
אני נועל את הנעליים החדשות שלי, לצדן מונחות גרביים, כאלו שכבר השתמשתי בהן. אני לא סטייליסט, הגרביים שלי, ברובן הן בצבע לבן, משעממות ופשוטות. גרביים לבנות צחורות נוטות לספח לעצמן כל כתם וכל צבע, כל טיפת אבק הופכת ללכלוך. הגרביים שלי נקיות, אני יודע את זה, אבל הן בתחתיתן עם צבע שעושה רושם של לכלוך.
האינדיקציה הטובה ביותר לדעת אם הגרביים מלוכלכות או לא, ראויות לשימוש או לא, זה להתעלם מהכתמים וצבעים שעליהן ופשוט להריח אותן. זה אומנם נשמע מפחיד ומסריח אבל זו האמת וזו הדרך הבטוחה.
קירבתי את הגרב לאפי הארוך, ידעתי שאין לי ממה לחשוש, אבל עשיתי זאת בהססנות מה ובאיטיות. הרחתי אותן, והנה הן נקיות ומבושמות כאילו הרגע נשלפו מהמכבסה.
כן, ככה זה בחיים,עם גרב משומשת, לפעמים חייבים להתעלם מהכתמים הנספחים לה מהסביבה ה"נעל"ית העוטפת אותה ופשוט לא לחשוש ולהתקרב אליה, לקרב אותה לאף ולהריח אותה באמת. ממש כמו עם בני אדם. |
אני 6
בתגובה על בין עשירים
אסצ'ילי
בתגובה על השירה הטבעית - הערה על השירה המודרנית בישראל.
אני 6
בתגובה על במקום הקדמה
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#