דוקא בלוג
למה דוקא - מפני שזאת מילה ישראלית למהדרין והיא הכותרת של הטור הקבוע הראשון שכתבתי.
למה בלוג - מפני שכל עיתונאי אוהב לאהוב את החרות מעריכה.
בלוג על תקשורת ופוליטיקה ועל האנשים והנשים שעושים אותן.
כל הזכויות על תכני "דוקא בלוג" שמורות למחבר.
©
פוסטים פופולאריים
-
מסע ירושלמי למהדרין - ביחד ולחוד
17/7/18 | 67628 צפיות
-
על המלחמה בגזענות – והניצחון במימוש הזכות לסיכוי שווה
30/3/19 | 2999 צפיות
-
גלויה מעיר הזויה
16/7/09 | 1016 צפיות
-
תזכורת: צונאמי - וחשיפה
23/12/08 | 1329 צפיות
-
תצאו בחוץ - עכשיו
9/6/09 | 2033 צפיות
-
כנס אילת - אחרי
28/11/07 | 1542 צפיות
פוסטים אחרונים
- ביבי -בוגי- דנה: 1:0 22/3/20
- מיומנו של מצמצם מגעים 13/3/20
- כשהשוטר והעיתונאי מנסים לחזור הביתה בשלום (ורק אחרי שעשו את שליחותם המקצועית) 7/12/19
- הרגע בו נחצו הקווים הוא גם הרגע בו נולד מנהיג 26/11/19
- דליה דורנר קטנה עליו 20/11/19
- על הבחירות והתקשורת (והמסע נגדה גם כן) 15/9/19
- שרה נתניהו: כאשר "סיפור הצבע" הופך לסיפור העיקרי 23/8/19
- "להעצים את הדרמה" 8/8/19
- לא מאמין שדי ב"מאמינים לעמיר" 19/7/19
- עיסאוויה: שיעור, תרגיל ועבודה סמינריונית 6/7/19
- פרופשיונל איידנטיטי עכשיו 30/6/19
- שר המשפטים אמיר אוחנה רוצה בית משפט "מאופק יותר" 24/6/19
- מה שאלף דוברים לא יכולים לעשות, אחי 5/6/19
- שקד (כבר לא) תנצח על בג"צ 12/4/19
- על המלחמה בגזענות – והניצחון במימוש הזכות לסיכוי שווה 30/3/19
תל אביבים? עכשיו תאכלו ת'לב
זאת לא הכוסית של "ג'נטלמנס ג'ק" עם שלוש קוביות קרח. גם לא קו הנוף של חומת העיר העתיקה הנשקף אל באי מסעדת הגג בקומה השמינית של מלון ממילא. זאת הרוח הקרירה ששוברת את עקת החום ומשלימה את השילוב. עובדה היא ואין עליה עוררין: בקיץ, אצלנו קריר יותר. כשאתם מתבשלים שם לאט – אנחנו לא. מסר לירושלמית אחת לשעבר, יורדת שעשתה כתבה מביקור חוזר בעיר והגיעה למסקנה שאחנו הירושלמים מסכנים כי צפוף ודחוס אצלנו ויש פקקים וזה עדיין לא זה. פעם נוספת – המיתוג האינסופי שעושים החנונים מהשפלה לבירה, הצגתה פעם אחר פעם כעוד מחוז נחשל באימפריה העותומנית. אז נכון שאני לא יכול להרשות לעצמי דירת גג באחד המבנים המעוצבים מאד שאני רואה לנגד עיני מקומת הגג של המלון הסמוך לקניון שמדבר אליך בירושלמית. אך קו האופק הזה שיש בו ישן וחדש הוא מן היפים בעולם. תתהפכו על החוף שלוש פעמים ותעמדו על הראש: אין לכם. הרכבת הקלה עדיין בטירונות – אך היא כבר מחזירה צבע אפילו בלחיי הדאון טאון. בשוק מחנה יהודה היאפים של כל העולם התאחדו בין הבאסטות. טוב, זה לא מתחם התחנה בתל אביב-יפו ואין בסמוך מנטה ריי אך העיר הזאת שהיא הבית שלי – יפה מתמיד. בערב, כשאני מוציא את שאנטי לטיול (קצר- עד שתעשה) אני רואה ברחובות השכונה את הקוקטייל האנושי המדהים שהוא ירושלים והמטיילים רגועים-מתוחים כפי שרק ירושלמים יכולים להיות. כ-ו-ל-ם בהליכת שאיפה של האויר הטוב ביותר בעולם. בנות ישמעאל ברעלות חמאסיות וצאצאים עימן. בנות ישמעאל בלבוש א-לה- רמאללה חושפני בדרכן אל ומכפר הסטודנטים הסמוך. חרדים בשחור. מסורתיים עם כיפה. שבאב עם כובעי מצחייה. מצליחנים בשורטס ונטולי דת מרצון בדרכם לשעת היוגה או לבריכת השחייה של האוניברסיטה העברית במרכז לרנר. הולכים לצלילי המואזין והולכים לצלילי הסלולרי והאוזניות שדבוקות בו והולכים לצלילי נפצי החאפלות בכפרים הסמוכים. גם המרכז המסחרי של השכונה הפך זה מזמן למעורב ירושלמי. סטודנטיות יהודיות דוברות אמריקנית לצד בנות עיסאוויה שבאו לקניות. אלה שעיקמו את האף ברחו מזמן. הרוב נותר בבית. ולא שאוחו שסעים והמתח איננו עוד. וגם הקנאים בקצוות לא נגמרו. ואף אחד לא יתקע לידי שפצעי הטרור לא יפתחו מחדש. אך ירושלים – לפחות בקיץ הזה – גוברת עליהם בתאוות החיים שבה וגם היא חדה כאבן. תל אביבים? תפסיקו לרחם עלינו. כאן קריר יותר – בלי מזגן.
צילום: מסיבת רחוב בשכונת תלפיות בירושלים. יולי 2011 - צילמה מרים אלסטר. כל הזכויות שמורות לה ולאתר המעודכן תמיד של "פלאש 90" |
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ידעתי שמישהו יבין אותי כאן מהלב....:))))
זה התחיל הפוך -המבט התל אביבי המלופלף על הכיעור הירושלמי והאנחה הכבדה מסכנים הירושלמים - הוא שהרגיז אותי.....ולעצם ההערה....אני דוקא בעד יום תל אביב פעם בשבוע....
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1233047.html
בביקור המולד'ת הבא שלך - אצלנו:))
אין כמו נהריה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
גם כאן יש ערבים והרבה :))))))
ויש גם ים והרבה :)))))))))
מי צריך את תל אביב מי?
תל-אביב לא יכולה להתחרות ברבגווניות האנושית של ירושלים ובטח שלא ביופייה של עיר הנצח. לכן התל-אביבים המציאו את עצמם. זה טוב וזה לא חסר. אנחנו נשתדל לעבור את הקייץ בשלום ונתחיל לנשום באוקטובר ובינתיים נתגלגל טרוטי עיניים, מתערוכה, להצגה, משם לקונצרט, לאופרה, למופע מוזיקלי, לפרינג' (באולמות הממוזגים) לפארק למופעי חינם, ולשפת הים לראות שקיעה.איך שהוא נסתדר.
בפעם הבאה טלפן אלי. מי הולך לתחנה ? כל העולם חוץ מהתל אביבים ודי לחכימא.....
הייתי היום בחוף הים לפנות ערב,חיים, חיפשתי קצת רוח,
)
נשבעת גם בים לא הייתה רוח, חם, דביק,
אני מזיעה המון ולא מרזה (מפליא למדי
בכולופן זה לא ת"א, זה צפון הארץ, כרגע מאוד מאוד
קר לי, כי אני ממול המאוורר טורבו שלי :)
ממש צמרמורות קור, אגב בשעה כזו נעים פה,
גם בלי מאוורר.
איך אפשר לגור במקום בו אין ים?????????????
ואני עדיין ירושלמית, אך כבר לא פטריוטית כמו שהייתי.
כשיהיה לי כסף וכשאסיים לימודים ועוד לימודים באונ' העברית,
אנסה לגור קצת בת"א.
ודווקא הפוסט האוהד שלך הזכיר לי
למה אני עדיין מסוגלת להיות כאן.
חוצמזה, כווולם מוזמנים לפסטיבל באלבסטה במחנהיודה,
כל יום שני בחודש יולי, 17:00-23:00:
http://cafe.themarker.com/image/2254308/
אגב מה עם שוק האיכרים במושבה הגרמנית....
עושה מה זה חשק לבוא לצלם שם קצת
לפי איך שאתה מסביר את זה :)