בשגרת היום יום הדברים לפעמים נתפסים כמובן מאליו
כל שיחה, כל סימוס ממלאים את הלב.
אבל אנחנו רגילים לקבל אותם ויודעים שהם תמיד יהיו שם.
מן הרגשת בטחון נעימה כזו.
ואז כשזה לא שם, מרגישים כמה זה חסר.
נפער לו מן בור בתוך הבטן, בור שצמא להתמלא בחום ובאהבה בנוכחות המתוקה.... ומה שאני בעצם מנסה לומר
זה שאת חסרה לי אהובה.
ולמרות שאני יודעת כמה משמעותית את בחיי
כשאת לא פה אני גם מרגישה את זה חזק
מתגעגעת אליך
ומקווה שתרגישי טוב בקרוב |