כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שירה

    0

    מִשְׁתַּחְרֵר

    66 תגובות   יום ראשון, 10/7/11, 17:23

     

    בַּהֲלִיכָה עַל הַדֶּשֶׁא הַלַּח

    הִתְקַלַּפְתִּי מִבְּדִידוּת וְתָלִיתִי לְיִבּוּשׁ

    זִכְרוֹן פְּרֵדָה

    שֶׁלֹּא פָּסַק, וְלוּ לְרֶגַע, לְלַחֵךְ

    בְּעֹמֶק לִבִּי.

     

    תַּחַת כְּחַלְחַלּוּת הַשָּׁמַיִם

    כֹּל דִּמְעָה

    מָצְאָה עָצְמָה וְרֻדָּה

    וְאָבְדָה בֵּין מַחְשָׁבָה אַחַת לְאַחֶרֶת

    עַד צְלִילוּת

    חָשְׂפָה אֶת הָאֹפֶק.

     

    חִבּוּק הָעֵצִים

    הֶחְזִיר אוֹתִי אֶל עַצְמִי

    וְלָקַח עָלִים שֶׁהִסְתִּירוּ בִּתְמִימוּת

    אֶת יָפְיִי,

    אַךְ לֹא אֶת יָפְיֵךְ

    שֶׁיָּדַע  לִמְשֹׁךְ אוֹתִי אָחוֹרָה -

     

    יָדַע.

     

     

     

     

     

    © כל הזכויות לתוכן יצירה זו שמורות לדן סטארס בלבד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (66)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/9/11 23:30:
      הִתְקַלַּפְתִּי מִבְּדִידוּת וְתָלִיתִי לְיִבּוּשׁ...כמה הרבה מסתתר אחר משפט שכזה! אני נפעמת!!!
        18/9/11 17:51:
      יפות המילים.
        13/8/11 10:18:
      זכרון של פרידה אמיתית , לא ניתן ליבש, הוא תמיד ישאר לח , ויטפטף את עצמו באדיקות. תודה על שיר נוגע...
        2/8/11 14:54:
      יופיו של הטבע. מגעו...מעדן מכאובים...לא מפיג. יפה. מאד.
        25/7/11 21:30:

      לו יכולנו באמת להתקלף מהבדידות, איזה כיף זה היה...
      אתה כותב נפלא :)

        25/7/11 21:25:
      חיבוק בין אותיות, ומילים כמו שבחרת, והנה מתכון מנצח לשירה טובה כמו זו.
        16/7/11 16:56:
      נפלא. קצת מזכיר לי משהו שכתבתי על פרידה. אני שמחה שאנחנו חברים - אתה כותב מעולה.
        14/7/11 23:22:
      לקרא את הטקסטים שלך זה כמו להתהלך בתערוכה של ציורים יפים..
        13/7/11 21:29:
      כל כך הרבה רגישות ורוך יש בך.....
        12/7/11 23:33:
      תאורים מעוררי מחשבה כתיבה מעניינת :)
        12/7/11 23:23:
      השיר הזה מזכיר לי מחשבה שלאחרונה מרבה לפקוד אותי - שהיופי הוא איזשהו פיצוי על הכאב.
        12/7/11 22:15:
      :)
        12/7/11 15:59:
      איך זה שעץ אחד מעז...
        12/7/11 08:54:
      ניתוק מזיכרונות מכתמים תוך מחשבה בונה חזרת לעצמך
        12/7/11 00:04:
      חִבּוּק הָעֵצִים הֶחְזִיר אוֹתִי אֶל עַצְמִי וְלָקַח עָלִים שֶׁהִסְתִּירוּ בִּתְמִימוּת אֶת יָפְיִי, אַךְ לֹא אֶת יָפְיֵךְ שֶׁיָּדַע לִמְשֹׁךְ אוֹתִי אָחוֹרָה - וואווו כמה עוצמה יש ברכות הדואבת הזו,, כמה יופי ענוג יש בך חבוי בשכבות מוסתרות שרק אני יודעת -:) שאפו שאפו *
      מדהים כמה כוח יש לטבע להחזיר אותנו אל עצמנו וכמה כוח יש בנו להתעלות מעבר לכחול ולהתחיל יום אחד לראות גם בדמעות את הורוד אהבתי את העומק שבמטאפורות
        11/7/11 22:29:
      כמה רכות ניתן לגלות מתוך כאב שיר כמו ליטוף הצלקת והלב ריחפתי בקריאת השיר תודה מאיזה
        11/7/11 22:22:

      תודה לכם ידידיי
      שמח שיצא לי להכיר אתכם :)

        11/7/11 22:02:
      שמחה שחשפת אותי לכתיבתך הנפלאה ואני כאן חדשה. מילים רבות משמעות והסוף כשלעצמו נפלא ואומר המון. ערב טוב רחלי
        11/7/11 21:53:

      דן יקר, המסע הזה שלך,

      ההתכנסות ,ההתקלפות החוצה

      והתקפלות שוב מחדש , בהחלט מדהים .....

      אני אוהבת את השיר הזה , תודה :)

        11/7/11 21:37:
      זיכרון כואב במטפורות מיוחדות ועדינות
        11/7/11 21:09:
      כתיבה מאוד יפה ,מרגשת מאוד.
      שיר יפה, תודה
        11/7/11 18:15:
      אהבתי. ענוג ורך...
        11/7/11 17:58:

      הבל היופי ושקר החן,
      לעומת היופי הפנימי הנצחי של הדובר.
      אהבתי.
      ג'ודי.

        11/7/11 16:19:
      זה שיר יפה
        11/7/11 15:34:

      כל כך מדוייק לי, כתבת רחשי לב.

      לא עוד אחורנית - רק קדימה....................

      לא מפתיע אותי שהעצים מחבקים אותך,

      לטבע כח מרפא, אנרגיות מופלאות.

      ויש בך את הידע הזה, של ההתחברות למופלא.

        11/7/11 10:56:

      ריגשת אותי עד מאד, נפלא .

        11/7/11 10:51:
      יופי של זרימה בשיר. הדימויים מושכים ומעניינים. טוב שיש עצים בעולם:)
        11/7/11 09:42:

      הִתְקַלַּפְתִּי מִבְּדִידוּת וְתָלִיתִי לְיִבּוּשׁ

       

      זִכְרוֹן פְּרֵדָה

       

      כל כך יפה הפרידה הזו

      עד שנשכח בה הכאב...

      והדמעה המטהרת

      עַד צְלִילוּת...

      פותחת לב

      מעוררת תקוה

      ליום אחר.

       

       

      מרגש  שירך :-))

        11/7/11 09:24:

      מכיוון שאין לנו שליטה על המחשבות המתרוצצות במוחנו ועל זיכרונות שאינם מרפים, הרי שזהו הישג ניכר לבוא לידי שחרור מוחלט מזיכרון פרדה המלחך בעומק הלב. (לעתים, קשה אף יותר מהפרדה עצמה).

      דשא לח, כחלחלות שמים, דמעה ורודה, צלילות ואופק, חיבוק ויופי -  כל אלה מעניקים לשיר אופטימיות רבה, ומסמלים צלילות מחשבתית, ראייה חיובית ואופק חדש.

       

      נהניתי לקרוא.

       

        11/7/11 09:01:
      "עד צלילות חשפה את האופק" יפה, אהבתי.
      נפעמתי מהביטויים הקסומים שלך להתקלף מבדידות לתלות לייבוש זכרון פרידה זכרון שמלחך בעֹמֶק הלב דמעה שחושפת אופק עצים מחבקים עָלִים שֶׁמסתירים בִּתְמִימוּת יופי של מישהו הרגשתי אווירה של דלת ניסגרת שניפתחת למשהו אחר חדש אופטימי תודה לך על השיתוף*
        11/7/11 08:31:
      זִכְרוֹן פְּרֵדָה שֶׁלֹּא פָּסַק, וְלוּ לְרֶגַע, לְלַחֵךְ בְּעֹמֶק לִבִּי.
        11/7/11 07:45:

      חיבוק העצים נוסך חיזוק,
      וחיבוק המילים נוסך נחמה על פרידה
      וטבע שעוטף באהבה גם את הדמעה *

        11/7/11 06:49:
      מילים שמחד מביעות עצב, ומאידך מבשרות תקווה, שכן סופים נסגרים למען התחלה חדשה - מעין שיר פרידה.
        11/7/11 01:07:
      משובח
      פשוט מקסים!!
        10/7/11 23:50:
      משובח, שאפו
        10/7/11 23:44:
      כל מילה יש לה משמעונת חותכת עמוקות. כמה נפלאה כתיבתך. אהבתי
        10/7/11 23:26:
      אהבתי התרגשתי והרגשתי את הכאב אתה כותב מעניין מאוד במיוחד הריקוד עם הטבע בשורותיך
        10/7/11 23:11:
      טבע תרפיה שיטה יעילה להעצמה, לצמיחה, לאיתחול:) אהבתי את חיבוק העצים, את חיבוקה של אמא אדמה. כתיבתך נהדרת בעיניי, יופי
        10/7/11 22:11:
      סימן שהתגברת ........... זוהי
        10/7/11 22:03:
      שיר נהדר....! דימויי הטבע כביטוי לרגשות ..אהבתי :)
        10/7/11 21:47:
      ביקורי הראשון כאן, וממש כיף לקרוא.
        10/7/11 21:26:

      דן,
      המלים נעות בין תקווה להתחלה חדשה ובין געגוע,
      בין עתיד לעבר,
      תיאורייך נפלאים

        10/7/11 21:10:

      אל נוכח התהליך המתואר בשורות
      אך טבעית המילה הבודדת
      החוזרת בסופו של השיר.

      יש דברים שהיו
      ואינם עוד !

        10/7/11 21:08:
      הטבע הכי היפה מחזיר את הצלילות לשכל הישר אך גם שם קשה להיפרד מאותם חלקי זיכרון שמושכים אחורה.
        10/7/11 21:03:
      התמזגות של הטבע האלוהי עם האנושי...אתה כותב מקסים מקסים מאוד דיברת אלי כאן.
        10/7/11 20:45:
      כמה כיף לך אם הצלחת להתקלף מהבדידות.
        10/7/11 20:09:

      מילים נפלאות כתבת.
      מילים נוגעות ומדברות.

      יותר מכל אהבתי את צמד השורות המקורי

      בַּהֲלִיכָה עַל הַדֶּשֶׁא הַלַּח

      הִתְקַלַּפְתִּי מִבְּדִידוּת וְתָלִיתִי לְיִבּוּשׁ

      יופי של מילים וביטויים

      יופי של שיר.

        10/7/11 19:47:
      הכתיבה שלך עם משמעות עמוקה לעולם אל תפסיק לכתוב נהנתי לבקר כאן מהלב ירין
        10/7/11 19:41:
      יפה לך להתקלף מהבדידות .. מסתבר שלזכרונות הפרידה שורשים ארוכי טווח .... תודה על השיר היפה על שלל דימויו .


      "דמעה  ורודה."

       

       

      wow

      היטבת לתאר בביטויום משובחים.

      נפלא,

      ומקסים בעיניי השיר.

      *****

        10/7/11 18:53:
      אתה כותב מקסים.
        10/7/11 18:40:
      אני יכולה להריח את האוויר הצלול של לאחר רדת הגשם. ה"ידע" שם בסוף מעורר גם קונוטציה מינית, אבל זה כמובן לא מחייב. מירה
        10/7/11 18:29:

      זיכרונות פרידה מצעידים אותנו בתוך תוגה רטובה.

      כמו השבר הסורי אפריקאי ,כך הפרידה פוערת בנו עמקים , בקיעים ,בקעות פוערת..

      אנושי הוא השבר...

      ועדיין לא נשכח לזכור שיש צמתים גדולים ונוכל תמיד לבחור,

      משעולים חדשים תמיד יהיו .

      ואהבה גדולה שתזכה להארה מחודשת....

       

      דן, אתה מפליא להציג את הפן הכי נפלא של הכתיבה כפי שהוא מצטייר

      בנשמות אוהבות ומעריכות....

      כמו תמיד, שירייך הולמים בבטן ,ולא פעם חורגים מעבר לגבולות הפרטי

      כשהם מספרים משהו בעל משמעות ...

        10/7/11 18:24:

       

      .."בַּהֲלִיכָה עַל הַדֶּשֶׁא הַלַּח

       

      הִתְקַלַּפְתִּי מִבְּדִידוּת וְתָלִיתִי לְיִבּוּשׁ

       

      זִכְרוֹן פְּרֵדָה

       

      שֶׁלֹּא פָּסַק, וְלוּ לְרֶגַע, לְלַחֵךְ

       

      בְּעֹמֶק לִבִּי.."

       

       

      עדות  ממפתח הלב, אומרת ישירה דברה ,

      בשירה מצהירה   ומאירה פן אחד של רוך זכרון   

      על אהבה ולהבה וכל שהיה .

      כתוב פיוטי רך וענוג..

       

        10/7/11 18:24:
      חִבּוּק הָעֵצִים הֶחְזִיר אוֹתִי אֶל עַצְמִי יפה תיארת
      פתלתל הוא הזכרון, וכמוהו הרצון. נפלא.
        10/7/11 18:07:
      נפלא....
        10/7/11 18:05:

       

      באמת כל-כך קל לשכוח...תוהה...

      הדמעה שידעה אומרת כי...מעט הגלוי לעין הקורא.

      משקל המילים.

       

       

        10/7/11 17:56:

      כמה רגישות...
      איך שהטיה של מילה אחת קטנה יכולה להפוך את כל התמונה, מדהים.

        10/7/11 17:47:
      "יָדַע" זמן עבר... כעת, קדימה המבט... קדימה. יופי :)
        10/7/11 17:45:

      דן היקר,
      זכרונות פרידה לעולם לא פוסקים ללחך בליבנו..
      שיר נוגה יפה♥

        10/7/11 17:32:

      כמה יפה, רומנטית ומרגשת כתיבתך, דרך מילותיך

      הקסומות רואה את עייך העצובות

       ומלאות האהבה, כל כך מבינה וכל כך שם .....
      כל סוף הוא התחלה חדשה של טוב יותר.
      ים של אושר והמון אהבה ♥

      ''

      ארכיון

      פרופיל

      דן סטארס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין