בתוהו ובוהו ההוא הנחנו את הגוונים כהים מתמיד היה צריך להעמיק בפיק הברכיים באבנים על מה ומה משכנו אותם על גב לראש ההר ברעיון המהורהר הזה, שחזר, זר לאופינו כתמיד אך התמיד בדמות מיתולוגית יוונית הן אפשר לעלות לראש ההר ולהתגלגל כמו מפולת שלגים לבנים או מהשמיים כמו פתיתים בלי להיאחז בנצורות וגדולות וסיפורי מעשיות לא להתיז יידע כמו מים מפשירים מאסופה של סיפורים שנכונותם באה לסופה בחזיונות אלילים ופסילים ואנשים דו פנים שרצו להיות חצאי אלוהים לכל היותר לגלות שאני ואת והאבנים כאן נמצאים. עולים ונופלים חליפות שוויתרנו על רעיונות להיאחז בסמלים אחרים לא להתעקש לסחוב משאות על גב הימים שעה שאפשר לגלגל אותם מראש ההר שהעיניים יהיו מספיק מפוקסות ומפוקחות נשואות לראות את טבע הדברים שבכל ראשי ההרים מצויות האבנים למכביר בלי להעיר מתים שבמצחם קרן ואימם אלוהית ללכת בגוונים כהים לגלות את קושי הבזלת ולזכור כי הייתה פעם נוזלת לא להחטיא שכבות מעטות שעודן בוהקות לבנות מעטרות גיר מסיס מונחות בצלע סלע הקיר
|
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שימוש בדמות המיתולוגית הידועה הסוחבת
סלע אל ראש ההר בהיפוך הרעיון.
יפה מאוד
שיר יפה ועמוק כים ומגביה כהר
אחרי שנתפסתי לבית הבא, ראיתי שאיני יחיד:
"לא להתעקש לסחוב משאות על גב הימים שעה שאפשר לגלגל אותם מראש ההר"
אף שאפשר לשאול איך מלכתחילה הגיעו המשאות (ולמה) אל ראש ההר.
וכן ניתן למצוא מילה אחרת ל"מפוקסות" -לא בגלל היותה מלועזית כמו בגלל חריגותה, כסלנג.
אף אני סבור, כמו אסצ'ילי, שאפשר לצמצם ולהדק את השיר בלי לאבד טיפה מקסמו.
ברור שאם השיר צעיר, אזי המשורר יזדקק לזמן המתנה עד שיתקרר ויתרחק, וגם שלא עלי להציע קונקרטית איך ובאילו מקומות לעשות זאת.
קשת גוונים ותחושות מתוך המילים..*
תודה לך אדם..
תודה על תשומת ה
המאבק בין הפשטות והעילאי. המאבק להיות כאחד האדם. בהתעלות.
אבל יש לזכור כי כדי להיאבק בכך, צריך קודם כל להיות שם.
אולי לא נגעתי היכן שצריך אבל השיר כן נגע בי במקום הנכון. כמו שאמרתי, צריך להיות שם כדי להיאבק בכך ולהבין...
יום טוב שיהיה לך אדם,
ג'ודי.
ללכת בגוונים כהים לגלות
את קושי הבזלת
ולזכור
כי הייתה
פעם נוזלת
אני מתחברת לאמירה שלך אדם,
לעומקים ולמורכבות החיים שניבטים מהן,
מה שנותר שוב לצלול אולי,
להבין ולקחת את הדברים למקומות משלי.
תודה
חוויה לקרוא בשירתך, מרובדת מורכבת קצבית חרוזה
יחד עם הורטואוזיות ושליטתך במנעד במקצב התכנים שולטים,
התבנית אינה באה ע"ח האמירה ,
אתה מהמשוררים שאני מאינה להם.
יש לך ארגז כלים שונה מרוב הכותבים כאן
הוא מרתק. השילוב השימוש שאתה עושה בו מפעים.
אפשר. אפשר גם אחרת.
הכי נוראים בעיניי הם לאו דוקא הסיפורים שאנחנו מוכרים לאחרים,
אלא אותם שאנחנו מוכרים לעצמנו. אין חמור מהונאה עצמית.
שיר נהדר, מעורר מחשבות.
דפנה.
זו הצעת ההגשה שלי:
דיללתי להידוק חזק ומתבקש לטעמי.
אדם יקר, לפעמים הרבה, זו התפזרות. בעיקר בשירה.
האמירה שלך בשירים בדרך כלל מדגישה את מורכבות אופי האדם,
מורכבות הרגישות האנושית כנגד יפי וצניעות הטבע. מאד יפה.
----------------------
בתוהו ובוהו ההוא
הנחנו את הגוונים כהים מתמיד
היה צריך להעמיק
בפיק הברכיים
באבנים
על מה ומה
משכנו אותם על גב לראש ההר
ברעיון המהורהר
הזה, שחזר, זר לאופינו כתמיד
אך התמיד
בדמות מיתולוגית יוונית
הן אפשר לעלות לראש ההר
ולהתגלגל כמו מפולת שלגים
לבנים
או מהשמיים כמו פתיתים
בלי להיאחז בנצורות
וגדולות וסיפורי מעשיות
לכל היותר
לגלות שאני ואת והאבנים
כאן נמצאים.
עולים ונופלים
חליפות
לא להתעקש לסחוב משאות
על גב הימים
שעה שאפשר
לגלגל אותם מראש ההר
לא להחטיא שכבות
מעטות שעודן בוהקות לבנות
מעטרות גיר מסיס
מונחות
בצלע סלע
הקיר
בדמות מיתולוגית יוונית.
כתיבה נפלאה.
ועליי כה חביבה.
שבוע טוב ומחויך!