" ארוע מכונן " (כך קרא לזה אודי או ניר ) סיפור קטן על חברים וזכרון .
סיפור קטן ואישי על חברים וזכרון.
ציקי , אודי , ניר ואני נפגשנו לאחרונה בארוע בכפר הס . ואנחנו , חברים כבר למעלה מ- 50 שנה !!! כמה יכולים לאמר 50 שנה על החברים שלהם ? ( האמת ? חסרו לנו עוד עשרה בערך ) מהגן , דרך הכל ! מה זה הכל ? זה הכל ! זה : גן , יסודי , שכונה , משחקי שכונה , צופים ,טיולים , הורים , משפחות , תיכון , בחורות , צבא , מלחמות , מילואים , פציעות , לימודים , עבודה ראשונה , מגורים משותפים , נשים / חתונות , גרושים , ילדים , בריתות / בר מצוות , ימי הולדת ,עבודות בארץ , עבודות בחו"ל , עליות , מורדות , פרוייקטים , תאונות , הצלחות , לפעמים על הפודיום , לפעמים תקלות , כשלונות , שרוטים , מנוסים , מתוחכמים וגם תמימים , חוטפים , נופלים , קמים , מנערים אבק , מלקקים ותופרים ת'פצעים , ממשיכים וכמובן , כדרכו של עולם , מתנתקים לדרכים וחוזרים , אחרי שנים . בקיצור , חיים שלמים . אז החלטנו באותו ערב בכפר הס :
" חייבים לעשות מעשה , נוסעים לחווה ! "
איזה חווה ? מה חווה ? כמובן , חוות בוסתן פקיעין על ההר שבגליל !
וכך עשינו . סמב"ת = סוף מעשה במחשבה תחילה ( כל הזכויות ל- ב.ס.ר ) . שבוע נרגש של תאומים , מינהלות , מיילים ותזכורות ( כי כבר קצת שוכחים ...) וכל זה . ורשימות פק"ל , מי עושה מה ,כי סדר הרי צריך להיות ...פרוייקט או לא ? ולו"ז ותחבורה וחיתוכים וכאלה . ופתאום , זה קורה . וזה , הסיפור הקטן שלנו . החלטתי לעשות PHOTOESSAY קטן , בעיקר עבורי/עבורנו . שיהיה . לטובת הזכרון הקולקטיבי שלנו . " ארוע מכונן " , כך קרא לזה אודי או ניר .
התחלנו כך :
את ציקי אני אוסף ממעלות . ( עד נהריה הוא הגיע ברכבת ומשם למעלות במונית שרות ) הוא נהיה לי רעב בינתיים הבחור , ואנחנו יורדים על חומוס טרי , מהיר , בכפר פקיעין . דיבור קטן . חימום . עזרה ראשונה . פתאום, זכרון מבליח - אמא שלו ויוגה בסלון , אבא שלו הפרופ' הגניקולוג , מחבואים איתו ועם אחיו דני בחצר , קפיצה בזמן , גולני , המג"ד אורי ,מוצב 105 בגולן , גבי המ"פ , החרמון , אסתי אשתו הציירת , התאונה , הילדים המוכשרים....
גומרים , הולכים . עולים במעלה ההר . ואז , מגיעים ניר ואודי .
לפני שמניחים ציוד ולפני הקפה , דבר ראשון , טיפול בהלם ! אני שולח אותם לסלע התצפית : לטפס ולעמוד כמה דקות על הסלע , לבד , בשקט !!! חיוני . להתנתקות , לאוריינטציה מרחבית , לשחרור פיזי / נפשי . פתאום , תראו , צמחו להם כנפיים ! זכרון מבליח צניחות לילה , שק חזה + שק רגל , שחרור שק רגל , פחד משתק , מתי תגיע הקרקע ואיתה המכה בצד ? המסע אחרי , התרגיל המבאס .
וגם , איך לא , בשולחן , כמובן , טעם האנטריקוט של "לגזיאל " עדיין נימוח בפה ...ובסוף , מקנחים בקפה . אגב בסוף , תזכירו לי לצטט לכם את הדיברה השמינית של הצופים , בסוף . למה ? ככה !
נרגעים . אני מוציא את כן הציור החוצה , שיהיה . תכף , בהמשך , תראו מה ייצא ממנו ....
אודי מצייר , ניר קורא ,
ואחר כך , אודי קורא
 וציקי , מתעסק בגאדג'טים יפה לו הריכוז .
 וגם ניר מתעסק בגאדג'ט
וגם , בלילה , ניר המאגיסט , עוד פעם ברתק , מה עם "הנותבים" !? (זכרון מבליח - יחידת 424 , "שקד" , עזה ? סיני ? התעלה ? מלי שהיתה חברה שלי , נהייתה לאשתו /גרושתו , וגם , אבטחה באל-על , וגם גרנו בניו-יורק תקופה ביחד ...) אווווופס , פליטה , תיקון . ניר המנגליסט , על האנטריקוט בלילה ( של "לגזיאל " ...) 
והנוף , בלילה , זה משהו כמו יהלומים נוצצים על קטיפה שחורה ....
ואודי , בסולו , לילה , ( זכרון מבליח - שוקי וייס המפיק , הבריון , סלוצקי ( אבא של חיים ) מחנות הספרים , "העמק" בר"ג , ריח אמוניה חריף של מכון העתקות , אבא ז"ל שולח אותי לבצע " העתקות שמש " אצלם , אמא שלו , החצר בסומייל בת"א ," גלובס " בחיתוליו , אדם ברוך , מיכאל סגן כהן וצליל קולה המתנגן של עדנה , אשתו : " אינגלה "...זכרון אקוסטי ...)
ועוד תמונת לילה , מבפנים הפעם
וגם , בבוקר , איך אפשר, בלי צליל פכפוך של מים ? מילה יפה , פכפוך . לא ככה ? ציקי , ( זכרון מבליח - ציקי , הגולנצ'יק ? בה"ד 1? עזה ? יום כיפור ?מוצב 105 ? , יוסי גוזני , משייטת 13, נעלם לנו בפוסט דוקטורט באמריקה , מרעל צלילות בקישון ? יוסי מלמן עם פפיון ? מה קורה פה ? ארכאולוגיה , מאבדת כרונולוגיה... )
וגם , ציור קטן ופרוע ( לא חשוב של מי ) לזכרון " הזיות פקיעין " ( כמה שזה מוחשי ! ) יהלומים נוצצים על קטיפה שחורה /ירוקה ושכבות תת קרקעיות מבעבעות , רוחשות ...
 ואחר כך, ניר בתורו , חולם / מנמנם / זכרון ? זכרון זוכר את הלילה ההוא ? אני חוזר מהרצאה של חב. SOM , במועדון HARVARD CLUB במנהטן , אתה שואל אותי : שמעת מה קרה ? לא , מה קרה ? אני שואל בחזרה . ג'ון לנון נרצח ! בפתח בנין ה -" דקוטה " בניו-יורק ! ואני מטר משם , לא שומע דבר . " ארוע מכונן " ? משהו כמו : קנדי , לנון , רבין ?
וגם , פרט קטן , שאני , שמכיר כל אבן , אפילו אני לא ראיתי . רק העין המיוחדת של ציקי רואה .
וכמובן , הכל זה אמנות , בידיים , בעיניים , בראש . אפילו קליפות של בלוטים . זה אודי ? זה ניר ?
והכל הזיה מעורפלת , זמן חמקמק . שכבות ארכאולוגיה מתערבבות . הכל קורה כאן , שם , בחוות בוסתן פקיעין . בראש . רוחו של הרשב"י ( התנא האלוקי , הרבי שמעון בר יוחאי ) איתנו , בקשר עין , מהמערה (*) בכפר , בכינון ישיר ( דוך & דוך ) אל החווה , אלינו וחוזר חלילה . (*) במערה , כך המיתולוגיה מספרת , הסתתרו הרשב"י ובנו , 13 שנה , מפני הרומאים , וניזונו ממי המעיין ומעץ החרוב הסמוך . שם גם התחיל להכתב ספר הקבלה , ה " זוהר " . כך האגדה . מי באמת יודע ? מי מנכס לעצמו מה ? אז למה יש בית כנסת יהודי בכפר דרוזי ? מה היה שם לפני 200 או 300 שנה , לפני שהדרוזים הגיעו ? ואפילו , הסמל של החווה ( משנת 1900) מקדיש / מדגיש את נוכחותו של הרשב"י , במעגל הפנימי של החותמת כתוב כך :
" ציור החרוב והמעיין של התנא האלוקי רשב"י זכרו יגן עלינו "
"זכרו יגן עלינו" ?
 וכשהסתכלו קדימה , בבואם , או אחורה , בצאתם , זה מה שהם ראו . בערך . זכרון מבליח חמוקי ההרים , כקימורי גוף נשיים , מתניים , ישבנים , שדיים ...
וזה היה קצר . כמה קצר ! אודי , ציקי , ניר והאחרים . וכל מה שלא נאמר . הדיבור שלא דובר . כמה זמן חסר לנו ? זמן נוזלי , זמן מוצק , זמן מאובק , זמן מעורפל . ואז , פתאום , נופפו לשלום . נסעו .
ואני ? אני נשאר עם עוד זכרון צרוב . גם הם . " זכרו יגן עלינו " ? האמנם ? זכרון מבליח - מורתי לספרות , המשוררת בת שבע שריף ז"ל ( אחותו של נועם שריף ). כל הזכויות ל : " האמנם " ? שמורות לך , מורתי , בת שבע . זה אפשרי ? ולא אשכח אותה ואת דוד אבידן ואותי הקטן ( מתי ? באיזה כתה ? ) באולפן ברדיו .
ולסיום , הבטחתי לך , את הדיבר השמיני של הצופה , ציטוט מהזכרון :
" הצופה , אינו נופל ברוחו , בצר לו , מצטחק " .
שלום לכם חברים , וגם לך , זכרון מתוק . כי מה עוד נשאר לנו ? |
