יש מכנה משותף בין הקצנה דתית מופלגת לבין הקצנה אידאוליגית מופרזת. בשני המקרים נעשה נסיון להשליט ולהכתיב את האידאולגיה  באמצעות החרם. בהקצנה דתית אנו מכירים את התופעה של החרמת מפעלים ובעלי עסקים רק בגלל שבעליהם אינם שומרים שבת.  בהקצנה אידאלוגית מתגלית לפנינו תופעה דומה כאשר מחרימים מפעלים רק בגלל שהם נמצאים במקומות שאינם נושאים חותמת כשרות של  ארגוני שמאל מסוימים. 

מעניין מה דינו של מפעל שבעליו אינם שומרים שבת  וגם נמצא במקום שאינו כשר לפי ארגוני השמאל.