חוק ה"אנטי חרם" שעבר השבוע בכנסת, הוא הראשון מבין שורה של חוקים המוגדרים ימניים ולאומנים ♦ על הפרק: חוק איסור הסתה נגד מדינת ישראל, חוק הצהרת נאמנות למדינה, חוק הפסקת מימון למוסדות תרבות שיעסיקו אמנים משתמטים, ובשבוע הבא חוק ועדות חקירה לבדיקת ארגוני השמאל, כאשר גם החוק לשימוע שופטים לעליון על הפרק ♦ החוק השבוע עבר ברוב בכנסת, אף שנתניהו נעדר ולא השתתף בהצעה ♦ "תמכתי בחוק והוא עבר בתמיכתי המלאה" הבהיר נתניהו, וזכה למנת גידופין מיושבת ראש קדימה ♦ ברקע מתפתח מאבק עז וחריף בין נתניהו לליברמן על קולות הימין ♦ הכל על השבוע הפוליטי של "חוק האנטי חרם", שהתקשורת מכנה אותו מסיבותיה — "חוק החרם" ♦ מי בעד, מי נגד, ובעיקר מי לחוץ ומי נלחץ ♦
אריה זיסמן הישיבה הארוכה באופוזיציה של יושבת ראש קדימה, ציפי לבני, מתחילה לתת בה אותותיה. אט אט היא מפנימה, כי תקוותה להחלפת הממשלה טרם זמנה, הולכת ומתפוגגת. מכאן קצרה הדרך לתיסכול, שבא לידי ביטוי בנאומה השבוע בכנסת, יממה לאחר שאושר "חוק החרם". הדיון בכנסת לא היה מהותי בתוכן החוק, כפי שאמור היה להיות, אלא עסק יותר באישיותם של נתניהו ולבני. על הפרק עמדה השאלה — מי יותר לחוץ. האם זה נתניהו, שלא הגיע להצבעה שנערכה ביום שני בלילה, כיון שאולי לא רצה לתמוך בחוק בפומבי, או שהלחץ הוא נחלתה של מפלגת קדימה, שהתקפלה תחת הלחץ, לאחר שחמישה מחבריה נמנו על מציעי החוק (בצורה הרבה יותר גורפת), ובסופו של דבר הצביעו נגדו. מי יותר לחוץ? זו היתה איפוא השאלה שהעסיקה את הכנסת, ועמדה במרכז הנואמים של נתניהו ושל לבני. "אני עומד מאחורי חוק החרם", אמר נתניהו מעל דוכן הכנסת, ותקף את אנשי קדימה שהיו בין יוזמי ההצעה והתקפלו בלחץ אנשיהם. "אתה זה שנמצא בלחץ" השיבה לבני. "אחרי שכרגיל ברחת מההצבעה וחטפת ביקורת, נכנעת ללחץ, ובאת לומר שאתה תומך בחוק", השיבה לו. מיד לאחר מכן החלה במסכת גידופים, שלדעת השר ארדן, לא היו מביישים כל תגרן בשוק. לאחר דברי הגידופים של לבני, עברה ברבים המחשבה, כי החוק הבא צריך להיות, "חוק חרם" (שיקרא על שם לבני), נגד גידופים וטינופים, לבטח כשהם נעשים מעל דוכן הנאומים בכנסת. כך שובש החוק "אתה נבוב, חלול מכל ערך, כולך פוזה", קראה יושבת ראש קדימה לעברו של נתניהו, שישב מולה בראש שולחן הממשלה בכנסת. נתניהו אפילו לא העיף מבט לעבר הנואמת. הוא היה עסוק בניירותיו, ורק חייך קלות. הציבור יראה וישפוט. אלא שהציבור מתקשה לשפוט, כיון שהוא נתון להשפעת התקשורת, הנשלטת בידי השמאל, אליו חברה קדימה. הראייה: חוק החרם שובש ועוות לחלוטין בתודעת הציבור. החוק במהותו הוא הרי אנטי חרם, כיון שהוא נועד למנוע חרם על ההתנחלויות ועל מדינת ישראל, ולאפשר למי שנפגע מחרם כלכלי, אקדמי או תרבותי על מדינת ישראל או גופים המצויים בשטחה (כולל יהודה ושומרון), לתבוע פיצויים מיוזם החרם בעוון "עוולה אזרחית". ולמרות כך, במקום לקרוא לו בשם האמיתי: "חוק אנטי חרם", שובש החוק ונקרא "חוק החרם", כאילו החוק הוא החרם עצמו. באופן זה בונים לו אופי שלילי, והופכים את מטילי החרם — אנשי המשאל לנרדפים, אף שבעצם הם אלו הרודפים והם אלו שקוראים לחרם. ככה זה כאשר מעוותים חוק, וככה זה כשיש שיתוף פעולה מלא בין השמאל, קדימה והתקשורת. במאבק הזה, הניצחון הוא על דעת הקהל בארץ ובעולם, וכרגע נצרבת בתודעה, כי הכנסת חוקקה חוק אנטי דמוקרטי. מעתה לא יעזור לח"כים מימין לצעוק שוב ושוב, כי החוק לא נועד לסתום פיות, אלא למנוע חרם. בתודעה נצרב ההפך וזהו. מדוע נעדר נתניהו? השורות הבאות לא נועדו להגן על נתניהו (הוא יודע לעשות את זה היטב) ובכל זאת, הצביעות התקשורתית והפרלמנטרית נגדו, חרגה השבוע מכל פרופורציה. נתניהו כידוע לא הגיע להצבעה בכנסת על "חוק האנטי חרם", שנערכה ביום שני בלילה. אנשיו אמרו תחילה כי הוא נסע לבקר את חמיו בבית החולים. לאחר מכן נרמז כי נתניהו לא מרוצה מהחוק, ולכן בחר להעדר. התקשורת יצאה מיד בהבלטה על העדרות, והצמידה לו שמות גנאי: "נתניהו ברח", "בלט בהיעדרו" ועוד. היו גם כאלו שנזכרו בקדנציה הראשונה שלו, וסיפרו כי כאשר היה בלחץ, בחר דרך קבע להשאר בבית, ומלשכתו היתה יוצאת הודעה קבועה, כי הוא חולה. הפעם מי שהיה חולה הוא חמיו, ולכן נתניהו נעדר כאמור מההצבעה. הפרשנויות לא איחרו לבוא, ולא הותירו לנתניהו ברירה. שלשום הוא עלה על דוכן הכנסת והבהיר נחרצות: "אני עומד מאחורי חוק האנטי חרם". בדבריו לעג לבכירי קדימה והזכיר כי החוק שהוגש תחילה על ידם, היה נוקשה הרבה יותר מזה שהוגש ואושר סופית. "אם לא הייתי מאשר את החוק, הוא לא היה מגיע הנה ולא היה עובר. אני נגד חרמות בכלל ונגד חרמות המכוונות נגד מדינת ישראל". לאחר מכן התייחס לתוכן החוק. "יש חברים שגרים בגוש עציון ובאריאל. אתם רוצים לקפל אותם ואת מעלה אדומים? תלכו לכנסת, תשיגו רוב, תקימו ממשלה ותעשו את זה. אבל לפגוע באזרחים שגרים שם זה לא צעד לגיטימי. אלה שקוראים לחרמות ואומרים שמדינת ישראל צריכה לממן אותם זה אבסורד. החוק מטפל בכך. יש לכם ויכוח על העוולה האזרחית, יש לכם את כל האמצעים הדמוקרטים בכנסת. גם בבית המשפט העליון. אם אתם אומרים שהחוק צריך לזוז כמה מטרים לכאן יש לכם את הכלים". התלונות של הימין נתניהו סיים את נאומו והצביעות נמשכה. כשהוא שתק ולא הגיע להצבעה, תקפו אותו בתקשורת שהוא פחדן, ופשוט ברח (עם אהוד ברק). כאשר החליט לדבר ואמר כי החוק נעשה בעידודו ובתמיכתו, האשימו אותו שהוא אנטי דמוקרט. בשמאל רוצים שיצביע בדיוק כמוהם, רק אז יחשב לאמיץ ולדמוקרט אמיתי. מנגד גם בימין לא מניחים לנתניהו. כשאין יריב בשמאל, בהיעדר אופוזיציה רצינית, המריבות מתחילות ומתרחשות מבית. העימות בתוך הקואליציה הולך ומתקרב. ב"ישראל ביתנו", המפלגה השנייה בגודלה בקואליציה, לא מרוצים מהנסיונות של ראה"מ לבלום את החוקים שלהם הנושאים אופי ימני. לטענתם, נתניהו מאפשר מצד אחד קידום הצעות חוק, כמו "חוק האנטי חרם", ומאידך מטרפד הצעות חוק ימניות שלהם. ואכן לאחרונה נדחו כמה חוקים של ישראל ביתנו, בדיוק כפי שנתניהו מתנגד וינסה להפיל גם את חוק ועדות החקירה לארגוני השמאל, שהוגש על ידי פאינה קירשנבאום ממפלגתו של ליברמן. ב"ישראל ביתנו" חשים איפוא כי נתניהו מנסה לבלום אותם, ולעצור חוקים שלהם. "קיימת כבר מתיחות עם הליכוד, וליברמן כרגע לא מעוניין לייצור משבר. אבל אם המצב ימשיך להיות כזה, לא מן הנמנע שזה יקרה", אומרים בישראל ביתנו. המאבק הוא על קולות הימין. במפלגתו של ליברמן אומרים כי לאחר הנאום בקונגרס של נתניהו, שחיזק את מעמדו בציבור הרחב ובעיקר בקרב מצביעי הימין, החליט נתניהו לקחת לעצמו את החקיקה הלאומית על חשבון ישראל ביתנו. כל החוקים שלהם לא קודמו ונראה גם שלא יקודמו, ורק מה שנתניהו רצה שיעבור, עבר. מבחן החוק הבא ליברמן לא רוצה לייצר בשעה זו משבר מול נתניהו, אבל לכולם ברור שזה יגיע. שניהם נאבקים על קולות הימין. כל זמן שליברמן זכה לתמיכה גוברת בסקרים, הוא היה רגוע. אולם לאחר נאום נתניהו בקונגרס, הגביר ראה"מ את כוחו בימין, והדבר נעשה על חשבונה של ישראל ביתנו. ליברמן יתקשה עוד זמן רב להחריש, והעימות נראה קרוב מתמיד. למעשה מאז הקמת הממשלה, נמצאים השניים במסלול עימות שקט, כאשר כל אחד פוזל ימינה. ליברמן לא מסתיר זאת ובעבר הכריז ברורות, כי בכוונתו להוביל את הימין הישראלי. מנגד הקים נתניהו מטה מיוחד ל"הכנה לבחירות", הפועל בין השאר גם במגזר הרוסי. אנשיו של ליברמן לא אוהבים את הפעילות הזו, ולכן הם מנסים להוביל חקיקה ימנית-לאומית, כדי להחזיר לנתניהו, ולהגדיל את התמיכה במפלגתם. בליכוד יודעים כי לחוק ועדות החקירה נגד השמאל, אותה מובילה ישראל ביתנו, אין סיכוי לקבל רוב. נתניהו העניק לליכוד חופש הצבעה, וליברמן יודע שזה ייפול. השרים בגין, מרידור, סער, איתן וכן חברים נוספים בליכוד, כבר אמרו כי יצביעו נגד או שלא יגיעו להצבעה. ולמרות כך ליברמן יעלה את החוק בשבוע הבא מסיבות פוליטיות. הרצון שלו הוא שהשמאל יתקוף אותו ולא את נתניהו, כפי שקרה בחוק האנטי חרם. לליברמן חשוב להראות שהוא נמצא ימינה מהליכוד. מבחן נוסף יהיה בהצבעה על החוק שהגישו החכ"ים אופיר אקוניס ופאינה קירשנבאום, בנוגע להגבלת התרומות של מדינת זרות לעמותות במדינת ישראל. יתכן מאד כי נתניהו ירצה להפיל את החוק הזה או לדחות אותו, לנוכח הביקורת עליו מצד ארה"ב והאיחוד האירופי בכל הקשור לחוק האנטי חרם. המאבק בין נתניהו לליברמן על קולות הימין, יעסיק עוד זמן רב את כולם. בינתים מדובר במאבק שקט הנעשה מאחורי הקלעים, אך אט אט, ככל שמערכת הבחירות תתקרב, הוא יתחזק ויגבר. "אין שום משבר ביחסים ביני לנתניהו" אמר השבוע ליברמן. אם היה יכול, היה מוסיף את המילה "בינתיים". גם בליכוד פנימה מביטים על התנהגותו של נתניהו ובוחנים אותו. אין זה סוד שהליכוד שינה את פניו. הרכב מתפקדיו זז ימינה, הקבוצה המצומצמת והחריגה של ה"ציונים דתיים לאומיים" בליכוד, הפכה לקבוצה גדולה מאד עם השפעה ניכרת. שרי הליכוד הבכירים הבכירים, כולל ראש הממשלה, מודעים לתופעה. תמיד אמנם היו המתפקדים יותר ימניים מהנבחרים, אך עתה המתפקדים הם עוד יותר ימניים, ורבים מגיעים מההתנחלויות. זו הסיבה שנתניהו נלחם בעד החוק האנטי חרם, כדי למנוע את החרמתם. החוק הזה יגיע לבג"צ על ידי מתנגדיו משאל, ולכן בימין מיהרו לשלוף הצעה חדשה: חוק שיאפשר לכנסת לפסול שופטים המועמדים לבית המשפט העליון. המאבק מתנהל איפוא בכל החזיתות. נתניהו חייב יהיה לצעוד בין הטיפות. מצד אחד אינו רוצה לפגוע במערכת המשפטית, ומצד שני אינו יכול להשאיר את הזירה הפוליטית בידי ליברמן. בינתים הצליח נתניהו להוריד מסדר היום של ועדת השרים לענייני חקיקה שתי הצעות חוק של הימין — של אופיר אקוניס ופאינה קירשנבאום נגד ארגוני שמאל. ההנחה היא שכך יעשה גם עם חוק ועדות חקירה. "אנחנו מצפים לתמיכה של הליכוד, כפי שאנו תמכנו בחוק האנטי חרם", אומרים בישראל ביתנו. האם הדבר יצור משבר בינו לליברמן? האם המאבק בינהם ילך ויתעצם? זאת נדע בשבוע הבא, כאשר ישראל ביתנו תגיש את החוק. |