תשמעו. יום אחד תצטרכו כולכם לעמוד מול הילדים שלכם, שאולי עדיין אין לכם, ההורים שאולי עדיין יש לכם, החברים שלכם, וגם מול עצמכם, ככה מול המראה בחדר האמבטיה, או כשאתם יושבים בחוסר מעש על האסלה ומחכים לאיזה שיפור, ולהגיד - אנחנו לא בסדר. אנחנו לא בסדר. היינו צריכים לצאת מהבית ולצעוד, אבל היה דחוף לנו יותר לראות סרט, לשבת בבית קפה, לקרוא עיתון, לבשל. לא הבנו שזה היה הדבר היחיד שהיינו צריכים לעשות, לצאת ולצעוד. ועכשיו אנחנו מצטערים. אלא שלמזלכם עכשיו עוד בוקר, ויש לכם עוד שלוש שעות להתארגן ולעזוב הכל להגיע לשער יפו במקום להצטער. אז קדימה.
|