לילה, הקטנות כבר ישנות, מן החדרים של הגדולים עולים צלילים שקטים של גיטרות, שירים מוכרים של פעם, הבעל במילואים... אני יושבת על הכורסא הכתומה בסלון, רגלי נשענות על שולחן הקפה, החושך עוטף אותי...רק מנורה קטנה מאירה את הדפים צפופי המילים והשורות...חושבת פתאום שממש מאוחר ומחר מגיע יום חדש, עם משימות חדשות, עם פגישות שקבעתי, עם תשובות שאני אמורה לתת... מטיסה את המחשבות הללו אל עבר פינה חשוכה וסגורה היטב. שלא יפריעו לי להתרכז, שלא יפריעו לי לחיות לרגע בעולם אחר, בארץ אחרת, בזמן אחר ובסיפור אחר. כן, כבר זמן רב שלא קראתי ספר טוב. כבר זמן רב שהתחביב האהוב עליי נדחק אל השידה ליד המיטה ומעלה אבק.
לפני כמה שבועות, מגיע הבעל עם ספר - "קניתי לך ספר, היה מבצע 3 ב - 99, יפעת ( מצומת ספרים וחברה טובה ) המליצה עליו...תהני! " הנחתי את הספר בערימת הספרים שליד המיטה. " מה הוא חושב לעצמו? שיש לי זמן לקרא ספר? הרי הוא יודע שמסוכן מאוד לעודד אותי לקרא עכשיו! דוקא עכשיו כשסוף, סוף הדברים מסתדרים" והדברים אכן הסתדרו, יש סדר יום, יש שיגרה מבורכת, יש איזון בין העבודה והבית, העסק והתחביבים, החברים והמשפחה, הסדרות האהובות והילדים והזוגיות...ועכשיו להכניס לכל זה ספר ????????????
כך שכב לו הספר בתחתית הערימה - כי הרי היו שם רבים וטובים שמחכים לפניו...כמה שבועות, בכל ערב לפני שהדלקתי את הטלוויזיה בחדר השינה, הסתכלתי עליהם, חברי הטובים והזנוחים והיד שלי כמעט נשלחה לדפדף ולהריח את הדפים...ולא!!! לא העזתי להפר את האיזון שהיה לי בחיים.
עד ש...שבסופשבוע לא קנינו עיתון! נשארנו בלי חומר קריאה משובח לשבת, מה עושים? הטלוויזיה כבר מזמן שייכת לצעירים, את כל הירחונים הצבעוניים תרמנו לגני הילדים...מה קוראים??? בהחלטה חפוזה הוצאתי מתחתית ערימת הספרים את הספר החדש " אגם החלומות" של קתי אדוארדס . ביד רועדת פתחתי את העמוד הראשון, סגרתי. הפכתי לגב הספר וקראתי את התקציר, הסתקרנתי ופתחתי שוב את הספר...כמו שחששתי בבת אחת נשאבתי במערבולת עצומה לתוך הספר, הדמויות, המקומות, התיאורים החיים, הזמנים האחרים...צללתי פנימה בלי כל שליטה! בלי שיקול דעת, קראתי את הספר בארוחת הצהרים, בגן השעשועים, בשירותים, ליד הקטנות באמבטיה, עם קפה הבוקר, עם תכנית הלילה במיטה, על הכיסא, על הכורסא, על ספסל בגינה.....כשנאלצתי לבצע את משימות העבודה או הבית, נצבט ליבי כי השארתי אותו לבד, סגור ומבוייש. כשקראו לי לראות משהו, אמרתי "רגע" שהתארך מאוד, מאוד.
בקיצור, קרה מה שחשבתי שייקרה - האיזון העדין של חיי הופר באחת ע"י התחביב האהוב שלי, ע"י ספר אחד !!!
עכשיו, ממש לפני כמה דקות סיימתי לקרא את הספר, סיימתי את המסע הארוך והמרתק בו השתתפתי השבוע! נראה לי שלמען האיזון שלי, הספר הבא שאקרא יהיה ספר מתכונים!!! (אגב, הספר נפלא! מומלץ מאוד למתמכרי ספרים על מקומות ותרבויות אחרים ) שבת שלום וסופשבוע נעים!! |