טוב, הנה התהוותה לה סוג של פרצה שתאפשר לי לדבר מעט על גוגל אדסנס בלי לחצות קווים אדומים. רקדנית הבטן לילך חינה היא נקודת מוצא טובה לדיון כזה.

אם תחפשו את "לילך חינה" בגוגל לא תמצאו הרבה, אבל עד לאחרונה לכל מי שגלש באתרים שהציבו מודעות אדסנס לתוכן בעברית קשה היה להתעלם מהנוכחות המוגברת שלה שם. הגלוב, למשל, אינו נמנה על רשימת החשודים המיידיים, אין בו עיסוק במוזיקה ערבית או במסיבות (מאז החתונה של מוסיף) ואף על פי כן, כמעט בכל פעם שנדדתי אליו הופיעה בו הפרסומת של חינה. יכול להיות שיותר מידי אנשים מצאו את העובדה הזו משעשעת, הקליקו רק בשביל הקטע, ורוקנו את תקציב הפרסום המצומצם של חינה, גרמו לה אפילו לסגור את האתר שלה. אם זה אכן המצב, יש מקום להצטער עבורה, יש מקום גם להצטער עבור הבלוגרים מציבי הפרסומות.

לילך חינה היא כמובן רק דוגמה, אולי קיצונית משהו, לעובדה שהתאמת המודעות לתוכן עבור בלוגים עבריים היא עדיין בעייתית. בלוגים תמטיים, כמו בלוג הבישול החדש של אח"י דק"ר בבלוגלי, ייהנו על פי רוב מהתאמת מודעות מוצלחת למדי. אבל בלוגים כלליים יותר, וכאן אפשר למנות את מרבית הבלוגים העבריים הפופולריים והמעניינים, עדיין סובלים, אולי נידונו לסבול לנצח, מגודלה המוגבל של עוגת הפרסום הרלוונטית. כל עוד לא תיווצר מסה קריטית של "מפרסמים כלליים", כאלה שלא מגבילים את הפרסומות שלהם לתכנים רלוונטיים בעליל, אנחנו נידונים לחזות בעוד שחזורים של לילך חינה, בחוסר התאמה משווע ומשעשע בין קהל היעד של המפרסמים לבין קהל הקוראים של הבלוג.

כיוון שבלוגלי היא הפלטפורמה העברית היחידה שמאפשרת הצבת פרסומות גוגל, ולנוכח הרעש שעוררה מדיניות התשלומים של תפוז, טורח אלעד לעדכן מעת לעת בנוגע לנתוני הרווח מהצבת פרסומות בבלוגים של בלוגלי. העדכונים, על פי רוב, מצביעים על יתרון עצום לפרסומות על פני השיטה התפוזית. אבל הנתונים האלה מוטים ובעייתיים, מכמה סיבות.

ראשית, סביר להניח שמי שמואיל בטובו לשלוח נתונים לפרסום (בעילום שם כמובן) הוא מי שמרוצה מהצלחת השרות. שנית, לתפוז יש מערכת פנימית של קידום בלוגים ויצירת קהילה שיכולה ליצור תנועה ערה יותר מאשר בבלוג כמעט עצמאי (מבחינת קידום ויצירת קהילה בלבד, לא מבחינת התמיכה, אין פלטפורמה עם תמיכה מוצלחת כמו בלוגלי) בבלוגלי. אבל חשוב יותר משני אלה, מספר המפרסמים הוא עדיין מצומצם, אפילו בלוג מצליח מאוד, כזה שמצליח למשוך אליו אלף קוראים ביום, יגיע מהר מאוד לרוויה. בפעם החמישית שקורא נכנס לבלוג אפשר להניח במידה רבה של ודאות שהוא כבר לא ייתקל בפרסומות חדשות. כך קורה שבתקופת ההפעלה המוקדמת של הפרסומות אפשר לשמוע על רווחים של למעלה מעשרה דולר לאלף צפיות, אבל מהר מאוד משתנה המגמה. ושוב, המגבלה העיקרית נשארת גודלו המיניאטורי של השוק העברי. עד שלא יווצר מצב שבו גם בכניסה העשרים שלי לבלוג יהיה סיכוי משמעותי שאתקל בפרסומת שהיא גם רלוונטית וגם חדשה אנחנו נידונים לראות את אותה דינמיקה חוזרת על עצמה.

כל זה אינו בא להגיד שאין אפשרות להרוויח מפרסומות של גוגל. ברור שיש.  אפשרות אחת היא כאמור על-ידי יצירה של בלוג תמטי, כזה שלא מעט תנועה תגיע אליו מחיפוש ולכן יהיו לו לא מעט קוראים חדשים (אפילו חד פעמיים) בכל פוסט, ופרסומות שאכן יותאמו היטב לתחומי העניין של קוראיו. בלוג תמטי בנושאי נסיעות או אופנה למשל ייהנה גם מפרסומות עונתיות, מי שנמשך לפרסומת על קולקצית הקיץ החדשה של קסטרו יימשך גם לפרסומת על מכירות סוף העונה של אותה קולקציה. אם וכאשר תצטברנה מספיק הצלחות כאלה אפשר לקוות שמספר "המפרסמים הכלליים" יעלה וייצור אפשרות ממשית להרוויח מפרסום גם בבלוגים פחות ממוקדים.