סיפור קטן ואישי על חברים וזכרון.

ציקי , אודי , ניר ואני נפגשנו לאחרונה בארוע בכפר הס .

ואנחנו , חברים כבר למעלה מ- 50 שנה !!!

כמה  יכולים לאמר 50 שנה על החברים שלהם ? ( האמת ? חסרו לנו עוד עשרה  בערך )

מהגן , דרך הכל ! מה זה הכל ? זה הכל  !

זה : גן ,  יסודי , שכונה , משחקי שכונה ,  צופים ,טיולים , הורים , משפחות ,  תיכון , בחורות , צבא , מלחמות , מילואים , פציעות , לימודים , עבודה ראשונה , מגורים משותפים , נשים / חתונות ,

גרושים , ילדים , בריתות / בר מצוות , ימי הולדת ,עבודות בארץ , עבודות בחו"ל , עליות , מורדות , פרוייקטים , תאונות , הצלחות , לפעמים על הפודיום , לפעמים תקלות , כשלונות , שרוטים , מנוסים , מתוחכמים וגם תמימים  , חוטפים  , נופלים , קמים , מנערים אבק , מלקקים ותופרים ת'פצעים , ממשיכים וכמובן , כדרכו של עולם , מתנתקים לדרכים וחוזרים  , אחרי שנים .

בקיצור , חיים שלמים .

אז החלטנו באותו ערב בכפר הס :

 " חייבים לעשות מעשה ,  נוסעים לחווה  ! "

איזה חווה ? מה חווה ? כמובן , חוות בוסתן פקיעין  על ההר שבגליל !

וכך עשינו .

סמב"ת = סוף מעשה במחשבה תחילה ( כל הזכויות ל- ב.ס.ר ) .

שבוע נרגש של תאומים , מינהלות , מיילים ותזכורות ( כי כבר קצת שוכחים ...) וכל זה .

ורשימות פק"ל , מי עושה מה ,כי סדר הרי צריך להיות ...פרוייקט או לא ?

ולו"ז ותחבורה וחיתוכים וכאלה . ופתאום , זה קורה .

וזה , הסיפור הקטן שלנו .

החלטתי לעשות PHOTOESSAY  קטן  , בעיקר עבורי/עבורנו . שיהיה .

לטובת הזכרון הקולקטיבי שלנו .

 " ארוע מכונן " , כך  קרא לזה אודי או ניר .

התחלנו כך : 

 את ציקי אני אוסף ממעלות .

( עד נהריה הוא הגיע ברכבת ומשם למעלות במונית שרות )

 הוא נהיה לי רעב בינתיים הבחור ,

 ואנחנו  יורדים על חומוס טרי , מהיר , בכפר פקיעין  .

דיבור קטן . חימום . עזרה ראשונה .

פתאום, זכרון  מבליח - אמא שלו  ויוגה  בסלון , אבא שלו הפרופ' הגניקולוג , מחבואים איתו ועם אחיו דני בחצר  , קפיצה בזמן , גולני , המג"ד אורי  ,מוצב 105 בגולן , גבי המ"פ , החרמון , אסתי אשתו הציירת , התאונה , הילדים המוכשרים....

גומרים , הולכים .

עולים במעלה ההר .

ואז ,

מגיעים ניר ואודי .

לפני שמניחים ציוד ולפני הקפה , דבר ראשון ,

טיפול בהלם !

אני שולח אותם לסלע התצפית :

לטפס ולעמוד כמה דקות על הסלע , לבד , בשקט !!!

חיוני  . להתנתקות , לאוריינטציה מרחבית , לשחרור פיזי / נפשי .

פתאום ,

תראו ,

צמחו להם כנפיים !

זכרון מבליח 

 צניחות לילה , שק חזה + שק רגל , שחרור שק רגל , פחד משתק ,

מתי תגיע הקרקע ואיתה המכה בצד ? המסע אחרי , התרגיל המבאס .

וגם ,

איך לא ,

בשולחן , כמובן ,

 טעם  האנטריקוט של "לגזיאל " עדיין נימוח בפה ...ובסוף , מקנחים  בקפה .

  אגב בסוף , תזכירו לי לצטט לכם את הדיברה השמינית של הצופים , בסוף .

למה ?

ככה !

נרגעים .

אני מוציא את כן הציור החוצה , שיהיה .

תכף , בהמשך , תראו מה ייצא ממנו ....

אודי מצייר ,

ניר  קורא ,

ואחר כך ,

אודי קורא

וציקי ,

מתעסק בגאדג'טים

יפה לו הריכוז .

וגם ניר

מתעסק בגאדג'ט

וגם , בלילה ,

ניר המאגיסט , עוד פעם ברתק , מה עם "הנותבים" !? 

(זכרון מבליח - יחידת 424 , "שקד" , עזה ?  סיני ? התעלה ? מלי שהיתה חברה שלי ,

נהייתה לאשתו /גרושתו ,  וגם , אבטחה  באל-על , וגם גרנו בניו-יורק תקופה ביחד ...)

אווווופס , פליטה ,  תיקון .

ניר המנגליסט  ,

על האנטריקוט בלילה ( של "לגזיאל " ...)

 והנוף , בלילה ,

זה משהו כמו  יהלומים  נוצצים על קטיפה שחורה ....

ואודי , בסולו ,

לילה ,

( זכרון מבליח - שוקי וייס המפיק , הבריון , סלוצקי ( אבא של חיים ) מחנות הספרים , "העמק" בר"ג , ריח אמוניה חריף של מכון העתקות   , אבא  ז"ל  שולח אותי לבצע " העתקות שמש " אצלם  , אמא שלו , החצר בסומייל בת"א ," גלובס " בחיתוליו , אדם ברוך , מיכאל סגן כהן  

וצליל קולה המתנגן של עדנה , אשתו : " אינגלה "...זכרון אקוסטי ...)

ועוד תמונת לילה ,

מבפנים הפעם

וגם , בבוקר ,

איך אפשר, בלי צליל פכפוך של מים  ?

מילה יפה , פכפוך .

לא ככה ?

ציקי ,

( זכרון מבליח - ציקי , הגולנצ'יק  ? בה"ד 1? עזה ? יום כיפור ?מוצב 105 ? ,  יוסי גוזני , משייטת 13, נעלם לנו בפוסט דוקטורט באמריקה , מרעל צלילות בקישון ? יוסי מלמן עם פפיון ? מה קורה פה ? ארכאולוגיה , מאבדת כרונולוגיה... )

וגם ,

ציור קטן ופרוע ( לא חשוב של מי )

 לזכרון  " הזיות פקיעין " ( כמה שזה מוחשי ! )

יהלומים נוצצים על קטיפה שחורה /ירוקה ושכבות תת קרקעיות מבעבעות , רוחשות  ...

 ואחר כך,  ניר  בתורו ,

חולם / מנמנם / זכרון ? 

זכרון  

זוכר את הלילה ההוא ?

        אני חוזר מהרצאה של חב. SOM , במועדון HARVARD CLUB במנהטן ,

         אתה שואל אותי : שמעת מה קרה ? לא , מה קרה ? אני שואל בחזרה .

         ג'ון לנון נרצח  ! בפתח בנין ה -" דקוטה " בניו-יורק ! ואני מטר משם , לא שומע דבר .

          " ארוע מכונן " ? משהו כמו :  קנדי , לנון , רבין ?

וגם ,

פרט קטן ,

שאני , שמכיר כל אבן , אפילו אני לא ראיתי .

רק העין המיוחדת של ציקי רואה .

וכמובן ,

הכל זה אמנות , בידיים , בעיניים , בראש  .

אפילו קליפות של בלוטים .

זה אודי ? זה ניר ?

והכל הזיה מעורפלת , זמן חמקמק .

 שכבות ארכאולוגיה מתערבבות .

הכל קורה כאן , שם , בחוות בוסתן פקיעין . בראש .

רוחו של הרשב"י  (  התנא האלוקי  , הרבי שמעון בר יוחאי ) 

 איתנו , בקשר עין ,

מהמערה (*) בכפר , בכינון ישיר  ( דוך & דוך ) אל החווה , אלינו  וחוזר חלילה .

(*) במערה ,  כך המיתולוגיה  מספרת ,

הסתתרו הרשב"י  ובנו  , 13 שנה , מפני הרומאים , וניזונו ממי המעיין ומעץ החרוב הסמוך .

שם גם התחיל להכתב ספר הקבלה , ה " זוהר " . כך האגדה . מי באמת יודע ?

מי מנכס לעצמו מה ?

אז למה יש בית כנסת יהודי בכפר דרוזי ?

מה היה שם לפני 200 או 300 שנה , לפני שהדרוזים הגיעו ?

ואפילו ,

הסמל של החווה ( משנת 1900)

מקדיש / מדגיש את נוכחותו של הרשב"י ,

במעגל הפנימי של החותמת כתוב כך :

" ציור החרוב והמעיין של התנא האלוקי רשב"י זכרו יגן עלינו "

"זכרו יגן עלינו"  ?

וכשהסתכלו קדימה , בבואם ,

או אחורה , בצאתם ,

זה מה שהם ראו . בערך .

זכרון  מבליח 

 חמוקי ההרים , כקימורי גוף נשיים  , מתניים , ישבנים , שדיים ...

וזה היה קצר . כמה קצר !

אודי , ציקי , ניר והאחרים .

וכל מה שלא נאמר .

הדיבור שלא דובר .

כמה זמן  חסר לנו ?

זמן נוזלי , זמן מוצק , זמן מאובק , זמן מעורפל .

ואז  ,

פתאום ,

נופפו לשלום .

 נסעו .

ואני ?

אני נשאר עם עוד זכרון צרוב .

גם הם .

" זכרו יגן עלינו " ?

האמנם ?

זכרון מבליח  -

מורתי לספרות , המשוררת בת שבע שריף ז"ל ( אחותו של נועם שריף ).

  כל הזכויות ל  : " האמנם " ?  שמורות לך , מורתי , בת שבע . זה אפשרי ?

 ולא אשכח אותה ואת דוד אבידן ואותי הקטן ( מתי ? באיזה כתה ? )  באולפן  ברדיו .

ולסיום , 

 הבטחתי לך , את הדיבר השמיני של הצופה   , ציטוט

 מהזכרון  :

" הצופה , אינו נופל ברוחו , בצר לו , מצטחק " .

שלום לכם חברים ,

וגם לך , זכרון מתוק .

כי מה עוד נשאר לנו ?