אהבתי את העיבוד והתרגום של דוד זבה לאופרה עטלף. החריזה נפלאה. איזון מצויין בין הרציטטיבים (דקלום השירה) לבין האריות המושרות. הרעיון לשלב את המלחין - יוהן שטראוס הבן - בין התמונות היה חביב, ושתילת מידע נוסף מפי המלחין - כמו למשל: מי גר בוינה, בתקופה בה חי המלחין? תיאודור הרצל. מידע זה הוסיף מוחשיות ומציאות לעולם הפנטסטי של האופרה.
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#