כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    משעשע ?!

    72 תגובות   יום ראשון, 17/7/11, 20:59

    ''

    משעשע ?! 

    הדברים הקטנים, הכאילו פחות "קשים", "אכזריים", "הרע במיעוטו", אלה שכל אחד מאתנו פעמים כה רבות מסוגל לעבור עליהם לסדר היום כל כך מהר ולא לשים לב – הם אלה לפעמים העצובים מכולם, שנוגעים הכי עמוק וחזק.

     

    שמתי לב לראשונה לקטע הזה, כשלא הבנתי מדוע מכל הזוועות והתמונות הנוראות של סיפורי השואה, פרצתי בבכי דווקא בסרט של בניני "החיים היפים", אני זוכרת שהלב שלי נמעך לגמרי וימים שלמים הייתי רואה את קטעים מסוימים מול העיניים.

     

    הסרט כזכור לא מראה למעשה שום דבר או תמונה קשים לצפייה, הכול מקופל ברמיזות ומשמעיות נסתרות. אך דווקא שם, כשזה מובא לידיעתנו כל כך במחשבה עמוקה ובעדינות מרומז בין השיטין -  שם נשברתי, ולא יכולתי להפסיק לבכות.

     

    הבנתי שלפעמים דברים קשים ונוראים אנו חוסמים מלהיכנס אלינו ללב אולי כהגנה מסוימת, וכאילו לא מרגישים דבר. כשהדברים הקטנים הפחות "קשים", שלפעמים רוב האנשים אפילו יכולים להיות משועשעים מהם – הם הם אלה, שלי לפחות, לפעמים גורמים צביטה בלב, וכך היה מבחינה מסוימת בכתבה זו:

     

    ynet"גרמניה: פילי הקרקס ברחו - אל תחנת האוטובוס" (15.7.2011)

    הבריחה אל החופש: שני פילים, שהגיעו עם הקרקס לעיר האנובר שבמערב גרמניה, הצליחו לברוח לזמן קצר והגיעו עד תחנת האוטובוס הקרובה... "הפילים שיתפו פעולה והיו שלווים וצייתנים. כולם היו משועשעים מהמקרה".

     

    הכתבה מספרת על פילים שברחו מקרקס, אך היות ולא ידעו כנראה מעולם חופש מהו, לא ידעו לאן לברוח, והמתינו בתחנת אוטובוס. הם כמובן נעצרו במקרה במקום זה, אולי בשל הצל, אך המשמעות עבור האדם הייתה משעשעת כאילו הם ממתינים כדי לנסוע....אני קראתי זאת וזה עשה לי עצוב לאין סוף.

     

    תארו לעצמכם חיית בר ענקית כל כך ויחד עם זה שתדעו שיש בה עדינות לאין סוף, ולא רק פיל, חיית בר בכלל, שנשבית ונגזלת באכזריות ממשפחתה ומהטבע בעודה צעירה (כנראה) חייה כל חייה בשבייה.

     

    ''

     

    התמונה מכאן

     

    בקרקס התנאים קשים הרבה יותר מגני חיות, כיון שהם במעבר, בנסיעות, בתנאים מלחיצים, מאולפים בשיטות לא הומאניות בלשון המעטה, חיים בצפיפות עם אנשים וקהל רב מה שמנוגד לאופיים....

     

    בעל חיים כזה לא יכול לשאת יותר את החיים האלה בשבייה נמלט אל החופש כי לא יכול יותר. אלא שאינו יודע חופש מהו, את ביתו גזלו ממנו והוא כבר אינו זוכר מהיכן בא, ולא יודע לאן להימלט. נעצר באיזה מקום אקראי, שלנו, תחנת אוטובוס מהווה משמעות, ואינו יודע מה לעשות עם עצמו.

     

    מבחינת הפילים, זה עצוב ללא גבול, בריחה אל הלא נודע העיקר לא להישאר במקום היחידי שהם מכירים, שיודעים בו רק סבל.

     

    הזכיר לי קצת את הבריחה הסופית של תלמה ולואיז, הבריחה לשום מקום....

     

    ''

    לינק ליו טיוב כאן 

     

     

    עושה קצת עצוב בלב, בשביל הפילים האלה, האחרים, בשביל כל חיות הבר בשבייה, בקרקסים, גני חיות, בכלל, אך במיוחד בדברים שאמורים ל"לשעשע" אותנו....לא?!

     

    '' 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (72)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/7/11 18:26:

      צטט: יוליניק 2011-07-24 18:23:10

      צטט: יוליניק 2011-07-24 18:22:40

      צטט: bonbonyetta 2011-07-20 20:30:18

      צטט: קוכליאה 2011-07-18 07:17:57

      היטבת לתאר את התחושות. לי קשה לא רק עם חיות שכלואות בגני חיות וקרקסים, קשה לי גם לראות כלבים שכלואים כחיות מחמד בדירות עירוניות! אני לא מגדלת כלב בדירה שלי בדיוק מהסיבה הזו. שחייתי בקיבוץ היו לי תמיד כלבים בבית. נראה לי לגמרי לא הוגן לכלבים שמגדלים אותם בדירה סגורה כמו כוך ומורידים אותם שלוש פעמים ביום לעשות פיפי!

      שלום חברה.

       

      נראה שקצת לקחת את העניין לכיוון השני.

      בעלי חיים, כלבים כלואים בדירות עירוניות זה הרע במיעוטו – יותר טוב שיהיו ברחוב או במכלאות או מורדמים לנצח? או במעבדות ניסויים?

       

      האדם ביית את הכלב, כעת הוא רגיל הרבה יותר לחיות בבית, וגם בדירה עירונית ניתן לאפשר לו חיים נוחים וטובים בהחלט. ולא דרושים אמצעים רבים לכך, רק התחשבות.

      צריך שיהיה לו חלון, מרפסת, תריס – גישה עם אויר וראייה החוצה, לא רק חלון אלא פתח דרכו ניתן לראות ולנשום – כמו תריסים סורגים וכאלה.

      אור, שאנשים לא יעזבו בחורף הדירה ויחזרו אחהצ כי מחשיך מוקדם, דיבורים מוסיקה – טרנזיסטור, שיהיה בהרגשה של אקשן ומישהו בבית, אולי עוד בעל חיים נוסף לחברה, מזון ומים.....ואהבה.

       

      לא נורא תאמיני לי, גרועות בהרבה הברירות האחרות.

      ''            ''

       

       

       

       

       

        24/7/11 18:25:

      צטט: יוליניק 2011-07-24 18:22:40

      צטט: bonbonyetta 2011-07-20 20:30:18

      צטט: קוכליאה 2011-07-18 07:17:57

      היטבת לתאר את התחושות. לי קשה לא רק עם חיות שכלואות בגני חיות וקרקסים, קשה לי גם לראות כלבים שכלואים כחיות מחמד בדירות עירוניות! אני לא מגדלת כלב בדירה שלי בדיוק מהסיבה הזו. שחייתי בקיבוץ היו לי תמיד כלבים בבית. נראה לי לגמרי לא הוגן לכלבים שמגדלים אותם בדירה סגורה כמו כוך ומורידים אותם שלוש פעמים ביום לעשות פיפי!

      שלום חברה.

       

      נראה שקצת לקחת את העניין לכיוון השני.

      בעלי חיים, כלבים כלואים בדירות עירוניות זה הרע במיעוטו – יותר טוב שיהיו ברחוב או במכלאות או מורדמים לנצח? או במעבדות ניסויים?

       

      האדם ביית את הכלב, כעת הוא רגיל הרבה יותר לחיות בבית, וגם בדירה עירונית ניתן לאפשר לו חיים נוחים וטובים בהחלט. ולא דרושים אמצעים רבים לכך, רק התחשבות.

      צריך שיהיה לו חלון, מרפסת, תריס – גישה עם אויר וראייה החוצה, לא רק חלון אלא פתח דרכו ניתן לראות ולנשום – כמו תריסים סורגים וכאלה.

      אור, שאנשים לא יעזבו בחורף הדירה ויחזרו אחהצ כי מחשיך מוקדם, דיבורים מוסיקה – טרנזיסטור, שיהיה בהרגשה של אקשן ומישהו בבית, אולי עוד בעל חיים נוסף לחברה, מזון ומים.....ואהבה.

       

      לא נורא תאמיני לי, גרועות בהרבה הברירות האחרות.

      ''            ''

       

       אפשר להוסיף תגובה פה? מסכימה בקשר לכלבים. בהחלט עדיף להם לקבל אהבה ויחס (וגם לתת) בבית . 

       

       

        24/7/11 18:24:

      צטט: יוליניק 2011-07-24 18:23:10

      צטט: יוליניק 2011-07-24 18:22:40

      צטט: bonbonyetta 2011-07-20 20:30:18

      צטט: קוכליאה 2011-07-18 07:17:57

      היטבת לתאר את התחושות. לי קשה לא רק עם חיות שכלואות בגני חיות וקרקסים, קשה לי גם לראות כלבים שכלואים כחיות מחמד בדירות עירוניות! אני לא מגדלת כלב בדירה שלי בדיוק מהסיבה הזו. שחייתי בקיבוץ היו לי תמיד כלבים בבית. נראה לי לגמרי לא הוגן לכלבים שמגדלים אותם בדירה סגורה כמו כוך ומורידים אותם שלוש פעמים ביום לעשות פיפי!

      שלום חברה.

       

      נראה שקצת לקחת את העניין לכיוון השני.

      בעלי חיים, כלבים כלואים בדירות עירוניות זה הרע במיעוטו – יותר טוב שיהיו ברחוב או במכלאות או מורדמים לנצח? או במעבדות ניסויים?

       

      האדם ביית את הכלב, כעת הוא רגיל הרבה יותר לחיות בבית, וגם בדירה עירונית ניתן לאפשר לו חיים נוחים וטובים בהחלט. ולא דרושים אמצעים רבים לכך, רק התחשבות.

      צריך שיהיה לו חלון, מרפסת, תריס – גישה עם אויר וראייה החוצה, לא רק חלון אלא פתח דרכו ניתן לראות ולנשום – כמו תריסים סורגים וכאלה.

      אור, שאנשים לא יעזבו בחורף הדירה ויחזרו אחהצ כי מחשיך מוקדם, דיבורים מוסיקה – טרנזיסטור, שיהיה בהרגשה של אקשן ומישהו בבית, אולי עוד בעל חיים נוסף לחברה, מזון ומים.....ואהבה.

       

      לא נורא תאמיני לי, גרועות בהרבה הברירות האחרות.

      ''            ''

       

       

       

       

       

        24/7/11 18:23:

      צטט: יוליניק 2011-07-24 18:22:40

      צטט: bonbonyetta 2011-07-20 20:30:18

      צטט: קוכליאה 2011-07-18 07:17:57

      היטבת לתאר את התחושות. לי קשה לא רק עם חיות שכלואות בגני חיות וקרקסים, קשה לי גם לראות כלבים שכלואים כחיות מחמד בדירות עירוניות! אני לא מגדלת כלב בדירה שלי בדיוק מהסיבה הזו. שחייתי בקיבוץ היו לי תמיד כלבים בבית. נראה לי לגמרי לא הוגן לכלבים שמגדלים אותם בדירה סגורה כמו כוך ומורידים אותם שלוש פעמים ביום לעשות פיפי!

      שלום חברה.

       

      נראה שקצת לקחת את העניין לכיוון השני.

      בעלי חיים, כלבים כלואים בדירות עירוניות זה הרע במיעוטו – יותר טוב שיהיו ברחוב או במכלאות או מורדמים לנצח? או במעבדות ניסויים?

       

      האדם ביית את הכלב, כעת הוא רגיל הרבה יותר לחיות בבית, וגם בדירה עירונית ניתן לאפשר לו חיים נוחים וטובים בהחלט. ולא דרושים אמצעים רבים לכך, רק התחשבות.

      צריך שיהיה לו חלון, מרפסת, תריס – גישה עם אויר וראייה החוצה, לא רק חלון אלא פתח דרכו ניתן לראות ולנשום – כמו תריסים סורגים וכאלה.

      אור, שאנשים לא יעזבו בחורף הדירה ויחזרו אחהצ כי מחשיך מוקדם, דיבורים מוסיקה – טרנזיסטור, שיהיה בהרגשה של אקשן ומישהו בבית, אולי עוד בעל חיים נוסף לחברה, מזון ומים.....ואהבה.

       

      לא נורא תאמיני לי, גרועות בהרבה הברירות האחרות.

      ''            ''

       

       

       

       

        24/7/11 18:22:

      צטט: bonbonyetta 2011-07-20 20:30:18

      צטט: קוכליאה 2011-07-18 07:17:57

      היטבת לתאר את התחושות. לי קשה לא רק עם חיות שכלואות בגני חיות וקרקסים, קשה לי גם לראות כלבים שכלואים כחיות מחמד בדירות עירוניות! אני לא מגדלת כלב בדירה שלי בדיוק מהסיבה הזו. שחייתי בקיבוץ היו לי תמיד כלבים בבית. נראה לי לגמרי לא הוגן לכלבים שמגדלים אותם בדירה סגורה כמו כוך ומורידים אותם שלוש פעמים ביום לעשות פיפי!

      שלום חברה.

       

      נראה שקצת לקחת את העניין לכיוון השני.

      בעלי חיים, כלבים כלואים בדירות עירוניות זה הרע במיעוטו – יותר טוב שיהיו ברחוב או במכלאות או מורדמים לנצח? או במעבדות ניסויים?

       

      האדם ביית את הכלב, כעת הוא רגיל הרבה יותר לחיות בבית, וגם בדירה עירונית ניתן לאפשר לו חיים נוחים וטובים בהחלט. ולא דרושים אמצעים רבים לכך, רק התחשבות.

      צריך שיהיה לו חלון, מרפסת, תריס – גישה עם אויר וראייה החוצה, לא רק חלון אלא פתח דרכו ניתן לראות ולנשום – כמו תריסים סורגים וכאלה.

      אור, שאנשים לא יעזבו בחורף הדירה ויחזרו אחהצ כי מחשיך מוקדם, דיבורים מוסיקה – טרנזיסטור, שיהיה בהרגשה של אקשן ומישהו בבית, אולי עוד בעל חיים נוסף לחברה, מזון ומים.....ואהבה.

       

      לא נורא תאמיני לי, גרועות בהרבה הברירות האחרות.

      ''            ''

       

       

       

        21/7/11 15:42:
      הסרט החיים יפים של רוברטו בניני, הוא למעשה סרט על השואה , עם מוטיבים נוצריים שחבויים בתוכן הסרט..... לבן קוראים יהושע...( ישו )... הסרט מציג למעשה את ניצחון הנצרות על היהדות.....
        20/7/11 23:09:

      צטט: . ארז .(דואלי לשעבר) 2011-07-19 22:25:40

      שמחתי לשמוע מביתי שבקרקס מדרנו שהגיע לא מזמן למקומותינו כבר לא "משתמשים" בבעלי חיים אלא רק בפעלולנים בני אנוש ... ובלי קשר היא אמרה שהיה מדהים ושהיא מאוד נהנתה...

      אז - אולי בגלל המודעות קרה השינוי ויש תקווה. 

      בודאי שהיה ויש שינוי, לנו קשה לראות זאת בטווח זמן קצר, אפשר לראות זאת בהבדל בין לפני 20 שנה וכעת....אז תראה את ההבדל.

      חוץ מזה, ואם המאבק קשה יותר ויש פחות סיכוי, האם אנו יכולים להרשות לעצמנו להרים ידיים? כשאנו נאבקים למען מישהו אחר, ואין לו אף אחד מלבדנו?  קריצה

        20/7/11 23:07:

      צטט: ליריתוש 2011-07-19 11:15:35

      בונבוש, אני צריכה להגיד שוב איך פקחת את עיניי לראות את מהות הקרקסים באופן בו לא ארצה אפילו ללכת לצפות בהם? אגב, את בטח מכירה את הסיפור על פיל שנקשר ליתד בצעירותו ולא הצליח להשתחרר ממנה. בבגרותו הוא אף לא מעז לנסות להשתחרר למרות שכוחו כבר ברגליו להשתחרר. אזי הפילים האלו, הם לא הפיל שבמשל, אך גם זה לא מועיל להם באמת.....תודה.

      כן ליריתוש יקרה מכירה את הסיפור.

      ראו הודי שקושר את הפיל שלו לאיזה מקום עם חוט דק, שאלו אותו לפשר זה והוא הסביר זאת.

      עצוב נורא. אותו דבר, לא יודע מה זה חופש ומה לעשות אתו. 

       

        20/7/11 23:02:

      צטט: mick_dundee 2011-07-18 21:28:36

      בילדותי, הרבה לפני חוק הקרקסים, הייתי יושב בקרקס ובוכה מרחמים על החיות האומללות. חלום ילדות ישן שלי היה לבוא בלילה, לשחרר את כולן מהקירקס ומכל גני החיות ולהוליכן לחורשה הסמוכה לביתי (שאז נדמתה בעיני לג'ונגל,למרות שיש בה לא יותר מעשרים-שלושים עצים...)

      כן, כשהיינו קטנים הכל היה נראה לנו גדול ועצום, משהו כמו עליזה בארץ הפלאות כשהיתה מוקטנת...צוחק

       

        20/7/11 22:57:

      צטט: פיני יחזקאלי 2011-07-18 16:14:20

      אבחנות חכמות מאוד יקירה. את משהו, ותענוג לקרוא אותך כל אהבתי פיני

      וואלה, פיני יקר, בחייאתק, תעשה טובה, תתנגד לי פעם בכל תוקף. תמצא משהו, בסדר?

      ''

        20/7/11 22:55:

      צטט: נועה עדן 2011-07-18 14:41:36

      יש לנו וידאו מצוייר על זהבה ושלושת הדובים שבו זהבה מצילה את הדובים מהקרקס

      אולי אפשר למצוא הסרטון הזה ביו טיוב ולהביא לכאן, בדיוק מתאים  מגניב

        20/7/11 22:55:

      צטט: מזל וברכה 2011-07-18 13:43:31

      כן. נכון. הרבה יותר קל להתייחס לדברים הקטנים ונגישים מאשר לאסונות קולוסאליים.

      אבל, נזכרתי בסיפור על פרה אחת שברחה מבית המטבחיים, כל אמריקה סערה וגעשה ודרשה לא להחזיר אותה לשם, היא אומצה באיזו חווה, הכירו לה פר נאה מבית טוב, ולסיפור הזה יש הפי אנד.

      למרות שחיפשתי, לא מצאתי את הסיפור הזה במקורות - אבל אם אמצא אותו אביא.

      נשיקה

      טוב. ממתינה שתמצאי אותו. תמיד אומרים שצריך רק ובעיקר הרבה מזל בחיים....כל אחד...חיוך

       

        20/7/11 22:54:

      צטט: Eve688 2011-07-18 09:53:12

      אהבתי את האנלוגיה שעשית בין הבריחה של הפיל לבין הבריחה של תלמה ולואיז. "הבריחה לשום מקום"מעצים את חוסר המוצא והסבל.

      כן, הקטע הזה די שובר אותי...הבריחה לשום מקום....

      ''

        20/7/11 22:29:
      יפה כתבת ואיזה סוף דרמטי היה לתלמה ולואיז
        20/7/11 20:40:
      תקשיבי הם לא בני אדם הם זבלים,ונכון שיש זבל שאפשר למחזר,אבל זבלים כאלה לא ניתן למיחזור רק להשמיד אותם תאמיני לי
        20/7/11 20:32:

      צטט: רוית 1 2011-07-18 09:33:34

      אין לי מילים את צודקת,יש אנשים רעים בעולם,ואנשים רעים לדעתי חייבים למות במוות של איסורים....

      בינתיים אבל, עד שימותו במוות באיסורים, אפשר לחנך אותם מקטנות כדי שלא יהיו כאלה....קריצה

        20/7/11 20:31:

      צטט: OCN 2011-07-18 09:01:32

      האם עדיין בקרקסים יש בעליי חיים . נדמה לי שאמרו שכבר לא יהיו . כי זה צער בעליי חיים .?

      כן, עדיין בקרקסים רבים בעולם יש בעלי חיים ומופעיהם כוללים אותם. גם הקרקס שמופיע בימים אלה בארץ, ראי תגובתי הקודמת.הסנני

        20/7/11 20:30:

      צטט: קוכליאה 2011-07-18 07:17:57

      היטבת לתאר את התחושות. לי קשה לא רק עם חיות שכלואות בגני חיות וקרקסים, קשה לי גם לראות כלבים שכלואים כחיות מחמד בדירות עירוניות! אני לא מגדלת כלב בדירה שלי בדיוק מהסיבה הזו. שחייתי בקיבוץ היו לי תמיד כלבים בבית. נראה לי לגמרי לא הוגן לכלבים שמגדלים אותם בדירה סגורה כמו כוך ומורידים אותם שלוש פעמים ביום לעשות פיפי!

      שלום חברה.

       

      נראה שקצת לקחת את העניין לכיוון השני.

      בעלי חיים, כלבים כלואים בדירות עירוניות זה הרע במיעוטו – יותר טוב שיהיו ברחוב או במכלאות או מורדמים לנצח? או במעבדות ניסויים?

       

      האדם ביית את הכלב, כעת הוא רגיל הרבה יותר לחיות בבית, וגם בדירה עירונית ניתן לאפשר לו חיים נוחים וטובים בהחלט. ולא דרושים אמצעים רבים לכך, רק התחשבות.

      צריך שיהיה לו חלון, מרפסת, תריס – גישה עם אויר וראייה החוצה, לא רק חלון אלא פתח דרכו ניתן לראות ולנשום – כמו תריסים סורגים וכאלה.

      אור, שאנשים לא יעזבו בחורף הדירה ויחזרו אחהצ כי מחשיך מוקדם, דיבורים מוסיקה – טרנזיסטור, שיהיה בהרגשה של אקשן ומישהו בבית, אולי עוד בעל חיים נוסף לחברה, מזון ומים.....ואהבה.

       

      לא נורא תאמיני לי, גרועות בהרבה הברירות האחרות.

      ''            ''

       

       

        20/7/11 20:25:

      צטט: טלוני 2011-07-18 07:00:04

      פעם בילדותי, הקרקס היה השעשוע העיקרי בקיץ.
      כמעט בכל שנה היינו הולכים לקרקס.
      כיום כמעט לא שומעים  על קרקסים.
      והיו גם גני החיות, בעיקר זכור לי זה בלב ת"א, בילוי נפוץ ללכת בשבת לגן החיות ולהביט בהם בכלובים ולפעמים לעשות להם "טובה", ולהשליך דבר מזון (אסור) לעברם....ובינתיים  אבא מצלם!
      אולם לא צריך להרחיק לכת, כשאני צועדת ברגל ועוברת ליד חצר עם כלב קשור בשרשרת, הלב שלי בוכה.
      יש דרכים שונות לשעבד ולכלוא חיות.
      אך יש תקווה כי כיום מחנכים את הילדים אחרת.

      טלוני

      ואפילו שאני נגד כלבים קשורים כעקרון, לא כל כלב קשור בשרשרת אומלל.

      יש כלבים שמטפלים בהם מצוין, עם תשומת לב טיפול ואהבה, אלא שהם בחצר וקשורים.

      אם הטיפול הולם ויש להם תנאים טובים, אם מוציאים אותם גם לטיולים זה עוד הרע במיעוטו.

      אלא שכלבי השרשרת אכן ברוב במקרים מצויים בתנאים קשים ללא טיפול ראוי והולם, וזה באמת קשה ומצער לראות.

      בחו"ל דרך אגב מתנהל מאבק ספציפית על תנאי הכלבים הקשורים.חיוך

        20/7/11 20:23:

      צטט: d.double you 2011-07-18 06:34:14

      אהבתי קרקסים כילדה וכאימא.כסבתא לקחתי את הנכד שלי והנה הוא השתנה-אין חיות! אז מחאה יכולה לשפר את העולם.

      חברה, את תמימה.

      הקרקס לא השתנה, לא הקרקס הידוע שמופיע כעת.

      הוא כנראה הוזהר שבגלל שכאן המחאה חזקה וזה לא יעבור בשתיקה ויעשה להם בעיות מוטב להם להופיע בלי חיות בר שבחלק מהערים זה כבר לא חוקי, ובלי חיות בכלל.

      עדיין יש לקרקס זה חיות בר ובעלי חיים "בבעלותם" אך כשהם כאן בעלי החיים סוגרים בכלובים הרחק מאין רואה, כאן הם לא מופיעים אתם. כשהם יעזבו לארץ אחרת שם זה יהיה יותר מקובל משערת שיופיעו עם.

       

       צריך שבכל מקום בעולם יפסיקו לענות חיות בר ולהופיע אתם, לתת להם יותר כבוד, לא רק כאן, שיבינו:

      קרקס קומדיה קוסמות בכלל – עם בעלי חיים מעידה על גם על חוסר מקצועיות והעובדה שהמארגנים לא בטוחים ביכולתם לבדר את הקהל לכן משתמשים גם בבעלי חיים. בעלי מקצוע אמיתיים שבטוחים ברמתם המקצועית הגבוהה ובביצועיהם לא צריכים לנצל בעלי חיים למופעים שלהם. גם קרקסים וגם קוסמים אותו פרינציפ.

       

      בעיני לראות תמונה כזו, כשאני יודעת כמה סבל עלה לאלף חיית בר לעשות זאת זה עצוב, ונורא עוד יותר שאנשים לא מבינים מה כרוך בכך ונהנים  מזה.

      ''

      כך מחנכים ילדים לאהבה וכיבוד בעלי חיים?

        20/7/11 20:19:

      צטט: פרמינה דאסה 2011-07-18 06:19:21

      עצוב לי.....כי אני הילדה שהיתה בוכה כשהיו משמיעים את "פה קבור הכלב" של כוורת......:-(

      דווקא בזה לא הייתי בוכה, קטעים. כל אחד בוכה בקטעים אחרים.....בוכה

        20/7/11 20:18:

      צטט: בזרימה 2011-07-18 04:24:14

      ואז אומרים שלפחות אנשים רואים חיות אמיתיות. ציניות במיטבה.

      ה תגובה בה הידיעה קצרה ומה זה לעניין וחזקה – תודה !

      ''

        20/7/11 20:06:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2011-07-18 00:12:53

      הגאונות של בניני היא הדרך בה שילב את ההומור בנושא שאף אחד לא העז לעשות. ואני מודה שגם אני דמעתי בסרט הזה. ואלי מצחוק אולי מעצב... ולגבי הקרקס אני חושב שמקרים בהם החיות טורפות את בעליהן הוא ההסבר הנכון מדוע צריך לבטל את המופע המביש הזה. מצידי שיאלפו ג'וקים לקפוץ עם כדור

      עוד תובנה לגבי הגאונות של בניני, תודה.

      קטע אתו אני אוהבת אותו מאד, חושבת שמוכשר, אך קשה לי להגדיר למה ובמה....

       

      לגבי דעתך על הקרקסים....לא מסכימה אתך לחתולין ! הסיבות שצריך לבטל מופעי חיות בר ובעלי חיים בקרקסים ובכלל לא רק בגלל הסכנה בהן הן מעמידות את בעליהן-מעניהן אלא בשל הסבל שלהן וחוסר ההומניות במופע כזה שמצריך אילוף נוקשה וגורם סבל.

      אין הצדקה לזה.

      ''

       

        20/7/11 20:01:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-07-18 00:10:51

      את כבר יודעת שלי פוסט כזה עושה רע

      בהחלט. וגם לי, זו לא סיבה להעלים דברים כאלה מתחת לשטיח ולהתעלם מהם. תארי לעצמך איך הם עצמם מרגישים?הסנני

        20/7/11 19:56:

      צטט: נעם דימנט 2011-07-18 00:05:16

      אהבתי "בריחה לשום מקום" שיא הטרגדיה שאין אפילו לאיפה לברוח.

      זה אחד הדברים העצובים ביותר שיכולים להיות לדעתי. פשוט נורא ברמות. מצב נורא, ואתה היחידי שהגבת ישירות לנקודה הזו.

      ''תודה

       

        20/7/11 19:54:

      צטט: debie30 2011-07-17 23:57:50

      בונבוניטה,,
      אנשים אוהבים קרקסים, נהנים מהפעלולים,
      ולרגע לא חושבים על החיות,
      הספר מים לפילים מספר על חיי הקרקס,
      אחד הספרים הנפלאים ביותר שקראתי,

      אחד הדברים שהאדם שכח

      זה כבוד לכל בעל חיים באשר הוא.

      תודה על סיפור הפילים שהעלית


      נכון דבי, זה אחד הדברים שהאדם שכח, אחד מהם. וכבוד צריך לתת הוא יצור חי ובעל חישה בדיוק כמוך.

      ''

        20/7/11 19:53:

      צטט: גליתוש. 2011-07-17 23:03:17

      ראית את הסרט מים לפילים? אני בטוחה שתאהבי אותו. כלומר, יש בו חלקים אהובים פחות בקטע של היחס לפילים, אבל המכלול מומלץ מאד.

      מכירה את הסרט ואת הנושא היטב, מצויה בחומרים עצמם, גם כאלה שלא מראים בסרט....

        20/7/11 19:51:

      צטט: hann 2011-07-17 22:51:39

      כשרואים מעשה של אכזריות לשמה רוב האנשים הנורמטיביים חשים שיתוק הם ניכנסים למצב של לחץ נסיון להדחקה ואף מחפשים להבין את הסיבה ולהבין את האכזר כמו "היתה לו ילדות קשה" כשהמעשה נעשה בצורה שאת תארת אז יש אפשרות לנתח את האירוע וכן גם אני חוויתי את שחווית בסרט חנן - בית דגן

      זה מה שקורה, שמרוב שמנסים להבין את העבריינים והפושעים, מוציאה אותם מערכת האכיפה בעונשים מקלים ומגוחכים והאנשים הטובים שומרי החוק מפחדים ויש נורמות התנהגות אלימות שגויות והחברה כולה אלימה.

      יש דברים שלא צריך ואסור להבין.הסנני

        20/7/11 19:51:

      צטט: Neora 2011-07-17 22:50:28

      נקרע הלב, גם בסרט וגם במציאות.

      נקרע הלב? איזה לב? על מה את מדברת? האיבר הזה חסר מזמן אצל המון אנשים, חלקם אפילו אני מכירה....לשון בחוץ

        20/7/11 19:49:

      צטט: אלכסנדר הגדול 2011-07-17 22:18:00

      אני חושב שהסיבה ש"החיים יפים" נחרט אצל הרבה אנשים בזכרון בלתי נשכח הוא דווקא בשל נסיונו של האב לרכך את כל האירועים עבור בנו, ולהפוך אותם לשעשוע. האבסורד, הפער הבלתי נסבל, הוא המזעזע מכולם.

      סיבה בהחלט הגיונית העלית כאן, מעניין אותי אולי ישנן עוד סיבות לזה, דווקא לסרט הזה. בכל מקרה הבימאי גדול בעיני.

      ''

        20/7/11 05:58:

      מסכימה איתך יקירה.

      אוהבת לבקרך ולקרוא אותך.

      לך כוכב וחיבוקי באהבה.

      בוקר טוב ומחויך.נשיקה

       מגה אנימציות - אורות

        20/7/11 01:37:
      כתיבתך יפה ומושכת.

      שמחתי לשמוע מביתי שבקרקס מדרנו שהגיע לא מזמן למקומותינו כבר לא "משתמשים" בבעלי חיים אלא רק בפעלולנים בני אנוש ... ובלי קשר היא אמרה שהיה מדהים ושהיא מאוד נהנתה...

      אז - אולי בגלל המודעות קרה השינוי ויש תקווה. 

        19/7/11 21:02:
      בזכות הפוסט העצוב ההוא, זכיתי להיכנס הנה ולקרוא את זוויות הראיה המיוחדות שלך. אגב, דווקא על הסרט החיים יפים התנהל ומתנהל ויכוח לגבי יחסו לשואה. הטענה היא שהוא מציג את השואה בצורה מעוותת המאפשרת למכחישים למיניהם לצבור עוד טיעונים. ולגבי הפילים והקרקס- החופש, אכן אכזרי הוא עבור אלה שהוא נגזל מהם.
        19/7/11 11:15:
      בונבוש, אני צריכה להגיד שוב איך פקחת את עיניי לראות את מהות הקרקסים באופן בו לא ארצה אפילו ללכת לצפות בהם? אגב, את בטח מכירה את הסיפור על פיל שנקשר ליתד בצעירותו ולא הצליח להשתחרר ממנה. בבגרותו הוא אף לא מעז לנסות להשתחרר למרות שכוחו כבר ברגליו להשתחרר. אזי הפילים האלו, הם לא הפיל שבמשל, אך גם זה לא מועיל להם באמת.....תודה.
        19/7/11 10:53:
      מאוווד לא אובת קרקסים ובעיקר שימוש בחיות בקרקס!!!
        18/7/11 22:49:
      פוסט עצוב...לא הולכת לקרקסים וכדומה
        18/7/11 22:40:
      הכי קשה לשחרר חיה משבי. הם אינם מסתגלים למקום הכי טבעי שלהם ואפילו חיים בסכנה האינסטינקט הבסיסי נפגם להם וזה עצוב מאד.
        18/7/11 21:35:
      נגעת במשהו כאוב.
        18/7/11 21:28:
      בילדותי, הרבה לפני חוק הקרקסים, הייתי יושב בקרקס ובוכה מרחמים על החיות האומללות. חלום ילדות ישן שלי היה לבוא בלילה, לשחרר את כולן מהקירקס ומכל גני החיות ולהוליכן לחורשה הסמוכה לביתי (שאז נדמתה בעיני לג'ונגל,למרות שיש בה לא יותר מעשרים-שלושים עצים...)

      אין ספק שאת אישה רגישה ,,,

      כתבת יפה , הסיפור עצוב וכואב . 
       .''XX

        18/7/11 20:13:
      *
      לגמרי. אני אישית מסרבת ללכת להופעות שכוללות חיות וגם גני חיות אני לא כל כך מתה על הרעיון.
        18/7/11 16:29:
      אכן עושה עצוב בלב
        18/7/11 16:15:
      אני מסכימה איתך שאין כמו אנדרסטיימנט כדי לגרום לרגשות ואם זה מלווה בהומור זה עוד יותר חזק. באשר לפילים, הצלחת בו זמנית להעציב אותי אבל גם לשעשע. אני לא חושבת שיש משהו רע בהומור גם במקרה כזה. אני בעד האמרה "אם זה לא היה כל כך עצוב זה הייתי צוחקת" אבל גם אפשר להפוך את זה ולומר "אם זה לא היה כל כך מצחיק הייתי בוכה".
        18/7/11 16:14:
      אבחנות חכמות מאוד יקירה. את משהו, ותענוג לקרוא אותך כל אהבתי פיני
        18/7/11 14:53:
      בונבוניטה תודה על הפוסט החשוב שהבאת כל כך מסכימה עם כל מה שכתבת פה תודה ושבוע נפלא
        18/7/11 14:41:
      יש לנו וידאו מצוייר על זהבה ושלושת הדובים שבו זהבה מצילה את הדובים מהקרקס
        18/7/11 13:43:

      כן. נכון. הרבה יותר קל להתייחס לדברים הקטנים ונגישים מאשר לאסונות קולוסאליים.

      אבל, נזכרתי בסיפור על פרה אחת שברחה מבית המטבחיים, כל אמריקה סערה וגעשה ודרשה לא להחזיר אותה לשם, היא אומצה באיזו חווה, הכירו לה פר נאה מבית טוב, ולסיפור הזה יש הפי אנד.

      למרות שחיפשתי, לא מצאתי את הסיפור הזה במקורות - אבל אם אמצא אותו אביא.

      נשיקה

      מקומם. אף אני נמנעתי מקרקס מים שעמדתי על דעתי . :))
        18/7/11 10:02:
      אותי לא משעשע בכלל. נמנעת מקרקסים וגני חיות למיניהם...
        18/7/11 09:53:
      אהבתי את האנלוגיה שעשית בין הבריחה של הפיל לבין הבריחה של תלמה ולואיז. "הבריחה לשום מקום"מעצים את חוסר המוצא והסבל.
        18/7/11 09:33:
      אין לי מילים את צודקת,יש אנשים רעים בעולם,ואנשים רעים לדעתי חייבים למות במוות של איסורים....
        18/7/11 09:01:
      האם עדיין בקרקסים יש בעליי חיים . נדמה לי שאמרו שכבר לא יהיו . כי זה צער בעליי חיים .?
        18/7/11 08:19:
      סוגיה לא פשוטה העלית. אין ספק שסף הרגישות להתעללות ולכליאת בעלי חיים עולה וטוב שכך.
        18/7/11 08:11:
      צודקת זה באמת עצוב
        18/7/11 07:17:
      היטבת לתאר את התחושות. לי קשה לא רק עם חיות שכלואות בגני חיות וקרקסים, קשה לי גם לראות כלבים שכלואים כחיות מחמד בדירות עירוניות! אני לא מגדלת כלב בדירה שלי בדיוק מהסיבה הזו. שחייתי בקיבוץ היו לי תמיד כלבים בבית. נראה לי לגמרי לא הוגן לכלבים שמגדלים אותם בדירה סגורה כמו כוך ומורידים אותם שלוש פעמים ביום לעשות פיפי!
        18/7/11 07:00:

      פעם בילדותי, הקרקס היה השעשוע העיקרי בקיץ.
      כמעט בכל שנה היינו הולכים לקרקס.
      כיום כמעט לא שומעים  על קרקסים.
      והיו גם גני החיות, בעיקר זכור לי זה בלב ת"א, בילוי נפוץ ללכת בשבת לגן החיות ולהביט בהם בכלובים ולפעמים לעשות להם "טובה", ולהשליך דבר מזון (אסור) לעברם....ובינתיים  אבא מצלם!
      אולם לא צריך להרחיק לכת, כשאני צועדת ברגל ועוברת ליד חצר עם כלב קשור בשרשרת, הלב שלי בוכה.
      יש דרכים שונות לשעבד ולכלוא חיות.
      אך יש תקווה כי כיום מחנכים את הילדים אחרת.

        18/7/11 06:38:
      לי זה עושה עצוב.
        18/7/11 06:34:
      אהבתי קרקסים כילדה וכאימא.כסבתא לקחתי את הנכד שלי והנה הוא השתנה-אין חיות! אז מחאה יכולה לשפר את העולם.
        18/7/11 06:19:
      עצוב לי.....כי אני הילדה שהיתה בוכה כשהיו משמיעים את "פה קבור הכלב" של כוורת......:-(
        18/7/11 04:24:
      ואז אומרים שלפחות אנשים רואים חיות אמיתיות. ציניות במיטבה.
        18/7/11 02:03:
      כן...
        18/7/11 02:02:
      כן...
      הגאונות של בניני היא הדרך בה שילב את ההומור בנושא שאף אחד לא העז לעשות. ואני מודה שגם אני דמעתי בסרט הזה. ואלי מצחוק אולי מעצב... ולגבי הקרקס אני חושב שמקרים בהם החיות טורפות את בעליהן הוא ההסבר הנכון מדוע צריך לבטל את המופע המביש הזה. מצידי שיאלפו ג'וקים לקפוץ עם כדור
        18/7/11 00:10:
      את כבר יודעת שלי פוסט כזה עושה רע
        18/7/11 00:05:
      אהבתי "בריחה לשום מקום" שיא הטרגדיה שאין אפילו לאיפה לברוח.
        17/7/11 23:57:

      בונבוניטה,,
      אנשים אוהבים קרקסים, נהנים מהפעלולים,
      ולרגע לא חושבים על החיות,
      הספר מים לפילים מספר על חיי הקרקס,
      אחד הספרים הנפלאים ביותר שקראתי,

       

      אחד הדברים שהאדם שכח

      זה כבוד לכל בעל חיים באשר הוא.

       

      תודה על סיפור הפילים שהעלית


        17/7/11 23:03:
      ראית את הסרט מים לפילים? אני בטוחה שתאהבי אותו. כלומר, יש בו חלקים אהובים פחות בקטע של היחס לפילים, אבל המכלול מומלץ מאד.
        17/7/11 22:51:
      כשרואים מעשה של אכזריות לשמה רוב האנשים הנורמטיביים חשים שיתוק הם ניכנסים למצב של לחץ נסיון להדחקה ואף מחפשים להבין את הסיבה ולהבין את האכזר כמו "היתה לו ילדות קשה" כשהמעשה נעשה בצורה שאת תארת אז יש אפשרות לנתח את האירוע וכן גם אני חוויתי את שחווית בסרט חנן - בית דגן
        17/7/11 22:50:
      נקרע הלב, גם בסרט וגם במציאות.
        17/7/11 22:18:
      אני חושב שהסיבה ש"החיים יפים" נחרט אצל הרבה אנשים בזכרון בלתי נשכח הוא דווקא בשל נסיונו של האב לרכך את כל האירועים עבור בנו, ולהפוך אותם לשעשוע. האבסורד, הפער הבלתי נסבל, הוא המזעזע מכולם.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין