הגיגים שכאלה
פוסטים אחרונים
- לא סתם 20/4/15
- נאלמתי 24/3/14
- שאלה... 25/8/13
- פרידה מזהרירה... 2/1/13
- בוקר של תובנות 27/11/12
- סמנטיקה?? 22/11/12
ארכיון
לילה אחרון בעיר הגדולה
זהו. הלילה האחרון בת"א. אחרי שמונה שנים של מגורים לגמרי לבד, מעבר של שלוש דירות, החלפת מקומות עבודה, קשרים קצרים יותר או פחות, הכרויות של אנשים שונים ומשונים, בתי קפה, ים, חברים - אני חוזרת לאמא. לא האמנתי שיגיע היום שבו אחזור לגור בבית. לצערי מכורח הנסיבות אני מקפלת את הזנב בין הרגליים, משפילה ראש וחוזרת לבית שעזבתי לפני עשר שנים. אני זוכרת את הלילה הראשון בדירה הראשונה שלי בת"א - דירת חדר פיצית, באחד הרחובות הנחשקים. הדירה השניה שראיתי סה"כ ומיד חטפתי. הייתי עוד לא בת 21, ילדה לכל הדעות. והרגשתי כל כך אמיצה כשעברתי את הלילה הראשון לבד. על ספה נפתחת ישנתי שלוש שנים. בשלוש השנים האלה עברתי חוויות מדהימות. היה לי גם את צמר שלי שליווה אותי בלילות בודדים. איבדתי את בתוליי על הספה הנפתחת הזאת. הכרתי את עצמי בדירה ההיא. ואז עברתי לדירה השניה, ברחוב המקביל. גדולה יותר. שונה יותר. כאילו ההתפתחות האישית השתקפה גם במעבר הדירה. וגם שם עשיתי וחוויתי, התנסיתי. חייתי את חיי. רק אז החברים התחילו לצאת מהבית, ואני כבר הייתי מנוסה בחיים בת"א... ילדה גדולה. איבדתי את צמר שלי בדירה הזאת. שברונות לב. עזיבת התיאטרון. סיום התואר. המעבר לדירה אותה אני עוזבת היה השינוי המהותי מבחינתי. לא עוד דירת קומבינה, אלא דירה אמיתית. בית אמיתי. מעבודת סטודנטים עברתי לעבודה של גדולים, שינוי איזור. בית קפה קבוע חדש. הרבה השתנה. אני המשכתי להשתנות. ואחרי שנה וחצי נקלעתי למצב שאני לא עומדת בזה יותר. החיים בת"א הוציאו אותי מאיזון כלכלי. אני הוצאתי את עצמי. אז אני עושה ריסטרט, עדכון מערכות. שינוי מחדש. ירידה לצורך עליה? נגיד. לא פשוט העניין הזה... אחרי שנים של מגורים לבד, אני חוזרת לאמא... אני מנסה לראות את החיובי בעניין, והוא קיים, אבל עדיין קשה לי. אז לילה אחרון בדירה שלי, שכבר כמעט עירומה ממני לגמרי. אחרי אריזות של רוב הדברים, הערב היתה ביזה של רהיטים ע"י חברים טובים שבאו להעביר איתי כמה שעות טובות. לילה טוב ת"א, ובוקר טוב יהוד. אני חוזרת הביתה. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה יקירי, גם לך בהצלחה גדולה. מקווה שבסופו של דבר החיים ישובו להיות רגועים יותר ושהמחאה תוליד עידן חדש בחיים פה. כמובן שהכוונה שלי היא לא רק בת"א, הבועה, אלא בכלל בארץ.
אני גם עזבתי את תל אביב. אחרי 20 שנה. העיר התחילה להגעיל אותי. תאבות בצע מכל עבר. מחירים אסטרונומיים במרכולים. בעלי דירות שגורמים לי לחשוב שההוא עם השפם הקטן צדק. פקחי חנייה רצחניים. עברתי לעיר סמוכה. כאן יש לי דירת 2 חדרים מדהימה במגדל זכוכית חדש. ארבע מעליות, לובי עם בריכת דגים, מכבסה בבניין. המחיר מחצית מדירת שני חדרים בדיזינגוף. אני מאחל לך שיהיה לך נחמד ומשפחתי..
הבעיה היא לא המרחק הפיזי, אלא השינוי - המעבר ממגורים לבד בחזרה לבית של אמא...
בכל זאת, תודה
איש יקר, תודה על המילים החמות :)
אמנם אמא שלי ואחותי יצטרכו להתרגל יחד איתי לנוכחות שלי בבית, אבל אני יודעת שהן העוגן שלי ושאשאב מהן כוחות.
לכן עם כל העצב והכעס שלי על עצמי, אני גם מתנחמת בידיעה שזה זמני ושבאמת אלמד משהו חדש.
ונכון, זמן איכות עם ההורים יקר ונדיר. ולא משנה בני כמה אנחנו...
אהובה, תודה רבה... אני מאמינה באמת ובתמים שהצעד הזה הכרחי כדי ללמוד עוד משהו על עצמי.
שולחת חיבוקים בחזרה!!!
ותהני מהדירה החדשה :)
יקירי, גם לך המון בהצלחה!!! מבטיחה להכנס ולקרוא, אחרי שאתארגן על עצמי פה ויהיה לי קצת יותר זמן :)
וכן, זה שינוי שמכיל בתוכו תסכול, פחד, אבל בסופו של יום אני בטוחה שאצא מכל העניין הזה מחוזקת יותר. וגם אתה. יאללה, כביסה בבית ואוכל של אמא :)
היי יעלי...
כשהתגרשנו... גרתי בצפון הרחוק... ועברתי לזכרון למלון דירות... כמעט שנה...
ככה יכולתי להשאר יחסית קרוב לילדים... היו אצלי כל סוף שבוע בחצי השנה הראשונה... וגם הגרושים לא היו וודאיים לגמרי... - מעין תקופת ביניים...
ואז הייתה החלטה סופית - והחלטתי לעבור למרכז (בצפון אין כמעט עבודה בתפקיד שבו אני מתמחה...)
לא היה לי מושג לאן לעבור, איפה נחמד ואיפה לא איפה זול ואיפה לא...
וכך עברתי לכמה חודשים להורים שלי באשדוד... והייתי הרבה יותר מבוגר ממך...
אני חייב לומר לך שזו הייתה הנאה נטו
אז לא ממש רציתי ישר להכיר מישהי ולחזור לזוגייות במיידי - כך שהקטע הטכני הזה לא הפריע לי כלל...
ופתאום - ככה באמצע החיים - הייתה לי את ההזדמנות הנדירה לאכול כל ערב כמעט עם ההורים שלי, ולהעלות זכרונות מהילדות הרחוקה שלי... ואפילו שלהם...
למי בגילאי 30-40 יוצא לבלות ככה עם ההורים שלו ???
.
אז לפחות בתקופה המיידית - זה יכולה להייות חוויה מקסימה
כמובן לא לאורך זמן...
(סתם קוריוז - אחד המקומות שחיפשתי דירה היה ביהוד, כי הייתה לי שם ידידה ממש טובה והכרתי טיפה את המקום וגם הייתי מתרגל יוגה בבני עטרות...)
.
שיהיה לך כייף בכל מקרה...
תטעני מצברים - גם כלכליים וגם נפשיים... ואז תחזרי למצא לך ממלכה קטנה משלך... (ממש לא חובה בת"א עצמה...)
תודה רבה על התגובה החמה!!
אני מאמינה שבהחלט יש שיעור שאני צריכה ללמוד, והגיע הזמן שאלמד...