בשעה מוקדמת של יום חדש והההכנה ליציאה לעבודה לפתוח את הדלת ולגלות כי כלי התחבורה שעליו בנית ותיכננת להתנייד נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.

ההלם על פני ברגע הראשון וההכרה כי משהו חסר לי לא ניקלט בשניות הראשונות
בעומדי עם המפתחות למנעול האופניים, מנסה לעכל כי אני מסתכל על עמוד גדר
ריק.

העיניים רואות והמוח לא קולט לרגע הפה נישאר פעור ולאחר ההלם הראשוני
נימלטת קללה ראשונה לאוויר. אני מתרוצץ כתרנגולת חסר ראש סביב, אולי מישהו
חמד לצון, אחד משכניי אולי, ואני אמצא את האופניים זרוקות בצד.

סביבי ישנם לפחות 12 זוגות אופניים שעומדים כתמול שלשום במקומם
איך לעזאזעל הגיעו אלי? רק אתמול, שאלה חברה טובה שלי אם אני לא מפחד שיגנבו אותם
כאילו ידעה את העתיד ואני בנונשלנטיות אדישה פתרתי אותה שיש הרבה זוגות
לפני ומי יגיע לחלק האחורי של הבניין לגנוב אופניים וצחקתי בזלזול. חוץ מזה יש לי מנעול
ושרשרת משהו משהו. אני גם לא ישן חזק וכל רעש חשוד מקפיץ אותי. איך לא שמעתי כלום? איך ישנתי כל כך חזק?

אני פשוט עוד בהלם הגניבה. כל התוכניות בדבר השימוש בכלי התחבורה מס' 1
של מרכז ת"א ניראה לי כאובדן הרגליים. וזה רק שבוע לאחר שהתחלתי
להנות מהכלי הנהדר. רק אתמול רכבתי ליפו וחזרה, טיילתי במרכז, ברחובות בן יהודה ודיזנגוף, מגלה את קלות התנועה ומהירות ההגעה לכל מקום ומקום.
ואני לא מדבר על התוכנית לשרוף קלוריות ולרזות, מהנסיעה לעבודה וחזרה, טיולי ספורט
.בפארק וסתם קפיצה לסופר. בקיצור, הכל היתקלקל ברגע והשעה היא 6 בבוקר
מה לעשות, העבודה קודמת לכל.

אני לא יודע אם יש טעם לפנות למשטרה ולהגיש תלונה. יחד עם זאת אם אני אזהה את האופניים תחת עובד זר כלשהוא - מישהו יוכל להוכיח שהם שלי?
בקיצור תרומות אופניים יתקבלו בברכה / המלצות לחנות אופניים יד שניה זולה גם יתקבלו בברכה.

אני בטוח שאתגבר על הגניבה אבל תחושת האובדן וההלם הראשונית היא משהו
שלא אשכח במהרה.

אמרתי כבר שאני "גבר רגיש"