באם לא יתחולל שינוי של ממש, והקונגרס בוושינגטון ימשיך להימנע מקבלת החלטה על העלאת תקרת החוב הלאומי האמריקני, עלולה ארצות הברית להפוך בעוד שבועיים בלבד לפושטת רגל!

המעצמה הגדולה בעולם נקלעה למצב הסבוך והמביך, לאחר שהמאבק הפוליטי בין שתי המפלגות הגדולות, מונע קבלת החלטה של הקונגרס בדבר העלאת תקרת החוב הלאומי, העומדת כבר כיום על למעלה מ-14 טריליון דולר. באם ההחלטה לא תתקבל עד תחילת אוגוסט, עלולה אמריקה להיקלע לתסריט אימה של אסון כלכלי, שבמקרה "הטוב" יסתכם בהחלטה להורדת דירוג האשראי של ארה"ב, ובמקרה החמור ביותר יסתיים בפשיטת רגל של המעצמה שתהפוך לחדלת פרעון.

בינתיים, למרות האיום החמור, העניינים אינם מתקדמים. מזה מספר חודשים משגר משרד האוצר האמריקני פניות בהולות לחברי הקונגרס ומתחנן בפניהם להעלות את תקרת החוב, והללו אינם מתייחסים. נשיא ארה"ב ברק אובמה, שמנהל בשבועות האחרונים "מלחמת הישרדות" בענין זה, הכריז כי הוא מוכן לנקוט בפיתרון של קיצוצים קשים וכואבים, למרות שהדבר אינו פופולרי ויזיק לו מבחינה אלקטורלית, אך, למרות הכל, הוא אינו זוכה לשיתוף פעולה מחברי הקונגרס.

ברקע ניכרת היטב המחלוקת רוויית האמוציות שבין הרפובליקנים והדמוקרטיים, שמתלהטת לקראת הבחירות שתתקיימנה בשנה הבאה. הרפובליקנים אינם ממהרים, בלשון המעטה לסייע לאובמה להיחלץ מהמצוקה אליה נקלעה המדינה שבראשותו, למרות שהדבר עלול להביא את ארה"ב, ובעקבותיה את העולם כולו, למשבר כלכלי חסר תקדים, שלדעת פרשנים כלכליים יהפוך את המשבר הכלכלי שהתחולל בשנים האחרונות לאירוע "פעוט" יחסית.

וכך, בעוד סגן הנשיא ג´ו ביידן מנסה לנהל עם הרפובליקנים משא ומתן אינטנסיבי שחותר להשגת פתרון, נאבקים שני המחנות על דעת הקהל. הנשיא אובמה נשא בסוף השבוע נאום לאומה ואמר בצורה גלויה: "במשך שנים, אמריקה ביזבזה יותר ממה שהרויחה, וכך החוב שלנו הלך ותפח. עכשיו לא ניתן לפתור את בעיית הגירעון מבלי לקצץ קיצוץ מכאיב בהוצאות או מבלי לבקש מהשכבות העשירות באמריקה לתרום את חלקן בביטול הנחות המס". לדבריו, הוא נכון לצעדים בלתי פופולאריים, אך אינו זוכה לשיתוף פעולה.

במהלך נאומו תקף אובמה את הרפובליקנים והאשים אותם בהתמקדות באינטרסים מפלגתיים צרים תוך התעלמות מהאינטרס הלאומי הרחב. "עלינו לומר באופן גלוי, שתי המפלגות אינן חפות מפשע ולא עשו מספיק לפתור את הבעיה. אנשים באמריקה מתבוננים עלינו בתימהון, כיצד יתכן שנבחרי העם מודאגים יותר משאלות פוליטיות פנימיות מאשר מבעיות אקוטיות אמיתיות".

על כך השיבו דוברים רפובליקניים, כי על אובמה וסגנו ליטול קורה מבין עיניהם. הם הזכירו, שלפני כחמש שנים, כשהנשיא הרפובליקני ג´ורג´ בוש העלה את תקרת החוב הלאומי, הביעו הסנאטורים דאז ברק אובמה וג´ו ביידן, עמדה אחרת לגמרי מאשר הם תובעים עתה מן האופוזיציה שלהם. באותם ימים, כאשר הנשיא וסגנו שימשו כסנאטורים מטעם מפלגתם, הם הצביעו נגד ההצעה להעלאת תקרת החוב הלאומי, ויצאו חוצץ נגדה, בטענה כי לא יתמכו ב"כשלון המנהיגותי הזה"!

יש לציין, כי "מלחמת העצבים" שמתנהלת בין הנשיא אובמה לבין יריביו הפוליטיים, מתרחשת בתקופה שבה מצב הרוח הלאומי האמריקני, ירד לשפל חסר תקדים. לפני כשבועיים ציינה ארה"ב את "יום העצמאות" שלה, כתבה שפורסמה בעתונות תיארה את התחושה הקודרת של האמריקנים ביום זה, בתור "דיכאון ה-4 ביולי". ע"פ סקר שפורסם במגזין "טיים", שניים מתוך שלושה אמריקנים אומרים שלדעתם ארה"ב אינה מעצמת העל היחידה בעולם, וכי אמריקה נמצאת בעשור האחרון במגמה שלילית ההולכת ומתגברת. מרבית אזרחי ארה"ב אמרו גם, כי המשבר הכלכלי מהווה סכנה גדולה יותר מאשר מכלול הסכנות של הביטחון הלאומי.

האמריקנים אמנם המשיכו לקיים את הטקסים הפטריוטיים השגרתיים, אך בד בבד התראיינו בכלי התקשורת ותיארו את הדכדוך המתגבר בקרב האזרחים האמריקנים. בעל חווה מלואיזיאנה, שבא עם משפחתו עד לוושינגטון כדי לחגוג את יום העצמאות ה-235 אמר: "המדינה הזאת משתנה לנגד העיניים שלנו, ואנחנו מאוד, מאוד מודאגים". כשברקע נשמעים נאומים פטריוטיים וצלילי ההמנון הלאומי, תוך כדי שזיקוקין מרהיבים נורים לשמים, הוסיף האיש ואמר בדאגה: "האנשים נהיו עצלנים. החוב הלאומי שלנו עצום והמחוקקים שלנו רוצים ללוות עוד, כמו משפחה שאיבדה את הצפון עם כרטיס האשראי".

מוקדם לנתח לאן יובילו הדברים, אך ניתן לומר כבר עתה, כי מה שמתחולל באמריקה מלמד על ארעיותו של העושר ושבריריותה של ההצלחה החומרית. אותה מעצמת-על )לשעבר?(, ששמה מיבטחה ב"דולר", ואשר נודעה כמי שפיתחה תרבות-חיים שבה כל אדם נמדד בשאלה "כמה הוא שווה" מבחינה פיננסית — לומדת עתה על בשרה "שיעור מוסר", אודות "הבוטחים על חילם וברוב עושרם יתהללו", אשר סברו כי בתיהם יעמדו לעולם ומשכנותם לדור ודור, ועליהם אומר דוד המלך ע"ה: "אל תירא כי יעשיר איש, כי ירבה כבוד ביתו, כי לא במותו יקח הכל, לא יירד אחריו כבודו".