זה כבר יום שלם שאתה לא נמצא פה והכל מתערער יש לי כל כך הרבה סיפורים אבל אין למי לספר
בבוקר אין עם מי לשתות קפה ולדבר על הלילה שעבר ובלילה אין עם מי לחוות כדי לספר בבוקר של מחר
והעיניים שלך, הנוצצות אלה שמלאות ביופי ובטוב לפעמים נדמה שאתה בדרך אל הבכי אבל מסגיר אותך חיוך
שפת הגוף שירשת מהצבא או מהחיים שלא הקלו עימך ובעיקר- הקול שלך, הנפלא מלך של עצב, שמחה ותשוקה
עד שתחזור אנגן לעצמי מנגינות אשיר בקול שרק אוזניי שומעות ואשמור לך חלק עד שתחזור ותשיר מכל הלב כמו שאני אוהב
אתה מלמד אותי להוציא את הבפנים ששמרתי כל חיי מפחד הסכינים המושחזות, זה כל כך קל לכל אחד לדקור אז העדפתי לשמור
אני ממתן אותך, ואתה הופך יותר זהיר שוקל יותר מילים, הופך פחות מהיר וזה טוב לך ריסון שלא בא ממקום קשה של כוחנות קשה כבר מספיק היה לנו, עכשיו תור האהבה והחברות
ועד שתחזור אנגן לעצמי מנגינות אשיר בקול שרק אוזניי שומעות ואשמור לך חלק עד שתחזור ותשיר מכל הלב כמו שאני אוהב
תסתכל לי בעיניים במבט מעודד ותשיר בקול ותלמד איך להוציא החוצה, איך לא לפחד תשיר, תשיר מכל הלב כל כך יפה כמו שאני אוהב
תחזור, תחזור מהר כי אין עם מי לשיר ואין למי לספר ולחוות את הלילה שעבר ההופך איתנו לבוקר של מחר |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תחזור, תחזור מהר
כי אין עם מי לשיר ואין למי לספר
ולחוות את הלילה שעבר
ההופך איתנו לבוקר של מחר
אולי תאמץ בית זה שכתבת אליך....
מתגעגעת...
צהריים טובים וסופ"ש מחויך.
כן נו.... את יודעת, אנחנו האמנים עלק, מרוב האטימות מהעולם, מתפוצץ משהו בתוכנו, ואנחנו רגישים, רגישים מדי... אז יונתן יכול ללכת לשירותים, ואני יכול להתגעגע...