התקווה. לא זאתי של נפתלי הרץ אימבר אלא האנושית האמיתית אשר בה אני נתלה בכל פעם שאני שולח את קו"ח לעוד משרד יח"צ או פרסום וגם היה איזה מייל לאיזה מנהל תוכניות רדיו אבל גם לתקווה יש גבולות...

אולי משהו בקו"ח לא בסדר, אולי נעשה אותו יותר משוגע, ייחודי.

אולי נוסיף ויז'ואל שלי עומד מול פר זועם כשכולי לבוש אדום ולמעלה הכותרת:"חסר ניסיון אבל לומד מהר!"...

אולי ואולי ואולי, אחחח...

ואלוי ולשריף הולך ונגמר אט אט הסוס, אבל קש אני אוכל פה כמו משוגע.

לא נורא, "tommorow is another day".

מחר אני יעלה לקריאה כמה קטעים שכתבתי. מבטיח שיהיה פאנן.