כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    ילדים וכוכבים

    48 תגובות   יום רביעי, 13/7/11, 21:06

    ''

     

    ילדים וכוכבים

     

    לפעמים מה שקורה כואב, מזעזע, וחודר מעבר לשריון היישר לתוך המערכת הרגשית שלך ועושה בה שמות, שאתה רוצה לצעוק ולא יוצאת צעקה, לעצור את העולם כי הוא ממשיך להסתובב, כי אנשים ממשיכים כרגיל כאילו לא קרה כלום.

    התסכול והצער מרקיעים שחקים, ונוחתים על הראשון שמגיע, שיוצר קשר, שנקרה בדרך, ללא קשר תמיד אליו, פשוט כי היה שם.

     

    זה בערך מה שקרה אני משערת  לפני מספר ימים כששלחתי פוסט, מבלי לדעת על נגיעה אישית של אחד החברים באסון בו נדרס ילד בנתניה בכביש המהיר.

     

    תגובתו באינסטינקט ראשון הממה אותי.....כאילו בלי מילים מאשים את העולם ואותי כחלק ממנו שמסתובב כרגיל, חי, נוהג כאילו לא קרה דבר – כי עבורו, באותו רגע, הכאב כה גדול שהוא אינו רואה דבר חוץ ממנו, הכול מתגמד.

     

    זה גם מפחיד ומלחיץ עד מוות. לכל אחד יש אסונות שמאיימים עליו יותר בשל דאגה ליקיריו שלו, ומערערים עליו את עולמו. לאבד ילד זה אכן דבר נורא ובלתי נתפש, אסון שאינני מאחלת לאף אחד גם לא לאויביי.

     

     

    ילדים ככוכבים

     

    ילדים הם יצורים חדשים,

    לבנים נקיים טהורים,

    ניתנים לנו כמשמורת,

    מנצנצים זוהרים ככוכבים.

     

    לפעמים יש מקרים,

    אסונות נוראים וקשים,

    חלק מהכוכבים נופלים,

    השמיים אותם חזרה לוקחים.

     

    ואין אסון מזה גדול ותנחומים,

    לאוהבים, למשפחות האבלים,

    זו לא דרך טבע, מהלך רגיל בחיים,

    להורים לשכול ילדים.

     

    זכרו זאת בערכאות שופטים,

    כשאתם פוסקים לגבי מתעללים,

    אבות מכים ורוצחים, הקלות בעונשים,

    עבירות תנועה, ונהיגה פרועה בכבישים.

     

    זכרו אל תשכחו את הדברים,

    שאב-סב מצהיר לגבי ילדה,

    שכמו שקית חלב פירק אותה,

    ואם שראתה בה בעיה שיש לפתרה.

     

    יש אסונות שנורא שקורים,

    אך ניתן למנוע דברים מכוונים,

    לא לשכוח את גילויי האלימות,

    עוד כשהם מקרים קלים וקטנים.

     

    הילדים כחסרי ישע אחרים,

    לשלם את המחיר ראשונים,

    זכרו זאת לפני שהפכו למקרים קשים,

    חייהם, כן, גם בידיכם שלכם מופקדים.

     

    אל תתנו בשל אי זהירות,

    יותר מדי בקלות או מקריות,

    לשמים להחזיר לעצמו כוכבים,

    תנו להם לגדול קצת יותר בטוחים.

     

     

     

    ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/12 23:00:
      מאמר מעניין מאוד
        18/7/11 18:25:
      יופי של מאמר, שיהיה לך שבוע נפלא :-)
        17/7/11 08:29:
      לא כל כך הבנתי הכוונה סורי שבוע מקסים לך בונבוניטה
      *** הפעם אבדו לי המילים. שבוע מצוין!
        16/7/11 23:55:

      צטט: יעל בר-און 2011-07-16 01:33:08

      מי שיוצר חיים בדרך כלל מבין עד כמה הם קדושים. איזה חטא נוראי זה לקחת חיים או לפגוע בהם במכוון. העולם היה מתנהל אחרת, כך דעתי, לו יכלו הנשים לנהל אותו. כל אדם המקדם בשם איזו מטרה אלימות ואף הרג אינו יכול להיות כזה שיצר חיים. זאת הבנתי אחרי שילדתי את בתי הבכורה, ולא יכולתי להבין את המשמעות העמוקה של זה קודם.

      תודה לתגובתך, מכל הלב הנשמה והמחשבה הבאת אותה. נשיקה

        16/7/11 01:33:
      מי שיוצר חיים בדרך כלל מבין עד כמה הם קדושים. איזה חטא נוראי זה לקחת חיים או לפגוע בהם במכוון. העולם היה מתנהל אחרת, כך דעתי, לו יכלו הנשים לנהל אותו. כל אדם המקדם בשם איזו מטרה אלימות ואף הרג אינו יכול להיות כזה שיצר חיים. זאת הבנתי אחרי שילדתי את בתי הבכורה, ולא יכולתי להבין את המשמעות העמוקה של זה קודם.
        15/7/11 22:37:
      הבעיה המרכזית עם גידול ילדים, שאין נוסחה כתובה וברורה מה לעשות איתם והם לא באים עם הוראות הפעלה כמו מכשירי חשמל או רהיטים של איקאה. (מצד שני, אז לא היתה לי ולשכמותי עבודה :-) ).
        15/7/11 20:27:

      צטט: ד ר ו ר 2011-07-14 08:31:54


      א. ילדים עושים כל-כך הרבה רעש [סתם הערה לא קשורה בכלל..]

      ב. המשימה העיקרית של האדם אם הוא במקרה הורה היא לעבור את החיים בלי שייקרה בדרכו אסון
           שקשור לילדים והמשפחה


      ג. אל תיקחי את ההערות של ההוא אישית - את בעולמך והוא בעולמו, ויש חופש דיבור וכיתוב..

      א. אתה צודק, אכן הם עושים הרבה בלגן. והאמת? אינני "משוגעת" על ילדים אוטומטית. אני מתייחסת אליהם בדיוק כמו לבני אדם, וגם הם צריכים להרוויח את האהבה שלנו. יש כאלה משגעים ומקסימים שמשאירים אותי פעורת פה ויש כאלה שפחות...

      ב. מצחיקים אותי לפעמים הדברים הראייה הצינית שלך, וכרגיל בכל דבר ציני הרי יש הרבה מהאמת...

      ג. מי לקח אותן אישית? בכלל לא, ההיפך, כל הפוסט זה בעצם בזכותו, על התגובה הרגשית שלו ללא קשר אלי. הבנתי מאיפה זה בא, וזה מה שריגש אותי.

      אוהבת את התגובות שלך  לשון בחוץ

       

        15/7/11 20:23:

      צטט: דני נ נגריה 2011-07-14 03:24:32

      שוב ושוב מתברר לנו שהרשויות, לשמר על חיינו וחיי ילדינו זה לא בדיוק מה שמטריד אותם! יש חוקי חרם, יש שירת התקווה בגני ילדים, יש דברים הרבה יותר חשובים כנראה,...על כן, אנו חייבים לשמר על ילדינו ועל עצמנו.

      כולם חייבים לשמור יותר על הילדים, הם דור ההמשך שלנו, של המדינה. גם הרשויות, המשפחה, וכל אחד ואחד. חיוך

        15/7/11 20:22:

      צטט: טלוני 2011-07-14 00:43:07

      שיר מאוד מרגש. ילדים הם מהות הנשמה לפני שנתנו לה לגיטימציה לשכוח מאין הגיעה. כשאנו שומרים על הילדים, אנו שומרים על טוהר הנשמה. ומיהו התינוק החמוד שבזרועותייך בתמונה?

      אני הרבא-דודה האוהבת של התינוק בתמונה כפרע עליו נשיקה

        15/7/11 18:35:
      יפה כתבת וכמה שאת צודקת. אהבתי גם את התגובות. ********
        15/7/11 15:56:
      ילדים לפעמים הם פח הזבל של האנושות. עד שהם הופכים להיות כוכבים בשמיים, כל כך צודקת.
        15/7/11 12:45:
      זה טבעו של העולם ושלנו החיים בו..איש איש חי את עולמו והעולם ממשיך לחיות את חייו מסביבנו...תודה ושבת שלום
        15/7/11 06:52:

      צטט: סאלינה 2011-07-15 06:51:35

      בונבוניטה  היי.....ריגשת אותי מאד בכתיבתך......איך הגעתי אלייך ?...יד המקרה.....תודה על הדברים...שבת שלום..סאלינה

       

        15/7/11 00:32:
      אכן, עתידנו טמון בדאגה היום , לטפינו כי מחר הם האזרחים הבוגרים למדינתנו.
        15/7/11 00:18:
      ילדים של החיים ואנו חייבים לשמור עליהם כך! (:
        14/7/11 21:16:

      צטט: bonbonyetta 2011-07-14 20:30:26

      צטט: יעל רפואה משלימה 2011-07-14 13:36:52

      מוזר, שלא הזכרת את הטרגדיה שקרתה בברוקלין. אם את לא ידעת, ככה  זה התחיל  וככה הסתיים.

      טרגדיה הזאת נוגעת לכל אחד מאיתנו, כי כאן יהודי נהרג  על כך שהוא יהודי.

      מוזר שלא הזכרתי הטרגדיה בברוקלין? למה מוזר ?

      הטרגדיה בברוקלין אכן מחרידה, ובאמת קשורה לנושא, ואת יכולה בהחלט לכתוב על כך.

      לא בדיוק הבנתי את כוונתך שהוא נרצח לא נהרג בשל היותו יהודי, והרי הרוצח אף הוא יהודי וגם שומר מצוות, קראת שם מה שכתוב?

      גם הילד שנהרג באסון שאני דיברתי עליו יהודי, מה הקשר? צר לי לא לא בדיוק הבנתי אותך גם כאן.

      יש אנשים ש'רוקדים על הדם' בכל פעם שיהודי מת בגלל שהוא יהודי מפני שזה מחזק בהם את תחושת 'העולם כולו נגדנו'. במקרה בברוקלין, יש שתי טרגדיות - ילד נרצח שזה אסון שאין לתאר, אבל גרוע מכך, מי שעשה את זה הוא "אחד מאחיו" ועוד חרדי. YYY

        14/7/11 20:30:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2011-07-14 13:36:52

      מוזר, שלא הזכרת את הטרגדיה שקרתה בברוקלין. אם את לא ידעת, ככה  זה התחיל  וככה הסתיים.

      טרגדיה הזאת נוגעת לכל אחד מאיתנו, כי כאן יהודי נהרג  על כך שהוא יהודי.

      מוזר שלא הזכרתי הטרגדיה בברוקלין? למה מוזר ?

      הטרגדיה בברוקלין אכן מחרידה, ובאמת קשורה לנושא, ואת יכולה בהחלט לכתוב על כך.

      לא בדיוק הבנתי את כוונתך שהוא נרצח לא נהרג בשל היותו יהודי, והרי הרוצח אף הוא יהודי וגם שומר מצוות, קראת שם מה שכתוב?

      גם הילד שנהרג באסון שאני דיברתי עליו יהודי, מה הקשר? צר לי לא לא בדיוק הבנתי אותך גם כאן.

        14/7/11 20:23:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2011-07-14 13:26:31

      זה נורא, אבל זה קורה מידי פעם. וכל פעם זה אסון. ולאותה משפחה אין אסון גדול מזה ושום דבר לא יעזור. אני מסכימה איתך, שתגובה ראשונה היתה לא במקום. מה זה "תשמרי"? לא מדובר בתינוק בן יומו וגם לא בפאוט בן שנה. זה כבר ילד גדול, ולהפיל אחריות על מה שקרה לאמא - זה לעשות לה אבל נוסף ללא סיבה.

      מה קרה יעל שאת קוראה את הדברים מבעד למשקפיים כאלה? את בטוחה שקראת היטב?

      משום מה הפעם נראה שירית מהמותן בלי לקרוא ממש מה שכתוב מפני שלא הבנתי בדיוק איפה קראת שאני מאשימה חלילה את האמא, מדוע פירשת את הכתוב כך, ואיפה בכלל ראית שכתוב "תשמרי" כי לא כתוב זאת בשום מקום.

       

      מעבר לכל אלה, צר לי שכל מה שהפקת ממה שכתבתי זה זה.

        14/7/11 20:19:

      את האחרונה שהייתי מאשימה בחוסר רגישות לכאבי הזולת!
      שיר נוגע עד עמקי ההוויה!

        14/7/11 18:00:
      כל הכבוד לך
        14/7/11 17:51:
      מרכינה ראש...ומחבקת כל מילה שלך.
        14/7/11 17:30:
      נוגע ללב... חיבוקי פיני
        14/7/11 16:54:
      toda she shalacht

      מוזר, שלא הזכרת את הטרגדיה שקרתה בברוקלין. אם את לא ידעת, ככה  זה התחיל  וככה הסתיים.

      טרגדיה הזאת נוגעת לכל אחד מאיתנו, כי כאן יהודי נהרג  על כך שהוא יהודי.

      זה נורא, אבל זה קורה מידי פעם. וכל פעם זה אסון. ולאותה משפחה אין אסון גדול מזה ושום דבר לא יעזור. אני מסכימה איתך, שתגובה ראשונה היתה לא במקום. מה זה "תשמרי"? לא מדובר בתינוק בן יומו וגם לא בפאוט בן שנה. זה כבר ילד גדול, ולהפיל אחריות על מה שקרה לאמא - זה לעשות לה אבל נוסף ללא סיבה.
        14/7/11 12:19:

      אוףףףףףףףףףףףףףףף

      כמה כאב.

        14/7/11 11:23:
      נגעת לי עמוק בפנים..
        14/7/11 10:18:
      בונבוניטה נוגע כל כך - תודה פעם כתבתי גם על "בקייטנה של אלוהים" לימים טובים וסופשבוע נעים אשוב שוב
        14/7/11 10:02:
      נוגע ללב. בעולם שבו יש בני אדם אסור להיות מופתעים.
        14/7/11 08:36:
      מוזר שכולנו היינו כאלה פעם , אבל מזמן שכחנו.... מי שנשאר צעיר ושמח וטהור הוא זה שלא שכח......:-)
        14/7/11 08:31:


      א. ילדים עושים כל-כך הרבה רעש [סתם הערה לא קשורה בכלל..]

      ב. המשימה העיקרית של האדם אם הוא במקרה הורה היא לעבור את החיים בלי שייקרה בדרכו אסון
           שקשור לילדים והמשפחה


      ג. אל תיקחי את ההערות של ההוא אישית - את בעולמך והוא בעולמו, ויש חופש דיבור וכיתוב..

        14/7/11 08:24:
      מסכים עם כל מילה..!!
        14/7/11 07:41:
      נוגע ומרגש.
        14/7/11 07:14:
      כמו שכתבו פה, עצוב ויפה
        14/7/11 06:56:
      תארת מאוד יפה את הנושא הכואב. שלא נדע עוד..
        14/7/11 05:54:

      עצוב ויפה.

        14/7/11 05:21:
      כואב ונוגע
        14/7/11 03:24:
      שוב ושוב מתברר לנו שהרשויות, לשמר על חיינו וחיי ילדינו זה לא בדיוק מה שמטריד אותם! יש חוקי חרם, יש שירת התקווה בגני ילדים, יש דברים הרבה יותר חשובים כנראה,...על כן, אנו חייבים לשמר על ילדינו ועל עצמנו.
        14/7/11 00:43:
      שיר מאוד מרגש. ילדים הם מהות הנשמה לפני שנתנו לה לגיטימציה לשכוח מאין הגיעה. כשאנו שומרים על הילדים, אנו שומרים על טוהר הנשמה. ומיהו התינוק החמוד שבזרועותייך בתמונה?
        14/7/11 00:35:

      כתבת כל כך עצוב ונוגע.

      ילדים זה שמחה ילדים זה ברכה.

      שהאל הטוב ישמור אותם.

      ויאיר להם את דרכם.

      אמן ואמן....

      ליל מנוחה קסום וחלומות מתוקים מקסימונת.נשיקה

       

       מגה אנימציות - לב להורדה

        14/7/11 00:27:
      עצוב מאוד, כתוב ברגישות גדולה כתמיד
        13/7/11 23:42:

      כואב בטירוף במיוחד שמדובר בילדים

      רכים בשנים

      * כוכב אהבה ממני

      ריגשת אותי בכתיבתך בונבוניטה יקירתינשיקה

      חיבוק אוהב

      חיה

        13/7/11 23:14:
      לאבד ילד.. שלא נדע!
        13/7/11 23:01:


      ילדים הם יצורים חדשים,
      לבנים נקיים טהורים,
      ניתנים לנו כמשמורת,
      מנצנצים זוהרים ככוכבים.

       

      על האור הטהור הזה עלינו לשמור


      תודה על המלים המרגשות

        13/7/11 22:30:
      תודה על השיר
        13/7/11 21:55:
      תודה על המילים. שלך.
      אין מה להוסיף, יפה כתבת ואמרת.

      ארכיון