האם אישה שאינה נשואה ואינה ידועה-בציבור זכאית למזונות מבן-זוגה?
מבוא:
ע"פי הדין-העברי אין אדם חייב במזונות לאישה אלא אם כן נשא אותה כדת משה וישראל ונתן בידה כתובה. במקרה כזה יחוייב הבעל במזונות אשתו מכוח הדין-האישי החל עליו, שהינו דין-תורה. במקרה של נישואין אזרחיים (ובלבד, שאין המדובר בבני-זוג יהודים, אזרחי-המדינה ותושביה) חייב הבעל במזונות אשתו מכוח חוק המדינה (קרי, מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959). ומכל מקום, אישה נשואה זכאית למזונותיה עד הגט, ולאחר הגירושין יחוייב הגרוש במזונות גרושתו רק אם התחייב לכך בהסכם-מפורש.
ע"פי פסיקת בית המשפט העליון, אישה החיה עם גבר במסגרת של חיים משותפים כבעל ואישה במשק בית משותף ללא נישואין כידועה בציבור שלו, חייב בן זוגה במזונותיה מכוח הסכם ביניהם, ולענייננו של הסכם זה קובע אומדן דעתם של הצדדים להסכם. עקרונית, לא נדרש הסכם מפורש דווקא כדי להעמיד את זכותה של הידועה בציבור למזונותיה בטרם חל פירוד בין בני הזוג ודי בהסכם מכללא (כלומר, כל עוד לא נותק הקשר ביניהם לא נדרשת התחייבות מפורשת דווקא מצד בן הזוג על מנת לחייבו במזונותיה של הידועה בציבור שלו). אולם, כאשר מבקשים לחייב אדם לזון אישה שהייתה ידועה בציבור שלו לאחר שנפרדו, יש צורך בהתחייבות מפורשת מצידו לעשות כן (כלומר, אין לידועה בציבור זכות למזונות מבן זוגה לאחר שנותק הקשר ביניהם, אלא מכוחו של הסכם מפורש המחייב את בן הזוג לכך). יחד עם זאת, כבר נאמר ע"י כבוד הנשיא דאז השופט אהרון ברק (באמרת-אגב) כי ניתן לבסס את זכותה של הידועה בציבור למזונותיה לאחר הפירוד גם על יסוד הסכם מכללא. (גישה זו מעמידה את הידועה בציבור במצב טוב בהרבה ממצבה של הנשואה אשר זכאית למזונות אחרי הגט רק ע"פי הסכם מפורש).
ללב העניין:
בנסיבות בהן לא היו נישואין כלשהם (בכל צורה ודין שהם), ואף אין המדובר בבני-זוג ידועים-בציבור, לא קמה כל עילה ולא קם כל בסיס שלפיהם תהא אישה זכאית למזונות. (הערה: עסקינן במזונות-אישה לא במזונות-ילדים).
יחד עם זאת, כבוד השופט יהודה גרניט מבית המשפט לענייני משפחה בר"ג הרחיק בשעתו לכת כאשר קיבל את עמדת האישה, לפיה: ניתן ללמוד היקש מההלכה בדבר מזונותיה של הידועה-בציבור, ופסק: כי אישה זכאית למזונות למרות ש א י נ ה - נ ש ו א ה ולמרות ש א י נ ה י ד ו ע ה - ב צ י ב ו ר.
באותו מקרה דובר באם-ילדיו של הנתבע, שאינה נשואה לו, ואף פעם לא הייתה ידועה-בציבור שלו (הנתבע נשוי וחי עם אשתו וילדיו האחרים).
ביהמ"ש נימק את פסיקתו יוצאת-הדופן בכך, שאם יחסים של ידועים-בציבור יכולים לתת תוקף להתחייבות לשלם מזונות גם לאחר הפירוד, הרי שאף התחייבות של אדם כלפי אם-ילדיו לשלם לה מזונות-אישה (על אף שאינה נשואה לו ואינה ידועה בציבור שלו) יכולה להיחשב כהתחייבות ברת-תוקף.
להלן הטיפ שלי אליכם
פסק-דין זה הינו דוגמא קלאסית ליכולתו (כמו גם לכוחו הרב) של בית-המשפט לבנות קונסטרוקציות משפטיות מרחיבות ומרחיקות-לכת, כל אימת ששיקולי-צדק ינחו אותו. הצגתי בפניכם פסק-דין זה ללמדכם שבמשפטים אין שחור ולבן (יש שטח אפור רב, רב מדי), וכל אימת שבית-המשפט ירצה לעשות צדק - כל שיהא עליו הוא להיות יצירתי (ותו לאו). מסקנתי היא איפוא: אל תשאירו לבית-המשפט פתח ליצירתיות (זה מסוכן מדי), עירכו הסכם שיגן עליכם, ורק כך תהא בידכם שליטה על עתידכם. מי שישכיל להפנים טיפ זה ייצא נשכר.
|
