כותרות TheMarker >
    ';

    קפה טורקי - גשר לכלכלה בצמיחה

    בלוג זה נוסד בשנת 2007 ע"י דורון אברהמי, וכיום נכתב ע"י ג'ואי אברהם- הנספח המסחרי באיסטנבול. הבלוג מהווה אכסניה לסקירות ומאמרים על כלכלת ותעשיית טורקיה. הבלוג ישמח להוות מקום מפגש לאנשי עסקים המעורבים בסחר והשקעות עם מדינה זאת. הבלוג עוסק בכלכלה, סחר חוץ, מסחר יבוא ויצוא בין טורקיה וישראל.

    על מגמות וחקיקה בתחום איכות הסביבה בטורקיה

    3 תגובות   יום שישי , 15/7/11, 10:01

    הצמיחה הכלכלית הגבוהה בטורקיה, מעלה  את האתגר של הטיפול בנושאי הסביבה  לסדר היום של מקבלי ההחלטות במדינה ומחייבת אותם לפעול כך שהצמיחה  תלווה בהתקדמות הטיפול בנושאים הסביבתיים והחברתיים ותוך פיתוח בר קיימא .


    כלכלת טורקיה חווה  לחצים סביבתיים גדולים מסקטורי האנרגיההתעשייה, התחבורה, החקלאות והתיירות.  הם מתורגמים, הלכה למעשה במגוון רחב של אתגרים סביבתיים לגבי איכות אוויר, שירותי המים, מקורות מים, טיפול בפסולת , ניהול אדמת סחף והגנת הטבע, כמו גם בנושאים ימיים.  

    מגוון מוסדות ויסודות החקיקה של רפורמת הסביבה נבנו , בעיקר סביב מאמצי ההצטרפות של טורקיה לאיחוד האירופאי.    הOECD קובע בסקירה מיוחדת שפורסמה לפני כשנתיים שהמאמץ התכנוני ברמה הלאומית הינו  יוצא דופן. המסמך גם מציין 45 המלצות שונות לממשלה הטורקית.

     

    בתחום הרגולציה בחנו השבוע 3 רגולציות חדשות של האיחוד האירופאי ורצינו לראות כיצד הם ואם בכלל ממומשים בטורקיה. מדובר ב REACH, PRTR ו IPPC.

     

    REACH, הינה חקיקה העוסקת בהסדרת הרישום, ההערכה, הרישוי והמגבלות (Registration, Evaluation, Authorization and Restrictions)

    החקיקה מוטלת  על כלל הכימיקלים שייוצרו או שיכנסו לשוק באירופה. זהו דבר החקיקה הסביבתי הנרחב ביותר שנחקק אי פעם באירופה – שמבטל או משנה כ – 40 דירקטיבות קיימות. בניגוד להסדרים קודמים, תקנות ה – REACH מתייחסות באופן מפורש למנגנון ניהול המערכת, על ידי הקמת סוכנות אירופאית לכימיקלים שתעקוב ותנהל אחר רישום הכימיקלים, אחר בדיקת המסמכים שיועברו לה ומתן הוראות נוספות או תנאים לביצוע וכל זאת – תוך שימוש במספר תפישות חדשניות מתחום הגנת הסביבה. היקף תקנות ה – REACH הוא כ – 850 עמודים, וזהו אחד החקיקות הגדולות ביותר שיצר האיחוד האירופאי מאז ומעולם.

     

    טורקיה אינה חלק מהאיחוד האירופאי, ומעמדה לצורך העניין הינו כמעמד של ישראל. מעמד זה מחייב יצואניות כימיקלים מחוץ לאיחוד למנות נציג בלעדי שירשום עבור החברה את הכימיקלים. נושא זה מפורט היטב באתר התמ"ת ראה נציג בלעדי Only Representative .

     

    אולם בנוסף טורקיה, אימצה חלק מחקיקת REACH, כחלק ממאמצי ההצטרפות שלה לאיחוד, כבר בדצמבר 2008. החקיקה הטורקית מסתמכת על האירופאית אך מקוצצת יותר. אימוץ החקיקה בנושאי איכות הסביבה הינו חלק של התנאים לצירוף לאיחוד. על הסטאטוס בנושא ניתן לקרוא כאן.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2267659/

    The European Chemicals Agency, ECHA, is located in the Finnish capital Helsinki.

     

    PRTR  – Pollution Release and Transfer Register,

    הינו מנגנון רישום אשר הוקם כבר ב 39 מדינות ברחבי העולם. מערכת זו הינה מערכת מידע שבה מדווחים גופים העוסקים בכימיקלים דיווח שנתי לרשות המוסמכת על כמויות הפליטה של כימיקלים שונים לאוויר, למים ולקרקע, וכן על השינוע וההעברה של כימיקלים אלה מאתר לאתר. דיווח זה נרשם במרשם ממוחשב, והוא פתוח ונגיש לציבור.

    באופן זה יכול הציבור (ארגונים ועמותות, האקדמיה, הרשויות, הציבור הרחב) לקבל מידע שעד היום לא היה נתון בפניו. מידע זה יכול לשמש את הציבור בגיבוש עמדה סביבתית, סדרי עדיפויות לטיפול ופעולות נוספות. כן משמש המידע הסביבתי גם ככלי במינהל הסביבתי, "בהדלקת נורות אדומות" בנוגע למפגעים סביבתיים בכוח או בפועל, בקביעת מדיניות, ועוד. יישומו של חוק זה הינו אחת הדרישות שהציב ה OECD כתנאי להצטרפות ישראל. החוק עשוי להוות תמריץ לתעשייה להפחית את כמויות הזיהום שהיא פולטת.  בטורקיה עדין לא הוקם מנגנון כזה וטורקיה נמצאת בתהליכים של לימוד ובחינה.

     

     

    IPPC (integrated pollution prevention and control)

    זוהי דירקטיבה המחייבת מפעלים בקבלת אישור, בהתאם לרמות הזיהום שלהם.
    הדירקטיבה מתייחסת ל-30 סקטורים תעשייתיים ומכסה זיהום אוויר, מים וקרקע וכן פיקוח על פליטת חומרים. ראה הרחבה באתר התמ"ת
    החקיקה קיימת משנת 1996, עד 2007 כל המפעלים, החדשים והקיימים, יהיו חייבים לעמוד בדרישות הדירקטיבה.העיקרון העומד בבסיס האישורים במסגרת זו הינו הBAT (Best Available Technology), כלומר, על המפעל להוכיח שהוא פועל על פי הטכנולוגיה האפשרית הטובה ביותר.
     יישום הIPPC יתבצע בעיקרו ברמה הלאומית והמקומית. הרשויות המקומיות הן אילו אשר תקבענה באם לאשר מפעל והן תנהלנה את מתן האישורים. יחד עם זאת, הכללים המנחים לקביעת הBAT , יבוצעו ברמה האירופית, ע"י חילופי מידע בין המומחים הלאומיים השונים, באמצעות מרכז IPPC בסביליה.הנתונים הנדרשים לקבלת אישור כוללים: פעילות המפעל, דרישות האנרגיה וחו"ג, פליטות והטכניקות להפחתתן. לרשויות המקומיות ישנו מקום לשיקול דעת במתן האישור, בו יכולים להשתלב שיקולים כלכליים, מיקום גיאוגרפי וכיו"ב.

     

    בטורקיה חישוב ומצאו שעלות אימוץ הדירקטיבה הינו כ- 16 מיליארד יורו וקבעו לוח זמנים מסודר למימושה שתאריך הסופי בו הינו הצטרפות לאיחוד. בסוף שנת 2015 יקימו בטורקיה מערכת אישורים אינטגרטיבית כמחוייב בדירקטיבה: Integrated Permit System . להרחבה בנושא ראו מצגת

     


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/7/11 11:43:
      מעניין מאוד. קת אירוני שדווקא במדינות בהן נשאו את כל הדגלים הירוקים, קיימת נטישה של הנושאים הירוקים מראש סדר העדיפויות בשל התדרדרות המצב הכלכלי. כנראה שהפירמידה של מאסלו עובדת גם בפוליטיקה.
        17/7/11 17:06:
      תודה על המידע החשוב. מצטרפת לדברי ינון. זכור לי שכאשר עבדתי בחברה פרמצבטית, היה עניין וחשיבות רבה לתהליכי חקיקת REACH, כך שיש בישראל כבר בהווה, התייחסות רבה לנושאי חקיקה, והשפעתם על התעשיה בישראל ותהליכי היצוא.
        17/7/11 01:07:
      דורון, מעניין מאוד! יתכן שספקים נוכחיים של המשק הטורקי שלא ערוכים ליצוא לאירופה - לא יוכלו יותר למכור בו בתוך מספר שנים. מזה אני למד שיצואנים ישראליים שביצעו /יבצעו התאמות כנדרש באירופה, יוכלו לקחת בחשבון שוק חדש פוטנציאלי וכדאי להם לבדוק אותו.

      ארכיון

      פרופיל

      doron abrahami
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין