בעיקרון, הייתי תומך נלהב מאוד של המאבק להוזלת הדיור לצעירים, בערך כמו כל זוג צעיר בארץ. החיים בישראל קשים מאוד לזוג בתחילת דרכו כאשר יש לימודים ומילואים ועבודה שלא תמיד רווחית מספיק. כולנו כורעים תחת הנטל היום-יומי ולכן אני באמת מקווה שיגיע פיתרון הולם לבעיה (מצד שני, עם המערכת הישראלית, אני וגם אתם מאוד סקפטיים). אני גם מעריך מאוד את החבר׳ה האלה שהחליטו לקום ולהיאבק בתקופה בה בדר״כ לוחצים על הלייק בפייסבוק וזהו.
אבל אז השד יצא מהבקבוק והבנתי שאני בכלל לא קשור למאבק הזה, אלא רק לסיבה למאבק. נתחיל בגברת אילת מעוז, אחת מפעילות השמאל שהפגינו, שטענה כי "שבוע הזעם הוא הצטברות של פעולות שמבוססות על תסכול וחוסר נחת ועל תחושה עמוקה שחייבים לעצור את הממשלה הכובשת, האלימה, שמחסלת את הדמוקרטיה ומדרדרת את כולנו לעוני. במהלך השבוע יערכו מידי יום פעולות נגד יוקר המחיה, הגזענות וההשתוללות של הימין הקיצוני המסוכנת לכולנו". אתם מבינים? המאבק הוא בכלל נגד הכיבוש! עוד פנינה מפיה של גברת מעוז- ״המחאה כנגד חוק החרם מקיר לקיר הוכיחה השבוע שאנשים מתחילים לזהות את הקשר בין פרויקט ההתנחלות והשליטה בעם אחר לבין המצוקות היומיומיות שלהם בתוך ישראל״. כן, נשמע לי מאוד הגיוני, לא קשור בכלל לכפתור הפאניקה שנלחץ אצל כל אנטי-ישראלי שנבהל מכך שמדינת ישראל החליטה (לשם שינוי) להילחם חזרה. לפתע מתגלה שתנועת ״השמאל הלאומי״ (מישהו אמר פרדוקס??) מארגנת את המחאה ה״ספונטנית״ הזאת כבר מס׳ שבועות, העיקר לנגח את הממשלה. ככה זה אצל השמאל, הוא כל כך קורס, כל כך בדעיכה, שהם ינצלו כל הזדמנות שיש לנסות ולדחוף את ״הכיבוש״ לכותרות. גברת מעוז, המחאה נגד חוק החרם לא היתה דווקא ״מקיר לקיר״ אלא מארגון לארגון- מארגון עדאללה לארגון נשים בשחור, מתנועת מרצ לתנועת שלום עכשיו. יש לי אלייך שאלה קטנה, חשבת פעם, הקדשת רגע לחשוב מה יקרה כאשר ״הכיבוש״ שלך ייגמר? לאן יילכו כ-370,000 הכובשים? איפה הם יגורו? העברתם העדינה וההומאנית לתוך גבולות 67׳ לא יעלו לדעתך את מחירי הדיור? לא יגרמו לביקוש מטורף לדירות? איפה תשימי כמות עצומה כל כך של ישראלים? או שאולי את מציעה, ברוב הומאניותך, שנשלח את כולם לנגב או לגליל כי הם אנשים כובשים ואלימים ומחסלי דמוקרטיה וגם ככה הם בעד התיישבות והפרחת שממה (כן, כי הם ממש יאמינו בעקרונות הציונות לאחר בגידה שכזאת וגירוש). איך שזה נראה לי, בניתוח קר, הכיבוש היקר שלך עוד עוזר לשמור על אופציות אחרות לזוגות צעירים (כמובן שאת לא מכירה כאלו, כל עולמך מסתגר בין דרך נמיר ורח׳ הירקון) ולכן שומר על שחרור לחץ קטנטנן במחירי הדיור. אולי כדאי שאת וחברייך לשדרת רוטשילד תתחילו לתמוך ב״כיבוש״, יש סיכוי גדול יותר שזה יוריד את מחירי הדיור מאשר המחאה הכאילו-חברתית שלך ושל ניצן הורביץ. הנה הקונטרה האידיאולוגית לשמאל ה״חברתי״- בגלל שעשרים שנה כל מה שחשוב פה זה תהליך השלום, וכל מה שמשקיעים בו זה ״התהליך״, שכחתם להתעסק במה שקורה בתוך המדינה. שכחתם את החינוך, הנזקקים, ניצולי השואה והזקנים, הדיור, הדלק, העוני, הפשע. כמו שהכיבוש שלכם יכול להוביל לכל זה- ככה גם תהליך השלום. לאור זה שלא נראה לי שתנצחו את הכיבוש האיום, אולי תתחילו לנסות להתעסק קצת במה שקורה לנו כחברה וכאומה ולא בחברים הפלשתינים שלכם. סתם לדוג׳- כמה ארגוני זכויות אדם יש לכם שעוזרים ליהודים? האם רופאים למען זכויות אדם יספקו טיפול רפואי חינם גם לישראלי יהודי או שהם ישלחו אותו לקופות החולים ולסל התרופות? נק׳ למחשבה...
באותו עניין, חשבתם פעם מה היו הכותרות ואיך היו מגיבים כותבי הטורים במקרה וכמה מחסידיו של הרב דב ליאור היו זורקים ביצים על בית המשפט העליון כמחאה על מעצרו? היו מספרים לנו כמה זה מדרון חלקלק ומסוכן, איך אין לנערים האלה כבוד לכלום ואיך שלטון החוק בסכנה. חלקם היו מקבלים ביקור פתע של משטרת ישראל. אבל אם זה צעיר תל-אביבי במאבקו נגד הכיבוש (אופס, סליחה, הדיור) אז ברור שמותר לו לזרוק גביעי קוטג׳ על מצודת זאב. אני חייב לציין שזה רעיון מבריק, אבל הבעיה שלי היא חוסר השוויון במטריקס הישראלית שמציגה זריקת קוטג׳ ככיכר תחריר הישראלית רק בגלל שמדובר בצעיר חילוני תל-אביבי ולא בנער דתי עם פאות וסנדלי שורש.
למקרה שלא הבנתם עד עכשיו, אני בעד מאבק הדיור, כמו שהייתי בעד מאבק העובדים הסוציאליים והרופאים. אפילו מאוד בעד, גם אנחנו חולמים על בית נורמלי, על דירה משלנו. כולנו יודעים שהחיים קשים ושהממשלה היא הכתובת לכך. אלא שצריך לשמור על הגינות, אין שום קשר בין ״הכיבוש״ של גברת מעוז למחירי הדיור. אין קשר בין מצעד הפוליטיקאים שבאים לשדרת רוטשילד לבין הרצון שלהם לעזור. הם רוצים לעזור רק לעצמם, איפה הם היו בשנים האחרונות בהן בועת הנדל״ן הלכה וגדלה? אני אגיד לכם איפה- הם היו עסוקים בלשפר לעצמם את התנאים והמשכורת. איפה היו כל הרעיונות המבריקים שהם מעלים עכשיו לפני חודש? לפני חודשיים? פתאום כשיש התעניינות מצד התקשורת ויש תודעה ציבורית אז כולם מפנים זמן בין בר-מצווה לנסיעה לחו״ל ובאים ״לתמוך״. בכלל, שמעתי שבעלה של ציפי לבני הופיע שם כ״אדם פרטי״ לטענתו. אז קודם כל הוא לא אדם פרטי, כמו ששרה אינה אדם פרטי וכמו שנילי פריאל אינה אדם פרטי, דבר שני, אני בטוח שהוא ואשתו מרגישים יום יום את מצוקת הדיור, נכון? ולמה כל הפוליטיקאים מגיעים למחאה התל-אביבית? הרי יש עוד מרכזי מחאה, אבל ככה זה-אם השמאל התל אביבי אוהב אותך, התקשורת תאהב אותך.
יש כאן שני צדדים, מצד אחד באמת זה מגוחך שצעירי ת"א מוחים נגד מחירי הדיור- העלו מישהי לשידור והיא זעקה בכאב "לאן לא עברנו- היינו במרכז ת"א, ואז עברנו לצפון ת"א, אחרי זה לדרום ת"א ועכשיו ליפו". ממש מסכנה. שמעת על אזורי חיוג שאינם 03? או אפילו על ראשל"צ, חולון, קריית אונו ועוד ועוד?? זה רק סמלי שהמחאה היא בשדרות רוטשילד- לב חיי הצעיר התל-אביבי ומשאת נפשו. מצד שני, אין מה להגיד, המחירים אכן עלו ועולים בכל מקום, גם ככל שמתרחקים מת"א. למחאה הזו אני מתחבר הרבה יותר, גם בגלל שכל תושבי החוץ שקנו את כל הדירות בירושלים (והן עומדות ריקות חוץ מפסח וסוכות...) למעשה מנעו מאיתנו לגור שם. חייבים לשנות את השיטה של הדיור, אבל קודם שיפגינו ביחד עם כל הציבור. ולסיום- רק שיצליחו להוריד את מחירי הדיור, אני וכל החברים שלי (חוץ מאלה שכבר קנו דירה) נזכור את זה באמת ככיכר תחריר הישראלית.
|