כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ניצוץ

    אני גפרור , מי אתה ?
    אחרי 40 שנה זה פשוט קרה, אני הבנתי מה התפקיד שלי.
    שזהו בעצם הדבר שקיבלתי במתנה מריבון עולם,היקום או תקרא לבוס באיזה \"טייטל\" שתרצה, רק צריך להבין שלכולנו יש תפקיד.
    אז אחרי 40 שנה שהבנתי את המתנה שלי , שהיא לתת את אותו הניצוץ שיכול לשנות חיים של אדם, נכנסתי לתוך עצמי כדי ללמוד על אותו הניצוץ, איך הוא עובד, האם הוא עובד, נותן תוצאה!!! או לא נותן תוצאה!!!
    המצאתי את הגלגל?!?! ברור שלא!
    אבל ברור היה לי, שיש לי משהו שעושה טוב לאנשים! מה זה הטוב הזה?
    בכל אדם מישהו צריך להדליק את האש, אבל בשביל אש צריך ניצוץ.
    הנסיון מלמד כי לכולם יש תפקיד בחיים ולוקח זמן עד שנופל האסימון וגם שנופל,הרבה פעמים אתה לא זמין.
    אחרי גיל 40 נפל לי האסימון,תנחשו הייתי זמין מאוד כי לא היתה לי ברירה ,שאין ברירה זה יכול להיות רגע האמת שלך לפרוץ להדליק את האש שנמצאת בתוך כול אחד !!! אמונה!!! בכול אחד יש אש שרוצה לבעור
    לשרוף את כול הפחדים את המחשבות השליליות את" אני יודע כמעת הכול" ועוד מעשים ומחשבות שנימצאות בתוך הראש שלנו שבעצם נחשב למחשב המפותח ביותר ביקום.לכן יש לנו את האפשרות לארגן
    את הראש למצב של שינוי ולתת צאנס להדליק את אותה אש .
    צור קשר ,אור בריאות אהבה והגשמה!!!

    אני גפרור, ומי את/ה?

    23 תגובות   יום שני, 11/7/11, 08:06

    "קרא לי, ישמעאל...", כך נפתח ספרו של הרמן מלוויל, מובי דיק.

     

    אומרים שלהצלחה, אבות רבים ושהכישלון – יתום הוא.

    יכולתי להציג את עצמי בשמם של כול הצלחותיי בחיים, תוך הצנעת ואפילו העלמת כישלונותיי (אגב, מרובים הם מהצלחותיי...).

    זאת הדרך האנושית, הלא כן?

    נסו לחשוב בעצמכם, איך אתם כותבים את הרזומה שלכם, בבואכם להתחרות על משרה פנויה, אותה אתם מבקשים להשיג?

     

    ולמה נזכרתי ב"מובי דיק"?

    משתי סיבות:

    האחת, בספר מתואר מאבקו המונומנטלי של קפטן אחאב באותו לווייתן ענק, ובעיקר – מפני שהסיפור מסופר (רובו ככולו...) מפיו של הניצול היחיד של אותו מאבק, שנכשל...

    כישלון יתום, אומרים?, אומרים.

    השנייה, ספר אחר שקראתי ושמו: ישמעאל (מאת, דניאל קווין).

    לא ספר שצריכים ליפול מן הכיסא עליו יושבים, אבל בהחלט כזה המעורר מחשבות שניות ושלישיות וכו'.

     

    הקטע ששבה אותי, היה מייד בהתחלת הפרק הראשון בספר, ואני מביא אותו כאן, מילה במילה, להלן:

    "בפעם הראשונה שקראתי את המודעה, נשנקתי וקיללתי וזרקתי את העיתון לרצפה. מאחר שאפילו זה לא הספיק, הרמתי אותו, צעדתי אל המטבח, ודחפתי אותו לאשפה.

    בזמן שהייתי שם, הכנתי לעצמי ארוחת בוקר קטנה ונתתי לעצמי קצת זמן להירגע. אכלתי וחשבתי על משהו אחר לגמרי.

    אז שלפתי את העיתון מהזבל ופניתי שוב אל מדור המודעות, רק כדי לראות אם הדבר הארור הזה עדיין שם כפי שזכרתי אותו. זה היה שם.

    מורה מחפש תלמיד, חייב להיות בעל תשוקה כנה להציל את העולם. לפנות אישית.

    תשוקה כנה להציל את העולם? או, איך שאהבתי את זה. זה באמת היה משהו.

    תשוקה כנה להציל את העולם – כן, זה היה נפלא...

    עד הצהריים ייאספו ללא ספק בכתובת הנתונה מאתיים מטומטמים, רפי-מוח, מפגרים, סתומים, ראשי כרוב, אווילים ודבילים, מוכנים לזנוח את כול הבלי העולם הזה למען הזכות הנדירה לשבת לרגליו של איזה גורו, הנושא את החדשות שהכול יהיה טוב, אם כול אחד פשוט יסתובב ויעניק לשכנו חיבוק גדול..."

     

    פתאום נזכרתי ב"סוד"!!!

    כן כן, אותו הספר (ולאחריו, גם סרט...) שגילם בחובו גדולות ונצורות, שכתוב בלשון נפלאה ומוביל אותך באפך לגילוי שכינתי עילאי, שאין כאן בעצם שום סוד, היה וגילית את הסוד..., הללויה.

    (למעשה, הסוד האמיתי הוא..., המחיר שאותו שילמת כדי לרכוש את הספר/סרט, כדי לגלות ש..., אין ולא היה שם שום, סוד!!!)

    בהמשך הספר "ישמעאל" מזכיר קווין את ספרו של הרמן הסה, מסע למזרח.

    בספר מתוארת חוכמתו הנדירה של גיבורו, ליאו. אגב, על החוכמה ועל פרטיה לא מכביר הסה מילים, ולמעשה – אין הוא מדבר עליה כלל (הסה בעצמו לא ידע, מהי...).

    כך שגם אם טמון בה..., סוד..., הרי שעצם גילויה של אותה חוכמה נדירה, אינו הנושא כלל ועיקר.

    זאת רק ההשתוקקות האנושית לדעת שיש מישהו בעולם, בעל חוכמה נדירה הגדולה מחוכמתנו אנו.

     

    אבל אין באמת דבר כזה: חוכמה נדירה.

    את כול החוכמה אפשר למצוא בספריות, על מדפים הכורעים תחת נטל ספרים מעלי-אבק...,

    או – אפשר פשוט to Google it

    כול החוכמה כבר נמצאת שם...

    איך אמר פעם גתה?

    "כול הדברים המחוכמים כבר נהגו, ועל החכמים של היום מוטלת המשימה להגות אותם, מחדש...".

    פתגם סיני אומר שאם אין לך דבר-מה חכם לומר, תמיד תוכל למצוא איזה פתגם סיני עתיק, לצטט אותו...

     

    מצד שני,

    פתגם סיני עתיק גורס: כשהתלמיד מוכן, יופיע המורה.

    אז,

    אני לא גורו.

    בטח לא גורו הבא ללמדכם על זן ואומנות אחזקת המאזדה (2004, מרופא...), גם לא אדבר על פתיחת הצ'אקרות החסומות שלכם (לדבר מהפה, לא מהאף...), לא אזכיר כהוא-זה את נושא הגלגולים שלכם מן העבר (נסיך/ה, מלך/ה וכדומה..., בטח לא מנקה-ארובות מלונדון של המאה ה-19...), אני אפילו לא יעלה עניינים מיסטיים כמו החיים אחרי המוות (למה להטריד אתכם בשאלה שכזאת, הוא הרי בוא יבוא, מתי-שהוא...), או לא !!!!

     

    אני גם לא מורה.

    בטח לא כזה שבטוח שתלמידיו, מוכנים...

     

    אז מה אני, כן?

    אני גפרור.

    ואמחיש לכם את זאת בסיפור קצר.

     

    איש נפל לתוך בור, וחרף כול מאמציו – הוא לא הצליח להיחלץ ממנו.

    לפתע ראה את הכומר של העיירה עובר, על יד הבור.

    "אבי!, אבי!, תעזור לי!", קרא האיש אל הכומר.

    הכומר התקרב אל שפת הבור, והציץ פנימה.

    "אתפלל למענך!", הבטיח הכומר והמשיך בדרכו.

    אחרי הכומר חלף עבר לו, רופא העיירה. גם אליו זעק האיש ממעמקי הבור.

    הרופא ניגש אל שפת הבור, והציץ פנימה.

    "אשלח לך מרשם!", הבטיח הרופא והמשיך בדרכו.

    כמעט והתייאש האיש שבבור, כשלפתע ראה את חברו ג'ו.

    "היי ג'ו!!!, תעזור לי!", זעק אליו האיש.

    ג'ו לא חשב יותר מרגע ומייד קפץ אל הבור!!!

    "אתה נורמאלי?, עכשיו שנינו תקועים כאן...", כעס האיש על חברו ג'ו.

    אך ג'ו הרגיעו במהירה וכך אמר לו:

    "אל תדאג, אני אעזור לך להיחלץ מכאן. מפני שבבור הזה אני כבר הייתי!".

     

    אני גפרור.

    אגב, ראיתם פעם מה כתוב על קופסת גפרורים?

    להרחיק מ..., אש.

    נו באמת!!!

     

    אני גפרור.

    חלמתי להיות גפרור. אני חי את חלומי.

    ואתם?

     

    בפעם הבאה –

    פתגם סיני עתיק, כמובן..., "חכמה הדרך, מההולכים בה!!!"

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/8/11 18:37:

      צטט: מירי G 2011-07-12 18:52:26

      אני חסכונית. חסכתי די הרבה כסף וזמן בלא לקנות את ספרי הנזיר שמכר את הפרארי שלו (וקנה בכסף שהוא עשה מלספר על זה את המפעל)

       

      את בדרך הנכונה, תיצרי את האוסקר שלך,עוד בעולם הזה .

        24/8/11 18:34:

      צטט: יוסי נבו 2011-08-13 19:05:24

      מעניין מאד. תודה רבה.

       

      תודה לך איש יקר .

        24/8/11 18:34:

      צטט: חמודה באמת 2011-08-24 18:23:08

      יופי של פוסט..מעניין מאוד תודה רבה חברי היקר********************

       

      תודה נשמה טהורה ,

      כל כולך אהבה .

       

        24/8/11 18:23:
      יופי של פוסט..מעניין מאוד תודה רבה חברי היקר********************
        24/8/11 17:48:
      יפה מעניין , גישה אחרת לחיים ! זוהי
        13/8/11 19:05:
      מעניין מאד. תודה רבה.
        25/7/11 08:08:

      צטט: רומפיפיה 2011-07-25 06:54:11

      במקרה עברתי, עצרתי קראתי ונהניתי מאד

      באמת, סתם עוברת אורח

      כתיבה יפה ..

       

      תודה שעברת ,תודה שעצרת ,אני שמח שנהנית .

      אור ואושר !

        25/7/11 06:54:

      במקרה עברתי, עצרתי קראתי ונהניתי מאד

      באמת, סתם עוברת אורח

      כתיבה יפה ..

      תודה על הפוסט. מאחלת לך המשך יום טוב ומצב רוח טוב.
        13/7/11 09:09:

      ובכל זאת....ניצוץ...אתה מרבה להשתמש בפתגמים סינים...קריצה

      אשרי הניצוץ..

      אהבתי

      בטי

        12/7/11 20:48:
      תודה על כל התובנות-האם השם ניצוץ בא גם הוא מקופסת הגפרורים?
        12/7/11 18:52:
      אני חסכונית. חסכתי די הרבה כסף וזמן בלא לקנות את ספרי הנזיר שמכר את הפרארי שלו (וקנה בכסף שהוא עשה מלספר על זה את המפעל)
        12/7/11 00:31:
      ואתה הנצוץ של הגפרור.
        11/7/11 22:23:

      תענוג לקרוא אותך.

      ליל מנוחה קסום וחלומות מתוקים!

      ''

      ''

        11/7/11 14:57:
      ניצוץ.
        11/7/11 13:57:
      תודה חבר:)
        11/7/11 12:14:
      toda al she shalchta
        11/7/11 11:26:
      אתה נשמה טהורה שירדה לעולם הזה בתפקיד מסויים, וכרגע אתה בדרך לגאולה האמיתית והשלימה.נקודה.
        11/7/11 10:20:
      ואני מהרהרת לי כמה גפרורים יש עדיין בקופסה שלי? מקסים:)
        11/7/11 09:59:

      *

        11/7/11 09:30:

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבוע טוב.

      פיתגם בדווי ,

      חכם השביל מההולך בו

        11/7/11 08:27:
      פתגם סיני אומר שאם אין לך דבר-מה חכם לומר, תמיד תוכל למצוא איזה פתגם סיני עתיק, לצטט אותו... תודה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ניצוץ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין