חוק החרם עבר השבוע, אחרי סערה גדולה. איסור חרם על מוצרים שיוצרו בשטחים הוא צעד נוסף באיבוד הציביון הדמוקרטי של מדינתנו. לא שאנו בעד חרם שכזה, שכן אם המדינה החליטה להושיב אנשים מעבר לקו הירוק, אז עד שלא יוחלט אחרת, אנו חושבים שהתושבים (והחברות) שייכים למדינה, בדיוק כמו תל-אביב או חיפה. אבל לאסור חרם שכזה הוא פגיעה חמורה בחופש הדמוקרטי שלנו, פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש הפרט אפילו. אדם ראשי להחזיק בדעותיו ולהביע אותם בכל צורה, במדינה דמוקרטית. כנראה העומד מאחורי החוק, ליברמן, מוסיף עוד נדבך בשליחתנו לימים אפלים שהוא אולי הכיר בברית המועצות לשעבר או מימיה האפלים של ארצות הברית, בתקופתו של הסנטור מקרתי. אין לאסור בחוק חרמים בחברה דמוקרטית. מאידך, אנו חושבים שהחרם הספציפי הזה צורם ופוגעני.