0

חנוך לוין..........

4 תגובות   יום רביעי, 13/7/11, 08:40

אז אחרי שהתרגזתי מחוק החרם, ואחרי שנמלא הבית עשן מההתרגזויות והתנשפויות הזעם, ולא ראיתי את דרכי מרוב עשן לבן, לא נותרה הברירה אלא לצאת ולתת לכעס לשכוך בדרכו, בשקט ובנשימות עמוקות.

ומבעד לעיוורון הבליח הפיכחון ובאצבעו הארוכה הראה לי את הכיוון לדלת, ומשם הוליך אותי אל האחד שיכול להרגיעני ולהושיעני בימים של טירוף ושל תזזית, אל מחזהו של חנוך לוין - "איחש פישר".

חנוך לוין - האיש והאגדה.

איש קצוות - אוהבים או שונאים.

אבל אמצע - אין.

לשמחתי הרבה, נולדתי וגדלתי עם ראש דווקאי, וצירוף המילים הכי אהוב עלי עד היום בתשובה למשפט שמתחיל במילה "כולם" הוא "לא רוצה".

ולכן, אני שמחה כל כך שנולד חנוך לוין וכתב ויצר והותיר מאחוריו עושר כל כך גדול בצורת עזבון שאינו נגמר ומתחדש בכל פעם במשמעויות אקטואליות וחדשות.

אז ארזתי את עצמי ואת זוגי ונסענו לראות את "איחש פישר".

איש קטן שמטיל את מימיו ומאבד את ה"קטן".

ומתחיל במסע כדי למצוא את האבידה ולחברה חזרה אליו.

נשמע הזוי? קצת לא שפוי?

חנוך לוין.

כל כך הרבה סמלים, כל כך הרבה תובנות, לכל אחד כאשר ידבנו לבו, מכל מקום שכל אדם נמצא, מכל תחושה שכל אחד הגיע ממנה ואיתה, שווה לכל נפש, בין אם היא מיוסרת ובין אם היא רגועה, שעה וחצי שאחריה יצאתי מוכנה להמשיך את הויכוח על החוק מתוך רעננות ויישוב הדעת.

כמובן שהויכוח התלהט מייד מחדש, אבל איזה ויכוח, כשצילו הענק של חנוך לוין מרחף מעליו....

 

וילוז'ני נושא את ההצגה על כתפיו, ולצידו מגוון מתחלף של דמויות ושחקנים מצויינים אחד אחד, שהופכים הצגה קטנה לפנינה בוהקת.

פשוט חגיגה לאוהבי האיש, לאוהבי יצירתו, מותירה טעם של עוד, ומכינה לקראת ההצגה הבאה "אורזי המזוודות".

שווה.

שווה להכנס ולהציץ אל תוך ראשו של יוצר ענק, שאילו היה חי היום אין ספק שהיה מרגיש מאותגר לנוכח המציאות שלפעמים נדמה שכאילו יצאה ממחזותיו ולא ההיפך......

 

דרג את התוכן: