כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    חרם פיפיות

    19 תגובות   יום שלישי, 12/7/11, 10:46

    כאשר נזקקים לחקיקה על מנת להעניק לגיטימציה למוצרים שבאים מן השטחים, זו העדות הטובה ביותר למצוקה שבה נמצא הימין הישראלי. כך למרבה הפלא, למרות היותו בשלטון ולמרות שהוא נהנה מתמיכת הרוב, מתקיים הימין בפחד, בתחושת מחנק הולכת ומתגברת והולך ומתרחק מן הנורמות הבסיסיות ביותר של חברה דמוקרטית, מנצל את עוצמתו הזמנית ומחסל את שרידי הליבה המאחדת המאפשרת לחברה מקטובת להמשיך ולהתקיים יחדיו.  

     

    חוק החרם שעבר אתמול בקריאה ראשונה ושניה בכנסת הוא הדבר הטוב ביותר שקרא לתומכי המרכז-שמאל בישראל, כי הוא מחייב גם אנשים החיים את רוב ימות השנה בתוך בועה מגוננת, הרחק מן המחשבה הפוליטית, להגיב. הוא מחייב כל אזרח לנקוט עמדה, להבין שהוא חלק ממאבק שדורש ממנו להתצייב באחד מצידי המחנה. זה חוק שיתגלה במהרה כחרב פיפיות, שלא יחזק את תוצרת השטחים, אלא יבדל אותה, יעצים את המאבק, יחדד את ההבדלים ומסייע לחסל את התחומים האפורים של אי הוודאות.

     

    כעיקרון אני נגד חרם מוצרים מן השטחים, כי התפיסה שלי את הסכסוך הישראלי פלסטיני היא תפיסה של מאבק בין שבטי, מאבק פוליטי, שבו ההכרעה על הגבולות היא הכרחית אך בוודאי לא חד משמעית. אין הבדל מהותי בין קווי 47, 48 או 67 כל עוד לא נחתם הסכם. שאלת המהות היכן מתחיל הכיבוש ומסתיים הצדק היא מאוד מורכבת וקוי 67 הם נקודת חלוקה היסטורית מקרית ולא נקודה עקרונית מהותית. טיב הסכסוך בין הצדדים הוא שאלה של הכרה ולא של זכות. בין זכות האבות, לזכות השיבה, בין חלוקת הארץ לשני עמים בשנת 47 לשטחים שנכבשו במלחמת העצמאות.

     

    זאת אומרת השאלה המהותית היא הכרה של כל צד בזכות קיומו של הצד השני ובזכות שלו למדינה עצמאית חופשית. לכן, למרות שאני תומך בכל מעודי בחלוקת הארץ ובפינוי ההתנחלויות, האמנתי שחרם הוא צעד בעיתי מדי, שלא מאפשר לקיים דיון במהותי והופך כל חרם על תוצרת ישראלית או אקדמיה ישראלית באשר מקורותיה ללגיטימית, בייחוד שהקריאה להחרים את ישראל בעולם מלווה בתפיסה של שגויה של ישראל כמדינה קולניאליסטית.

     

    החקיקה של אתמול משנה את פני הדברים ומובילה אותי למסקנה, כי מעתה יש להתייצב לצד הקוראים להחרמה של מוצרים מן השטחים. מרגע שכללי היסוד הופרו, מרגע שזכויות הפרט וזכויות המיעוט שונו, הרי גם כללי המשחק משתנים. יותר מכך, אף הייתי מגדיל ואומר שאין לפנות לבג"ץ. כי הרי הפניה לבג"ץ תשרת את ממשלת נתניהו ואת יתר אנשי הימין שיודעים שהם טיפסו על עץ גבוה מדי, ששורשיו לא עמוקים וצמרתו שפופה. כולם עתה מחכים להחלטת בית המשפט שיאפשר לשלטון החוק לומר את המילה האחרונה, ויאפשר לחלקם לרדת מן העץ , כמנצחים  ויאפשר לראש הממשלה ליהנות מכל העולמות, גם תמך וגם לא שילם את המחיר.

     

    התערבותו של בית המשפט העליון בנושא החוקתיות של החוק, תגרור את בית המשפט שוב אל תוך הקלחת הפוליטית, ותחתום את מהותו, כמעוזו של השמאל, כמפלטם של "הרשעים".  ולכן, אני הייתי בוחר במקרה הזה, שהמאבק לא יוכרע בבית המשפט אלא ברחוב, בבלוגים, מעל דפי העיתונות ובזירה הציבורית. אל נניח לבית המשפט לעשות עבורנו את העבודה השחורה. זו העת של הציבור להצביע ברגליו, בידיו ובפיו ולהפוך את חוק החרם לחוק מגוחך עוד בטרם יבשה חותמת הנשיא על החוק.       

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/11 21:21:
      ארץ זבת חלב ודבש....המדינה...על הפנים..מרגע לרגע מיום ליום..מחוק לחוק...מבזה. חרפה עלינו בתור אזרחים שומרי חוק וחובות אזרח כשנלקחת מאיתנו הזכות לממש את זכויותינו
        13/7/11 21:14:

      זהו העתק הדבק לתגובה שלי אצל רונן מאיר:

      אני מוכרח לצטט את יצירת האמנות הנשראת חוק החרם: "הימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית."


      1. לא סתם כיניתי את החוק יצירת אמנות משום שהניסוח שלו כל כך מעורפל עד שכל אחד יכול להבינו בצורה אחרת. מכאן שהשאלה האם אדם עבר על החוק או לא, תלויה אך ורק בטיב העורך דין שמייצג אותו. פעם העלת פוסט "האם נבחר ציבור צריך לעבור מבחן בסיסי באזרחות?", לדעתי צריך לתבוע מהנבחרים לעבור את מבחני הסיום של כיתה ב'.

      2. ולמרות העירפול הכללי של החוק יש בו מספר מילים ממוקדות שלא ניתן לטעות בהם: הימנעות מחרם על "אזור הנמצא בשליטתה" (של מדינת ישראל). וזה כמובן בחירת מילים מאוד מוזרה, שהרי חוק של מדינה חל על ריבונותה - כלומר על השטח בה המדינה ריבון. חדי הזיכרון יזכרו בוודאי שמדינת ישראל שלטה במשך 18 שנה על אזור דרום לבנון, במידה וישראל תחליט לשלוט שוב על האזור הזה האם אסור יהיה להחרימו (מפלגת עלה ירוק תשמח שכן היבוא המרכזי מדרום לבנון הוא החשיש). באותו אופן ארה"ב שלטה בויאטנם כמעט עשור, ולמיטב זיכרוני החוק האמריקאי מעולם לא הופעל על ויאטנם. יכול להיות שנבחרינו המצויינים המציאו תקדים משפטי בקנה מידה עולמי?

      3. ובכל זאת יש בסיס כלשהו לחוק הרי המחרים עלול לפגוע במוחרם "פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית". מכאן נגזר שעל הפוגע להענש. אך אם החרם הוא עוול שראוי בענישה, מדוע רק מחרימי גוף מסויים צריכים להענש? תאר לעצמך שהחוק נגד גניבה גורס שגניבה ממשפחת אלקין הינה עבירה פלילית בזמן שכל גניבה אחרת מותרת. ברור שהחוק הזה לא עומד באחד הקריטריונים הראשיים של מדינת ישראל "שיוויון בפני החוק". לכן אם מחוקקינו חושבים שחרם הוא דבר איום ונורא יתכבדו ויענישו כל מחרים. מהחרדים שמחרימים רשת מזון, דרך חרם צרכנים, ועד פטריוטים שמחרימים תנועה מסוימת שאינם מסכימים עם דעתה.

      4. אם הולכים על הנוסחה ש"פגיעה" מחייבת את המחוקק להעניש את הפוגע, מדוע להסתפק בחרם? הרי גם הפגנה היא דבר פוגע ומעצבן. לכן אולי הגיע הזמן לאסור את המטרד הזה, או לפחות (ברוח החוק הנוכחי) לאסור הפגנות של אנשים מסויימים שיוצאים נגד מדיניות ממשלת ישראל (כמובן במידה וזו ממשלה ימנית). הרי ההפגנות הללו גוזלות את זמנם של שוטרינו, מפריעות לתנועה - ואולי יש מי שימצא שהן מציגות את ישראל באור שלילי. ובעצם למה ללכת סחור סחור בכל מיני צעדים נפתולים - מדוע לא להוציא את הדעה המתנגדת למדיניות הממשלה (שוב כמובן במידה ומדובר בממשלה ימנית) אל מחוץ לחוק?

      5. וכאן המקום להשתמש במטבע הלשון של ידידנו ראש הממשלה בנימין נתניהו (שנאמרה בהקשר לאו"ם): במושב הזה גם החלטה שלשמאלנים יש זנב וקרניים תוכל לעבור בקלות.

        13/7/11 17:28:

      ואני רוצה להביא את דבריה של פרופ' רות גביזון

      כאן

        13/7/11 17:22:

      צטט: השכן ממול 2011-07-13 11:02:51

      כמו שהבנתי, החוק לא אוסר על חרם אלא מאפשר למוחרם לתבוע את נזקו בבית המשפט. די דומה להוצאת דיבה. אין בחוק דבר שאוסר עליך להגיד שפלוני הוא גנב שפל שמכה את אישתו. אבל החוק מתיר לפלוני לתבוע שתפצה אותו על הנזק שנגרם לו עקב פרסום הדברים. אם פלוני הוא אכן גנב ומכה את אישתו בקביעות, הרי שהנזק נגרם לו מהמעשים שעשה ולא מפירסומם, אבל אם מדובר בשקרים, תצטרך לפצות אותו. ולכן אני לא קורא לחרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות. אני אומר שכל אדם יקנה מה שבא לו. אבל אני אישית, נמנע מלרכוש מוצרים כאלו עד היום שבו חוק החרם יבוטל או שההתנחלויות יבוטלו.

       

       

       

      יש הבדל גדול בין "הוצאת דיבה" לבין חרם. נקודת המוצא היא שהחוק ועוד איך אוסר לשון הרע (זה הביטוי המשפטי המדוייק ל"הוצאת דיבה"). איסור זה הקבוע בחוק (ואגב הוא גם פלילי ולא רק אזרחי) - הוא הגבלה של חופש הביטוי, אבל הוא הגבלה מחוייבת המציאות, תוצאה של איזון ראוי בין אותה חירות יסודית של הפרט לדיבור חופשי, לבין זכות הפרט האחר, הנפגע, לשם טוב, שנחשב קניין מהותי של אדם. בתוך חוק איסור לשון הרע יש הגנות יסודיות, ואחת מהן היא הבעת דעה (בתנאים שלא ניכנס אליהם). כך שגם אם אדם מוציא לשון הרע על מאן דהו, במסגרת הבעת דעה לגיטימית - הוא לא יחוייב בפיצוי או בפלילים. מצד שני, יש הגנת "אמת דיברתי" רק אם היה אינטרס ציבורי באותה אמת. אם תגיד על פלוני שהוא גנב, ואפילו אם זה נכון, אבל זה היה במסגרת לא רלוונטית וסתם ביישת אותו - אתה עלול לחוב בלשון הרע.

       

      אין שום קשר לחוק החרם. קריאה להחרמת מוצר מסיבות כלכליות, פוליטיות וכו' - לא יכולה להחשב לשון הרע, כי היא פעולת הפגנה, או מחאה, לא אלימה, ולכן נחשבת מימים ימימה לביטוי מוגן. הבעת דעה לגיטימית. היא הופכת ללא-לגיטימית רק בגלל שהכנסת קבעה כעת, בחוק, שאסור לאדם לפעול כנגד מדינת ישראל או שטח משטחיה הכבושים... זו לא סתם פגיעה בחופש ביטוי, זו בעצם פגיעה בחופש המחשבה. כנסת ישראל קובעת עתה מה מותר ומה אסור לך לחשוב על מדינת ישראל. עד כדי כך היא מופרכת. ולכן מולי כלכך צודק, הימין פשוט באבדן עשתונות.

       

        13/7/11 15:58:

      ''

        13/7/11 15:46:

      יש הרבה קסם בנאיביות שאני קורא בטקסט שלכאורה אין צורך בבג"ץ כדי לשמר עוד כמה שנים (או חודשים רחמנא ליצלן) את הדבר הנפלא שנקרא מדינת ישראל.


      2 הערות


      האחת, החוק עבר אתמול בקריאה שלישית


      השניה ל"השכן", למיטב הבנתי, הקורא למשל להחרים את יינות ברקן, עלול להיות נתבע על ידי כל אחד מעובדי החברה (ירידב במכירות = פחות שעות נוספות) וכל אחד מבעלי המניות שלה (ירידה בשווי החברה) ואולי אפילו הבנק שנתן לה אשראי (הפסדים = אין החזר הלוואות) ולא ברור איפה ייעצר הטירוף

        13/7/11 11:58:
      פוסט מופתי. ברוחו ובלשונו הוא מזכיר את הקריאה לאי-ציות מוסרי של ת'ורו ושל מרטין לותר קינג.
        13/7/11 11:02:
      כמו שהבנתי, החוק לא אוסר על חרם אלא מאפשר למוחרם לתבוע את נזקו בבית המשפט. די דומה להוצאת דיבה. אין בחוק דבר שאוסר עליך להגיד שפלוני הוא גנב שפל שמכה את אישתו. אבל החוק מתיר לפלוני לתבוע שתפצה אותו על הנזק שנגרם לו עקב פרסום הדברים. אם פלוני הוא אכן גנב ומכה את אישתו בקביעות, הרי שהנזק נגרם לו מהמעשים שעשה ולא מפירסומם, אבל אם מדובר בשקרים, תצטרך לפצות אותו. ולכן אני לא קורא לחרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות. אני אומר שכל אדם יקנה מה שבא לו. אבל אני אישית, נמנע מלרכוש מוצרים כאלו עד היום שבו חוק החרם יבוטל או שההתנחלויות יבוטלו.
        13/7/11 09:38:
      חוק שאינו יותר מלעג לאינטיליגנציה. בדיקה נוספת של השלטונות עד כמה ניתן ללחוץ את האזרח השפוי.
        13/7/11 09:21:

      צטט: מירי G 2011-07-12 20:23:42

      הסיבות להתנגדות לחרם שמנית הן נכונות ומצוינות, אך אני יכולה להבין שהקריאה לחרם לא לשמה היא באה אלא כדי ליצר אמירה פופוליסטית וברורה מספיק שתאפשר דיון ציבורי וכניסה לאג'נדה ציבורית. ומטרה זו מושגת כעת, כך נדמה לי.

       

       

      עצם יצירתו של חוק החרם, מובילה לכך שרבים שמעולם לא שאלו את עצמם האם יש בעיה בלרכוש משהו שיוצר בשטחים, לפתע צריכים להתמודד עם השאלה ואם לא לנקוט עמדה לפחות להתעמת עמה.

        13/7/11 08:34:

      צטט: עוכר ישראל 2011-07-12 23:20:19

      התגובה הראויה היחידה לחוק היא הפרתו במופגן

       

      כמו בעניין המאגר הביומטרי, מי שמעוניין להמשיך ולהגדיר עצמו כאזרח חופשי חייב להתייחס לחוק כאילו לא נחקק מעולם - למעט העובדה שמכאן ואילך הוא יופר במופגן. לשון בחוץ

      יש לפעול בכל הרמות החל ברמת המיקרו: לנסות ולשכנע את קרוביכם ומכריכם להחרים את תוצרת ההתנחלויות (מי שמתכוון להפריד בין הגדה לרמת הגולן, אנו מוותרים בתודה על שירותיו), וכן לשכנע אורחים מחו"ל, או את תושבי חו"ל כאשר אתם עצמכם בחו"ל, להחרים כל "Made in Israel". בשני המקרים מדובר בקניית מוצרים, קבלת שירותים בתשלום ותיירות.

      ברמת הארגונים, יש להפיץ רשימות מפורטות של חברות מתנחלות (לשימוש בארץ) וחברות ישראליות בכלל (לשימוש בחו"ל). ראוי להתמקד בחברות החזקות והמוכרות בעולם, כמובן מבלי ליצור רושם של "סגירת חשבונות" עם חברה מסוימת. ניתן לשקול גם הפצת סטיקרים (למשל) המתארים את תוצרת ההתנחלויות (בחו"ל - תוצרת ישראל בכלל) כנוטפת דם וכיו"ב, ברוח הקמפיינים התוקפניים נגד עישון למשל.

       

      היום צייננו חמש שנים למלחמת לבנון השנייה. זוכרים שישראל הפציצה אזרחים בלבנון כדי שאלה יתקוממו נגד ממשלתם? אז שם זה לא עבד, אבל נראה שהגיע תורה של ישראל לטעום מן התרגיל הזה. כאשר העסקים כסף בגדה וברמת הגולן יתמוטטו, וכאשר החברות הגדולות כסףבישראל - מטכסטיל דרך מזון ועד להיי-טק - תעבורנה טלטלה ורבים מעובדיהן ישולחו הביתה, יקום העם הנבל ולא חכם הזה על ממשלתו הרעה ויעביר אותה מן הארץ, בדרך דמוקראטית או אחרת. יידע בנימין "טוב לכם, יהודים?" נתניהו ויידע נושא כליו זאב אלקין: אזרחים רעבים הם אזרחים כועסים, לא ממושמעים, לא נאמנים.

      רשימת מוצרי התנחלויות להחרמה


      עצומה לחרם על תוצרת ההתנחלויות (אין לי קשר לעצומה - רק צירפתי אליה את חתימתי)

      די לקרוא את תגובתך על מנת להבין מדוע עלה בדעתם של אנשים לחוקק את החוק הנ"ל.

      אתה בהחלט עוכר ישראל , מהזן הגרוע ביותר, על סף הבגידה במדינה בה אתה חי.

      רק חולה נפש ושקרן כמוך מדבר על מלחמת לבנון השניה ומאשים את ישראל בה, השינאה מעבירה אותך על דעתך והופכת אותך להיות שקרן סדרתי, לא נורא , זה רק נותן מבט אמיתי על השמאל הקיצוני וההזוי בישראל, לכן אתה ושכמוך מהווים מיעוט זניח והזוי.

       

        13/7/11 08:22:
      החוק החדש הינו עוד דרך למנוע ביקורת מכל סוג שהוא כנגד ההתחלויות - וזהו. הוא מכוסה באיצטלה כוללנית, כדי שיקבל מין לגיטימציה חוקית. אכן, אנשי הימין משתמשים בו ככלי נוסף להגן על עצמם, וזו דוגמא נוספת לכוחניות של אנשים, שלא מסוגלים לשכנע שדרכם היא הנכונה. לדעתי יש להילחם בכל דרך שהיא בחוק האוילי הזה, כולל בדרכים משפטיות, למרות שבמידה ובג"ץ ישלול את החוק, אנשי הימין ישתמשו בכך כדוגמא נוספת לאי השוויון המשפטי, וכך נקבל הצעת חוק נוספת, המונעת הבעת דעה כנגד כל הצעת חוק, המחפה על דעות ומעשים הנוטים ימינה וכו' וכו'.
        13/7/11 01:10:

      לא ברור לי למה לחוקק חוקים נגד חרם,

      הרי החרם שימש ועדיין משמש כלי ענישה בהלכה היהודית מזה דורות רבים.

       

      ואפילו בזמננו משתמשים בו להפעלת כוח כלכלי:

       

      http://cafe.themarker.com/post/377503/

       

      החוק החדש הוא לא יותר מכלי פוליטי פופוליסטי של גורמים ימניים לקידום האג'נדה שלהם ולא הגנה על צדינת ישראל ותוצרת ההתנחלויות.

      החוק בא למנוע קריאה לחרם ולא את החרם עצמו.

       

        12/7/11 23:20:

      התגובה הראויה היחידה לחוק היא הפרתו במופגן

       

      כמו בעניין המאגר הביומטרי, מי שמעוניין להמשיך ולהגדיר עצמו כאזרח חופשי חייב להתייחס לחוק כאילו לא נחקק מעולם - למעט העובדה שמכאן ואילך הוא יופר במופגן. לשון בחוץ

      יש לפעול בכל הרמות החל ברמת המיקרו: לנסות ולשכנע את קרוביכם ומכריכם להחרים את תוצרת ההתנחלויות (מי שמתכוון להפריד בין הגדה לרמת הגולן, אנו מוותרים בתודה על שירותיו), וכן לשכנע אורחים מחו"ל, או את תושבי חו"ל כאשר אתם עצמכם בחו"ל, להחרים כל "Made in Israel". בשני המקרים מדובר בקניית מוצרים, קבלת שירותים בתשלום ותיירות.

      ברמת הארגונים, יש להפיץ רשימות מפורטות של חברות מתנחלות (לשימוש בארץ) וחברות ישראליות בכלל (לשימוש בחו"ל). ראוי להתמקד בחברות החזקות והמוכרות בעולם, כמובן מבלי ליצור רושם של "סגירת חשבונות" עם חברה מסוימת. ניתן לשקול גם הפצת סטיקרים (למשל) המתארים את תוצרת ההתנחלויות (בחו"ל - תוצרת ישראל בכלל) כנוטפת דם וכיו"ב, ברוח הקמפיינים התוקפניים נגד עישון למשל.

       

      היום צייננו חמש שנים למלחמת לבנון השנייה. זוכרים שישראל הפציצה אזרחים בלבנון כדי שאלה יתקוממו נגד ממשלתם? אז שם זה לא עבד, אבל נראה שהגיע תורה של ישראל לטעום מן התרגיל הזה. כאשר העסקים כסף בגדה וברמת הגולן יתמוטטו, וכאשר החברות הגדולות כסףבישראל - מטכסטיל דרך מזון ועד להיי-טק - תעבורנה טלטלה ורבים מעובדיהן ישולחו הביתה, יקום העם הנבל ולא חכם הזה על ממשלתו הרעה ויעביר אותה מן הארץ, בדרך דמוקראטית או אחרת. יידע בנימין "טוב לכם, יהודים?" נתניהו ויידע נושא כליו זאב אלקין: אזרחים רעבים הם אזרחים כועסים, לא ממושמעים, לא נאמנים.

      רשימת מוצרי התנחלויות להחרמה


      עצומה לחרם על תוצרת ההתנחלויות (אין לי קשר לעצומה - רק צירפתי אליה את חתימתי)

        12/7/11 21:36:

      נא להפסיק לקשקש - עיקר חוק החרם הינו האיסור על קריאה להחרמת המדינה, לא ההתנחלויות. אין ספק שהחוק הוא תגובת יתר, אך הוא תגובת יתר לתופעה מחליאה, מבחילה, בלתי נסבלת: חלאות הנושאים לחרפתנו דרכון כחול ועושים ברוב חוצפתם הכל בכדי לפגוע בישראל, החל מקריאות להחרמתה וכלה בנסיונות לגרום למעצר בכיריה באשמות שוא והעברת עלילות שקריות לועדות בינלאומיות העוסקות בסכסוך.

       

      האם עדיף היה לחוקק את החוק בלי לכלול בו את ההתנחלויות? לדעתי כן. האם קריאה לחרם על ההתנחלויות היא פשע? לא. אולי מעשה נבזי, שראוי שעושיו יבינו שהם עלולים לשאת בתוצאות (נניח פיטוריהם מהתיאטרון בו הם עובדים), אבל לא פשע. אבל מה לעשות... לאחר ששרידי השמאל הישראלי, המרוחים כצואת כלב על סוליית מגף ההיסטוריה שרמס אותם, עברו כל קו אדום בנסיונם הגלוי לחבור לשאיפת האוייב - לא, לא שתי מדינות לשני עמים, לא שלום ולא בטיח, אלא הרס ישראל והקמת מפלצת ערבית עלק "דמוקרטית" על חורבותיה העשנות - טבעי היה שתבוא גם ריאקציה.

       

      זו רק ההתחלה. במסגרת החוק, בכפוף לבקרה משפטית מלאה וכמקובל בקרב אומות התרבות כולן בעת מלחמה, תפעל ישראל בחומרה הראויה נגד המיעוט הזעיר בתוכה אשר מסתמך על מימון מעצמות זרות בכדי לקדם אידאולוגיית אוייב. חכו ותראו.

        12/7/11 20:23:
      הסיבות להתנגדות לחרם שמנית הן נכונות ומצוינות, אך אני יכולה להבין שהקריאה לחרם לא לשמה היא באה אלא כדי ליצר אמירה פופוליסטית וברורה מספיק שתאפשר דיון ציבורי וכניסה לאג'נדה ציבורית. ומטרה זו מושגת כעת, כך נדמה לי.
        12/7/11 20:11:

       

       

      ''

       

       

        12/7/11 16:02:

      ראוי לקרוא בהקשר הזה את הדברים שכתב פרופסור ירון אזרחי
      http://finance.walla.co.il/?w=/2971/1840003

        12/7/11 12:54:
      מדויק!!!

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין