לאחרונה אנו עדים למגמה מעניינת - בה משקיעים מקצועיים / מוסדיים, כמו גם משקיעים פרטיים, מפנים סכומים לשווקים שמעבר לים (חו"ל בעברית...). כפי שאנשים שפוגשים אותי שומעים לא פעם שאני אומר – "בזכות התפתחות הטכנולוגיה, העולם נהיה קטן, מהיר ונגיש לכול סוגי המשקיעים". בשנים האחרונות חדרה ההכרה שעם יתרון הנגישות לשווקים זרים, קיימת גם סוגיה הנובעת מפרמטר המטבע (מט"ח), בו נסחרים הכלכלה והמדד בהם אנו משקיעים. אי לכך נולדו מכשירים כגון תעודות סל חו"ל מנוטרלות המטבע (שקליות), המטפלות בסוגיית המט"ח. הפעם נדון בעניין ניטרול המטבע והשלכותיו על המשקיע בתעודות סל.
משמעות החשיפה למדד חו"ל כאשר אנו רוכשים מדד מניות בחו"ל, עם רכישת המדד אנו מקבלים חשיפה אוטומטית גם למטבע בו נסחר המדד. כך שכאשר אנו רוכשים חשיפה על מדד הנאסד"ק או מדד ה- S&P 500, אנו חשופים לדולר ארה"ב. כאשר אנו רוכשים את מדד הניקיי היפני (Nikkei 225), אנו חשופים לין היפני. כאשר אנו רוכשים חשיפה למדד BOVESPA הברזילאי, אנו חשופים לריאל הברזילאי, וכן הלאה. לכל מדד, המטבע המתאים לו לפי מדינת הבסיס* .
בהתאם לכך אני נוהג לאמר כי, בעת השקעה במדד זר, על המשקיע להבין כי נכס הבסיס הוא כפול. אמנם זה נשמע טריוויאלי, אך לאחר ששוחחתי עם לא מעט משקיעים שהחליטו להשקיע במדדים זרים, ושמעתי את הפרמטרים שהנחו אותם, הבנתי שלמרות שזה נשמע טריוויאלי, שיקולים אלה לא תמיד נלקחים בחשבון. כלומר בעת השקעה במדד זר, המשקיע יבדוק מה ביצועי החברות הכלולות במדד, מה המכפילים, מה אומר הניתוח הטכני וכולי. מאידך, בודדים הם המשקיעים אשר בדקו את התנהגות המטבע, או יותר נכון, הצפי להתנהגות המטבע הרלוונטי למדד זה ביחס למטבע המקומי.
כאשר אני מדבר על נכס בסיס כפול, הרי שהכוונה היא שכוחו של המטבע שקול לכוחו של המדד.
אסביר בדוגמה: נניח שאני מחזיק את מדד ה- S&P 500 בעזרת תעודת סל. אם ביום מסוים המדד עלה באחוז אחד, ובאותו יום שער השקל דולר ירד באחוז, התשואה של תעודת הסל תהיה 0%. תופעה זו נובעת מהעובדה שמחיר תעודת סל מחושב כמכפלה בין המדד לבין שער הדולר\שקל.
* חשוב לציין כי מדינת הבסיס הינה המדינה בה נסחר המדד, ולא בה נסחר הנכס הפיננסי באמצעותו יצרנו את החשיפה. כלומר אם רכשתי ETF בארה"ב על מדד הניפטי ההודי, הרי שמחיר ה ETF יחושב ויסחר בדולרים, אולם מטבע החשיפה הוא הרופי ההודי.
אז מתי להשקיע בנכס מנוטרל מטבע ומתי לא? שאלת השאלות היא מתי אני ארצה ליצור חשיפה שמערבת בתוכה את מטבע המדד?
מניסיוני מעניין לשמוע תגובות משקיעים לשאלה זו. זאת מהסיבה הפשוטה שרובם המוחלט של המשקיעים סבור כי כאשר מדובר במדד תנודתי, קטן או פחות פופולארי, הרי שכדאי לנטרל את המטבע. האמירה שחוזרת על עצמה היא – אם כבר אני משקיע במדד כזה, למה אני צריך גם את הסיכון של המטבע? ובכן, תיקון קטן לכל אותם המשקיעים ששכחו את הסטטיסטיקה. לתיק השקעות בו יש נכס אחד – נניח המדד, יש סטיית תקן מסוימת. ברגע שאני מכניס נכס נוסף – נניח המטבע, שהתנהגותו אינה זהה להתנהגות הנכס הראשון, מתחייב שסטיית התקן הכוללת תהיה נמוכה יותר. אי לכך, סטטיסטית - המשפט לחלוטין איננו נכון.
ובכל זאת מתי להיחשף למטבע ומתי לא? ובכן, קיימות גישות רבות. אני מציע להסתכל על שלשה פרמטרים:
1. תשואה מוחלטת וקורלציה למדד – בסופו של דבר אנו צריכים להגיע למסקנה האם המטבע יניב תשואה שלילית או חיובית, או שיש חוסר ודאות. כלומר, המשקיע צריך לנתח את התנהגותו הצפויה של המטבע ובהתאם להחליט האם הוא מעוניין או לא מעוניין בנוכחות המטבע בפוזיציה שלו. טיפ קטן – כאשר ישנה אי ודאות לגבי המטבע, עדיף לרוב לנטרל.
2. ריבית – בפוסט הבא אעסוק באופן נטרול המטבע ויחדיו נגלה כי בעת נטרול מטבע נוצרת הכנסה או הוצאה של ריבית לפוזיציה. באופן עקרוני במדינות בהן שיעור הריבית גבוה משיעור הריבית בש"ח, תיווצר עלות על אחזקת פוזיציה מנוטרלת. עלות זו יכולה להגיע גם לרמות של אחוזים שלמים. כמובן שכאשר המצב הפוך (הריבית במטבע המנוטרל נמוכה יותר), הרי שלמשקיע נוצר רווח מהנטרול.
3. נטרול סיכון – כפי שציינתי לעיל, נטילת פוזיציה בה יש יותר מנכס אחד, מורידה את סטיית התקן של הפוזיציה.
כל אחד מפרמטרים אלו חשוב, אולם לכל אחד יש משמעות משלו שצריכה להישקל בנפרד ללא קשר (ועם קשר) לאחרות.
גילוי נאות הכותב הינו סמנכ"ל בקבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון פעיל כיועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד. |