פטנג'לי 1-2 yoga citta vrtti nirodhah

אני אוהב את הסוטרה הזאת כי יש בה פשטות מעשית. לא חייבים לשנות שום דבר כדי להתחיל במסע. לא צריך להאמין באלוהים, לא צריך כלום, חוץ מלהבין שאנחנו מפריעים ומסננים דברים ולכן כל מה שנדרש הוא להיות בשקט ולקבל הכול. לא מזמן צפיתי בסרט בליפ . דיברו שם על כמות מידע של 4 מיליארד ביטים בשנייה שהחושים שלנו קולטים לעומת 2000 בלבד שהמוח מצליח לעבד. אנחנו מצליחים להתייחס רק לחלקיק אחד  של מידע מכל שני מיליון חלקיקי מידע שמגיעים. יש המון לאן לשאוף. וצריך להבין שהחוויה שלנו שעוברת דרך השכל היא מאד מוגבלת.

המרחק בינינו לבין אושר גדול, הוא כלום ובכל זאת רובנו הגדול, כולל אני, לא מצליחים להגיע לשם בדרך הקצרה. הקבלה מדברת על מספר עולמות רוחניים שירדנו מהם לעולם שלנו וצריך לחזור. עולמות אלה אינם מקומות פיסיים שונים אלה העלמה או הסתרה של אור גדול. הכול כאן הכול מתוקן רק צריך לחוות את זה.

פטנג'לי לא מדבר על אלוהים אלה על אחדות –יוגה. בסוטרה הוא נותן לנו את כל מה שצריך כדי לאפשר ליוגה להיות. ההנחיה פשוטה: צריכים להיות פתוחים לחוש את כל מה שמגיע בלי לסנן דבר. 

וההמשך באתר שלי:

http://snr.co.il/snrSite/patanjali/sutra_1_2.html