תמליל שיחה שהתקיימה ביום חמישי האחרון בין ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, יו"ר הרשות הפלשתינאית, אבו מאזן, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי
ביבי: הי אבו! מה נשמע? שנים שלא ראינו אותך. בוא, בוא שב.
אבו מאזן: תודה. מה שלומך אדוני ראש הממשלה?
ביבי: בסדר אבו. אתה יודע, קצת מצונן אבל לא משהו נורא. ואתה?
אבו מאזן: מעט מאוכזב.
ביבי: מאוכזב? אייל שמעת?! אבו מאוכזב.
אייל: אבו- ממה אתה מאוכזב?
אבו מאזן: אדוני ראש הממשלה, העם הפלשתינאי ממתין ארבעים וארבע שנים לסיום הכיבוש הישראלי. והנה במקום לבוא איתנו בדין ודברים וליישב את הסכסוך אתם משחקים במחבואים. אני באתי להודיע לך חד משמעית שאנחנו בספטמבר הולכים על הכרזת עצמאות באו"ם ויהי מה.
ביבי: רגע, רגע רגע....אבו לאן אתם ממהרים? מה זה הריצה הזאת? חכה רגע, שב. בוא נדבר כמו אנשים הגיוניים. אייל ראית את זה?
אייל: לאן אתם רצים חבר'ה? מאיפה פתאום הדחיפות הזו?
אבו מאזן: אדוני, אנחנו מחכים כבר 44 שנה-
אייל: נכון. אז עוד כמה חודשים יעשו את ההבדל?
ביבי: עזוב אבו. זה לא רציני. כל השנים הללו חיכיתם ועכשיו פתאום שוברים את הכלים? גם 44 זה חרא של מספר. נכון אייל? תגיד לאבו....
אייל: חרא של מספר. אני אומר- חכו עוד שנה אחת.
אבו מאזן: למה שאני אחכה עוד שנה כדי להכריז עצמאות?
אייל: כי 45 זה מספר מעולה. 45 שנה לאחר ה...ה...
אבו מאזן: הכיבוש?
ביבי: הנוכחות! 45 שנה לאחר הנוכחות של ישראל ביהודה ושומרון תכריזו על
אבו מאזן: מדינה?
ביבי: משהו... את הפרטים נסגור אחר כך.
אבו מאזן: ספטמבר. לא עוד יום נוסף.
ביבי: אבו?...הלו ? אבו אני מכיר אותך. אתה לא בן אדם נמהר. מה זה פה? אייל אתה יודע מה נראה לי?
אייל: מה?
ביבי: אני חושב שאבו משחק "ברוגז". נכון אבו?
אבו מאזן: אנחנו סיימנו לחכות לכם. יאללה חלאס.
ביבי: אני יודע מה אתה חושב- אתה אומר לעצמך למה ראש הממשלה לא עונה לשיחות שלי? אייל, למה אני לא עונה לשיחות של אבו?
אייל: החלפנו ספק סלולארי ובסלקום יש חרא של קליטה
ביבי: אתה רואה! בסלקום יש חרא של קליטה. אז אתה בטח תוהה למה אני לא משיב למייל שלך. אייל, למה אני לא משיב למיילים של אבו?
אייל: שרה עוברת לך על המיילים והיא לא אישרה את אבו.
ביבי: אתה רואה אבו! זה הכול אשמת שרה. אני מבחינתי מחר שם את שמי על ההסכם. אבל אתה הולך עם הראש בקיר! הסכם לא בונים כמו ערבים, אבו.
אבו מאזן: אני לא צריך להקשיב לעלבונות שלך. מה אתה חושב, שאני מפגר? שאני רפה שכל?
ביבי: אייל שמעת.... "רפה שכל"?
אייל: Well check out the brains on Abu!
אבו מאזן: השם זה מר. אבו מאזן או אדוני הנשיא
ביבי: אבו, אתה עושה צחוק? אנחנו מכירים אחד את השני יותר מדי שנים כדי לשמור על רשמיות. בכל מקרה, אני הבנתי את המסר. מה שאתה אומר לי זה שיש לי פרטנר, יש לי עם מי לדבר. קדימה! אני מוכן.
אייל: לא קדימה, קדימה זה לבני
ביבי: נכון, התכוונתי לומר הלאה! איך אומרים אצלכם בכפר אבו, יאללה, אני מוכן. אייל תפתח את היומן. מה המצב בספטמבר?
אייל: רגע, רגע....תן לי לראות...לא משהו. לא משהו בכלל! בספטמבר היומן מלא. יש את תחילת שנת הלימודים, ציון פיגועי התאומים, תחילת העונה החדשה של עקרות בית נואשות. ספטמבר תפוס!
אבו מאזן: זה שטויות מה שאתם מדברים.
ביבי: אה אבו! עם כל הכבוד את ספטמבר אתם דפקתם עם פיגוע התאומים, לא אנחנו.
אבו מאזן: עכשיו אתה מפיל את אסון התאומים עלי?
ביבי: אז מי עשה את זה אם לא אתם? ארגון נשות הדסה? ויצ"ו? עזוב, לא נעשה מזה עניין למרות שבינינו זה פאק שלך. אייל מה עם נובמבר? אבו- נובמבר זה נוח לך? אתה לא תכריז בספטמבר וכבר בנובמבר יש לך משא ומתן קומפלט.
אייל: אממ......נובמבר בסדר.
ביבי: איזה יופי! אבו שמעת? איזה מזל שלא הכרזת עצמאות.
אייל: רגע רגע!.... יש בעיה קטנה.... האמת שנובמבר לא נוח. יש את החופשה השנתית של ראש הממשלה, ביקור בצרפת ויום הולדת לרב עובדיה. אני לא רואה איך אנחנו מסדרים את זה עם אלי ישי.
אבו מאזן: אלו אותם תירוצים שעוד ערפאת שמע!
ביבי: אה אבו! רק לא ערפאת אייל: אדוני ראש הממשלה האמת היא שעד ינואר המצב פשוט.... שואה.
אבו מאזן: שואה?
ביבי: שואה....שישה מיליון....טרבלינקה....יזכור...אבו, אבו יקירי. הרי שאם יש משהו שהוא קדוש בעיניך בוודאי זו שואת יהודי אירופה. אתה הרי לא אנטישמי- אתה אבו! אתה לא יכול לצפות ממני לעשות משא ומתן כשהיומן במצב של שואה.
אבו מאזן: זה המשחק שלכם, כל פעם שמשהו לא הולך אתם חוזרים לשואה. תבינו מה שאני אומר לכם- ספטמבר. לא נובמבר, לא דצמבר ולא ינואר. ספטמבר!
אייל: ספטמבר!
ביבי: מה?!
אייל: ספטמבר 2012- החודש ריק. תראו... אין כלום. כל החודש לרשותך אדוני ראש הממשלה.
ביבי: אבו תראה איזה יופי....אייל תראה לאבו את היומן.... אתה רואה אבו? איזה סגירת מעגל. ספטמבר 2012- חודש השלום! מרתון שלום. תאר לך את זה אבו- דיונים אל תוך הלילה, אני אתה והילארי בקמפ דיוויד. ותראה... אתה רואה את מה שיש שם באופק?
אבו מאזן: לא...
ביבי: בטח שלא! כי אתה מסנוור מרוב המצלמות על הדשא של הבית הלבן! כל העולם מוחא לנו כפיים, לי ולך. ועד אז אני כבר אהיה מוכן לדבר על ה-כל! על ביוב וחשמל וגושי התנחלויות ומה שלא תרצה. אה ויש גם את ה....אייל איך קוראים להם....אתה יודע – הפלשתים?
אייל: הפליטים!
ביבי: בדיוק! תראה איזה הצעה אבו. חכה איתי עד ספטמבר, תעבוד איתי, תהיה לי לפרטנר.
אבו מאזן: אתה מצפה שאני אחכה עוד שנה? עוד שנה שבה לעם שלי לא יהיה בית, ולא יהיו זכויות ולא יהיה אוכל. אני אחכה עוד שנה כשבעזה אין ביוב?
ביבי: ביוב? בטח שאין ביוב.
אייל: אבו, אתם מקימים מדינה! מה זה פה הילטון?
ביבי: אבו, מה אתה חושב- שלנו היה קל? היה פה קשה אבו....קשה מאוד. נכון אייל?
אייל: היה פה קשה מאוד
ביבי: כל שנה ישבנו אני והמשפחה בצריף במושב בעמק חפר וקיווינו שהשנה אבא שלי סוף סוף ימכור מספיק עופות והוא יוכל לקנות חמור ולא ילך לבד עם הסחורה על הידיים. וכל שנה מחדש הייתה מתפרצת איזה מחלה בלול ואבא היה שורף אלפי עופות. כל שנה...היה קשה.
אייל: היה קשה....
אבו מאזן: ראש הממשלה- אתה גדלת בפילדלפיה! איזה מושב? איזה קשה?! הכי קשה היה בשבילך ללכת מהבית לסניף של מקדונלדס!
ביבי: אבו... תדע לך.... שבשנים ההם....בחלק מסניפי מקדונלדס....לא הגישו ליהודים! |