כותרות TheMarker >
    ';

    מעובד מתוך חוברת "מפעלי הצדיק" אודות הרה"ג חיים בן ר' משה חג'בי זצוק"ל - RABBI CHAIM BEN MOSHE CHAJBY kabbala


    חוברת "מפעלי הצדיק" הופצה ב 4000 עותקים לשם שמים ולזיכוי הרבים, ללא תשלום.
    חוברת זו יצאה לאור והודפסה לראשונה בכמות 4000 עותקים בחודש תשרי שנת תשס"ז 2006.

    הפקה ליקוט כתיבה ועריכה ישי חג'בי, נין לרה"ג. כל הזכויות שמורות למחבר הנ"ל המוציא לאור.

    * כל החומר שפורסם ויפורסם באתר זה, ברשות המו"ל.

    kabbalah.cafe.themarker.com

    ארכיון

    " בית כנסת - מקדש מעט " : דרשה לחנוכת בית כנסת

    12 תגובות   יום ראשון, 10/7/11, 19:37

    בס"ד                                                        יום ראשון ח' תמוז תשע"א ( 10,7,2011 למניינם )

     

    דרשה לחנוכת בית כנסת : מאת ישי חג'בי הי"ו.

    " בית כנסת - מקדש מעט "

     

    זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, על אשר זכינו להשתתף בחנוכת "מקדש מעט" הוא בית הכנסת, וזה עניין גדול מאוד, שכן מאז שנחרב בית המקדש אין אנו יכולים להקריב קורבנות לפני הקב"ה . ומה אנו עושים? אנו באים לבית הכנסת ומקיימים תפילה ככתוב בספר הושע פרק י"ד פסוק ג'

    " ונשלמה פרים שפתינו " והתפילה היא במקום  הפרים על גבי המזבח.  היות ואין  באפשרותנו להקריב פרים בבית המקדש עלינו להתפלל לקב"ה מתוך קירות לבנו שימחל על פשעינו ויברכנו ..

    במסכת סנהדרין דף קה עמ' ב : הדגישו חז"ל את חשיבותו של בית הכנסת, שבלעדיו - אין השכינה שורה בעולם,  וההלכה קבעה כי יש להקים בית כנסת בכל מקום שיש בו מניין יהודים,  

    ואומר הרמב"ם הלכות תפילה פרק י"א : " כשבונים בית כנסת אין בונין אותה אלא בגובהה של עיר, שנאמר בספר משלי "בראש הומיות תקרא" ומגביהין אותה עד שתהא גבוהה מכל חצרות העיר, שנאמר בספר עזרא " לרומם את בית  א-ל-ה-י-נ-ו ".

    וכן אומר השולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"נ סעיף ב : כי בית זה יהיה גבוה מכל בתי העיר.

    ואצטט מתוך דברי הרמב"ם - משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילה, פרק יא הלכה א :

    "כל מקום שיש בו עשרה מישראל, צריך להכין לו בית שייכנסו בו לתפילה בכל עת תפילה, ומקום זה נקרא בית הכנסת, וכופין בני העיר זה את זה לבנות בית הכנסת"

    יש הסוברים כי כבר בימי בית ראשון הוקם בית כנסת, הסוברים כך מסתמכים בעיקר על התרגום לארמית

    של המילים " בית העם " המוזכר בספר ירמיהו ל"ט פסוק ח'.

    לשיטתם "בית העם" הוא כינוי לבית הכנסת, וכך גם התרגום הארמי של בית כנסת "בֵּי כְּנִישְׁתָא" - בית העדה.   

     אך לעניות דעתי עניין זה נשאר במחלוקת וקשה לבסס טענה זו.

    ( לעומת זאת ניתן להוכיח ללא צל של ספק כי בימי בית שני נבנה בית כנסת )

    כמו כן  מהמשנה, מסכת סוטה, פרק ז משנה ז : עולה כי כבר בתקופת ימי בית שני היו בארץ ישראל ובתפוצות בתי כנסת כמקום תפילה לציבור, ואף היה בית כנסת שעמד על הר הבית ופעל לצד בית המקדש.   וכך כתוב : " בִּרְכוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל כֵּיצַד, חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנָהּ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנָהּ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל וְקוֹרֵא עוֹמֵד, וְקוֹרֵא.."

    לאחר חורבן בית המקדש השני התקבע בית הכנסת למקום התפילה היחידי במקום בית המקדש שחרב, וכך כתוב בספר יחזקאל י"א : " וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם " .

    בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כט עמ' א  : " מקדש מעט - אלו בתי כנסת ובתי מדרשות שבבבל " .

    עוד  בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ו עמ' א. אמרו חכמים : "אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת" .

    והרמב"ם בהלכות תפילה אומר : "תפילת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהם חוטאים, אין הקב"ה מואס בתפילתם של רבים, לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, שאין תפילתו נשמעת בכל עת אלא בבית הכנסת.

    עוד מעינייני בית הכנסת למדים מהתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כח עמ' ב : שם מוזכר בית הכנסת לא רק כמקום תפילה ולימוד תורה למבוגרים ולילדים, אלא גם כבית ועד לענייני ציבור, כגון: חלוקת צדקה והכרזה על אבידות .

    רבותי ציבור קדוש עצם השתתפותינו בחנוכת " מקדש מעט  - בית כנסת ", אנו מקיימים מקום מיוחד לתפילה - ובכך אנו גם מקשרים עצמנו לבחיר שבאבות יעקב אבינו ע"ה.

     

     

    יעקב אבינו ע"ה היה הראשון שקבע מקום מיוחד לקורבן ולתפילה, ולמקום זה קרא "בית אל",     ( ככתוב בספר בראשית פרק כ"ח פסוק י"ט : " וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל .." ) כך גם אנו בניו בני ישראל קובעים מקום מיוחד לתפילה, וכבר אמרו חז"ל  כי על כל אדם לקבוע לו מקום קבוע בבית כנסת.  ולהלכה נפסק כי : מצווה לבחור בית כנסת ולהתפלל בו בקביעות, ולא ישנה את מקום תפילתו בלא צורך. וכך נהג אברהם אבינו שקבע מקום לתפילתו, שנאמר ( בראשית י"ט, כ"ז ) : "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה´", ומובן מפסוק זה שהיה לאברהם אבינו ע"ה מקום קבוע שהיה עומד בו לפני ה´.

    הקביעות במקום שבו האדם מתפלל -  מראה על הקשר של האדם אל הקב"ה, קשר שלא זז ימין או שמאל. שהרי כל דבר בעולם יכול להשתנות, אך הקשר לקב"ה הוא קבוע ויציב. לכן צריך וראוי להתפלל במקום קבוע. ואמרו חז"ל במסכת ברכות דף ו' עמוד ב : הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו ואויביו נופלים תחתיו ( ברכות ו, ב; ז, ב. ועיין מהר"ל נתיב העבודה פרק ד' ).
    ולדעת רוב הפוסקים, לא מספיק לקבוע בית כנסת קבוע, אלא גם בתוך בית הכנסת צריך כל מתפלל לייחד לעצמו מקום קבוע לתפילה , וכך פסק השו"ע  - צ, י"ט .

    ובא"ח מקץ ד אומר: ועיקר חשיבות הקביעות היא בתפילת עמידה ( בא"ח מקץ ד' ).

    ובגמרא מסכת ברכות ו : א"ר חלבו אמר רב הונא - כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו, אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו .

    ואברהם אבינו מנא לן דקבע מקום ?  דכתיב ( בראשית פרק י"ט פסוק כ"ז ) "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם" ואין עמידה אלא תפלה , שנאמר ( תהילים פרק כ"ו פסוק ל' ) "ויעמוד פינחס ויפלל",

    הרמב"ם פוסק: ( ספר המצוות מצוה ה' ) מצווה מן התורה להתפלל בכל יום, שנאמר (שמות פרק כ"ג, פסוק כ"ה): "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה´ אֱלוֹהֵיכֶם", וכן נאמר ( דברים פרק ו', פסוק י"ג ): "אֶת ה´ אֱלֹוהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד". ואף שיש בפסוקים אלו ציווי כללי על עבודת ה´, מכל מקום יש בהם גם ציווי מיוחד להתפלל, שכן דרשו חכמים שעבודה היא תפילה, שנאמר ( דברים פרק י"א, פסוק י"ג ): "לְאַהֲבָה אֶת ה´ אֱלֹוהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם", ודרשו ( תענית פרק ב', א' ) : " איזו היא עבודה שבלב ? הוי אומר זו תפילה " .

    עלינו ללמוד מאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב שהתפללו לקב"ה בכל זמן מחייהם, בין בצרה ובין ברווחה, כך אנו לבית  א-  ל – ה – י - ם  נלך לברך את ה' במקהלות. ככתוב בתהילים ס"ח: "בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יְהוָה מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל ".

    עוד נלמד מיעקב אבינו ( בראשית פרק כ"ח ) שנדר נדר "בבית אל"  לעבוד כל ימיו את הקב"ה ולתת צדקה, כך גם אנו כאן בבית הכנסת נקבל עלינו להתפלל ביראה ללא מחלוקות ולעשות את מצוות התורה, ויאמר עלינו הפסוק  הכתוב בחומש במדבר פרק כ"ד  " מה טובו אהלך יעקב משכנותיך ישראל" , ומה פירוש אהלך? בגמרא מפרשים "אהלך" אלו בתי כנסת  ובתי מדרש. כך יהי רצון שגם על בית כנסת זה ויושביו יתקיים הפסוק " מה טובו אהליך" .

     

     

    כל הזכויות שמורות למלקט המחבר העורך ישי  חג'בי הי"ו נ"י !!

    ניתן לדרוש בחנוכת כל בית כנסת  - לזיכוי הרבים ולשם שמים !!

    ''

     

     

     

       לדברי תורה ומעשי חכמים , אפשר גם בקישור זה

       http://www.facebook.com/?ref=logo#!/groups/144093605659186?ap=1

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      ''

      לילידי מזל מרחשון.

        4/12/11 17:50:
      תודהההההה
        30/8/11 09:23:

      חודש טוב ומבורך.

      שנה טובה ומתוקה.

      ברכה והצלחה.

      http://cafe.themarker.com/image/782088/

        14/7/11 22:25:
      תודהההההההההההההההההההההההההה
        12/7/11 23:43:
      כל הכבוד על הבאת דברי קדושה לכאן
        12/7/11 21:10:
      תודה על השיתוף .
        11/7/11 00:43:

      תודה

      תודה לך
        10/7/11 22:20:

      http://cafe.themarker.com/image/1590822/

        10/7/11 22:05:
      תודה .
      תודה מחכים
        10/7/11 21:00:
      תודה על הפוסט. אככב מחר..

      פרופיל

      קבלה וסגולות
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין