היי דן,

עוד שיר מקסים פרי עטך.

חִיּוּכֵךְ הִטְבִּיעַ עֶרֶב נוּגֶה,

תָּבַע אֶת הַזְּכוּת לְשַׁכְשֵׁךְ בְּלִבִּי -

לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲמֹד בְּדַרְכּוֹ,

אָז יָשַׁבְתִּי וְאַף הִצְלַחְתִּי לִיצֹר

אֶחָד מִשֶּׁלִּי.

איזה יופי של תיאורים :"תבע את הזכות לשכשך בלבי" ו"ואף הצלחתי ליצור אחד משלי". נשארה כאן בינתיים השאלה - למה הערב נוגה?

בִּנְפֹל מַבָּטִי עַל עֵינַיִךְ -

קָמוּ פְּעִימוֹת לְמָחוֹל בִּלְתִּי נִשְׁלַט;

הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה בֵּין יָרֹק לְתָכֹל

בְּעוֹד הַהִגָּיוֹן

תָּר אַחַר מִפְלָט.

ושוב, הבית לעיל מקסים, פשוט מקסים ואין לי מילה אחרת. בית המתאר את המשיכה והאהבה הבלתי נשלטת אך כנראה לא נכונה או לא הגיונית, כי ההמשך הוא "בעוד ההגיון תר אחר מפלט". שוב בית שמשאיר סימן שאלה - למה ההיגיון תר אחר מפלט? מדוע האהבה הזא לא הגיונית? לא רציונאלית? האם זו אהבה אסורה?

שְׂפָתַי עָרְגוּ לִשְׂפָתַיִךְ,

אָרְגוּ בַּדִּמְיוֹן מַחֲזֶה לֹא מַרְהִיב -

בּוֹ הַשַּׂחְקָן הָרָאשִׁי

חוֹשֵׁשׁ לִתְפֹּס אֶת הָרֶגַע

וּלְהִשָּׁאֵר עִם מַשֶּׁהוּ מַכְאִיב.

הבית השלישי כאן מחדד עוד יותר את העניין, בו הדובר חושש מעוד רגע ומחוה של קרבה ומעוד טעימה מהאהבה הכנראה אסורה הזאת, שיותיר בו יותר כאב.

עַל שִׁבְרֵי הַשֶּׁקֶט

מִלִּים חִבְּרוּ רְגָשׁוֹת

וְהָיִינוּ כְּבַעֲלֵי כָּנָף בְּסְחַרְחֵרָה;

הִרְקַעְתִּי הַרְחֵק אֶל הַחֹפֶשׁ שֶׁיִּחַלְתִּי

כְּשֶׁהִתַּרְתְּ כְּבָלַי בִּנְשִׁיקָה.

והבית האחרון, מעט מבלבל את כל הסיפור. מצד אחד הדובר הרקיע הרחק אל החופש שייחל, ומצד שני, זה קרה לו כשהיא הותירה את כבליו בנשיקה, כך שהחופש שייחל, נראה הוא החופש להרגיש חופשי עם רגשותיו וללכת בעקבותיהם עם האהבה האסורה.

בכל מקרה השיר כתוב בשפה יפהפיה ובתיאורים יפהפיהם, שאני רואה שמאוד מאפיינים את כתיבתך.

תודה, נהנתי מהכתיבה.

ג.ע.2

דן. השתכשכתי להנאתי

במשחקי המילים שלך

ברגש שכתוב להפליא

דמיינתי את החיוך הזה

שהופך עולמות.

וחייכת גם אותי :) תודה.

מה נפלא וידוי אהבה נשגבת זה, דע כי היא קשובה אליך, איך לא? לך אליה לשתות את איוושת ישותה הנשית, לך אליה לחתום ישותך בה.

דן יקר

 

זוכרת לך חסד נעוריך

אתה נפעם ואני נפעמת מיופי המילים

אותו חיוך שהטביע ערב נוגה

וביקש לשכשך בלבך

ואתה - הצלחת ויצרת אחד משלך

שפתיים עורגות  - אורגות -

חיבור רגשות

כתיבה יפה מאד

תודה

נפלא.
הפוסט הזה הביא אותי לבקש "חברות"
לאחר שביקרת אצלי.
תודה חבר חדש
כריסטין

עַל שִׁבְרֵי הַשֶּׁקֶט
מִלִּים חִבְּרוּ רְגָשׁוֹת,
לשיר יפהפה במיוחד..

תודה דן שהתרת כבלי עצבות..
ושיחררת שמחה ואהבה...*

עַל שִׁבְרֵי הַשֶּׁקֶט

מִלִּים חִבְּרוּ רְגָשׁוֹת

אכן אכן, רגעים שכאלה , שירבו

דן דן הרומנטיקן השיר הזה בדיוק מבית היוצר משלך.

יפה

מבט, חיוך ..מספרים הכל
דו,

שיר שמעביר תחושות ורגשות

ערגה ואהבה

דבי

...

עַל שִׁבְרֵי הַשֶּׁקֶט

מִלִּים חִבְּרוּ רְגָשׁוֹת

כתיבתך נוגעת ברכות ,,, מאוד מתחברת .

יפה אהבתי . 

הלמות הפעימות

מחול איש ואישה ולחישתם

אמירתם ותנועתם

שסופם בתום המילים שנושרים העלים או נותרים

שהם נכרכים ..

ידידי הייטבת לשורר,  נושא האהבה והרומנטיקה בשירה בעיניי בעייתי ביותר לכתיבה, מיזמן מכשולים רבים נפילה לבאנליות וחזרה על כל שנאמר, ובפחות כשרון , הרשת מלאה כותבי רומנטיקה מעטים מצליחים לגבור על משוכת הסתמיות והבנאליות והיעדר כל אמירה שיש בה יכולת להאמין לכותב.

לך אני מאמין.

השירה שלך טבעית וראשונית קולחת ונוגעת עטורה ושזורה בחיבורים ותצריפים המאפיינים ובוקעים מכשרונך

"כְּבַעֲלֵי כָּנָף בְּסְחַרְחֵרָה;

הִרְקַעְתִּי הַרְחֵק אֶל הַחֹפֶשׁ שֶׁיִּחַלְתִּי

כְּשֶׁהִתַּרְתְּ כְּבָלַי.."

מזכיר לי את שירתו של רבנאת טאגור .

דן...אתה משורר מהזן המוחלט. כזה שהשירה ותביעותיה הפנימיות גוברות

מבחינתך על כול ערך אחר.

יש לך תשוקה עצומה שאינך מתיימר לכבוש למרות שאתה מודע לאי הרציונאליות שלה ,

להוכיח שכוחות העילוי והאופוריה של היצירתיות המילולית ,מסוגלים לגבור על כוחות הכבידה

של כול מה שמעבר למילים.

והתחום הזה, והתחום הזה מה שמעבר למילים מקיף כמעט את כול חיינו

לא רק את הלא צפוי והלא מובן והבלתי ניתן לביטוי.

אלא גם תופעות ארציות יותר כמו חוכמה, אהבה .

כולן קשורות למילים כמובן ,מילים נוגעות בהן, נובעות מהן ולפעמים מסדרות

או מנערות אותן קצת , לא יותר.

ואתה דן , דורש מהמילים, לפחות מהמילים שלך הרבה יותר !!

הנאה שמרחיבה את הלב.

מחד מחול התשוקה חסר השליטה מעורר סערה,

מאידך קול ההיגיון מהדהד ו"מפריע" מפחד הכאב שחשים לאחר פרידה,

גם אם זהו צעד בו אנו חפצים.
אתה כותב נפלא, מרגש, נוגע - כל פעם מחדש.

בִּנְפֹל מַבָּטִי עַל עֵינַיִךְ -

קָמוּ פְּעִימוֹת לְמָחוֹל בִּלְתִּי נִשְׁלַט;

איזו אהבה מתוקה...

טוב לך:-)

הִרְקַעְתִּי הַרְחֵק אֶל הַחֹפֶשׁ שֶׁיִּחַלְתִּי

כְּשֶׁהִתַּרְתְּ כְּבָלַי בִּנְשִׁיקָה.

סיום מצויין לשיר נהדר :) 

נדמה והרקעת הרחק על שברי השקט...

יש והשקט מפעים.

להתפעם :-)

מחול נפלא של פעימות ורגשות.
ממש סימפוניה.

תזמורת מלאה ובכל פעם מצטרף כלי נוסף.

נהדר

נפעמת מכתיבתך המיוחדת כל פעם מחדש, במילותיך הקסומות שהתחברו לרגשות נגעת, וריגשת כהרגלך.

כל כך הרבה רגשות כמוסים בשירך..... שאפו על הכשרון, אתה יוצר בנשמה ♥

עַל שִׁבְרֵי הַשֶּׁקֶט

מִלִּים חִבְּרוּ רְגָשׁוֹת

אכן , מילים מחברות רגשות , גם השקט : )

אך הותרת אותי בשאלה ....

והיא "התירה את כבליך" בנשיקה?

נשמע לי כסוג של הפוך על הפוך

דן ידידי היקר, באהבה אין הגיון

בְּעוֹד הַהִגָּיוֹן
תָּר אַחַר מִפְלָט
♥

בִּנְפֹל מַבָּטִי עַל עֵינַיִךְ -

קָמוּ פְּעִימוֹת לְמָחוֹל בִּלְתִּי נִשְׁלַט;

כתיבתך מיוחדת ,סערת רגשות מורגשת...

כוחם של חיוך ומבט
ואיזה מחול יפה
נוצר בעקבותיהם
חיוך ומבט
זה גורר את זה
בקצב הסחרחרה
נהדר !