקופה, הם לא פעם משווים אותה לתקופות אחרות שפקדו את האנושות: התקופה האגררית, תקופת המהפכה התעשייתית, ובעיקר -- תקופת המלחמה הקרה. תקופת הגלובליזציה מיוחדת, בהשוואה לתקופות אחרות, בעיקר בכך שהעולם נהיה כפר קטן ומאוד מקושר. הגלובליזציה היא עוד חולייה בשרשרת דברי ימי האנושות. היא קיימת כאן ועכשיו, כעובדה. מאות אלפי אנשים בעולם מוחים, יוצרים ביחד את תנועת המחאה הגדולה בהיסטוריה, האנטי-גלובליזציה. הם אינם מוחים נגד הגלובליזציה; הם מוחים נגד ההשלכות של הקפיטליזם הגלובלי - השיטה הכלכלית שהופכת מתיזה כלכלית אחת מיני רבות, למהות התקופה, למעצבת העולם". האידיאולוגיה המובילה את מגמת הגלובליזציה היא האידיאולוגיה ה"נאו-ליברלית" (הסבר בהמשך). להסבר המלא: http://www.adva.org/ivrit/glob/prologue.htm Neoliberal נאו-ליבראליזם - http://en.wikipedia.org/wiki/Neoliberalism הנאו-ליברליזם יצר את הקשר בין הליבה התעשייתית והעסקית העשירה לאזורים מתפתחים ומוביל להורדת חסמי מכס בין מדינות, פתיחת גבולות מוחלטת למעבר סחורות ושרותים וצמצום המגזרים הציבוריים באמצעות הפרטה והעברת מערך השרותים לידיים פרטיות. מתוך המסמך אודות GATS באתר האינטרנט של מרכז אדוה: "בו בזמן חותרת האידיאולוגיה הניאו-ליברלית לצמצם את גבולות הסמכות של מוסד המדינה, גבולות שהתרחבו מאוד במהלך המאה העשרים, בין השאר בעקבות לחץ מתמשך של ארגונים פוליטיים ומקצועיים של העובדים והעובדות. המדיניות הניאו-ליברלית חותרת לצמצם את כל אותן פעילויות של המדינה שנועדו לאפשר חלוקה שוויונית יותר של רווחי הפעילות הכלכלית הקולקטיבית -- למשל, החקיקה המגינה על העובדים/ות, או המיסוי הפרוגרסיבי. המדיניות הזו גם חותרת לצמצם את אחריות המדינה למערכות שנועדו להעלות את רמת החיים של כלל האוכלוסייה -- מערכת החינוך הציבורית, מערכת הבריאות הציבורית, רשת הביטחון הסוציאלי, וכיו"ב. בו בזמן, המדיניות הניאו-ליברלית אינה מהססת להשתמש בסמכויותיו של מוסד המדינה כדי להקל ככל האפשר על פעילות חופשית של ההון" הנאו ליבראליזם היא הפילוסופיה העומדת מאחורי מגמת הגלובליזציה והכלכלה התאגידית. ניתן לקרוא פירוט נוסף בהגדרת "הקונצנזוס של וושינגטון". ליברליזציה = הורדת פיקוח GATS – The General Agreement on Trade and Services - הסכם רב לאומי הדורש הורדת מכסים ומתן זכויות לחברות רב לאומיות להתחרות בכל מכרז מקומי. לכאורה, אין לנו, לישראלים, סיבה להיות מודאגים מן ההתקדמות בשיחות על הסכם הסחר בשירותים (GATS), המתנהלות במסגרת ארגון הסחר העולמי (WTO). למעשה, הדיונים שמקיים ארגון הסחר העולמי בנושא סחר בשירותים (GATS) צריכים להדאיג אותנו מאוד. הסכם גאטס מאפשר למדינות לקבוע את אלו מענפי השירותים הן מוכנות לפתוח לתחרות עסקית של תאגידים זרים. ישראל, וכמוה מדינות רבות אחרות, הודיעה כי היא פותחת לתחרות עסקית את השירותים העסקיים והפיננסיים, ואת שירותי התיירות, התקשורת והסביבה. לעומת זאת, היא לא פתחה לתחרות עסקית את שירותי החינוך, הבריאות, הרווחה והתרבות, הפנאי והספורט. אלא שמיעוט לא קטן של קרוב לחמישים מדינות מתוך כלל חברות ארגון WTO הודיעו שהן כן מעמידות את שירותי החינוך והבריאות שלהן לתחרות עסקית בינלאומית; יש להניח כי רובן ארצות עניות. מרגע שהשער נפתח, סביר כי בעתיד ייווצר לחץ לפתוח את שירותי החינוך והבריאות גם בארצות נוספות. שנית, הגם שישראל עדיין לא הצטרפה באופן רשמי אל קבוצת המדינות המעמידות את השירותים הציבוריים שלהן לתחרות עסקית בין-לאומית, דרכם של תאגידים עסקיים זרים אל תוך תחומים אלה בישראל הולכת ונסללת מזה זמן. הסבר מלא ניתן למצוא באתר האינטרנט של מרכז אדוה: http://www.adva.org/ivrit/GATS.htm
10 סיבות טובות להיות נגדGATS - http://www.eurosur.org/wide/Globalisation/GATS.CW.htm תקציר חלקי (על קצה המזלג):
הרשימה המלאה נמצאת באתר: http://www.eurosur.org/wide/Globalisation/GATS.CW.htm MDG: UN Millennium Development Goals – יעדי ההתפתחות של האלף הנוכחי. היעדים הם:
http://www.aworc.org/bpfa/res/bpfa-tool.htm מילון מונחי הגלובליזציה בפורום אנטי גלובליזציה בתפוז: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ForumTerms.asp?id=515 מהי גלובליזציה? http://www.adva.org/ivrit/glob/prologue.htm האם השיח על זכויות אדם מקדם את מאבקן של נשים לשוויון - מאמר חשוב, שתרגמתי לפני מס' שנים לאחר כנס בנושא בגרמניה
|