מתוך אתר משרד החקלאות:

הפרה הישראלית ירוקה יותר!

ענף הרפת הישראלי נמצא בחזית ייצור האנרגיה הירוקה – 25% מהרפתות בישראל התקינו מערכות סולאריות לייצור אנרגיה ירוקה – אחוז חסר תקדים בהשוואה לעולם

נתונים אלו ונתונים נוספים, מחקרים חדשים ומידע רב על הענף מוצגים השבוע בכנס השנתי למדעי הבקר לחלב, שמארגנת המחלקה לבקר בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) ומכון וולקני במשרד החקלאות, התאחדות מגדלי הבקר בישראל ומועצת החלב

ענף החלב מהווה את אחד הענפים המובילים בחקלאות בישראל  ומקור לגאווה לא מבוטלת. הפרה הישראלית נחשבת לשיאנית תנובת החלב העולמית עם תנובה ממוצעת של 11,600 ליטר חלב בשנה. בישראל משווקים מדי שנה לא פחות מ- 1.3 מיליארד ליטר חלב בשווי 1.5 מיליארד דולר המהווים 10% מסך התפוקה הארצית מחקלאות. החלב מיוצר ב- 970 רפתות הפזורות בכל רחבי הארץ על ידי 120,000 פרות מגזע הולשטיין ישראלי.

מעבר להישגים המשמעותיים שהשיג ענף הרפת הישראלי בכל הקשור בייצור ויעילות, הפך הענף לאחד הענפים בעלי התרומה הגדולה ביותר במשק לקידום ייצור אנרגיה ירוקה ידידותית לסביבה. מאז הרפורמה בענף הבקר שכללה בין השאר הקמתן של סככות גדולות ויציבות יותר עבור העדרים, הפכו גגות הסככות לאתרים הפופולריים ביותר להצבת מערכות סולאריות, וכיום מרבית האתרים בהם הוצבו מערכות כאלה בישראל הם למעשה גגות רפתות. כיום, מבין 970 רפתות הקיימות בישראל, כרבע כבר התקינו מערכות כאלה, אחוז חסר תקדים בהשוואה לעולם. מרבית הרפתות שהתקינו מערכות כאלה עד היום הן רפתות משפחתיות קטנות בהן מותקנות מערכות המייצרות כ- 50 קילוואט לשעה.

התנופה הסולארית ברפתות צפויה אף לגדול באופן משמעותי עד לסוף השנה, עם הקמתן של מערכות בינוניות בקיבוצים רבים, עם השלמת קבלת האישורים. המערכות הבינוניות שייחלו לפעול בקיבוצים רבים הן מערכות סולאריות בהדרה הבינונית, בתפוקה של 600-1000 קילוואט לשעה (המערכות הגדולות מותקנות על קרקע בלבד), וצפויות להזניק את נושא האנרגיה הסולארית הידידותית לסביבה בכמה רמות. יש לציין כי הקמת מערכות סולאריות על גגות רפתות ידידותית לסביבה גם לאור העובדה שהיא חוסכת בקרקע ומשתמשת בגגות של שטחים הבנויים בכל מקרה.

למרות תנובת השיא של הפרה הישראלית ותנאי האקלים המורכבים בהם היא גדלה, הצליחו חוקרי ומדריכי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, קברניטי הענף והמגדלים לגרום לפרה הישראלית להיות מהידידותיות ביותר לסביבה בהשוואה לעולם, גם בתחומים נוספים. ענף הבקר לחלב תורם כ- 3% משחרור גזי החממה לאטמוספירה. רוב גזי  חממה אלו  (מתאן ו- co2) מקורם בתהליכי העיכול של הפרות. מחקרים רבים שנערכו במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) וידע שנצבר בקרב מדריכי (שה"מ) שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות והמגדלים, הביא ליצירת מנות מזון ששיעור המזונות הגסים בהם נמוך. מזון גס לפרות מכיל את עיקר הערך התזונתי ממקור צמחי ומתאפיין בתכולת סיבים תזונתיים גבוהה. התוצאה – פליטת גזי החממה של הפרות הישראליות נמוכה באופן ברור מהפליטה של פרות במדינות אחרות.

הפרה הישראלית ידידותית לסביבה גם בהיבטים אחרים – הפרות ניזונות מחומרי לוואי מן הצומח מתעשיית המזון (כגון קליפות של פירות) ובכך חוסכות הוצאות ניכרות בסילוק הפסולת האורגנית ומורידות את כמות הזבל שבו יש לטפל.

הנתונים מוצגים בכנס השנתי למדעי הבקר על ידי ד"ר גבי עדין, מנהל תחום הבקר בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. 

בתמונה: מערכת סולארית על גג רפת דרום