.יוצאים לדרך...
יאיר ואנוכי..
נפגשים עם מורדי בשער הכניסה לאיתמר
התבקשנו ע"י יצחק חמו להגיד מה אנחנו חושבים על אנשי-איתמר, ומה אנשי-איתמר חושבים עלינו. אנשי איתמר רואים את התל-אביבים (חוץ מאיתנו, כמובן) כאנשים מנוכרים. וכיצד אנחנו רואים אותם? - האיתמרים ענו במקומנו, הם באמת יודעים. חשוב להקשיב לדברי מורדי שהרשים את כולנו.
בדרך חזרה...
יאיר מסכם. אני קוראת לתל-אביבים להצטרף אלינו ונרינה מציעה: מהפכת-תרבות!
תיעדה: נרינה מלקיאן, חברה בגרעין-ואהבת.
מוזמנים ללייקק |
מטפלת באמנות- איריס
בתגובה על מה ללבוש? (1)
תגובות (58)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גלילה - כל הכבוד! בעיקר בעיקר על הסבלנות וה"טאץ'" האישי לכל מגיב כאן.
לשאלת כמה חברים ששאלו "לאן זה מוביל, ומה המטרה של כל צד?".
ראשית המטרה היא לצמצם את הגדרת "כל צד". ברגע שנהיה, כולנו, חלק מ"שלם גדול" ומשמעותי, ברגע שנחדול לראות רק את עצמנו וחכמתנו, ונראה את טובת הכלל - אזי יהיה כאן פחות "כל צד".
לכשזה יקרה, ממילא, חיפוש התשובה למציאות הכואבת ייעשה על ידי אחים לצרה ולא על ידי יריבים.
זאת ועוד - האקלים הפוליטי בישראל הוא מוקצן מאד. המחלוקת הפוליטית בינינו מצוייה תחת מקרוסקופ אטומי. כל בדל מחלוקת הוא קרע, וכל הד ויכוח הוא שסע. והמפלגות חוגגות ומעצימות ומקצינות, והתקשורת לא מפגרת אחריהן. את זה גילינו באיתמר. לא שנכנסנו בעובי המחלוקת הפוליטית. אבל חשנו בחשמל באוויר, שגם אם נדבר על כך - הדיבור יישמע אחרת לחלוטין.
אני טוען שבסיס ההבנה המגדיר "צדדים" כשני צדי מתרס יריבים מושבעים, מבטן ומלידה בשאלה הנ"ל - הוא בעצם בלוף, מגדל קלפים. אני הורס אותו בכייף.
לא חוסר צניעות, מה פתאום, יש אין ספור דרכים לעבודה עצמית, אני יודע איזו דרך מתאימה לי ואיזו לא, ומה אני יכול ומה לא.
-----------------------------------------
תודה רבה שבת-שלום.
כרגע אנחנו פועלים כדי לשפר את עצמנו.
-----------------------------
זו בדיוק העבודה שלנו. עבודה-עצמית.
על הדרך אנחנו מתעדים ומפיצים. למה? כי יש כאן גם נסיון לצרף אנשים לעשייה הזאת.
אולי יש בזה חוסר צניעות?
מצטער, אני לא נכנס לשטחים :))))))
טוב, ברצינות, אני תומך בכם רוחנית, מקווה ומאחל לכם הצלחה רבה, כי זו הצלחה של כולנו, אבל אני לא מתאים לפעילות מהסוג שאתם עושים, ואני מתכוון לדרך, לא למטרה.
ואהבת לרעך כמוך, כפי שכתבתי כאן בעבר, בשבילי זה קודם כל דוגמא אישית, אני לא מאמין שאפשר ללמד את זה, אפשר ללמוד להיות את זה, וזה מה שאני שואף ומנסה להיות.
הדרך שמתאימה לי, היא הדרך שחברה שלך תיארה עם האור וכו', אני מתקן בעצמי את מה שמעמעם את האור הפנימי שלי. אם יש משהו שאני יכול לתרום מתוך ניסיון ודוגמא אישית זה יותר בכיוון של "תיקון" העצמי, ו"תיקון" עצמי.
אם יש קבוצה של אנשים שמעניין אותם להיות בעצמם ואהבת, ולא להפיץ את האידיאל לאחרים, זה יותר מעניין אותי.
תודה :)
--------------------------
סנה, הגיע הזמן שתצטרף לקבוצה!!!
מה דעתך?
אם עקבת אחרי הדיון שלי עם עצמי אצל איריס בקשר להתנשאות והיהירות של השמאל על הערבים, ועל חוסר קבלה של תרבותם, אז מדובר באותה בעיה בדיוק, באותו עיוורון וחוסר מודעות עצמית, ובשתלטנות כפייתית.
פתרון אידאלי למי שמתקשה לקום מהכורסא
למירי, רונן וסנה
לטעמי, קבוצת-ואהבת כבר עכשיו נמצאת בהגשמת המטרה שלה.
והמטרה היא הדרך.
רונן, אם אתה מדמה את המצב לקבוצות כדורגל, אזי אנחנו כבר עכשי משחקים את "המשחק-הידידותי".
רגע. תנו לי להבהיר:
מכיון שמדובר בואהבת, אעבור ברשותכם לדימוי של זוג נאהבים:
הפנייה שלנו לקבוצה היא כזאת:
"אנחנו קבוצה שלומדת ללכת לאורו של הרעיון 'ואהבת לרעך כמוך' מעניין אתכם?"
כמו בין כל זוג כך גם אצלנו, יש מאבקי-שליטה סמויים וגלויים.
וכמו בין הזוגות-המוצלחים, יש משהו גדול מהריבים-הקטנים שמחזיר אותם לשביל-הזהב.
במקרה שלנו שביל-הזהב הוא הרעיון לאורו אנו הולכים.
(אצל הזוגות-הטובים זו ההכרה ש"ביחד" עדיף על ה"לבד").
מירי
כן. אני מודעת לדחף שלי לשכנע בצדקת-דעתי הפוליטית.
אני רואה את הדחף לשכנע כיצר-שליטה-רעיוני, שעלי לצמוח ממנו למקום טוב יותר.
(את לא נתקלת בתכונת ההתלהמות שלי כי אינך ימנית, אבל אנשי-ואהבת נאלצו לרסן אותי לא פעם)
המקום הטוב-יותר הוא ההבנה העמוקה שהאמת והחכמה נמצאות בשכלול כל הדעות בחברה.
לצורך ההבהרה אעמיד עצמי במקומה של רוחלה חברתי (את מכירה אותה). בן אחד שמאלני, והאחר חזר בתשובה וגר בהתנחלות אדם. האהבה של רוחלה לבניה מאלצת אותה למצוא את היופי בדרך של כל אחד מבניה. וכך היא עושה!!!
בעיני, דרכה היא מרתקת ומעצימה.
בעיני, החכמה היא ללמד את עצמי, לא את האחר. לשמחתי אני נפגשת עם אנשים שזו גם דרכם.
שרי אומרת לי ככה:
בודאי שאני רוצה לראות אותך ואת כל עם-ישראל חוזר בתשובה... אבל איזו זכות יש לי לרצות זאת? שהרי אם אני עצמי הייתי אור-גדול מאליו הייתם רוצים להסתופף באור הזה, אבל אני לא! ועלי לעשות עם עצמי תיקונים על תיקונים...
סנה, אני מקוה שקבלת מענה לתגובתך בתגובתי כאן.
------------------------------
תודה מירי על המילים החמות. על שאלתך אגיב בתגובה אחת לך, לרונן ולסנה. יש לי כאן בעיה טכנית שמטריפה אותי, ואולי תוכלי להחכים אותי: מה זה הגרשיים האלה שיוצרים תגובות כאלה מעצבנות...?
אפרת אמרה משהו בעניין "ציטוטים"... אבל אני מקלידה תגובות באותו אופן, חלקן יוצאות כאלה מעצבנות, וחלקן בסדר. מה זה?
גם בגלל זה אני קצת פחות בקשר איתך בזמן האחרון. אבל רואה אותך - דני
בכדורגל קוראים לזה "שלב הגישושים". שתי הקבוצות משחקות זהיר ובוחנות את מאפייני המשחק של היריב, מנסות לנחש לאן יתפתח המשחק.
באזשהו שלב זה יצטרך להיכנס לתכלס ואז יתברר כי כל קבוצה רוצה לנצח ויש מטרה למשחק ולא בהכרח מטרה זהה בכל צד.
זה יגיע בלי ספק ואת השלב הזה תצטרכו לשרוד. אם תצליחו יש סיכוי שבסוף זה יהפוך למשחק ידידות.
עד כה, אני אוהב את מה שאני רואה ושומע.
דרך צלחה.
*
יוזמה נפלאה, מקווה שיצטרפו עוד, בהצלחה - לכם זה לכולנו
נסיון חיוני מאוד , מקווה שיצליח !!
אין כמו הידברות והבנה זה ממוסס את האיבה , אז אולי באמת נמצא את הנוסחה .
בהצלחה !
-----------------------
דני
אתה יכול להצטרף בעזרת הסקייפ.
יש לנו חבר-גרעין, רון, שגר בפינלנד.
הוא מעורב בכל פיפס
ותרומתו לקבוצה אדירה.
--------------------
מחכה לך על המרפסת
עם גביע יין לבן
-----------------------
ואם אתה רוצה, הנה אני מודה, שכבר עברנו מפגשים שלא היה בהם ריב,
אבל היה שם מתח עצור. הכי גרוע. מזלנו שהפעילות כ"כ חשובה לנו,
שמצאנו דרכים לפרום קשרים.
תודה לך סנה
ושבת נעימה
----------------------------------
תודה רונן
אני מחכה לך (בסיבוב)
---------------------------------------
נכון. יאיר צודק.
והוא, כמו אחרים בינינו, מרשה לעצמו לבחון את עצמו כל יום מחדש.
זו התרופה הבדוקה אנטי-תקיעות.
תודה יקירה שלי
על תגובתך היפה.
----------------------------------------
יש בדרך שלנו כל מה שבן-תרבות מחפש:
חקירה. חיפוש-פתרנות, טיולים בארץ והרבה מפגשים מרוממי-נפש.
וכן, גם אתגרים.
תודה לך, איריס
ושבת נעימה
------------------------
קבענו לעצמנו כללים של שפת-ואהבת.
בשפה הזו אנו נדרשים להקשבה בכל לב.
איננו מנסים לשכנע או להוביל את האחר מעבר לגבולות-האדומים שלו.
לפני כל מפגש אנו מקריאים את כללי-השפה. מזכירים לעצמנו.
המרחב השקט והנינוח הזה מאפשר חכמה חדשה, משותפת.
גלילה יקרה ,
הקשבתי כמה פעמים לדבריו של מורדי לגבי הניכור ועל כך שלא עשו מאמץ להראות ליתר חלקי העם
ולא רק לתל אביבים את הרמאות , ובאמת עולה כאן צורך של הידברות .
שאלת השאלות היא מטרתכם האמיתית ומה בדיוק מסתתר מתחת לאהבה .
האם אתם רוצים ע"י הידברות שיפנו את עצמם מרצון כדי להגיש אדמות ובתים לערבים על מגש של זהב מתוך אהבה ?
ועל פי השקפתכם להראות להם בנועם שהם טועים ?
או אתם רוצים את איחודו של עם ישראל מול אויב אחד ויחיד .
כפי שאמר יאיר, בסופו של יום אתם הרי תצטרכו להצביע והפעם בלי אוטומאט .
שבת שלום
איכשהו, זה מתחבר לי לכול; זהו צעד נוסף לשינוי מיוחל ומבורך
אשר יתפוס את האדם כאדם באשר הוא ולא משנה אם אלה
מתנחלים או אנשי תל אביב; אנשי שמאל או אנשי ימין וכדומה
אלא מילה אחת גדולה 'בני-אדם' המתפרקת לאדם ואדם
מה שמביא אותנו לשדה הכלל; והשדה הזה
צריך להתמלא חזרה במידות וערכים;
זוהי 'תשתית' ההשקיה - ואהבת לרעך כמוך
שלא תשאיר מקום יבש
שתשקה את כל הנפשות הצמאות וכמהות; ♥
אין ספק שריב בין אוהבים, עדיף בהרבה על ריב בין שונאים :)
בהצלחה!
ראשית, כל הכבוד. שנית, עוד אחזור להעמיק ככל שיותיר הזמן.
ברוטוס: נסיון מעניין, הלוואי שיצליח להזיז משו
נטוס: כשלעצמי, מעדיף דיבורים על פני התגוששות צודקת ככל שתהיה
..