ולפעמים בכדי להעריך את הקיים צריך לעשות שקט
אין יוצא ואין בא
רק אדם אל מול עצמו
ובשקט הכול ניראה אחרת
אולי טוב יותר
כי השגרה הופכת פניה
מאדמה צחיחה לגן שושנים פורח
ואיך לא ראינו שיש כאן גן שושנים פורח
השגרה מעוורת את עינינו
הופכת אותנו לשאננים
ואותה שאננות מהי?
שהרי שום דבר לא מובן מאליו
אך את זה אנחנו שוכחים
בטוחים שיש לנו פוליסות ביטוח בחיים
ורק לשקט יש את הכוח להזכיר לנו
שגם צלילים מוכרים ובטוחים
יכולים ברגע להעלם
אני מאחלת לכולנו
שתמיד נדע לראות את הפריחות מסביבנו
ולא את צחיחות המדבר
אותו אחד שרק אנחנו יוצרים |