דבורנית הקטיפה

Ophrys sphegodes 

דבורנית הקטיפה פורחת באזור השפלה וההר. ממשפחת הסחלבים, הפרח אינו נותן צוף. כמו כל סוגי הדבורניות הפרח מתחפש לדבורה ומדיף ריח הדומה לריחה של דבורה נקבה. הזכרים נמשכים אליו ומזדווגים עם הפרח ומפרים אותו. שפית הפרח קמורה, כאשר נוגעים בה התחושה היא של קטיפה צבע השפית סגול  עד בורדו ובמרכז השפית שני פסי אורך מקבילים בצבע כחול כסף.

כאשר האדם מגיב לתמצית של דבורנית הקטיפה האמונה המובילה אותו היא כי הוא אינו ראוי להיות נאהב.

בן האדם מהרגע שהוא תופס כי הוא אינו לבד בעולם מונע על ידי כוח פנימי הגורם לו לחפש תשומת לב, הערכה, אשרור, הוקרה, אהבה, ביטחון מחוצה לו. אדם המגיב לדבורנית הדבורה כזה אימץ לעצמו את האמונה הפשוטה הבאה: "מכיוון שאנשים לא אוהבים לתת, אם אבקש מהם דבר כלשהו אאבד את אהבתם לכן עם אצמצם את רצונותיי  וצרכי ולא אבקש דבר מאנשים לבטח הם יאהבו אותי".

אדם זה יחווה צמצום, מחסור, מאבקי פרנסה, משפטים, חוסר יכולת לממש נכסים כגון קנייה או מכירת דירה, רכב וכו'.

דרך הזדהות מוחלטת עם המחשבות החולפות בהכרתו. בן האדם פשוט איבד את עצמו לדעת (איבד את עצמו בשכל שלו) באשליה של האני המנטאלי, השכלי והחושב. האדם מאמין כי הוא המחשבות שלו על עצמו. אני חושב משמע אני קיים (מיוחס לפילוסוף הצרפתי רנה דקארט Je pense, donc je suis,), המחשבה היא האמת.

סך כל המחשבות של האדם על עצמו ועל הזולת נקרא אגו. אגו בלטינית משמעותו אני. האגו  פשוט גורם לאדם לחוות את החיים כאילו האדם נפרד מהסביבה, מהאנשים ומהיקום. האני מרוכז בעצמו ובתחושה שאם משהו רע קורה אני לבד עם עצמי. כך שהמיקוד של האגו הוא בחיסרון ובפחד מהחיים.

כך לומד האדם להסתמך על התפיסה שלו את המציאות דרך האגו, התפיסה  של האגו  המחשבות על החיים היא האמת והמציאות יחסית. לכן האדם יכוון את עצמו להימנע מכאב ולמקסם תענוג, וכל אמונה שתיווצר על ידי השכל תשרת עמדה זו. ברגע שנוצרה אמונה היא תחליק בשקט אל תוך התת מודע ותשפיע על הדרך שבה האדם מתבונן על העולם. במילים אחרות כאשר האדם מסתכל על העולם או על עצמו הוא מתבונן דרך המשקפיים של אמונותיו היוצרות את אגו,  ולכן בדיוק באותה הצורה בה הוא חושב על העולם, העולם והאנשים שבו ישתקפו בעיניו. אם האדם אינו אוהב את עצמו הוא יפרש התנהגות של אנשים כלפיו כהתנהגות לא אוהבת.  מה שקשה לאדם המגיב לדבורנית הקטיפה לקבל, שהאנשים "שאינן אוהבים אותו" מחזירים לו בחזרה בדיוק את את הקושי שלו לאהוב  ולקבל לעצמו. גם אם יטען שהוא אוהב את עצמו איך יוכל לקבל אהבה, אם הוא מאמין שאין הוא ראוי לה?

לתפיסה זו קוראים אפקט המראה. האדם רואה בדיוק את השיקוף הפנימי של אמונותיו. הליך זה נוצר משום שהטבע, היקום אוהב. לכן  הוא יוצר מצבים הגורמים לאדם להרגיש רע עם עצמו כדי שיבחן את המצב ולא ישאר שאנן. המצבים בהם האדם מסרב לקבל אינם רעים במהותם, האגו מפרש אותם כשליליים אינו יכול לראות שהם אהבה טהורה משום שברגע שסירב לקבל הוא נפרד ממנה ולכן לא יכול להרגיש אותה.

 האגו מתאר את המציאות בדיוק כמו קמרה אובסקורה, האור המגיע מהטבע ומהבריאה הוא אור ישר וכאשר הוא מוחזר מהאובייקט ומגיע לשכל הוא מתהפך, כלומר מה שהאגו יראה זו תמונה המשתקפת הפוכה מהמציאות.

 רק אם האדם ילמד שהניגוד בתפיסת המציאות נובע ממנו, ההבנה תאפשר לו להכיר בהיפוך, להשתנות ולקבל שהמחשבה "לא מגיע לי להיות נאהב" מקורה באמונותיו ולא  במשהו אמיתי הנמצא בעולם החיצון.

זו הסיבה שעל פרח דבורנית הקטיפה נמצאים שני קווים כחולים כסופים מקבילים שאינם נפגשים. זה הוא מצב בו התפיסה שלנו את המציאות והמציאות עצמה נעים בקווים שלעולם לא יפגשו.

דבורנית הדבורה מכוונת את האדם להכיר  שהאמונה שאינני ראוי להיות נאהב שגויה, אז יתחיל האדם לתת קודם כל לעצמו כדי שיהיה מסוגל לתת לאחרים.

אז שני הקווים המקבילים נפגשים.

זו הסיבה שבמטוסים הדיילות מסבירות להורים שכאשר יש תקלה במטוס ומסיכות החמצן נופלות  קודם כל על ההורים לחבוש את מסיכות החמצן לעצמם ורק אחר כך לילדיהם.

אתר הבית של נתן אמסטר