כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אש לוהבת

    0

    אמי היתה זונה במועדון לילה של הצבא האמריקאי בברלין

    182 תגובות   יום שני, 11/7/11, 20:01

     

    ''

     

    רק על קיברה הפתוח , הבנתי שאמי היתה זונה במועדון לילה של הצבא האמריקאי בברלין.
    דן ואני התכתבנו המון ב"קפה" אהב את סגנון הדברים שכתבתי וביקש להיות לי "לחבר"
    כדרכי, ביקשתי לבדוק מי האיש,ולאחר שעמדתי על כושר הביטוי וההומור האדיר בו ניחן, נעתרתי בשמחה...

    לאחר איזו שנה של התכתבויות, שיחות טלפוניות, אין סופיות, מטורפות, והמון המון שטוטניקיות,נעתרתי, וניפגשנו
    בקומה השלישית בקניון עזריאלי.."  הכרתיו מיד, על פי תאורו את עצמו, איש גבוה מאד, רחב כתפיים,חיוך כובש..קצת ביישן, עיניים כחולות ממזריות...
     דיבורו איטי, שפתו רהוטה, בשנות החמישים המוקדמות לחייו. "שם לא יפריעו לנו" - כך אמר...
    לחיצת ידיים, חיבוק נסוג, ואנחנו יושבים שם זה בצד זו.. אני שותה קפה מר והוא שותה הפוך מתוק מתוק...
      דן אוחז בידיי בשתי ידיים, וללא הקדמות רבות  מספר:-

    מאז היותי בן חמש בערך, לא יודע בדיוק, גרתי  לבד עם אחי בן השתים עשרה בדירת חדר ברח' הירקון בתל אביב.

    זוכר במעומעם את אמי היפה התמירה , הכהה  ,שמפעם לפעם היתה צצה בחיי, ונעלמת לשנים ארוכות.
    את אבי, נגן סקסופון.. גבוה, בהיר, ארוך שיער עיניים כחולות...

    כשהגיעו לדירה, פעם בכמה שנים,דיברו בשפה שלא הבנתי כלל. ואבי היה ישוב שעות ליד החלון היחיד של החדר.כשאינו מתייחס אלי כלל...

     ומנגן מנגינות נוגות מתייפחות, נהדרות...

    אחי ,יונתן, למד או לא, אינני יודע. . ואני שוטטתי ימים ולילות על חופו של הים וברחובות הירקון ובן יהודה...עם השנים הדרמתי אפילו עד יפו.

    זונות הרחוב והסרסורים מאד אהבו את הילד שהייתי.. גרום, גבוה  פרוע שיער, עיניים כחולות...
    הן קנו לי ,בגדים ,צעצועים ,האכילו, לפעמים אף דאגו שאתרחץ.. ואני? הייתי ילד המחמד שלהן...
    לא ביקרתי בגן, גם לא בבית ספר.  היתה שם זונה חמודה מאד - רחלי- אותה אהבתי מאד,
     כשלא עבדה ברחוב, התעקשה ללמד אותי קרוא וכתוב..את אחי ראיתי רק לעיתים רחוקות.
    .רק זוכר שפעם ביקשתי ללמוד לרכב על אופניים שהיו לו , (כנראה שגנב באיזה מקום..)
     הוא הושיב אותי על האופנים ושיחרר בירידה לכוון מלון דן של היום...
     ואני צורח מפחד, כמובן השתטחתי על הכביש.. ואני ,בירכיי פצועות שוטטות דם.. ואני בוכה מרה ואילו יונתן אחי פשוט נעלם....
    גם היום אין ביננו שום קשר, אני  לא יודע עליו שום דבר....

    יונתן דאג לעצמו, שהרי  לא היה, אלא ילד בעצמו. ולי כאמור דאגו זונות הרחוב... זוכר שפעם פגשתי ברחוב בשעת ליל,איש אחד, מלוכלך, מוזנח, שיערו פרא,.. אינני יודע מה קרה, ואם בכלל קרה משהו ביננו...אך אני זוכר צעקות, זונות זועמות, מחלצות אותי מידיו.. ברחתי כל עוד נפשי בי. שנים עוד התעוררתי בבעתה בפחד ולא ידעתי כלל על מה.
     ואני ילד של ים ורחוב, הכרתי את כל מועדוני הלילה דאז, פאבים ומאורות הסמים, לאורך חוף ימה של תל אביב.וגם יפו .  נכנסתי ויצאתי מהם כבן בית, ובכל מקום קצת  עזרתי , אכלתי שתיתי, ופה ושם קיבלתי דמי כיס, לארטיק למסטיק ושאר פינוקים...לקראת בוקר הגעתי ל"בית שלנו" לרוב אחי אפילו לא היה שם בכלל.. הייתי נרדם עד שעות הצהריים ושוב חוזר לי לרחוב...ידעתי שהיו לי דודים ודודות, אחיה של אמי.. אך לא היה ביננו כל קשר, כנראה סמכו על ילד בן חמש, שידע כבר להסתדר בעצמו.


    לא ברור לי ממש איך אירע,מי שילם, מי קנה לי כרטיס טיסה, אך הייתי מספר פעמים בביקור אצל הורי שגרו בברלין בחדר עלוב  ובו גומחא של בגדים שם היית שוכב לישון, בשעות של טרם בוקר,,החדר עצמו היה , מעל מועדון הלילה בו ניגן אבי, שעות, מנגינות נהדרות נוגות, וברחבה רקדו חרש  זוגות זוגות של חיילים וקצינים במדים, חובקים צמודים לנערות יפהפיות...אמי בשערה השחור, שרה, או ישבה בחיקו של איזה איש במדים.היתה לבושה מאד יפה, לטעמי...שמלה אדומה,שסע עמוק..מחשוף נדיב,ושדיה השופעים ניגלים לעיני כל...  מחבקת, מפלרטטת ושותה, ושותה ושותה...

    צוחקת כשראשה מוטה לאחור.. שיניה לבנות סדורות כפנינים תואמות...שפתיה צבועות באדום עז...
    ואבא מנגן, ומביט מרחוק במבט אטום במעשיה של אמי...
    קצת גדלתי, וכבר סירבתי לנסוע יותר לברלין.


    ושוב בתל אביב,. אינני יודע בכלל מי "הלשין" יום אחד עצרה לידי מכונית ובה איש (כנראה עובד רווחה) ושוטר...הם אספו אותי והועברתי לפנימיה כלשהי בצפון...האנשים האלה פשוט הצילו את חיי.התאהבתי בחומר הלימודים והפכתי לתלמיד שקדן שבולע כל פיסת מידע.. שעות בילית בספריה, בולע כל ספר שניקרה לידיי. הקשיחות שהצילה את חיי ברחוב, השכלת הרחוב שלי, וסיפורי הזימה שסיפרתי לילדים בפנימיה, הפכו אותי למאד מקובל.:))) וכולם שם ביקשו את קירבתי כאחד שיודע כל.. כמובן שבפנימיה מעולם לא זכיתי לשום ביקור משום איש..לא אמי שביקרה מפעם לפעם בארץ ולא שום בן משפחה אחר..

    בעת שירותי הצבאי, היתה הפנימיה, הבית אליו חזרתי בחופשות.. שם באמת הרגשתי את הבית האמיתי שמעולם לא היה לי.. אחרי הצבא, כנראה בהתערבות האנשים בפנימה, טכניון, תואר ראשון , תואר שני...

    בהיותי בכתה יא' "התבשרתי" שאמי שהגיעה לארץ לפני מספר שנים (אני בכלל לא ידעתי) חלתה באיזו מחלה ממארת ונפטרה... ואני בליווי מדריך מהפנימיה, הגענו לבית העלמין בת"א להלוויה של אמי.. ושם בין דיבור לדיבור, וליחשושים של "קרוביי", רק שם הבנתי שאמי היתה זונה של חיילים אמריקאים  במועדון לילה בברלין. ואבי? כן אבי היה כמובן הסרסור שלה..."ואני, אני עמדתי שם אדיש לחלוטין, אינני זוכר אפילו שראיתי בכלל בלוויה את אבי...."

    "ואת יודעת" אמר לי דן  מביט ישירות אל תוך עיניי.. תכלת בתכלת נפגשו...איש גבוה מרשים, נושא במשרה מאד מאד בכירה בחברה כלכלית מהידועות בארץ,"הייתי נשוי ,נולדו לנו ילדים..וכמה שלא אשקם את חיי, הרי העבר הזה, עדיין רודף אותי, אינני יכול לישר קו , לא מסוגל להתביית וללכת בתלם.".באמת אני די מאושר, אינני מתבכיין, רק מספר לך, רוצה שתדעי את הרקע ממנו אני בא....

    "האמיני לי, ציפי, מעולם לא דיברתי על כך, אפילו לא תיכננתי לספר לך, ופתאום משהו נפתח"...ועוד הוסיף האיש בן החמישים וקצת... "למעלה מ-18 שנה, לא שכבתי עם אישה...אינני יודע בבירור האם זה נפשי, או אולי בעיה של הצרת כלי הדם??"לא יודע, פשוט עד עתה פשוט לא היה בי אפילו צורך....

    "ואת ,ציפי, האם את יכולה, האם את מוכנה,האם אפשר, האם יש סיכוי?


    ועוד דבר, אחד ,מאד חשוב לי, אני מאד מבקש, בבקשה קחי את סיפור חיי ועשי בו כרצונך... מאד הייתי רוצה שייכתב, שלא יאבד..והסגנון הקליל שלך בהחלט מתאים לסיפור  הזה שלי" רוצה שיסופר, אבל שאיש לא ירחם עלי. באמת לא צריך, בדרכי שלי חיי היו באמת מאושרים....


    קמנו, , רק אז שמתי לב שידיי עדיין אחוזות בין כפות ידיו הגדולות...התחבקנו,חיבוק קצר ידידותי, נשיקה על לחי שמאל נשיקה על לחי ימין, וכל אחד מאיתנו פנה לחייו שלו... בסערת נפש חזרתי הביתה לא מצאתי מרגוע לנפשי.. והחלטתי שהסיפור הזה קצת גדול עלי, הרי בדרך כלל אני כותבת שטויות....

    למעלה משנה עברה מאותה פגישת קפה בעזריאלי, דן ואני הפכנו חברים קרובים, אך את הסיפור הדחקתי. אמש התקשר אלי דן  "הבטחת לספר" ובאמת לא רציתי, מאד כבד לי הסיפור הזה... הוא ביקש, כמעט התחנן, איש חזק, בוגר,  ובעל עבר כה שונה, אחר,...הוא לא הסכים שאקרא לו בטרם אפרסם.. "סומך עליך" כך אמר.. ולא יסף עוד....

    וזהו, הנה כתבתי!!!
    ברור שיקרא זאת גם דן.....

    נשמח מאד לתגובותיכם..
    ציפי
    .


    כל הזכויות שמורות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (182)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/11/12 13:16:

      תודה.

      מרגש מאוד.

      וטרם נכתבה בלדה, הבלדה לנווד.

      איזה סיפור...
        6/11/12 22:13:

      צטט: רומפיפיה 2012-11-06 22:12:35

      צטט: סטאר* 2012-11-06 20:06:06

      הזמנת אותי ובאתי... וחיפשתי את הסיפור על הזונה לא לא היה קשה לגלות סיפרת אותו בדרך שרק את יודעת לספר ...

      כן הוא צדק דן את יודעת איך להעביר את הדברים ....מצרפת לכאן את ציורי ...אמרת שהיא מזכירה אותה - כפי שהוא תיאר 

      מממ ...את חושבת שכך היא נראתה בצעירותה- אמו של דן ?

      ''
       

       

        6/11/12 22:12:

      צטט: סטאר* 2012-11-06 20:06:06

      הזמנת אותי ובאתי... וחיפשתי את הסיפור על הזונה לא לא היה קשה לגלות סיפרת אותו בדרך שרק את יודעת לספר ...

      כן הוא צדק דן את יודעת איך להעביר את הדברים ....מצרפת לכאן את ציורי ...אמרת שהיא מזכירה אותה - כפי שהוא תיאר 

      מממ ...את חושבת שכך היא נראתה בצעירותה- אמו של דן ?

      ''
       

        6/11/12 20:06:

      הזמנת אותי ובאתי... וחיפשתי את הסיפור על הזונה לא לא היה קשה לגלות סיפרת אותו בדרך שרק את יודעת לספר ...

      כן הוא צדק דן את יודעת איך להעביר את הדברים ....מצרפת לכאן את ציורי ...אמרת שהיא מזכירה אותה - כפי שהוא תיאר 

      מממ ...את חושבת שכך היא נראתה בצעירותה- אמו של דן ?

      ''
       

        31/10/11 07:04:

      צטט: חולם בחרוזים1 2011-10-31 05:34:25

      ברכות ציפי יקרה - את מכניסה אווירה טובה ומרעננת - ברכות

      תודה לך חברי

        31/10/11 05:34:
      ברכות ציפי יקרה - את מכניסה אווירה טובה ומרעננת - ברכות

      צטט: רומפיפיה 2011-09-29 19:34:10

      צטט: עמיקם ( דייטולוג ) 2011-09-29 13:27:36

      לא מאמין לסיפור שלו

      אתה צריך לשמוע את האיש

      והניגוד בין מראהו החיצוני

      לשפיפות הביטחון העצמי שלו..

      ובחיי, היית מאמין..

      ואלי אני פתייה,

      אבל מי ימציא על עצמו

      כזה סיפור נורא????

       

      לא חסרים מופרעים נפשית שיספרו

      וגם לא חסרים פתיים שיאמינו .

      וסיפור לא חייב להיות אמיתי...

        29/9/11 19:34:

      צטט: עמיקם ( דייטולוג ) 2011-09-29 13:27:36

      לא מאמין לסיפור שלו

      אתה צריך לשמוע את האיש

      והניגוד בין מראהו החיצוני

      לשפיפות הביטחון העצמי שלו..

      ובחיי, היית מאמין..

      ואלי אני פתייה,

      אבל מי ימציא על עצמו

      כזה סיפור נורא????

      לא מאמין לסיפור שלו
        18/7/11 08:02:

      צטט: רחלי45 2011-07-18 06:57:21

      נשמע הזוי לגמרי, כתוב מאוד יפה.

      תודה יקירה,

      כך סיפר לי האיש

        18/7/11 06:57:
      נשמע הזוי לגמרי, כתוב מאוד יפה.
        17/7/11 22:21:

      צטט: אצילית 1 2011-07-17 16:27:14

      וואו ציפי !

      איזה סיפוררררררררר מצמרר ומרגש כאחד

      מצטערת שאני מגיבה מאוחר , אבל עדיף מאשר אף פעם לא ..

      הייתי עסוקה מאד מאד עם הפוסט הכי מרגש של חיי, (תיכנסי)

      עכשיו התפניתי , קראתי אותו בשקיקה,

      זה סיפור חיים לא פשוט כלל וכלל ועוד הפקידו אותו בידייך

      איזו אחריות זו....

      חושבת שהוא לא היה מוצא אדם ראוי יותר ממך לפרסמו,

      הוא ידע לקרוא אותך נכון ובעיקר לסמוך עלייך.

      למרות כל הקשיים הבלתי נתפסים שדן עבר הוא הצליח

      לשקם עצמו בצורה מרשימה ביותר,וזו נחמה שהוא לא הדרדר.

      כולי תקווה  שהוא יצליח לשקם גם את נפשו הפגועה .

      ואולי עם פירסום הסיפור , הוא ישתחרר וירגיש שלם ,

      הרי כל אחד מאיתנו נושא סיפור חיים וסודות אפלים מהעבר.

      תודה לך ציפי, כתיבתך נהירה , מרתקת וסוחפת,

      נהניתי מאד לקרוא אותך .

      *

      יקירתי הנהדרת

      בהחלט היה שווה לי לחכות

      דן בנה את חייו. קשה לו מאד ללכת בתלם.

      מחזיק במשרה מאד נחשבת, אבל כאשר

      מגיע לביתו, אינו מסוגל כלל להשאר בין

      ארבע קירות הבית.. והוא יוצא ומשוטט

      שעות על חוף הים.. רחש הגלים קורא לו לדן.

      . גם אני סבורה שברגע שהסיפור "יצא"

      תבוא איזה רגיעה על דן...

      תודה יפתי, אני מרגישה מאד מוחמאת

      מכל הטוב הזה שאת מרעיפה עליי....

        17/7/11 16:27:

      וואו ציפי !

      איזה סיפוררררררררר מצמרר ומרגש כאחד

      מצטערת שאני מגיבה מאוחר , אבל עדיף מאשר אף פעם לא ..

      הייתי עסוקה מאד מאד עם הפוסט הכי מרגש של חיי, (תיכנסי)

      עכשיו התפניתי , קראתי אותו בשקיקה,

      זה סיפור חיים לא פשוט כלל וכלל ועוד הפקידו אותו בידייך

      איזו אחריות זו....

      חושבת שהוא לא היה מוצא אדם ראוי יותר ממך לפרסמו,

      הוא ידע לקרוא אותך נכון ובעיקר לסמוך עלייך.

      למרות כל הקשיים הבלתי נתפסים שדן עבר הוא הצליח

      לשקם עצמו בצורה מרשימה ביותר,וזו נחמה שהוא לא הדרדר.

      כולי תקווה  שהוא יצליח לשקם גם את נפשו הפגועה .

      ואולי עם פירסום הסיפור , הוא ישתחרר וירגיש שלם ,

      הרי כל אחד מאיתנו נושא סיפור חיים וסודות אפלים מהעבר.

      תודה לך ציפי, כתיבתך נהירה , מרתקת וסוחפת,

      נהניתי מאד לקרוא אותך .

      *

        16/7/11 21:00:

      צטט: מיציקפיצי 2011-07-16 20:02:26

      ספור מרגש, הילדות שלנו מעצבת אותנו להיות מי שאנחנו. אבל עם זאת,היא שיכת לעבר!!!!! ובאמת עם מודעות ועבודה, אפשר לתת לה את הפרופורציות הנכונות. להרגיל את עצמיו לחיות עכשיו. הרגל מכונן. שמתי לב שכששואלים אנשים מה חסר לך עכשיו, ברגע זה הם אומרים. "כלום"

      תודה חברה

      לא פשוט לו

      לאיש ליישר קו..

      לגמרי לא פשוט

      תודה לך על ביקורך

      שבוע טוב

        16/7/11 20:58:

      צטט: שמים1 2011-07-16 19:13:45

      לא פשוט לספר סיפור שכזה ולא פשוט להפקידו בידי אחר לשם כתיבה אבל מרגע שסיפר ואישר לך לפרסם אני חושבת שמשהו בו השתחרר ואת כל כך היטבת לעשות זאת בחן רב . ועוד אשוב עם כוכב .

      תודה לך חברה יקרה

      כן, שמתי לפני...

      את עניין הכוכב:)))))

        16/7/11 20:02:
      ספור מרגש, הילדות שלנו מעצבת אותנו להיות מי שאנחנו. אבל עם זאת,היא שיכת לעבר!!!!! ובאמת עם מודעות ועבודה, אפשר לתת לה את הפרופורציות הנכונות. להרגיל את עצמיו לחיות עכשיו. הרגל מכונן. שמתי לב שכששואלים אנשים מה חסר לך עכשיו, ברגע זה הם אומרים. "כלום"
        16/7/11 19:13:
      לא פשוט לספר סיפור שכזה ולא פשוט להפקידו בידי אחר לשם כתיבה אבל מרגע שסיפר ואישר לך לפרסם אני חושבת שמשהו בו השתחרר ואת כל כך היטבת לעשות זאת בחן רב . ועוד אשוב עם כוכב .
        16/7/11 14:27:

      צטט: כריסטין 2011-07-16 13:46:21

       משום מה הזכיר לי את קורות חייה של "אדית פיאף"

      ביום חמישי הייתי בערב "שנסונים צרפתי" לילה לבן...

      נהניתי מאוד. **

      אוהבת מאד את אדית פיאף

      לי הזכיר הסיפור של דן את סיפורו של

      של אמיל אז'ר.

      תודה יקירה וברוך שובך אל ארצנו

      החמה הלוהטת המהבילה :))))

        16/7/11 13:46:

       משום מה הזכיר לי את קורות חייה של "אדית פיאף"

      ביום חמישי הייתי בערב "שנסונים צרפתי" לילה לבן...

      נהניתי מאוד. **

        15/7/11 22:49:

      צטט: Eve688 2011-07-15 22:41:10

      סיפור הצלחה מיוחד. כתוב נפלא. בהחלט סיפור שיש לספרו וללמוד ממנו. למרות הילדות הקשה, הצליח לשקם את חייו . מזדהה עם הפגיעה הנפשית , שממנה לא השתקם ואולי לעולם לא יוכל.

      תודה לך יקירה, מסכימה עם כל מילה שלך

      ונראה שעל פניו הצליח לבנות את חייו

      בנה משפחה, ילדים, אך אינו יכול

      להשאר במקום קבוע, נודד ומחפש

      את מה שמעולם לא היה לו באמת.

        15/7/11 22:41:
      סיפור הצלחה מיוחד. כתוב נפלא. בהחלט סיפור שיש לספרו וללמוד ממנו. למרות הילדות הקשה, הצליח לשקם את חייו . מזדהה עם הפגיעה הנפשית , שממנה לא השתקם ואולי לעולם לא יוכל.
        15/7/11 19:23:

      צטט: רפאלה 2011-07-15 18:39:47

      סיפור מהחיים. כל כך הרבה סיפורים יש...שקשה להאמין שהם אמיתיים. הכתיבה שלך מרתקת. אין עליך. ****ריתקת אותי....וריגשת אותי. שבת שלום לך חברה יקרה שלי.

      רפאלה יקרה שלי,

      שמעתי שהפתיחה לתערוכה

      שלך היתה פשוט נהדרת

      כמה חבל שלא יכולתי להגיע

      כן חומד הסיפור הזה אמיתי,

      האמת, קצת השמטתי

      , כדי לחסוך לחברים

      כמה קטעים מאד קשים

      אבל הכל אמיתי,

      אומנם במילים שלי..

      ואולי לכן באמת בחר בי....

      שבת שלום לך רפאלה אהובה

      המון בהצלחה,

      גאה בך חברה יקרה שלי

      המון בריאות

      טונות של אהבה.

      וחיבוקים המונים...

        15/7/11 18:39:
      סיפור מהחיים. כל כך הרבה סיפורים יש...שקשה להאמין שהם אמיתיים. הכתיבה שלך מרתקת. אין עליך. ****ריתקת אותי....וריגשת אותי. שבת שלום לך חברה יקרה שלי.
        15/7/11 15:01:

      צטט: או דומה לו 2011-07-15 11:47:32

      זה אומר שהוא בן זונה....

      נכון אורח מזדמן..

      הוא אכן בן זונה,

      אך לא באופיו..

      כפי שאנחנו מכירים ,הרבה אנשים.

      בני זונה באופיים:)))

      ולך, המון תודה על הביקור

      התגובה ועל הכוכבון היפהפה גם:)))))))

        15/7/11 14:58:

      צטט: ליריתוש 2011-07-15 11:34:55

      ציפי מופלאה שכמותך, זכית שהאדם הזה יספר לך את סיפור חייו המדהים, קולטת? ולדן, גם אני נשארתי בפה פעור מול סיפורך, שקל היה מאוד לדרדר אותו לתהומות שייתכן כי לא היית שורד בהם עוד, אך אתה קיבלת את המתנה המופלאה של החיים, אשריך. כולי הערכה אליך ואני מרגישה: קטונתי........תודה לשניכם, ציפי ודן, סוף שבוע נעים!

       


      ליריתוש מדהימה

      חברה שלי כל כך יקרה

      עם פירגון שכזה..

      ונכון, גם אני סבורה שרק נס היה פה

      ורוחו של הילד כל כך איתנה

      וכן יקירה, גם המון המון מזל ושמירה מלמעלה....

      מה אני בכלל עוד צריכה..

      ודן שקורא מביתו את כל התגובות

      וסופר כוכבים...נהנה בדרכו

      ורווה נחת... תודה לך יקירה

        15/7/11 11:47:
      זה אומר שהוא בן זונה....
        15/7/11 11:34:
      ציפי מופלאה שכמותך, זכית שהאדם הזה יספר לך את סיפור חייו המדהים, קולטת? ולדן, גם אני נשארתי בפה פעור מול סיפורך, שקל היה מאוד לדרדר אותו לתהומות שייתכן כי לא היית שורד בהם עוד, אך אתה קיבלת את המתנה המופלאה של החיים, אשריך. כולי הערכה אליך ואני מרגישה: קטונתי........תודה לשניכם, ציפי ודן, סוף שבוע נעים!
        14/7/11 23:48:

      צטט: בילבית-גינגית 2011-07-14 23:44:38

      ספור מרגש ומרתק כתוב מקסים!

      תודה לך בילבית ג'ינג'ית

      שמחה שבאת והגבת ואפילו כיכבת....

      הידעת כמה ג'ינג'ים יש אצלנו במשפחה????

        14/7/11 23:46:

      צטט: כורך דברים 2011-07-14 23:43:04

      מה מרגש פה? זה גם קשקוש גמור וגם בלתי אמין.

      מה באמת?????

      ואתה בטח יודע??? :))))))

      אם דן ירצה הוא ייצור אתך קשר..

      ובכלל אתה יודע מה? שיהיה.....

      נראה לך שהייתי יכולה

      להמציא כזו עלילה????

      בכל מקרה, אני מאד

      שמחה שבאת וקראת

      גם תגובה כזו אמיתית

      מאד חשובה ..

      שבת יפה שתהיה לך...

        14/7/11 23:44:
      ספור מרגש ומרתק כתוב מקסים!
        14/7/11 23:43:

      צטט: עיניים-יפות 2011-07-14 23:11:05

      אוהבת את הכתיבה שלך, תמיד סוחפת ומעלה חיוך

      תודה לך חומד,

      כמה שאני אוהבת

      את המחמאות האלה

      ממש בושה:)))))

        14/7/11 23:43:
      מה מרגש פה? זה גם קשקוש גמור וגם בלתי אמין.
        14/7/11 23:41:

      צטט: sari10 2011-07-14 22:37:17

      ציפי,

      סיפור חיים קשה . . .

      למרות שהוא ביקש שלא לרחם עליו,

      אני מוצאת שזה קשה.

      טוב לדעת שהצליח לשקם את עצמו ולהצליח.

      אבל - אי אפשרבשלא לרחם

      על הילד הקטן שהיה . . .

      שרי חומד

      שמחה שחזרת

      אז איך היה באילת?

      כיום אינו זקוק לרחמים

      הוא מסתדר בסדר.

      אבל באמת, איך בכלל אפשר

      שלא לרחם על הילד הקטן ההוא???

      תודה חומד ושבת שלום לך ולבני ביתך.

        14/7/11 23:11:
      אוהבת את הכתיבה שלך, תמיד סוחפת ומעלה חיוך
        14/7/11 22:37:

      ציפי,

      סיפור חיים קשה . . .

      למרות שהוא ביקש שלא לרחם עליו,

      אני מוצאת שזה קשה.

      טוב לדעת שהצליח לשקם את עצמו ולהצליח.

      אבל - אי אפשרבשלא לרחם

      על הילד הקטן שהיה . . .

        14/7/11 18:30:

      צטט: SHAKED ADIV 2011-07-14 18:20:04

      זאת פיקציה או אמת? בכל אופן ראוי לקראיה תודה

      תודה לך חברה יקרה שלי

      כל מה שאני כותבת-אמת לאמיתה!!

      ומי בכלל יכול להמציא דבר כזה????

        14/7/11 18:20:
      זאת פיקציה או אמת? בכל אופן ראוי לקראיה תודה
        14/7/11 18:18:

      צטט: איציק אביב 2011-07-14 15:44:37

      סיפור חיים מרגש כתוב בצורה חמה ומלבבת.

      תודה לך איציק יקר

        14/7/11 15:44:
      סיפור חיים מרגש כתוב בצורה חמה ומלבבת.
        14/7/11 02:30:

      צטט: הנריק הצייר 2011-07-13 23:18:42

      סיפור מקסים ומרגש

      תודה לך חבר יקר

        13/7/11 23:18:
      סיפור מקסים ומרגש
        13/7/11 21:09:

      צטט: muliofir 2011-07-13 20:49:16

      אין מילים. את הטובים אני קורא מספר פעמים כדי לא לדלג אפילו על רמז, בין המילים, וכך היה כאן. ציפי. הגדלת לעשות אם כתבת סיפור והגדלת שבעתיים אם עמד לך כוחך לספר סיפור חייו של דן, בדרך זו.

       

      תודה לך יקר, כמה אני שמחה

      שבאת קראת ואף כיכבת

      סיפור קשה לו לדן.

      ניסיתי להתחמק ,אך האיש כל כך ביקש

      שלא עמד לי הכח לסרב.. ועתה אני כל כך שמחה

      הוקל לי והוקל גם לדן.. כי הוא רואה

      שהשמים לא נפלו ועולם כמנהגו נוהג

      וכאן הוא זוכה לכל האהדה שבעולם...

      אגב, המון תודה על המחמאות...

       חברי היקר...

        13/7/11 20:49:
      אין מילים. את הטובים אני קורא מספר פעמים כדי לא לדלג אפילו על רמז, בין המילים, וכך היה כאן. ציפי. הגדלת לעשות אם כתבת סיפור והגדלת שבעתיים אם עמד לך כוחך לספר סיפור חייו של דן, בדרך זו.
        13/7/11 12:20:

      צטט: ירוק בהיר 2011-07-13 12:05:58

      ולמרות הכול האיש "הצליח", למד, סיים טכניון... אבל...... תודה ששיתפת.

      ירוק בהיר, אורח נדיר,

      ברור שהצלחה היא דבר יחסי,

      עלול היה חלילה להשאר באותה

      סביבה בה גדל ולהפוך לאחד

      מאותם אנשים החיים בשוליים.

      כלכלית, ועל פי כל פרמטרים הצליח בענק!!

      אבל בנפשו פנימה עדיין מלא באותם

      חסכים מימי ילדות מנוונת..

      גרוש, אך ביחסים מצויינים עם ילדיו עם אימם

      אבל עדיין, רגיל לשוטט בלילות לחוף של ימה של תל אביב

      לא מסוגל לשבת בכלל בבית....

      תודה לך ירוק על שהגעת, על שקראת

      על התגובה ועל הכוכבון הירקרק גם:)))))

        13/7/11 12:12:

      צטט: Amir Bramly 2011-07-13 11:53:17

      וואו.. מרגש וכתיבתך נפלאה.. לכל אחד יש סודות אפלים בעברו... אך אנחנו חייבים להתמודד ולהתקדם הלאה. מקווה שבכך שסיפורו התפרסם יוכל להניח לו ולהמשיך בחייו. אמיר

      תודה לך אמיר יקר,

      אורח כה נדיר

      זו בדיוק הסיבה שהסכמתי

      בסופו של דבר לכתוב

      שמחה שביקרת..

      אתה תמיד מוזמן:)))))

       

        13/7/11 12:05:
      ולמרות הכול האיש "הצליח", למד, סיים טכניון... אבל...... תודה ששיתפת.
        13/7/11 11:53:
      וואו.. מרגש וכתיבתך נפלאה.. לכל אחד יש סודות אפלים בעברו... אך אנחנו חייבים להתמודד ולהתקדם הלאה. מקווה שבכך שסיפורו התפרסם יוכל להניח לו ולהמשיך בחייו. אמיר
        13/7/11 11:53:
      וואו.. מרגש וכתיבתך נפלאה.. לכל אחד יש סודות אפלים בעברו... אך אנחנו חייבים להתמודד ולהתקדם הלאה. מקווה שבכך שסיפורו התפרסם יוכל להניח לו ולהמשיך בחייו. אמיר
        13/7/11 09:02:

      צטט: תמו'ש 2011-07-13 08:32:41

      וואחד סיפור רקחת לנו כאן ציפוש. ואני שרוב רובי רגש ואיני עומדת במצוקה של ילדים נרעשתי ממש.. ולדן היקר ידע אל מי להתחבר ולבקש שיספר את ספור חייו. אחריות ענקית קבלת מתוקתי ועמדת בה בכבוד רב מאד.

      תמו'ש מותק,

      כן וואחד סיפור,

      רובץ על נשמתי למעלה משנה

      כמוני כמוך חומד, במה שנוגע

      לילדים זה הסף  בו אני הופכת לשלולית

      לא יכולה להכיל כלל, שום סבל, בכי,

       צער, או קיפוח.לא רציתי, התחמקתי..

      ואז ישבתי ליד המחשב ותוך דקות סיימתי.....

      תודה לך חברה שלי יקרה

      את המחמאות אני מקבלת

      כאות של כבוד.

      נשיבוקים יפתי.

        13/7/11 08:56:

      צטט: חמודה באמת 2011-07-13 00:57:14

      כוכב ענק לך*********

      תודה לך חברה י

      יקרה ומתוקה שלי

        13/7/11 08:54:

      צטט: דן ספרי 2011-07-13 00:36:50

      בהנחה שהסיפור הוא אמיתי - המציאות עולה כאן על כל דמיון... על כל פנים זה מרתק.

      הסיפור אמיתי, והלוואי ולא היה כך

      אין ספק שהמציאות עולה על כל דמיון

      אף אני התקשיתי להאמין.

      אך האיש אמין רציני ומכובד,

      לא נראה לי שמישהו ירצה להזמין

      לעצמו סוג כזה של "קורות חיים"

      תודה חברי היקר שבאת הגבת ואף כיכבת

        13/7/11 08:32:
      וואחד סיפור רקחת לנו כאן ציפוש. ואני שרוב רובי רגש ואיני עומדת במצוקה של ילדים נרעשתי ממש.. ולדן היקר ידע אל מי להתחבר ולבקש שיספר את ספור חייו. אחריות ענקית קבלת מתוקתי ועמדת בה בכבוד רב מאד.
        13/7/11 00:57:
      כוכב ענק לך*********
        13/7/11 00:56:
      סיפור מרתק מאוד!!! ל
        13/7/11 00:36:
      בהנחה שהסיפור הוא אמיתי - המציאות עולה כאן על כל דמיון... על כל פנים זה מרתק.
        13/7/11 00:27:

      צטט: עמנב 2011-07-13 00:11:39

      ציפי, הצלחת לרקוח סיפור מרתק, ולהוסיף לו סממנים של אמת ואמינות. מה אמת ומה דמיון רק את ו"דן" יודעים. כל טוב, עמוס.

      עמוס יקירי, את הסיפור רקחו לו החיים

      אני רק סידרתי יפה את השורות

      ואכן,כמובן ששמו של האיש שונה....

      פרט לכך  השמטתי פה ושם

      דברים קצת מזעזעים מהסיפור

      תודה לך יקר, על התגובה והכוכב...

        13/7/11 00:24:

      צטט: משה228 2011-07-12 23:40:36

      איזה ספור מדהים. דן לא יכול היה לבחור במישהו שיכתוב את ספורו יותר טוב ממך...

      משה , חבר שלי יקר,

      כמה שאני שמחה שבאת והגבת..

      ואפילו אני קיבלתי ממך מחמאה..

      חיבוק לך חבר ותודה

        13/7/11 00:21:

      צטט: איתן המיסטיקן 2011-07-12 23:28:11

      אין ספק הוא היה בקצוות אולם למרות ההשכלה האם הוא ב א מ ת סגר את הענין אם העבר ? לדעתי אם הסיפור מדויק אזי התשובה שלילית . אין לי רחמים פה זה לא מועיל אפשר להרגיש המפטיה זה בוודאי . אולם למרות שהוא ב50 שנותיו עבר מלוא החופן חיים אני מאמין שטוב מאוחר מאף פעם והוא צריך להעזר במומחה שילמד אותו מחדש לצפות לקוות לרצות להתרגש מאהבה . הקושי בחיים הוא נסיון ומנוף להפוך סבל וכאב לגדילה רוחנית

      תודה לך יקר, ומה באמת אנחנו יודעים מה מסתתר בנפשו של אדם

       עד שסיפר לי לא סיפר לאיש והוא באמת אינו רוצה רחמים...

      היום בעיר בה הוא גר, הוא עוקב אחרי כל המגיבים, מתקשר,

      שמח ואתה שומה שקולו הופך יותר ויותר פתוח...

      .וכן אני בטוחה שברגע זה הוא קורא את דבריך.

      . והוא זה שיחליט,, שהרי כבר אמרתי שהאיש כבר

      "ילד גדול."

      . תודה לך חבר יקר

      על התגובה ועל הכוכבון הירקרק....

        13/7/11 00:11:
      ציפי, הצלחת לרקוח סיפור מרתק, ולהוסיף לו סממנים של אמת ואמינות. מה אמת ומה דמיון רק את ו"דן" יודעים. כל טוב, עמוס.
        12/7/11 23:40:
      איזה ספור מדהים. דן לא יכול היה לבחור במישהו שיכתוב את ספורו יותר טוב ממך...
        12/7/11 23:28:
      אין ספק הוא היה בקצוות אולם למרות ההשכלה האם הוא ב א מ ת סגר את הענין אם העבר ? לדעתי אם הסיפור מדויק אזי התשובה שלילית . אין לי רחמים פה זה לא מועיל אפשר להרגיש המפטיה זה בוודאי . אולם למרות שהוא ב50 שנותיו עבר מלוא החופן חיים אני מאמין שטוב מאוחר מאף פעם והוא צריך להעזר במומחה שילמד אותו מחדש לצפות לקוות לרצות להתרגש מאהבה . הקושי בחיים הוא נסיון ומנוף להפוך סבל וכאב לגדילה רוחנית
        12/7/11 23:24:

      צטט: laline 2011-07-12 23:03:07

      התרגשתי מהסיפור ומהכתיבה שלך...כל כך נגעה ההצלחה של הילד...למרות הכל,העיקר כוח הרצון ודבקות במטרה...שאפו על הכתיבה יקירה.

      תודה לך לליק יפהפפיה

        12/7/11 23:03:
      התרגשתי מהסיפור ומהכתיבה שלך...כל כך נגעה ההצלחה של הילד...למרות הכל,העיקר כוח הרצון ודבקות במטרה...שאפו על הכתיבה יקירה.
        12/7/11 22:27:

      צטט: מושיקו החמוד 2011-07-12 22:18:26

      ציפי לה.............מה שלא הורג מחשל ,

       אכן ספור קשה עצוב מר ומכאיב .

      לילד קטן רך ועדין בנשמתו ובגופו שאת מרבית ילדותו העביר במסדרונות האפלים ביותר של החברה השראלית.

      חלפו ימים והילד האומלל היגע לאן שהיגע בכוחותיו...

      אכן הצלחה לתפארת והוכחה שאם רוצים אזי אין סוף להישגים

      בטוחני שהפצע העמוק שנפער בנפשו של הילד/ גבר לעולם לא ירפא...ו

      המחיר אותו משלם לחברה על לא עוול בכפו כבד מנשוא...

      כתיבה יצירתית לספור אכזרי ..

      יישר כוח

      מושיקו יקירי אורח יקר

      אכן צודק, סיפור לא פשוט

      והמישהו "שהלשין" הצליח והוא נאסף ,

      הועבר להשגחה נהדרת שעשתה לו רק טוב..

      ולדעתי כילד חייב את חייו. ממש כך,

      לזונות הרחוב שדאגו לכל מחסורו

      ואף הגנו על גופו. ולאותה רחלי  הזונה האהובה

      שפתחה לו צוהר לקריאה וכתיבה.

      .כי הרי היה מתגלגל וילד בור, לא יודע דבר.

      לך דע מה בסופו היה עובר עליו...

      תודה לך יקרי...

      גם על המחמאה לכתיבה שלי..

      וואי וואי, כמה אני אוהבת מחמאות:))))

        12/7/11 22:18:

      ציפי לה.............מה שלא הורג מחשל ,

       אכן ספור קשה עצוב מר ומכאיב .

      לילד קטן רך ועדין בנשמתו ובגופו שאת מרבית ילדותו העביר במסדרונות האפלים ביותר של החברה השראלית.

      חלפו ימים והילד האומלל היגע לאן שהיגע בכוחותיו...

      אכן הצלחה לתפארת והוכחה שאם רוצים אזי אין סוף להישגים

      בטוחני שהפצע העמוק שנפער בנפשו של הילד/ גבר לעולם לא ירפא...ו

      המחיר אותו משלם לחברה על לא עוול בכפו כבד מנשוא...

      כתיבה יצירתית לספור אכזרי ..

      יישר כוח

        12/7/11 22:16:

      צטט: taillatrop 2011-07-12 22:09:11

      :)

      צוחקחומד, ועל הכוכבון גם

        12/7/11 22:09:
      :)
        12/7/11 21:43:

      צטט: shira 22 רוצו למטבח 2011-07-12 18:18:26

       

      בקריאה שנייה, והמון שקיקה... 

       

      כן לפעמים התגובה היא שתיקה... 

       

      כי מה כבר אפשר להוסיף ולהגיד על סיפור שכל כך גדול מהחיים. 

       

      יש בו המון חושך אבל גם המון נקודות אור... 

       

      מקסים!!!

       

      שירוש יפהפיונת

      את מקסימה בעצמך

       תודה לך חומד

      על התגובה ועל הכוכבון גם

       

        12/7/11 21:41:

      צטט: הגולני 2011-07-12 18:15:38

      ציפור עם לב של אדם יפה מאוד ציפי

      תודה יקירי,

      כמה אני שמחה שבאת והגבת

      ואפילו כיכבת...

        12/7/11 19:34:
      הצלחת לרגש אותנו בכתיבך. דן, דע כי אתה אדם מואר קיבלת כוחות לשרוד ועל אף הכל להצליח !!! וואייייי

       

      בקריאה שנייה, והמון שקיקה... 

       

      כן לפעמים התגובה היא שתיקה... 

       

      כי מה כבר אפשר להוסיף ולהגיד על סיפור שכל כך גדול מהחיים. 

       

      יש בו המון חושך אבל גם המון נקודות אור... 

       

      מקסים!!!

       

       

        12/7/11 18:15:
      ציפור עם לב של אדם יפה מאוד ציפי
        12/7/11 18:06:

      צטט: OCN 2011-07-12 17:38:06

      זה סיפור מרגש וכתוב בצורה קולחת . כל הזמן חשבתי לאורך כל הסיפור, איך ילד כזה יוצא נורמלי ולא מסוממם או רוצח או סרסור בעצמו.

      תודה לך יקרה, זה כנראה המון המון מזל

      ונחישות ואופי מחושל של ילד אחד קטן....

        12/7/11 17:38:
      זה סיפור מרגש וכתוב בצורה קולחת . כל הזמן חשבתי לאורך כל הסיפור, איך ילד כזה יוצא נורמלי ולא מסוממם או רוצח או סרסור בעצמו.
        12/7/11 17:17:

      צטט: רומפיפיה 2011-07-12 17:11:18

      צטט: השרקרק 2011-07-12 16:39:06

      מכיר ספור דומה,

      ואכן ישנם ספורים דומים בחיים.

       

      תודה שרקרקי על תגובתך המפורטת,

      אכן ישנם סיפורים דומים בחיים

      ואולי הסיפור שלך ושלי הם על אותו אדם עצמו??

      דן אומר שאינו מכיר אותך כלל

       

      אז אולי תזמיני אותי לכוס קפה בעזריאלי,

      ואספר לך.

        12/7/11 17:13:

      צטט: דניאל - 2011-07-12 16:51:13

      כתוב טוב מזמין להמשיך ולקרוא

      תודה לך דניאל יקר...

        12/7/11 17:11:

      צטט: השרקרק 2011-07-12 16:39:06

      מכיר ספור דומה,

      ואכן ישנם ספורים דומים בחיים.

       

      תודה שרקרקי על תגובתך המפורטת,

      אכן ישנם סיפורים דומים בחיים

      ואולי הסיפור שלך ושלי הם על אותו אדם עצמו??

      דן אומר שאינו מכיר אותך כלל

        12/7/11 17:08:

      צטט: Lila Benharush 2011-07-12 14:04:09

      החיים :-)

      כן, נכון

      תודה לך לילה יקרה

        12/7/11 17:07:

      צטט: אבו ג'ילדה 2011-07-12 13:27:03

      איך שגלגל מסתובב לו ...והפעם רק למעלה ..סיפור מדהים ויש עוד המון כאילו שחיו במי המדמנה ועלו רק בזכותו של איש אחד אשר ראה והבין וגם נתן הזדמנות ...אדם כזה בונה לו חומת מגן כול כך צפופה שאי אפשר לחדור עדין כעסים על אימו ואביו ..כשיסלח להם באמת מליבו ..ירווח לו ושק העינויים הרובץ על כתפיו יעלם

      אבי יקירי, איזו תגובה חמה וחכמה

      תארת נכון את הבעיה

      והאיש באמת ניצל

      וקרה הנס והתערבו אנשים מבוגרים

      ששלפו אותו מימי המדמנה

      והעלו אותו על דרך המלך

      ועדיין את עיקר המלאכה עשה הוא בעצמו....

      לא יודעת עד כמה הוא מאשים את הוריו

      הוא יותר עסוק ביום יום, נראה לי שכאשר

      סיפר לי את הסיפור, רצה לסגור מעגל עם הפרסום.

      ועל כן לחץ ולחץ

      היום האיש זורח ופורח עם כל תגובה

      ואפילו סופר כוכבים:)))))

      תודה אבי שהגעת

      וכך הגבת ואף כיכבת

        12/7/11 16:58:

      צטט: mesik 2011-07-12 13:14:23

      אין מילים סרט אשכרא כל יום תסריטים חדשים בחיים תודה שהבאת בכתיבה מהממת קולחת אהבתי את כתיבתך ונעצבתי מהסיפור

      מסיק יקירי, אוהבת את תגובתך כן וגם את הכוכב הזוהר:))))

      אז יאללה, בוא נעשה מזה סרט.. ממה מתחילים??

      כבר אמרתי לך כמה אני אוהבת מחמאות:)))))

      תודה לך חבר יקר...

        12/7/11 16:55:

      צטט: אביה אחת 2011-07-12 12:56:36

      רומפיפיה

      סיפור חיים
      ואת לקחת את הסיפור של דן
      והבאת אותו בכתיבה קולחת ונפלאה
      ואני קראתי ב"ואט" אחת....
      איזו כתיבה
      איזה סיפור
      ואני - כל שיש לי זה שני חיבוקים
      אחד לך ואחד לדן -
      תודה שהבאת את סיפורו
      עכשיו בטוח קל לו יותר
      יום נפלא לכם

      תודה לך אביה יקרה שלי

      ואני ממש מכורה לחבוקים

      ומחמאות:))))) ואכן נראה לי שהרבה יותר קל לו

      כאילו אבן כבדה הוסרה מגבו....

      אוהבת את תגובתך,,

      וכן, כם הכוכבון בהחלט מוצא חן:))))

        12/7/11 16:52:

      צטט: עזרא מורד 2011-07-12 12:43:33

      עוון אב או אם לא יפול על בן או בת, כל איש ישא בתוצאות מעשיו . אף כי מושפעים אנו מן הסובבים אותנו. הנרטיב יפה ומעניין , ישר כוח .

      תודה לך חברי הותיק והאהוב עזרא מורד

      שהרי אהחנו כבר מכירים מ"המעברה" :)))))

      מסכימה לכל מילה שלך ותודה על הברכה.

        12/7/11 16:51:
      כתוב טוב מזמין להמשיך ולקרוא
        12/7/11 16:50:

      צטט: historia 2011-07-12 12:28:28

      bezmanim modernim ze uau eize iofi...

      תודה לך יקירי

      אכן בזמנים מודרניים

      החברה מקבלת יותר

      בקלות דברים שפעם היו

      היו טאבו ממש

      ומה בכלל אשם דן

      בסיפור הזה???

        12/7/11 16:48:

      צטט: CHIVIBAR 2011-07-12 12:26:38

      אני חושב ש היה כאן נס גלוי... ש הבחור הזה לא הפך להיות כל מה ש ראה ברח' הירקון... אני בטוח שיש לו אישיות ''פצועה'' אך מאידך יש לו 'כוחות' לרפא את עצמו !!! אסור להזניח זאת אפילו רגע אחד... זו דעתי ! (כמובן שיש לעשות זאת עם אנשי מקצוע)

      צבי יקר, שמחה שבאת והגבת ואף כיכבת

      אכן גם אני רואה כנס את סיפור ההשרדות הזה של דן

      ודן הוא "ילד" גדול. מחליט לעצמו כמו שהחליט כל חייו...

        12/7/11 16:45:

      צטט: דבא סני 2011-07-12 12:22:25

      ציפי יקרה,

      סיפור יפה ונורא.

      סיפרת אותו כהלכה

      גם אם אין כבוד ב"מלאכה".

      לו אני הייתי במקום החבר,

      לא הייתי מעז לספר

      מעשיה כזו טעונה,

      המציגה את אמא בקלונה

      ואותי - כבן זו........

      סבא דני, איש יקר

      שנים שמר דן את סודו בלבו

      איני יודעת מה גרם לו להפתח,

      שהרי כלל לא התכוון

      והנה לאחר מכן, הוקל לו

      וראה גם היום לאחר שקרא את שכתבתי

      הוא אוהב את עצמו אפילו יותר..

      אגב, מה הוא אשם בכלל????

      תודה שבאת הגבת ואף כיכבת:))))

        12/7/11 16:41:

      צטט: yoramlilach 2011-07-12 12:20:29

      סיפור נפלא---כתוב מצויין !

      תודה יורם

      אוהבת מחמאות:)))

      ואוהבת כוכבים:)))))

        12/7/11 16:40:

      צטט: איש הכוכבים 2011-07-12 12:14:46

      מרגש..

      תודה אורח נדיר בביתי

        12/7/11 16:39:

      מכיר ספור דומה,

      ואכן ישנם ספורים דומים בחיים.

       

        12/7/11 16:38:

      צטט: pinkason1 2011-07-12 12:06:21

      * יפה כתבת מעניין ואנושי. שבוע טוב

      תודה לך חיימ'קה חבר יקר שלי

      ועל הכוכבון גם :))))

        12/7/11 16:37:

      צטט: מיכאל בלק 2011-07-12 11:51:13

      כתבת נהדר על סיפור חיים מדהים. מדהים איך אדם יכול להתעלות על עצמו על עברו ולהגשים את עצמו. שאפו לך ולו.

      תודה לך מיכאל, אורח כה נדיר פה אצלי

      בהחלט כמו שאתה אומר ותודה על המחמאות.

        12/7/11 16:35:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-07-12 11:19:11

      סיפור מדהים יקירה.

      המציאות עולה על כל דימיון.

      בוקר טוב ומחויך.

      לך כוכב וחיבוקי עטוף באהבה!

      ''

      רויתי יקירה

      תודה על ההתייחסות החמה

      והכוכבון המתוק גם

        12/7/11 16:33:

      צטט: עמותת כמוך 2011-07-12 11:07:50

      * השרדות

      תודה לך יקירי, אכן הישרדות אמיתית

      תודה על התגובה והכוכביק הירקרק גם.

        12/7/11 16:32:

      צטט: (עמי) 2011-07-12 10:41:50

      הבאת לנו סיפור סיפור...

      עמי, אתה עם סיפורי המדבר שלך

      ואני עם הסיפורים האלה

      תודה לך יקירי

        12/7/11 16:30:

      צטט: shauli-nameri 2011-07-12 10:34:46

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבוע טוב.

      שווה סרט!

      תודה לך שאולי

      יאללה בוא נעשה מזה סרט :))))))

        12/7/11 16:29:

      צטט: mama רונית 2011-07-12 10:31:18

      צריך לעשות מזה סרט, סיפור חיים מעניין, מקווה שדן קורא ואוהב, וסוגר לו מעגל או שניים איי שם בתוך עצמו ושייצגת את הסיפור שלו כפי שהוא עצמו היה מספר. ***

      תודה לך רונית מאמא

      אכן כך נעשה

        12/7/11 16:27:

      צטט: צילום בזמן אמת 2011-07-12 10:24:50

      סיפור מרתק ונפלא :-)

      המון המון תודה

        12/7/11 16:26:

      צטט: מיכל..shalev 2011-07-12 10:20:14

      כל הכבוד לך. באמת הפלאת לכתוב ............את מוכשרת,כדאי שתדעי זאת. ולדן - מה אומר.... קודם כל שמור על נישואיך. אינך צריך שיכאב ליבך על איזו 'אישה' אחרת............ב'ה נישאת יש לך ילדים, אינך צריך לחפש חטאים עם נשים אחרות. ברור שמה שראית בילדותך, השפיע עליך מבחינה נפשית ואינך נמשך לאישה כל שהיא.............מאחר שהילד מאוד קשור לאימו - זה כתוב בתניא, חבל שאיני זוכרת את המילים המדוייקות, ולכן זה השפיע עליך אם תרצה או לא.-----------------אך בסה'כ תהיה מאושר שבורא עולם העלה אותך מהבוץ הזה, ונתן לך חיים נפלאים. לפעמים על מנת להוריד נשמה גבוהה לעולם הקב'ה מוריד אותה דווקא במשפחה שכאילו אין סיכוי ששם הנשמה הזו תתפתח ותצליח. אבל............הקב'ה בדרכיו יודע שאכן אח'כ הנשמה הזו תתפתח ותעשה תפקידה בעולם הזה. תתמקד בעתיד - אנו כבר בגאולה האמיתית והשלימה כפי שאמר לנו הרבי מליובאוויטש, ויש לנו רק להיות בשמחה. את ה'חוב' שלנו כבר שילמנו, התיקונים והבירורים בעולם הזה כבר נעשו ונגמרו.---------עתה יש רק לשמוח בשמחת הגאולה. מאחלת לך דן, הצלחה שתזכה ללמוד חסידות = פנימיות התורה ותתענג. 'וטועמיה זכו' = שתזכה גם אתה.

      תודה לך מיכל

      דן יקרא את כל מה שכתבת

      אין ספק שישאב מכך עידוד רב

        12/7/11 16:24:

      צטט: איציק מצליח 2011-07-12 10:20:13

      סיפור מעניין .....

      תודה איציק

        12/7/11 16:23:

      צטט: פיני יחזקאלי 2011-07-12 09:41:21

      סיפור מדהים...

      תודה חבר

        12/7/11 14:04:
      החיים :-)
        12/7/11 13:27:
      איך שגלגל מסתובב לו ...והפעם רק למעלה ..סיפור מדהים ויש עוד המון כאילו שחיו במי המדמנה ועלו רק בזכותו של איש אחד אשר ראה והבין וגם נתן הזדמנות ...אדם כזה בונה לו חומת מגן כול כך צפופה שאי אפשר לחדור עדין כעסים על אימו ואביו ..כשיסלח להם באמת מליבו ..ירווח לו ושק העינויים הרובץ על כתפיו יעלם
        12/7/11 13:14:
      אין מילים סרט אשכרא כל יום תסריטים חדשים בחיים תודה שהבאת בכתיבה מהממת קולחת אהבתי את כתיבתך ונעצבתי מהסיפור
        12/7/11 12:56:

      רומפיפיה

      סיפור חיים
      ואת לקחת את הסיפור של דן
      והבאת אותו בכתיבה קולחת ונפלאה
      ואני קראתי ב"ואט" אחת....
      איזו כתיבה
      איזה סיפור
      ואני - כל שיש לי זה שני חיבוקים
      אחד לך ואחד לדן -
      תודה שהבאת את סיפורו
      עכשיו בטוח קל לו יותר
      יום נפלא לכם

        12/7/11 12:43:
      עוון אב או אם לא יפול על בן או בת, כל איש ישא בתוצאות מעשיו . אף כי מושפעים אנו מן הסובבים אותנו. הנרטיב יפה ומעניין , ישר כוח .
        12/7/11 12:28:
      bezmanim modernim ze uau eize iofi...
        12/7/11 12:26:
      אני חושב ש היה כאן נס גלוי... ש הבחור הזה לא הפך להיות כל מה ש ראה ברח' הירקון... אני בטוח שיש לו אישיות ''פצועה'' אך מאידך יש לו 'כוחות' לרפא את עצמו !!! אסור להזניח זאת אפילו רגע אחד... זו דעתי ! (כמובן שיש לעשות זאת עם אנשי מקצוע)
        12/7/11 12:26:
      אני חושב ש היה כאן נס גלוי... ש הבחור הזה לא הפך להיות כל מה ש ראה ברח' הירקון... אני בטוח שיש לו אישיות ''פצועה'' אך מאידך יש לו 'כוחות' לרפא את עצמו !!! אסור להזניח זאת אפילו רגע אחד... זו דעתי ! (כמובן שיש לעשות זאת עם אנשי מקצוע)
        12/7/11 12:26:
      אני חושב ש היה כאן נס גלוי... ש הבחור הזה לא הפך להיות כל מה ש ראה ברח' הירקון... אני בטוח שיש לו אישיות ''פצועה'' אך מאידך יש לו 'כוחות' לרפא את עצמו !!! אסור להזניח זאת אפילו רגע אחד... זו דעתי ! (כמובן שיש לעשות זאת עם אנשי מקצוע)
        12/7/11 12:22:

      ציפי יקרה,

      סיפור יפה ונורא.

      סיפרת אותו כהלכה

      גם אם אין כבוד ב"מלאכה".

      לו אני הייתי במקום החבר,

      לא הייתי מעז לספר

      מעשיה כזו טעונה,

      המציגה את אמא בקלונה

      ואותי - כבן זו........

        12/7/11 12:20:
      סיפור נפלא---כתוב מצויין !
        12/7/11 12:14:
      מרגש..
        12/7/11 12:06:
      * יפה כתבת מעניין ואנושי. שבוע טוב
        12/7/11 11:51:
      כתבת נהדר על סיפור חיים מדהים. מדהים איך אדם יכול להתעלות על עצמו על עברו ולהגשים את עצמו. שאפו לך ולו.
        12/7/11 11:19:

      סיפור מדהים יקירה.

      המציאות עולה על כל דימיון.

      בוקר טוב ומחויך.

      לך כוכב וחיבוקי עטוף באהבה!

      ''

        12/7/11 11:07:

      * השרדות

        12/7/11 10:41:
      הבאת לנו סיפור סיפור...
        12/7/11 10:41:

      צטט: רמיאב 2011-07-12 09:22:32

      רומפי-ציפי יקרה,

      את מספרת בשטף ובצורה מרתקת סיפור חיים מפליא.

      ה"רומן" שלך עם דני שהפך מוירטואלי למציאותי והביא לך גם את סודות התפתחותו, ממש מרגש.

      ניתן ללמוד מהסיפור המון וראוי שגם העוסקים ברווחה יקראו אותו, כתגמול על עבודתם השקטה.

      תודה,

      רמי

       

       רמי חברי היקר

       אכן ה"רומן שלי" עם דני.. מאד מעניין ומשעשע לרוב.. לא, אנחנו ממש לא:)))))

      הבת שלי נמצאת בקשר בתוקף עבודתה במוסדות הרווחה., ויש לי גם ידיד שהיה בזמנו אישיות מאד בכירה בשרותי הרווחה, הרי כתבתי עליו ב- יש לך ל' מיותרת... מאמינה שהוא יעביר זאת הלאה... תודה על הפירגון רמי ידיד

       

        12/7/11 10:36:

      צטט: til4 2011-07-12 09:22:28

      סיפורי חיים אמיתיים הם החומר הטוב ביותר לכתיבה עוצמתית. שאפו!

      אתה בשירים ואני בסיפורים

      תודה לך מתוק

        12/7/11 10:34:

      תודה על תשומת ה''

      יונהשבוע טוב.

      שווה סרט!

        12/7/11 10:31:
      צריך לעשות מזה סרט, סיפור חיים מעניין, מקווה שדן קורא ואוהב, וסוגר לו מעגל או שניים איי שם בתוך עצמו ושייצגת את הסיפור שלו כפי שהוא עצמו היה מספר. ***
        12/7/11 10:24:
      סיפור מרתק ונפלא :-)
        12/7/11 10:20:
      כל הכבוד לך. באמת הפלאת לכתוב ............את מוכשרת,כדאי שתדעי זאת. ולדן - מה אומר.... קודם כל שמור על נישואיך. אינך צריך שיכאב ליבך על איזו 'אישה' אחרת............ב'ה נישאת יש לך ילדים, אינך צריך לחפש חטאים עם נשים אחרות. ברור שמה שראית בילדותך, השפיע עליך מבחינה נפשית ואינך נמשך לאישה כל שהיא.............מאחר שהילד מאוד קשור לאימו - זה כתוב בתניא, חבל שאיני זוכרת את המילים המדוייקות, ולכן זה השפיע עליך אם תרצה או לא.-----------------אך בסה'כ תהיה מאושר שבורא עולם העלה אותך מהבוץ הזה, ונתן לך חיים נפלאים. לפעמים על מנת להוריד נשמה גבוהה לעולם הקב'ה מוריד אותה דווקא במשפחה שכאילו אין סיכוי ששם הנשמה הזו תתפתח ותצליח. אבל............הקב'ה בדרכיו יודע שאכן אח'כ הנשמה הזו תתפתח ותעשה תפקידה בעולם הזה. תתמקד בעתיד - אנו כבר בגאולה האמיתית והשלימה כפי שאמר לנו הרבי מליובאוויטש, ויש לנו רק להיות בשמחה. את ה'חוב' שלנו כבר שילמנו, התיקונים והבירורים בעולם הזה כבר נעשו ונגמרו.---------עתה יש רק לשמוח בשמחת הגאולה. מאחלת לך דן, הצלחה שתזכה ללמוד חסידות = פנימיות התורה ותתענג. 'וטועמיה זכו' = שתזכה גם אתה.
        12/7/11 10:20:
      סיפור מעניין .....
        12/7/11 09:41:
      סיפור מדהים...
        12/7/11 09:22:

      רומפי-ציפי יקרה,

      את מספרת בשטף ובצורה מרתקת סיפור חיים מפליא.

      ה"רומן" שלך עם דני שהפך מוירטואלי למציאותי והביא לך גם את סודות התפתחותו, ממש מרגש.

      ניתן ללמוד מהסיפור המון וראוי שגם העוסקים ברווחה יקראו אותו, כתגמול על עבודתם השקטה.

      תודה,

      רמי

       

       

        12/7/11 09:22:
      סיפורי חיים אמיתיים הם החומר הטוב ביותר לכתיבה עוצמתית. שאפו!
        12/7/11 09:01:

      צטט: אורה .ה. 2011-07-12 08:47:58

      רומי יקירה ... לדעתי , את חייבת להוציא לספר לאור , הסיפורים שלך מרתקים "כל סיפור "פגז" ! אז יאללה לעבודה !!!

      חומד, את הרי יודעת כמה אני חפיפניקית

      נראה לך שאני באמת אתיישב לי לכתוב??

      הרי אני יכולה להציף פה בסיפורים..

      למי יש כח??? למה להתיש את

      החברים והחברות הטובים שלי???.

      אוהבתותך יקירתי

        12/7/11 08:58:

      צטט: bonbonyetta 2011-07-12 08:39:36

      * יאאללה אכן חתיכת סיפור חיים, טעון מאד. לא להאמין איזו ילדות לאנשים מסוימים היתה. אני כבר רגילה לסיפורי חיים לא קלים ויוצאי דופן אך באמת שזה ייחודו עמו, וסיפרת זאת יפה. נפלה לך זכות לספרו בשם אותו דן.

      בוני יקירתי,

      צודקת, סיפור כבד כבד,

      אבל הנה כתבתי ואפילו כל חבריי

      באו ועוד יבואו לקרוא

      באמת נפלה בחלקי

      הזכות המיוחדת הזו

      תודה לך יקירה גם וגם וגם.:)))

        12/7/11 08:55:

      צטט: הטרמילר 2011-07-12 08:35:13

      תמשיכי לכתוב שטויות. למה צריך לקרוא דבר כזה בבוקר. מרגש. קשה. וטוב שהשתחררת מהמטלה.

      דרור יקירי,

      הפוסט הבא שלי,

      מבטיחה!!! שוב סיפור אמיתי כרגיל

      אבל באמת מחוייך, אחר שונה......

      תודה באת והגבת וגם :))))

        12/7/11 08:53:

      צטט: סאלינה 2011-07-12 08:18:14

      רומפי יקרה....המון תודה על השיתוף בסיפור הכואב והנוגע.....טוב שדן מצא שלווה בחייו ....סיפורים כואבים כאלה על ילדים נטושים ומוזנחים יש לדאבוני המון המון... ולא תמיד נגמרים בטוב כמו אצל דן....אבל אלה הם החיים....איש לא בוחר איפה ואצל מי להיוולד.... שוב תודה....את נהדרת..סאלינה

      תודה לך סאלינה מתוקה

      כמה שאת צודקת

      ואת? הרי את נהדרת שבעתיים.

        12/7/11 08:51:

      צטט: סימ 2011-07-12 08:17:23

      יפה כתבת

      תודה לך סימ מתוקה

        12/7/11 08:50:

      צטט: דרך הצבע 2011-07-12 08:05:27

      ציפי חברתי היקרה, החיים יותר חזקים מכל סיפור שנמציא בראשנו הקודח.... וחברך, אדם מיוחד, ששרד חיים קשים, והביא את האיכויות המופלאות שלו...... אך עמוק , עמוק בפנים, נם לו ילד רך ופגוע שעדיין צריך לרפא את הפצעים, ואז.........באמת יחיה בשלמות את החיים. ואם רוצים מגיעים... למקומות מופלאים, על שולחני היה מונח ספר הטאו, חשבתי על ידידך, ופתחתי, והשיר מוקדש לו, ושמו, הסירו דאגה............... תינוק הוא מבורך בהשגחה עליונה, ולא יקרה לו כל רע, לא יעקוץ אותו עקרב, לא צרעה ולא אפעה, לא יפחד מחיות פרא, ולא מעופות טרף דורסי, התינוק, עצמותיו חלשות וגידיו רכים, אך אחיזתו בחיים איתנה, ונטולת חרדה, שרביטו הקטון נעור, עוד בטרם ידע בין נקבה וזכר, הוא מסוגל כל היום לצרוח, גרונו חזק ואינו נצרד, יש בו און, הוא יודע להתמיד, והוא מתואם עם העולם, דע את הקבוע ואל תדאג יתר על המידה....... ואת ציפי, שליחה, וכתבת את סיפורו נפלא, מאחלת לו החלמת הלב במהרה.

      אסתי חברה נהדרת שלי

      מבטיחה כי דן כבר קורא את הכל.. מודה לך בשמו ובשמי

      אוהבת אותך יקירה תודה לך על התגובה וגם..:)))

        12/7/11 08:47:
      רומי יקירה ... לדעתי , את חייבת להוציא לספר לאור , הסיפורים שלך מרתקים "כל סיפור "פגז" ! אז יאללה לעבודה !!!
        12/7/11 08:47:

      צטט: אסתר רבקה 2011-07-12 08:03:30

      סיפור עצוב ורב תהפוכות ואם הוא אמיתי יישר כוח לדן על כוחותיו וגם לך יישר כוח על הפתיחות והרצון הטוב כלפיו.

      אמיתי לגמרי

      תודה לך יקירה

      על התגובה ועל הכוכבון גם

       

        12/7/11 08:41:

      צטט: audi 35 2011-07-12 07:57:41

      תסריט מצוין לסרט רומני. מרתק! *אודי.

      אודי יקירי,

      אפילו אני בדמיוני המפותח

      לא הייתי יכולה להמציא כזו עלילה....

      לגמרי לגמרי ישראלית.....

      תודה לך אודי חברי...

        12/7/11 08:39:
      * יאאללה אכן חתיכת סיפור חיים, טעון מאד. לא להאמין איזו ילדות לאנשים מסוימים היתה. אני כבר רגילה לסיפורי חיים לא קלים ויוצאי דופן אך באמת שזה ייחודו עמו, וסיפרת זאת יפה. נפלה לך זכות לספרו בשם אותו דן.
        12/7/11 08:38:

      צטט: שלמה 101 2011-07-12 07:51:31

      ציפי, את נהדרת, סיפור מקסים.

      תודה לך שלמה

      אוףףףף כמה אני אוהבת מחמאות :))))))

        12/7/11 08:37:

      צטט: אליקו 1 2011-07-12 07:50:29

      בוקר טוב ציפי,

       

      תודה ששיתפת אותנו בסיפורו המאוד נוגע ללב והמעורר השראה של דן.

      תודה לך אליקו

      חבר שלי יקר

        12/7/11 08:35:
      תמשיכי לכתוב שטויות. למה צריך לקרוא דבר כזה בבוקר. מרגש. קשה. וטוב שהשתחררת מהמטלה.
        12/7/11 08:33:

      צטט: Chutzpah 2011-07-12 07:47:18

      פיפיה, סיפור מרתק. היטבת לספר. נוגע ללב. האם החתמת אותו על הזכויות ? בע"פ לא נחשב. תוכלי לאחר מכן לעבד לרומן ואפילו לסתריט. הסרט בדרך,... ולנושא אחר באותו העניין,... מי שקורא את הפוסטים שלך,.. נאמר כמוני, וודאי שלא יכול להתעלם מדבר מאוד בולט; מוטציה גנטית כן. בהחלט. אדם רגיל, כך לפי הסטטיסטיקה, לא יתקל בחייו אפילו באחד או אחת עם,.. איך לומר ? פקע'לה משונה כזה על הגב. טוב. חוץ מתושבי אשקלון אם במקרה יוצאים מביתם. אבל לא מדברים עליהם עכשיו,. ואילו את,.. בגלל השיפור הגנטי הזה שלך,.. נמשכת אליהם או הם אלייך,.. כמו ברזל למגנט. טוב רק אם את יוצאת במקרה מהבית. או אם במקרה לא יוצאת.... איך הם יודעים להגיע דווקא אלייך ? ממש לא משווה, ובאמת ממש ללא כל קשר,..ואולי דווקא כן,.. לאימא שלי יש כנראה אותו הגן, אבל תופס אר ורק על חתולים וכלבים... טוב. לא נדבר עליה כעת. ואחרי שגמרנו לדבר סביב,.. בואי ניגש לעניין; ככה ? קומה שלישית ? ואני חשבתי שאינך מכירה אות עזריאלי כלל. חשבתי שנתחיל בקומה ראשונה,.. יודעת.. עולים בשלבים... אבל כעת מתברר שאת כבר בשלישית ? מזל שהגג עוד רחוק,..זוכר איך בפוסט האחר שלך,.. פרצת במחול על הגג,.. אבל כן בחדרה,.. הגגות נמוכים. חוץ מזה,... חדרה. באמת. גם כן עיר.... חוצפי"ש

      חחחח חוצפי'ש יקירי,

      כמה מתוק מצידך,הרי קיבלתי רשות לעשות בו בסיפור, כל מעשה שארצה...האיש אפילו לא רצה לשמוע לפני.. ואני כל כך התחמקתי, היה לי ממש כבד.. ומי כמוך יודע כמה אני מתחמקת חחח מהדברים הכבדים.. חם לי, עדיפה להשאר כזו רדודה שטוטניקית... אחת שבאמת לא מבינה שום דבר.. ובעצם באמת, מה אני בכלל מבינה??? חחח אבל הדברים לפעמים ממש ניכפים ואין דרך אלא לזרום איתם...ואיש שעברו כה מכביד, לא אעשה איזה מעשה על מנת להקל ולו במעט קט???המוטציה הגנטית הזו שאתה מזכיר פה.. כבר ידועה לכל חבריי  ולבני משפחתי.. הם צוחקים, איל לעזאזל הכל נדבק בך או בסביבתך.? איך הם כולם נפתחים ומספרים? . ואני אומרת, באמת כמו שאתה אומר.. "מגנט" ולמי שיש עיניים גדולות ואוזניים, (לא כל כך גדולות חחח) לא של זאב.. רואה ושומע וקשוב ואיך שהוא הם מגיעים אלי.. כל הסיפורים האלה.. ובחיי יש עוד המונים. אבל אם אתחיל, הרי כולם הרי יברחו ממני ממש כמו מאש:)))  ואני הרי לא רוצה להשאר לגמרי לגמרי לבד....ולא לשכוח יקירי, שאש הוא המזל שלנו הלא כן?:)))) אגב, גם חתולים וכלבים מכל הרחוב, מכל העיר כמעט, מגיעים אלי הביתה. לארוחות השחיתות שאני מאכילה אותם.. אתה הרי יודע ששמוליק מביא.. לא לי !!!רק עבורם :))))) קומה שלישית ?

      הרי משם נופפתי לך לא אחת חחחח וכן, רוקדת על גגות, אוהבת לרקוד וגגות זה מקום מצויין,, אפשר גם לראות כוכבים...כן יקירי, חדרה גם כן עיר:)))) בהחלט לא כמו אשקלונה, עיר הגברים... הצדיקים, חחחח תודה לך חברי המתוק....

      .

        12/7/11 08:18:
      רומפי יקרה....המון תודה על השיתוף בסיפור הכואב והנוגע.....טוב שדן מצא שלווה בחייו ....סיפורים כואבים כאלה על ילדים נטושים ומוזנחים יש לדאבוני המון המון... ולא תמיד נגמרים בטוב כמו אצל דן....אבל אלה הם החיים....איש לא בוחר איפה ואצל מי להיוולד.... שוב תודה....את נהדרת..סאלינה
        12/7/11 08:17:
      יפה כתבת
        12/7/11 08:16:

      צטט: Benj 2011-07-12 07:44:09

      מרתק

      ולגמרי אמיתי

      תודה חברי

        12/7/11 08:14:

      צטט: d.double you 2011-07-12 07:42:30

      איזה סיפור מרגש-יכול להיות תסריט-מסתובבים אנשים סביבנו ואנחנו לא יודעים מה יש בתוכם.

      אכן חברה יקירה,

      מה באמת אנחנו יודעים???

        12/7/11 08:05:
      ציפי חברתי היקרה, החיים יותר חזקים מכל סיפור שנמציא בראשנו הקודח.... וחברך, אדם מיוחד, ששרד חיים קשים, והביא את האיכויות המופלאות שלו...... אך עמוק , עמוק בפנים, נם לו ילד רך ופגוע שעדיין צריך לרפא את הפצעים, ואז.........באמת יחיה בשלמות את החיים. ואם רוצים מגיעים... למקומות מופלאים, על שולחני היה מונח ספר הטאו, חשבתי על ידידך, ופתחתי, והשיר מוקדש לו, ושמו, הסירו דאגה............... תינוק הוא מבורך בהשגחה עליונה, ולא יקרה לו כל רע, לא יעקוץ אותו עקרב, לא צרעה ולא אפעה, לא יפחד מחיות פרא, ולא מעופות טרף דורסי, התינוק, עצמותיו חלשות וגידיו רכים, אך אחיזתו בחיים איתנה, ונטולת חרדה, שרביטו הקטון נעור, עוד בטרם ידע בין נקבה וזכר, הוא מסוגל כל היום לצרוח, גרונו חזק ואינו נצרד, יש בו און, הוא יודע להתמיד, והוא מתואם עם העולם, דע את הקבוע ואל תדאג יתר על המידה....... ואת ציפי, שליחה, וכתבת את סיפורו נפלא, מאחלת לו החלמת הלב במהרה.
        12/7/11 08:03:
      סיפור עצוב ורב תהפוכות ואם הוא אמיתי יישר כוח לדן על כוחותיו וגם לך יישר כוח על הפתיחות והרצון הטוב כלפיו.
        12/7/11 07:57:
      תסריט מצוין לסרט רומני. מרתק! *אודי.
        12/7/11 07:51:
      ציפי, את נהדרת, סיפור מקסים.
        12/7/11 07:50:

      בוקר טוב ציפי,

       

      תודה ששיתפת אותנו בסיפורו המאוד נוגע ללב והמעורר השראה של דן.

        12/7/11 07:47:
      פיפיה, סיפור מרתק. היטבת לספר. נוגע ללב. האם החתמת אותו על הזכויות ? בע"פ לא נחשב. תוכלי לאחר מכן לעבד לרומן ואפילו לסתריט. הסרט בדרך,... ולנושא אחר באותו העניין,... מי שקורא את הפוסטים שלך,.. נאמר כמוני, וודאי שלא יכול להתעלם מדבר מאוד בולט; מוטציה גנטית כן. בהחלט. אדם רגיל, כך לפי הסטטיסטיקה, לא יתקל בחייו אפילו באחד או אחת עם,.. איך לומר ? פקע'לה משונה כזה על הגב. טוב. חוץ מתושבי אשקלון אם במקרה יוצאים מביתם. אבל לא מדברים עליהם עכשיו,. ואילו את,.. בגלל השיפור הגנטי הזה שלך,.. נמשכת אליהם או הם אלייך,.. כמו ברזל למגנט. טוב רק אם את יוצאת במקרה מהבית. או אם במקרה לא יוצאת.... איך הם יודעים להגיע דווקא אלייך ? ממש לא משווה, ובאמת ממש ללא כל קשר,..ואולי דווקא כן,.. לאימא שלי יש כנראה אותו הגן, אבל תופס אר ורק על חתולים וכלבים... טוב. לא נדבר עליה כעת. ואחרי שגמרנו לדבר סביב,.. בואי ניגש לעניין; ככה ? קומה שלישית ? ואני חשבתי שאינך מכירה אות עזריאלי כלל. חשבתי שנתחיל בקומה ראשונה,.. יודעת.. עולים בשלבים... אבל כעת מתברר שאת כבר בשלישית ? מזל שהגג עוד רחוק,..זוכר איך בפוסט האחר שלך,.. פרצת במחול על הגג,.. אבל כן בחדרה,.. הגגות נמוכים. חוץ מזה,... חדרה. באמת. גם כן עיר.... חוצפי"ש
        12/7/11 07:44:
      מרתק
        12/7/11 07:42:
      איזה סיפור מרגש-יכול להיות תסריט-מסתובבים אנשים סביבנו ואנחנו לא יודעים מה יש בתוכם.
        12/7/11 07:11:

      צטט: topron 2011-07-12 07:03:18

      שוב מסתבר שאפילו התסריטאי הכי טוב לא יכול לכתוב סיפורים מעניינים כמו שהחיים מזמנים לנו.

       

      ממש כך חברי היקר,

      ולו היו כותבים על כך תסריט ,

      מיד היו מניעים ראש בביטול:

      "קיטש" היו אומרים, "עוד סרט טורקי..."

      תודה לך חברי היקר

        12/7/11 07:03:
      שוב מסתבר שאפילו התסריטאי הכי טוב לא יכול לכתוב סיפורים מעניינים כמו שהחיים מזמנים לנו.
        12/7/11 06:57:

      צטט: Vered c 2011-07-12 06:44:44

      המציאות עולה על כל דמיון.......חזק !

      תודה לך ורד

      אורחת רצויה מאד

      בביתי זה הקט..

       

        12/7/11 06:52:

      צטט: * המלאך * 2011-07-12 06:41:00

       

      כוכב לסיפור וכוכב לך..

      כי את הכוכב של הסיפור המרתק הזה,

      עולה שבלעדייך, לא היינו נחשפים אליו לעולם...  חיוך

       

      תודה.

      תמים

       

      ואם יש עוד סיפורים כאלה באמתחתך,

      אנו כאן, משתוקקים להם...

       

       

      חחחח

      תודה לך מלאכי היקר

      כמה שאני אוהבת מחמאות:))))

      הרי הם כצרי לנפשי הנמסה מחום חחחח

      יש יקיר יש עוד!!  כמה וכמה כאלה אצלי

      בסה"כ עוד 52..לא כולם, אבל הרבה....

      מרשה לך לחטט ומבטיחה מטעמים..

      כאלה ואחרים..

      יום נהדר ונעים שיהיה..

        12/7/11 06:44:
      המציאות עולה על כל דמיון.......חזק !
        12/7/11 06:41:

       

      כוכב לסיפור וכוכב לך..

      כי את הכוכב של הסיפור המרתק הזה,

      עולה שבלעדייך, לא היינו נחשפים אליו לעולם...  חיוך

       

      תודה.

      תמים

       

      ואם יש עוד סיפורים כאלה באמתחתך,

      אנו כאן, משתוקקים להם...

       
        12/7/11 06:18:

      צטט: למבוש 2011-07-12 06:03:42

      קראתי את הסיפור ברצף ובשקיקה עד לסיומו.

      סיפור קשה ומאוד מרגש שמובא אלינו בידי אמן עם יכולת העברה ותיאור נפלאים.

      עם סיפור חיים שכזה צריכים הרבה כוחות נפש ועוצמות לא רגילות עם מנות מאוד

      גדושות של מזל על מנת לצאת מסיפור רקע שכזה. ממה שאני מצליח להתרשם

      מדובר באדם עם יכולות גבוהות ורגישיות חדות. כוחות הנפש שילד כפי שהיה דן

      ושבעודו ילד לא יכול היה להבין אותם אלו הם אשר אפשרו לו לשמור על שפיות עד

      הקליטה בפנימיה ובהמשך להיות יכול לעבור את פרקי החיים האחרים ה"כמו 

      נורמליים" קרי לימודים הצלחה מקצועית וכלכלית ואף פרק הנישואין והחלק שבא

      אחריו.

      לטעמי הייתה עלייך שליחות מאוד חשובה ועמדת בה באופן יותר מיפה ומוצלח

      בסגנונך המאוד ייחודי. שטוטניקיות זה לא עניין של מסט או דרך חיים זה אופן

      של ביטוי שאת טובה בו כמו בסיפור הרגיש והנפלא שהבאת. 

      חיים, ידידי יהקר,

      לראות אותך אצלי כאורח ומגיב, זה כבר מאורע מאד מיוחד

      ואפילו אומר לי שהסיפור היה "שווה" :))))

      נכון, חברי, אני באמת התייחסתי בעיקר למה שעבר אותו ילד,

      ואתה הארת את עיניי לחלק המאד גדול בו המזל,

       שיחק תפקיד חשוב בהתפתחות ה"עלילה"

      נראה לי שהעוצמות האישיות שפיתח דן בילדותו

      הלא תיאמן, אימנו אותו לאחר מכן את השריד

      ה ולקחת ולנצל כל אפשרות שניקראת בדרכו..

      קצת כמוך חיים, הרץ למרחקים ארוכים..ומתפרנס בדרך כה מכובדת....

      אתה במרתון  ודן במרתון של החיים (חחחח, דווקא מאד מתאים לי משחק המילים הזה...)

      תודה לך חברי היקר.. גם על המחמאות שהרעפת עלי..

      מאד אהבתי , השטוטניקית:)))))

        12/7/11 06:03:

      קראתי את הסיפור ברצף ובשקיקה עד לסיומו.

      סיפור קשה ומאוד מרגש שמובא אלינו בידי אמן עם יכולת העברה ותיאור נפלאים.

      עם סיפור חיים שכזה צריכים הרבה כוחות נפש ועוצמות לא רגילות עם מנות מאוד

      גדושות של מזל על מנת לצאת מסיפור רקע שכזה. ממה שאני מצליח להתרשם

      מדובר באדם עם יכולות גבוהות ורגישיות חדות. כוחות הנפש שילד כפי שהיה דן

      ושבעודו ילד לא יכול היה להבין אותם אלו הם אשר אפשרו לו לשמור על שפיות עד

      הקליטה בפנימיה ובהמשך להיות יכול לעבור את פרקי החיים האחרים ה"כמו 

      נורמליים" קרי לימודים הצלחה מקצועית וכלכלית ואף פרק הנישואין והחלק שבא

      אחריו.

      לטעמי הייתה עלייך שליחות מאוד חשובה ועמדת בה באופן יותר מיפה ומוצלח

      בסגנונך המאוד ייחודי. שטוטניקיות זה לא עניין של מסט או דרך חיים זה אופן

      של ביטוי שאת טובה בו כמו בסיפור הרגיש והנפלא שהבאת. 

        12/7/11 06:02:

      ''

        12/7/11 06:01:

      צטט: זאבון השועל 2011-07-12 05:57:17

      ''

       

      זאביק השועלון

      כמה אני שמחה שבאת זה הרי ביקורך הראשון פה אצלי

      אכן סיפור חזק מרגש ובסופו של דבר נותן תקווה רבה....

      ואני, הרי קיצרתי וקיצרתי ולא סיפרתי שום תיאור מיוחד

      אלא תקציר, והסיפור מתוך עיניו של ילד אחד קטן...

        12/7/11 05:57:

      צטט: ירין 2011-07-12 05:48:11

      בוקר אור חברה יקרה - הסיפור מרגש ומיוחד ואין ספק שזכית את - ואת מיוחדת לכן נוצר הקשר והחליט לשתף ולספר לך בעידן האינטרנט פוגשים אנשים שאולי לא יכלנו לפגוש ופתאם דרך מילים מכירים אדם שסיפור חייו כל כך מרגש ומפתיע יש אנשים שאינם מסוגלים לספר במילים מה שעבר עליהם ואת בדרך שלך המאוד יפה הצלחת להעביר לקוראים סיפור אנושי מרתק ומיוחד - את זכית וגם אנחנו חיבוק שלי ליום מיוחד וקסום מהלב יין

       

      ירין חבר שלי יקר. ועתה גם תורי להתרגש..

      ואני רק כתבתי סיפורו המיוחד כל כך של איש

      שחייו היו כה יוצאי דופן.ושרד והתגבר ועשה חיל.

      זה סיפור שצריך לתת תקוה לכל אחד

      שלא משנה בעצם כמה נמוכים היו הסיכויים

      שלך להצליח, בסופו של דבר.

      הגורל וההמשך בהחלט תלויים ברצון והיכולת

      להתרומם מאותו מקום נמוך ולהצליח.

      תודה לך חברי גם על המחמאה שהרעפת לכיוון שלי..,

      ואני הרי רק סיפרתי :))))

      חיבוק גם לך ויום נפלא שיבוא אלינו,אמן.

        12/7/11 05:48:
      בוקר אור חברה יקרה - הסיפור מרגש ומיוחד ואין ספק שזכית את - ואת מיוחדת לכן נוצר הקשר והחליט לשתף ולספר לך בעידן האינטרנט פוגשים אנשים שאולי לא יכלנו לפגוש ופתאם דרך מילים מכירים אדם שסיפור חייו כל כך מרגש ומפתיע יש אנשים שאינם מסוגלים לספר במילים מה שעבר עליהם ואת בדרך שלך המאוד יפה הצלחת להעביר לקוראים סיפור אנושי מרתק ומיוחד - את זכית וגם אנחנו חיבוק שלי ליום מיוחד וקסום מהלב יין
        12/7/11 00:49:

      צטט: liat62 2011-07-11 23:56:56

      המציאות עולה על כל דמיון.....

      אמת וימיב

      תודה יקרה

        11/7/11 23:56:
      המציאות עולה על כל דמיון.....
        11/7/11 23:26:

      צטט: מצב זמני 2011-07-11 23:15:50

      אין מה שיכול לכפר על ילד שמגדל את עצמו. אבל אני קוראת בין המילים שלך הרבה כח ותאווה לחיים. מסרי לדן שאם יש לו היכולת למצוא חברים אוהבים, זה כמו משפחה (ואפילו יותר, לפעמים - כי זה מבחירה) והשאר עוד יגיע, אני בטוחה :)

      יקירתי, גם הוא בביתו קורא את מה שאת כותבת....

      ואכן יש באיש המון כח רצון ונחישות שללא היו לו כבר לא היה בכלל.....

      תודה לך על התגובה וגם על הכוכבון הירקרק גם:)))))

        11/7/11 23:15:
      אין מה שיכול לכפר על ילד שמגדל את עצמו. אבל אני קוראת בין המילים שלך הרבה כח ותאווה לחיים. מסרי לדן שאם יש לו היכולת למצוא חברים אוהבים, זה כמו משפחה (ואפילו יותר, לפעמים - כי זה מבחירה) והשאר עוד יגיע, אני בטוחה :)
        11/7/11 22:49:

      צטט: רומפיפיה 2011-07-11 22:28:28

      צטט: שיווה 2011-07-11 22:18:41

      חתיכת סיפור חיים..

      ממקום כזה אפשר או להתחשל או להכשל..

      ובלי סופרלטיבים... משהו אישי...

      כשבני הצעיר התלונן בפני ושטח את ליבו על

      "מר גורלו"... חסכים משפחתיים ובית גידול לא שיגרתי

      עניתי לו שוב וענה: לא בחרת למי להיוולד, ולא ניתנה לך הזכות להחליט..

      אתה אחראי לנתוניך ונקודת הפתיחה להמריא ולהמיר את האין ביש,

      את הריק בחסר ואת שחשקה נפשך....

      הוא בוגר... שונה ממני (למזלו) בן לתפארת....

      ואילו בני הבכור, שגדל ביתר חסות וכסות..

      יצא אנרכיסט :)))

      אז דני, יצא לך טוב מאד, תטפח לך על השכם בגאווה וקבלה.

      תעשה אהבה... ותהנה

      שיווה יקרה, אנחנו שתינו באותה דעה...

      גם במשפחתי הלא שיגרתית חלקם יצאו כאלה וחלקם יצאו אחרים

      ודן, פשוט התמזל מזלו.. ובין כל הבלאגן, בהחלט הוציא מתוק מעז

      תודה לך חברה שלי

       

      ולך רומפי יש עתיד, מספרת סיפורים... :))

      כתבת טוב ומרגיש

       

        11/7/11 22:40:

      צטט: בניp 2011-07-11 22:37:13

      בהחלט חתיכת סיפור...העיקר שהוא באמת מאושר בדרכו שלו... בקשר לעברו פשוט עליו לא להתכחש לו אך בלי לשקוע בו יותר מידי...

      צודק חבר

      תודה על התגובה

        11/7/11 22:37:
      בהחלט חתיכת סיפור...העיקר שהוא באמת מאושר בדרכו שלו... בקשר לעברו פשוט עליו לא להתכחש לו אך בלי לשקוע בו יותר מידי...
        11/7/11 22:28:

      צטט: שיווה 2011-07-11 22:18:41

      חתיכת סיפור חיים..

      ממקום כזה אפשר או להתחשל או להכשל..

      ובלי סופרלטיבים... משהו אישי...

      כשבני הצעיר התלונן בפני ושטח את ליבו על

      "מר גורלו"... חסכים משפחתיים ובית גידול לא שיגרתי

      עניתי לו שוב וענה: לא בחרת למי להיוולד, ולא ניתנה לך הזכות להחליט..

      אתה אחראי לנתוניך ונקודת הפתיחה להמריא ולהמיר את האין ביש,

      את הריק בחסר ואת שחשקה נפשך....

      הוא בוגר... שונה ממני (למזלו) בן לתפארת....

      ואילו בני הבכור, שגדל ביתר חסות וכסות..

      יצא אנרכיסט :)))

      אז דני, יצא לך טוב מאד, תטפח לך על השכם בגאווה וקבלה.

      תעשה אהבה... ותהנה

      שיווה יקרה, אנחנו שתינו באותה דעה...

      גם במשפחתי הלא שיגרתית חלקם יצאו כאלה וחלקם יצאו אחרים

      ודן, פשוט התמזל מזלו.. ובין כל הבלאגן, בהחלט הוציא מתוק מעז

      תודה לך חברה שלי

        11/7/11 22:18:

      חתיכת סיפור חיים..

      ממקום כזה אפשר או להתחשל או להכשל..

      ובלי סופרלטיבים... משהו אישי...

      כשבני הצעיר התלונן בפני ושטח את ליבו על

      "מר גורלו"... חסכים משפחתיים ובית גידול לא שיגרתי

      עניתי לו שוב וענה: לא בחרת למי להיוולד, ולא ניתנה לך הזכות להחליט..

      אתה אחראי לנתוניך ונקודת הפתיחה להמריא ולהמיר את האין ביש,

      את הריק בחסר ואת שחשקה נפשך....

      הוא בוגר... שונה ממני (למזלו) בן לתפארת....

      ואילו בני הבכור, שגדל ביתר חסות וכסות..

      יצא אנרכיסט :)))

      אז דני, יצא לך טוב מאד, תטפח לך על השכם בגאווה וקבלה.

      תעשה אהבה... ותהנה

        11/7/11 21:58:

      צטט: ננהגל 2011-07-11 20:56:58

      ציפי היקרה, קראתי את הסיפור של דן בשקיקה כבר מספר פעמים ודמעות זלגו מעיניי, כל כך מרגש ומצמרר, מה שחשוב שהסוף הוא טוב, היה לו מזל ולימים הוא הפך לאיש משכיל ובעל משרה בכירה, אני מניחה שדן מאושר בחלקו אך העבר תמיד מבצבץ אי שם ומזכיר לו נשכחות. אני מבינה את בצורך שלו לספר לך ועוד יותר את הצורך שהסיפור יכתב, זה כמו להשתחרר מאיזו צועקה.
      ואת כותבת מדהים יקירתי.

       

      תודה לך יפתי היקרה, אני כתבתי מתוך זיכרון

      בסגנון שלי כמובן,

      דן לא הסכים לקורא לפני הפרסום..

      אין ספק שהיה לו צורך לראות

      את הקורות אותו כך על גלי הוירטואליה

      נראה לי שבאיזה אופן זה די משחרר..

      "הנה סיפרתי את סודי ואפילו נשארתי בחיים:))))"

      וביננו, מי יודע כמה ילדים כאלה

      עדיין מסתובבים גם היום ככה בדרכים....

        11/7/11 21:53:

      צטט: אורנה ע 2011-07-11 20:55:56

      מתוקה,
      אכן פוסט מרתק.סיפור חיים מרתק.
      בחירתו של דן בך מובנת מאליה.הוא בחר נכון.
      כתבת נפלא ואכן אני בטוחה שמעבר כמו שלו אי אפשר להפרד.
      נדמה לי שהרווחת חבר נפלא.

      אורנה חומד, חחח

      ובסוף אני אוספת

      את המחמאות:)))))

      היה כדאי!!!

      תודה לך יקרה

      אכן חבר טוב....

        11/7/11 20:56:

      ציפי היקרה, קראתי את הסיפור של דן בשקיקה כבר מספר פעמים ודמעות זלגו מעיניי, כל כך מרגש ומצמרר, מה שחשוב שהסוף הוא טוב, היה לו מזל ולימים הוא הפך לאיש משכיל ובעל משרה בכירה, אני מניחה שדן מאושר בחלקו אך העבר תמיד מבצבץ אי שם ומזכיר לו נשכחות. אני מבינה את בצורך שלו לספר לך ועוד יותר את הצורך שהסיפור יכתב, זה כמו להשתחרר מאיזו צועקה.
      ואת כותבת מדהים יקירתי.

       

        11/7/11 20:55:

      מתוקה,
      אכן פוסט מרתק.סיפור חיים מרתק.
      בחירתו של דן בך מובנת מאליה.הוא בחר נכון.
      כתבת נפלא ואכן אני בטוחה שמעבר כמו שלו אי אפשר להפרד.
      נדמה לי שהרווחת חבר נפלא.

        11/7/11 20:52:

      צטט: רומפיפיה 2011-07-11 20:39:31

      צטט: * חיוש * 2011-07-11 20:24:47

      ציפי יקירתי נשיקה

      נהדר שמימשת את רצונו של דן הוא ממש בגילי (-:

      ואולי כעת משיקרא את סיפורו  מנגד יבין שהתרחש בחייו נס

      והנה הפך לגבר משכיל ובעל תפקיד ניהולי.

      ולדן היקר... אני ילידת יפו (-: בסיפור שלך משתמע שלגור ביפו זה מעין אות קין

      את ילדותי עד שירותי בצבא ונישואיי -יפו הייתה העיר שלי

      גרנו ברחוב פושקין בסמוך לשד' ירושלים, וכשאני כותבת לך מילים אלו

      אני חשה געגועים לבית הערבי ( כך ניקראו הבתים) שגרנו בו,

      למרות שמעליו היו עוד 2 קומות הבית היה בנוי בעיצוב מיוחד עם

      כניסה רק לנו,  גינה, מדרגות, מרפסת

      רוב הצמחים שבביתי רובם הם מהצמחים שלקחתי מבית הוריי

      מזכרת נהדרת מבית הוריי / מיפו

       

      דן, בסיפורך לא הכי הבנתי סיפרת שהיית נשוי ויש לך ילדים

      ואחר סיפרת ש-18 שנה לא היית במערכת יחסים, נוצר חלל בסיפור

      והרגיש לי עצוב, אך אם שרדת בילדותך, לבטח עוד תכיר את אותה אחת

      שתאשיר את חייך, תאהב את עברך ההוה שלך ותירצה בעתיד ללכת לצידך

      יד ביד

      * כוכב אהבה ממני ציפי'לה ( סליחה גלשתי.....)

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות לליבך, ציפי שלנו

      שבוע ניפלא לשניכם

      חיה

       חיוש אהובתי, טעות בידייך..

      לגבי דן כילד בן 5,6,7,

      להגיע ליפו היה מבצע של ממש

      ילד קטן, ללא השגחה..

      לאט לאט הרחיב את האזור בו טייל וחי.

      האיש פשוט נהדר.. התגרש, מסיבה

      שאפילו לא שאלתי...וחי לו לבד בדירה

      לא רחוק מהמקום בו גדל....

      תודה לך חמד, היום:)))

      את הראשונה להגיב

      אוהבתותך חומד ילדה

      יקרה ומתוקה שכמותך...

      נשיקות אוהבות חזרה ציפי'לה שלינשיקה

      תודה שכתבת לי  וצר לי אם הבנתי לא נכון לגבי העיר יפו

      כולי תיקווה שהמשפטים שייחלתי לדן חברך יתממשו במהרה

      והצלקת הזו החרוטה עמוק בליבו תגליד ותקהה

       

       

        11/7/11 20:39:

      צטט: * חיוש * 2011-07-11 20:24:47

      ציפי יקירתי נשיקה

      נהדר שמימשת את רצונו של דן הוא ממש בגילי (-:

      ואולי כעת משיקרא את סיפורו  מנגד יבין שהתרחש בחייו נס

      והנה הפך לגבר משכיל ובעל תפקיד ניהולי.

      ולדן היקר... אני ילידת יפו (-: בסיפור שלך משתמע שלגור ביפו זה מעין אות קין

      את ילדותי עד שירותי בצבא ונישואיי -יפו הייתה העיר שלי

      גרנו ברחוב פושקין בסמוך לשד' ירושלים, וכשאני כותבת לך מילים אלו

      אני חשה געגועים לבית הערבי ( כך ניקראו הבתים) שגרנו בו,

      למרות שמעליו היו עוד 2 קומות הבית היה בנוי בעיצוב מיוחד עם

      כניסה רק לנו,  גינה, מדרגות, מרפסת

      רוב הצמחים שבביתי רובם הם מהצמחים שלקחתי מבית הוריי

      מזכרת נהדרת מבית הוריי / מיפו

       

      דן, בסיפורך לא הכי הבנתי סיפרת שהיית נשוי ויש לך ילדים

      ואחר סיפרת ש-18 שנה לא היית במערכת יחסים, נוצר חלל בסיפור

      והרגיש לי עצוב, אך אם שרדת בילדותך, לבטח עוד תכיר את אותה אחת

      שתאשיר את חייך, תאהב את עברך ההוה שלך ותירצה בעתיד ללכת לצידך

      יד ביד

      * כוכב אהבה ממני ציפי'לה ( סליחה גלשתי.....)

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות לליבך, ציפי שלנו

      שבוע ניפלא לשניכם

      חיה

       חיוש אהובתי, טעות בידייך..

      לגבי דן כילד בן 5,6,7,

      להגיע ליפו היה מבצע של ממש

      ילד קטן, ללא השגחה..

      לאט לאט הרחיב את האזור בו טייל וחי.

      האיש פשוט נהדר.. התגרש, מסיבה

      שאפילו לא שאלתי...וחי לו לבד בדירה

      לא רחוק מהמקום בו גדל....

      תודה לך חמד, היום:)))

      את הראשונה להגיב

      אוהבתותך חומד ילדה

      יקרה ומתוקה שכמותך...

       

        11/7/11 20:24:

      ציפי יקירתי נשיקה

      נהדר שמימשת את רצונו של דן הוא ממש בגילי (-:

      ואולי כעת משיקרא את סיפורו  מנגד יבין שהתרחש בחייו נס

      והנה הפך לגבר משכיל ובעל תפקיד ניהולי.

      ולדן היקר... אני ילידת יפו (-: בסיפור שלך משתמע שלגור ביפו זה מעין אות קין

      את ילדותי עד שירותי בצבא ונישואיי -יפו הייתה העיר שלי

      גרנו ברחוב פושקין בסמוך לשד' ירושלים, וכשאני כותבת לך מילים אלו

      אני חשה געגועים לבית הערבי ( כך ניקראו הבתים) שגרנו בו,

      למרות שמעליו היו עוד 2 קומות הבית היה בנוי בעיצוב מיוחד עם

      כניסה רק לנו,  גינה, מדרגות, מרפסת

      רוב הצמחים שבביתי רובם הם מהצמחים שלקחתי מבית הוריי

      מזכרת נהדרת מבית הוריי / מיפו

       

      דן, בסיפורך לא הכי הבנתי סיפרת שהיית נשוי ויש לך ילדים

      ואחר סיפרת ש-18 שנה לא היית במערכת יחסים, נוצר חלל בסיפור

      והרגיש לי עצוב, אך אם שרדת בילדותך, לבטח עוד תכיר את אותה אחת

      שתאשיר את חייך, תאהב את עברך ההוה שלך ותירצה בעתיד ללכת לצידך

      יד ביד

      * כוכב אהבה ממני ציפי'לה ( סליחה גלשתי.....)

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות לליבך, ציפי שלנו

      שבוע ניפלא לשניכם

      חיה

       

      ארכיון

      פרופיל

      רומפיפיה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין