לשרוף את האוניות
ask Alexander the great
פוסטים פופולאריים
-
לחיי הרמזורים של חיינו
14/7/11 | 1466 צפיות
-
ניצול מיני
12/3/11 | 592 צפיות
-
הנגאובר ושלמה ארצי
20/10/11 | 1092 צפיות
-
התאהבתי ב"רקדנית"
16/3/11 | 1103 צפיות
-
זה רק אני והגעגועים שלי
30/6/11 | 1884 צפיות
-
בא לי סיגריה
18/3/11 | 1063 צפיות
פוסטים אחרונים
- אחי הקטן מתחתן 2/8/13
- להתראות 'אהבה שהייתה שלי' אמרת...והלכת 1/9/12
- אהבה מתחת לחופה 5/5/12
- האהבה שמעבר לתהום 20/4/12
- אני כבר לא מאוהב !? 3/3/12
- אופן קבלת ההחלטות בחיים 11/2/12
דייט מושלם
אמש, שעת ערב מוקדמת, בדרכי החוצה, אני עוד מוצא עצמי מגניב מבט חטוף למראה, לוחץ ARM במערכת האזעקה ואז בעודה מצפצפצת, נזכר שטרם התבשמתי, רץ לחדר האמבטיה, ועכשיו אני צריך להכריע תחת לחץ הצפצופים שעולים מהמבואה, איזה בושם מתאים לדייט הספציפי הזה. עוד עשר שניות והסירנות יחלו להחריש אזניים, אני מחליט. ובצעדים נמרצים יוצא החוצה. נועל את הדלת וצועד לאיטי לעבר החניה, מאט את הקצב, אני לבוש יפה, מריח יפה ומרגיש יפה. נכנס אל הרכב, שם את הכתובת שלה בג'יפיאס ויוצא לדרך. הכתובת היא אי שם בדרום הארץ, איפשהו בין אשדוד לאשקלון ואני מאושר מהסיטואציה השונה. הזמנו מקומות למסעדה יפה עם בריכה בחצר. מסעדה במושב אמונים בדרום? אני תוהה ביני לביני מי מחליט לפתוח מסעדה בתוך איזה מושב שכוח אל בדרום הארץ זהו דייט ראשון, מישהי שעובדת איתי הכירה ביננו ואני כבר בדרך אליה, מוש בן ארי מתנגן לו ואני מפליג לי במחשבות. היא רק בת 25, אולי צעירה מידי בשבילי, סטודנטית, יפה, מדויק יותר יהיה לומר שהיא יפה מידי. יפה לכיוון המושלמת. בהירת עור, עיניים ירוקות (מאוד), עצמות לחיים מוגבהות, מה שמשווה לעיניה מראה חתולי מעין כמוהו יש לה בפייסבוק לפחות 400 תמונות, והיא מדהימה בכל אחת ואחת מהן לא מצאתי ולו אלבום אחד שיסגיר קצת אנושיות, שיראה איזו תמונה עם מעט פחות פוטוגניות גרדרובה מרשימה, בכל תמונה הופעה חדשה, בכל אלבום חברים מחייכים, אלבומים מניו יורק, לוס אנג'לס, ברצלונה, וגאס, פראג, אילת, ימי הולדת לשמחתי כי רבה, לא מצאתי את אלבום החובה לכל רווקה טיפוסית בתל אביבית: תאילנד 2006 או האלבום הידוע לשמצה " היינו ילדים וזה היה מזמן" היא מסיימת תואר ראשון בתעשיה וניהול, (מה הקשר בין התואר המשמים הזה לבין הבלונדינית העדינה הזו, אני תוהה עם כל תמונה שחולפת)
בשיחת הטלפון הראשונה שלנו, היא הודיעה לי באופן חד צדדי, שהיא כעת בתקופת מבחנים ולא ממש יכולה להפגש בשבועיים הקרובים, המשכנו לדבר באותה שיחה לפחות שעה, השיחה קלחה וזרמה והמשיכה, עד שהטעם המר של ההכרזה הראשונית החל שוכך לו אט אט. המשכנו לדבר בטלפון כמעט כל יום לאחר שבוע היא שאלה אותי: "אם אין לך תוכניות מחר, אז יהיה נחמד להתאוורר כבר מכל המבחנים האלו" "אני אאסוף אותך בתשע" השבתי ואני משוכנע שהיא שמעה את החיוך שלי בצד השני.
והנה אני ברכב, מפליג לי דרומה ומחייג "הלו" היא עונה "היי, אני בדרך אליך, חצי שעה בערך" "אוף, אני עוד לא מוכנה" "ממי, יש לך עוד לפחות חצי שעה" "אוקיי אני יודעת" ואז ממשיכה בהיסוס מה: "מה אתה לובש?" "ממי, את מתרגשת?" אני עונה בחיוך "טוב, נתראה עוד חצי שעה ביי" היא מנתקת ולא מנסה להסתיר או להכחיש
אני רואה את האור נדלק ואותה יוצאת מהשער ומתחילה לצעוד את עשרת המטרים עד הרכב, לבושה בשמלת סטרפלס לבנה, נעליים אפורות עם עקב גבוה, שרשרת פנינים ארוכה עם קשר באמצע. אותו בלונד טבעי, אותן עיניים מהפנטות, אותו בודי מושלם, אותו קלאס מדהים. לאחר הידוס של עשרה מטרים, היא מגיעה לרכב, מתכופפות קלות לכיוון החלון, מחייכת ומוסיפה נפנוף היי חמוד שכזה, פותחת את הדלת ומתיישבת. "היי גורג'ס" אני נושק לה על הלחי "היי" היא משיבה
לאחר כשלוש שעות, הגענו חזרה לאותה נקודה ונשקתי לה את אותה נשיקה בדיוק (בלחי) כל הדרך חזרה לתל אביב, אני משתגע איך לא התנשקנו באוטו אשכרה הגישה לי את הלחי, אני מוצא עצמי ממלמל לעצמי היא לא קראה את המנואל של הדייטים? אחרי דייט מושלם תמיד מתנשקים באוטו..! מסעדת ספייס במושב אמונים בדרום, הפתיעה. הפתיעה באוכל, ביין, באווירה, הפתיעה בסטייל, האווירה הייתה מושלמת ואנחנו השתלבנו בה היטב. ________________________________________________________
התאפקתי קצת עם כתיבת הפוסט הזה, גם התחבטתי קצת עם כל נושא הדייטים זה נשמע כבר קצת לעוס לכתוב על זה כל הזמן אבל אלו הם חיי כעת ואין מנוס אגב ההמתנה עם הפוסט, הספקנו להפגש שוב לדייט שני ואני לא רוצה להשמע דביק יתר על המידה אבל רק אומר, שסיימנו אותו על חוף ימה של אשדוד מהלכים בתוך המים, כמו באיזה צ'יק פליק טיפוסי. שלוש שעות של נשיקות אהבה רכות שלוש שעות של מגע עדין ומלטף הים היה שקט ואנחנו לא הפרנו אותו נותרנו חבוקים, פוסעים בחול פוסעים יחפים ומתנשקים _______________________________________
חזרנו לאוטו יד ביד יש בהליכה יד ביד לא מעט אינטימיות אנו מדברים בלחש והמילים כאילו עושות אהבה אחת עם רעותה הורדתי אותה בביתה ושמתי פעמי חזרה תל אביבה אולם הפעם התארכה לה הנסיעה, האטתי קמעה, הנמכתי את המוסיקה, פתחתי קצת חלון וחשבתי מה יהא עלינו עכשיו? מה יקרה כעת? למה כל ההתחלות שלי מושלמות למה אני לא מעביר אף פעם שלב מדוע תמיד אני מכבה עצמי כמו מכונה מקוללת ומקולקלת שיודעת רק לצוד, אבל לא משכילה לעשות מאומה מעבר לכך כבד לי בחזה, ליבי מעיק עלי _________________________________________________
יצאתי במחלף השלום, פניתי ימינה והבטחתי לעצמי הפעם אעשה זאת שונה אם אני תמיד עושה הכל אותו הדבר, מדוע נפלא הדבר בעיני שהתוצאה תמיד נותרת בעינה ולא משתנה __________________________________________________
In order 4 things to change for u, you have to change והשינוי מתחיל כעת
To be continue
|
תגובות (34)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יכולת אבחנה דקה, הינה מעלה מרשימה.
ואת יקירתי, ניחנת בה, גם ניחנת
כנראה שפספתי משהו... אפשר תרגום?
זה לא היה ציטוט, זה היה פשוט משפט באנגלית..:)
ואני לא בטוח שאת צודקת לגבי התיקון
נראה לי דווקא שהדרך פחות משנה
ומבחינת היישום, כנראה שעלי לעשות כל דבר בדיוק הפוך
:)
כתיבה סוחפת ומרתקת ,
נראה כי הדייט מושלם , למה לחשוב אחרת? ממה החשש בדיוק?
אלה רגעים קסומים ומיוחדים ..
אני רואה במרחק דבר חיובי .. הציפייה ההתרגשות ,
כל אלה מוסיפים לאווירה הקסומה שיצרתם שניכם ,
שום דבר הוא לא מובן מאליו..
אני מאחלת לכם המשך קסום כמו שזה נראה עד כה
התאור שלך שהיה על שפת הים כל כך יפה ורומנטי..
אז הבאתי את התמונה הזו
.
אני כנראה מעט איטי על הבוקר, כי לא ממש הבנתי
מי דיבר על מאמץ, או דרישה לשינויים?
אההה, אופס עכשיו הבנתי
אז אני בעד double k
נגד cpu, זה כבר עומד לי כרועץ כבר יותר משנתיים
ובלי קשר לא מסכים איתך לגמרי
זו הדרך היחידה לניתוץ המעבדים של חיינו
:))) גדול
בבדיקה האחרונה שעשיתי, בכל המשפטים שלי, דאגתי להכניס מילים..
האמת זה רק נשמע רחוק, אבל זה בדיוק חצי שעה.
ואני חייב להודות שאני בשוק, שכל מה שנותר מהפוסט, הוא הדיון על המרחק
זה הזוי ומצחיק.
לנסוע דרומה לדייט זה הטירוף בהתגלמותו?
לא מבין מהיכן שאבת את המסקנה ומה הקשר להיצע וביקוש
זה אפילו יותר כיף
יוצאים למקומות חדשים, האווירה אחרת, זה אפילו מרגיש כמו רומן חו"לי
שנהיר לכל שזה הרומן הכי כיפי בספר
ולצאת לבאר באשדוד זה באמת כמו חו"ל
כולם שם אינדיאנים..:).
ודרך אגב, אני לא מבין מהי הגישה המועדפת עליך,,
לצאת לבית קפה שכונתי מתחת לבית ולהזמין קרקר ומים מהברז